
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
השר עמיחי שיקלי מסתיר מידע על העברות כספים לגופים ואישים זרים שהפיצו תעמולה ממשלתית בחו"ל – כך עולה מעתירה שהגישה התנועה לחופש המידע. שיקלי, שר התפוצות, קיבל לאחר פרוץ המלחמה בעזה אחריות על רשת גלובלית של ארגוני וקבלני "הסברה" שהובילו קמפיינים לקהל הבינלאומי, בדרך כלל תוך הסתרת העובדה שהם משמשים כזרוע ביצועית של ממשלת נתניהו.
תחקיר של "שקוף" ו"העין השביעית" חשף ב-2024 כי רשימת הקבלנים כוללת מומחים ללוחמה פסיכולוגית, הכפשות ודיסאינפורמציה, וגם גופים בעלי קשרים לליכוד, מפלגתו של שיקלי. תחקירים של "הארץ" ו"ניו-יורק טיימס" העלו שחלק מהכסף שימש לקמפיין צללים שנועד להשפיע על מחוקקים אמריקאים – לכאורה, בניגוד לחוקי ארצות-הברית ולנורמות הנהוגות בין מדינות ידידותיות.
הסכומים שהוציא המשרד על פעולות מסוג זה נאמדים בעשרות מיליוני שקלים. הקונצנזוס בקהילת ההסברה הישראלית הוא שחרף התקציבים הגבוהים, ההתנהלות החשאית והשימוש באנשי מקצוע חיצוניים מישראל ומחו"ל, הקמפיין הממשלתי נכשל.
במאי 2025, בעקבות הפרסומים העיתונאיים, התנועה לחופש המידע פנתה למשרד התפוצות וביקשה לקבל מידע בסיסי על ההתקשרויות עם הקמפיינרים הזרים: באילו גופים ופעילים מדובר, כמה כסף קיבל כל אחד מהם ומתי, ולאיזו תכלית. מדובר במידע שהמשרד היה אמור לפרסם באופן יזום, כפי שהוא מפרסם התקשרויות אחרות עם גופים חיצוניים, אך במקרה זה המידע הוסתר.
"בהיעדר פרסום התקשרויות ותשלומים לגופים פרטיים כאמור, הציבור הרחב למד על פעילותו הגלויה והסמויה של המשיב [משרד התפוצות] בעיקר דרך תחקירים עיתונאיים", צוין בעתירה, שהוגשה בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי בירושלים.
עו"ד דן רוזנטל, שהגיש את העתירה בשם התנועה, ציין שפרסום המידע נדרש כדי שניתן יהיה לפקח על אופן השימוש בכסף ולמנוע שימוש לרעה במשאבים ציבוריים. "הדבר נכון במיוחד בתחומים רגישים כמו תקשורת ו'הסברה', שם עולה האפשרות לטשטוש בין אינטרסים אישיים של שרים ונבחרי ציבור ובין אלו של גורמים במגזר הפרטי", כתב עו"ד רוזנטל.

לפי התיאור שמופיע בעתירה, שיקלי ועובדי משרדו התעלמו מהפנייה במשך חמישה חודשים, ובכך הפרו את הוראות חוק חופש המידע. "חוק חופש המידע קובע מסגרת זמנים ברורה ולפיה על רשות ציבורית להשיב לבקשת מידע בתוך זמן שלא יעלה על 30 ימים, ואילו רק במקרים חריגים רשות ציבורית רשאית להאריך את המועדים עד ל-120 ימים בסך הכל. כאמור לעיל, גם 120 ימים אלו חלפו זה מכבר וחרף התראה ברורה, תוך התעלמות מדרישת המחוקק", נכתב בעתירה.
"ודוק", הוסיף עו"ד רוזנטל, "בקשת המידע אשר לא זכתה להתייחסות מטעם המשיב היא אך הצעד הראשון בפיקוח בסיסי על האופן שבו הוא מנתב את כספי קופת המדינה לשירותים חיצוניים. צעד שני במהלך יקרה רק לאחר שהמידע נושא העתירה יפורסם, או אז ניתן יהיה לאשש או להפריך חשדות בדבר השפעות שליליות של הפעלת מבצעי השפעה סמויים".
פרסום ההתקשרויות, מוסיפים בתנועה לחופש המידע, "יאפשר לבחון את יעילות פעולות ההסברה הישראלית בעולם: האם ההשקעה בהסברה משיגה את מטרותיה בפועל, מה הם הקריטריונים להקצאה של כספים לגורמים זרים, האם קיימים ניגודי עניינים בשל קשרים אישיים או פוליטיים, והאם ההוצאות תואמות את מדיניות החוץ של ישראל". לפיכך מבקשת התנועה מבית המשפט לחייב את שיקלי ומשרד התפוצות למסור את המידע, ובנוסף לכסות את הוצאות ההליך.
בתנועה לחופש המידע מנהלים במקביל עתירה אחרת שבה הם מבקשים לחייב את השר שיקלי למסור מידע על התכתבויות שלו עם "מומחי השפעה" ישראלים וזרים. לאחרונה נמסר מטעמו של שיקלי שאין בכוונתו למלא את הבקשה, בטענה שמדובר במידע פרטי. הצדדים צפויים להיפגש בבית המשפט בינואר 2026.
לעיון בעתירת התנועה לחופש המידע
8198-05-25
37276-10-25
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק