ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ראש רשות החירום הלאומית דרש מהמשרד להגנת הסביבה להסיר מהאוויר את כל אתר המשרד בזמן המלחמה עם איראן — ללא הבחנה בין מידע רגיש לבין מידע ציבורי שגרתי. כך עלה בדיון שהתקיים ב-25.5 בוועדה לביקורת המדינה, בעקבות חשיפת “שקוף”. רק לאחר דיונים פנימיים הוחלט במשרד שלא להסיר את האתר כולו, אלא להוריד מהאוויר את מאגר היתרי הפליטה — המסמכים שמסדירים את פעילותם של מפעלים מזהמים בישראל.
עוד עלה בדיון כי ההוראה התקבלה בזמן שראש רח"ל הנכנס, תא"ל איציק בר, לא החזיק בהסמכה המתאימה לפי חוק אוויר נקי. בנוסף התברר כי השיחות שקדמו להסרת המידע, בין המשרד להגנת הסביבה, רח"ל והתאחדות התעשיינים, התקיימו בטלפון — ללא פרוטוקול, ללא סיכום כתוב וללא תיעוד מסודר.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, כמחצית מהיתרי הפליטה הוחזרו לאתר. במשרד להגנת הסביבה לא התחייבו למועד שבו יוחזרו כולם, לא הבהירו אם גם מסמכים ישנים יועלו מחדש, ואף חשפו כי עבודת ההשחרה אינה נעשית בתוך המשרד אלא בידי חברה חיצונית.
בשיאה של המערכה מול איראן הסיר המשרד להגנת הסביבה מהאוויר 212 היתרי פליטה של תעשיות בישראל. מדובר במסמכים שמעניק המשרד למפעלים ולמתקנים מזהמים, ושקובעים בין היתר אילו חומרים מותר להם לפלוט, באילו כמויות ובאילו תנאים. ההיתרים מתפרסמים מכוח חוק אוויר נקי, שנחקק ב-2008, ומשמשים לא פעם תושבים, ארגוני סביבה וחוקרים במאבקים נגד זיהום תעשייתי ובמעקב אחר פעילות המשרד והתעשיות המפוקחות.
ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), שיזם את הדיון, אמר בפתח הדברים כי אלמלא הפרסומים בתקשורת, הציבור כלל לא היה נחשף להסרת המסמכים. לדבריו, חמור מכך: המשרד להגנת הסביבה לא עדכן את איגודי הערים והרשויות המקומיות, המשמשים זרוע פיקוח ואכיפה על התעשיות שבתחומן. "חוק אוויר נקי תקף גם בימי שגרה, אך גם בימי חירום", הזכיר.
לדברי להב-הרצנו, "סילמן ומנכ"ל משרדה רמי רוזן הורו להוריד הכל, בבת אחת, את כל מאות היתרי הפליטה". הוא הגדיר את המהלך "הפרה גלויה של הוראות החוק, פגיעה חמורה בעקרונות היסוד של המינהל התקין, וכשל עמוק שחותר תחת עצם יכולתו של המשרד להגנת הסביבה לפעול במסגרת הדין". החשש, לדבריו, הוא שמה שהוצג כצעד זמני לימים ספורים – ועדיין לא הסתיים – יהפוך בפועל למצב קבוע.
בדיון נכח גם ניר קנטור, מנהל איגוד תעשיות הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים – הגוף שלחץ להסיר את המסמכים. קנטור התייחס בקצרה לנושא, וטען כי היתרי הפליטה אינם המסמכים היחידים שיש להסיר. "יש עוד מקומות אחרים בתוך הממשלה שמפרסמים מידעים", אמר, "והמידעים האלה יכולים לסכן את הציבור, ולכן צריך לעשות חריש עמוק על כל הפרסומים שלהם".
ראשיתו של הסיפור, כך התברר בדיון, ב-6 באפריל. באותו יום הגיעו למשרד להגנת הסביבה שני מכתבים מטעם רח"ל. "הראשון היה להסיר את כל המידע שמצוי באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, ללא הבחנה", חשפה עו"ד מעין פורת-גנץ מהלשכה המשפטית של המשרד.
לדבריה, בעקבות המכתב הראשון התקיים שיח שבסופו הוחלט שלא להסיר את כל האתר, אלא רק את מאגר היתרי הפליטה. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, התעקש לברר אם לדיונים האלה היה תיעוד בזמן אמת. "הדיונים האלה היו טלפוניים", השיבה פורת-גנץ. "אין תיעוד?", הקשה רוזנר. "אין תיעוד לדיונים", ענתה.
אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, אישר בדיון את חשיפת “שקוף”: "התאחדות התעשיינים פנתה אלינו בכתב, אבל לפני כן היא פנתה בכתב לראש רח"ל". לדבריו, בהתאחדות ביקשו להסיר "מידע רגיש שמצביע איפה המכלים נמצאים, תצ"א עם קירוב, איזה מכל נמצא בכל האתר, מה גודל המכל, ואיזה סוג חומר נמצא שם".
לפי המשרד, 112 היתרים דורשים השחרה. שאר ההיתרים, כך נטען, נמצאים בתהליך העלאה ממושך וידני. נציגי המשרד הסבירו כי בתחילה סברו שכל ההיתרים יוחזרו לאתר בתוך ימים ספורים. "אחר כך הבנו שייקח יותר זמן", אמרו.
אלא שגם עבודת ההשחרה עצמה אינה נעשית בידי עובדי המשרד. בדיון התברר כי המשרד העביר את המשימה לחברה חיצונית, אף שמדובר במידע רגיש הנוגע לחומרים מסוכנים, לתשתיות תעשייתיות ולמסמכים המוסדרים בחוק אוויר נקי. איזו חברה מבצעת את העבודה? מה האינטרסים שלה? האם היא מחזיקה בסיווג המתאים? כמה זה עולה למשלם המסים? השאלות האלה לא נשאלו בדיון, והמשרד לא נידב פרטים נוספים.
לאורך הדיון כולו נדמה היה שנציגי המשרד להגנת הסביבה עסוקים בעיקר בקרב בלימה. הם הבינו היטב את הקושי: ההוראה להסיר את המידע ניתנה מראש רח"ל הנכנס, תא"ל איציק בר, שבמועד ההחלטה לא החזיק בהסמכה הנדרשת לפי החוק. במשרד הודו כי ידעו זאת בזמן אמת. "אז למה פעלתם?", תהה רוזנר.
יוסי שפירא, סגן ראש רח"ל, טען בדיון כי ברח"ל ערכו בחינה של מנגנון היתרי הפליטה, וכי מעתה ואילך רח"ל תהיה מעורבת בו. "כל מפעל שייכנס לתוך האירוע הזה יעבור גם דרכנו", אמר.
אלא שחוק אוויר נקי אינו קובע כי תעשיות נדרשות לקבל אישור או הנחיה מרח"ל לצורך פרסום היתרי פליטה, למעט מקרים מיוחדים ומוגדרים. יתרה מכך, בעבר פורסמו באתר המשרד גם היתרים ישנים, שאפשרו לציבור להשוות בין תנאים קודמים לחדשים ולעקוב אחר החמרה או הקלה בדרישות מהמפעלים. כלל לא ברור אם המשרד יטרח להעלות גם אותם מחדש.
מעבר לאירוע הנקודתי, הדיון הציף שורה של שאלות קשות. במשרד הודו כי גם כעת אינם יודעים מתי כל המסמכים יוחזרו לאתר – גם אלה שאינם מסווגים – אף שלטענתם צוות ההיתרים עוסק כעת בעיקר בכך. עוד נאמר כי עבודת ההשחרה תימשך "עוד מספר שבועות".
ומה אמור לעשות אזרח שמבקש לעיין בהיתר של מפעל שטרם הוחזר לאתר? "אנחנו נבחן איך אפשר לייצר ערוץ מסירת מידע למי שיבקש", אמרו במשרד. יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), ביקש לדעת מתי. תשובה ברורה לא ניתנה. "התשובה הנכונה היא עכשיו", הבהיר שוסטר. חיים הסביר כי אם בקשות כאלה יוגשו "עכשיו", הן יפגעו בתיעדוף של המפעלים שהמשרד מבקש לפרסם קודם.
נקודה משמעותית נוספת עלתה כאשר פורת-גנץ אמרה כי ברח"ל כלל לא הכירו לעומק את החומר. "קיימנו הרבה מאוד דיונים עם רח"ל", אמרה. "ברח"ל לא מכירים בדיוק את פרטי המידע, ולנו היה חשוב לזקק את פרטי המידע שמהווים פגיעה". לדבריה, רק כשבועיים לפני הדיון נקבעו הקריטריונים לפרסום מחדש של היתרי הפליטה.
במילים אחרות: במשך יותר משלוש שנים במשרד, ומתוכן שנים ארוכות של מלחמה וחירום, המשרד להגנת הסביבה תחת השרה עידית סילמן והמנכ"לים המתחלפים לא גיבש עם רח"ל מנגנון מסודר לבחינת המידע הרגיש בהיתרי הפליטה. זאת אף שדוברות המשרד פרסמה שוב ושוב כי השרה והמנכ"ל הרביעי, רמי רוזן, עוסקים ב"הערכות מצב".
מדוע הערכות המצב האלה לא כללו מיפוי מסודר של המידע הסביבתי־תעשייתי והסדרת העבודה מול רח"ל? גם את השאלה הזו איש לא מצא לנכון לשאול.
רגע סוריאליסטי נרשם כאשר ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) נכנסה לדיון באיחור ותהתה מדוע הוא אינו חסוי. "אני לא חושבת שאנחנו צריכים לומר את הסיבה ללמה חשבנו שצריך למחוק את הפרטים (מהיתרי הפליטה, י"ג)", אמרה. להב-הרצנו השיב לה מיד: "את חשפת שם של איש שב"כ, על מה את מדברת? את פגעת בביטחון המדינה".
גוטליב לא השיבה לגופו של עניין. במקום זאת לעגה ללהב-הרצנו: "יוראי, אף אחד לא יודע מי הוא עד שהוא מזכיר את השם שלי", אמרה. דקות אחר כך עברה לעסוק ביועצת המשפטית לממשלה, בבן זוגה של שקמה ברסלר, בברסלר עצמה ובאחריותה, לטענתה, למצבה של המדינה.
בסיום הדיון ביקש רוזנר להחזיר את הדיון למסגרת המשפטית. גם אם קיים חשש לביטחון המדינה, הסביר, החוק מבחין בין אמות מידה שונות לביצוע פעולה כה קיצונית של הסתרת מידע מהציבור. רוזנר ביקש לדעת לפי איזו אמת מידה הוחלט להסיר את כל המידע באופן גורף. להפתעתו, הנציגות המשפטית של המשרד להגנת הסביבה לא ידעו להשיב, והפנו את השאלה לרח"ל.
ח"כ מתי צרפתי-הרכבי (יש עתיד) הזכירה כי "החוק מנחה להפעיל את שיקול הדעת לפני האירוע, לא בדיעבד". רוזנר נדרש להסביר לנוכחים את נקודת המוצא המשפטית: כאשר המדינה מבקשת להגביל פרסום בשל טענה לפגיעה בביטחון המדינה, המבחן אינו "חשש סביר" בלבד. לדבריו, המבחן הרלוונטי הוא "ודאות קרובה לפגיעה בביטחון המדינה" – מבחן שנקבע כבר בפסק דין "קול העם" ב-1953.
שפירא, סגן ראש רח"ל, השיב כי להבנתו מדובר היה ב"חשש סביר", אך הבהיר שאינו משפטן. "זה לא התחום שאני בקיא בו", אמר. רוזנר התעקש כי לא מדובר בפרט טכני: יש משמעות לכך שהדברים נעשו בניגוד לחוק, ויש משמעות לאמת המידה שהופעלה לפני הסרת המידע.
בשלב זה התפרצה גוטליב שוב וטענה כי הדברים אינם רלוונטיים משום שהמדינה הייתה בתקופת מלחמה. "מזל שאני יודעת משפטים", אמרה. "את חושבת שרק את יודעת", השיב לה להב-הרצנו.
רוזנר הזכיר לנוכחים כי המידע שהוסר היה גלוי לציבור במשך תקופה ארוכה – "לא במשך ימים ולא שבועות" – וגם עובדה זו צריכה להשפיע על פרשנות החוק. "יש להניח שמי שהיה מעוניין בו כבר דלה אותו מהמרשתת, כפי שיכול היה לעשות בקלות רבה", אמר.
בסיום הדיון רמז שוסטר כי מצב שבו מידע סביבתי מוסתר מהציבור עלול לשרת אינטרסים זרים. הוא דרש מהמשרד להגנת הסביבה לעדכן את הוועדה בתוך שבועיים בקצב החזרת ההיתרים לאתר, ובהמשך למסור עדכון נוסף מדי שבועיים.
בינתיים, הציבור עדיין אינו יכול לעיין בחלק גדול מהמסמכים שמגדירים מה מותר למפעלים בישראל לפלוט לאוויר. המידע הוסר בהחלטה גורפת, ללא תיעוד מסודר של הדיונים, על בסיס הוראה של גורם שלא הוסמך לכך באותה עת, ובעקבות לחץ של גוף שמייצג את המפעלים עצמם. גם אחרי שהדברים נחשפו בכנסת, השאלה הבסיסית נותרה פתוחה: מתי יחזור לציבור המידע על האוויר שהוא נושם?
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
תגובה אחת
לא ברור על מה המהומה. אם אלה מסמכים נגישים כל בר דעת היה יכול וכבר הוריד אותם מזמן ויכול היה להפיץ אותם לכל עבר וייתכן שהם נמצאים גם כגגע בארכיון האינטרנט.