נחשף הגורם מאחורי צינזור היתרי הפליטה במשרד להגנת הסביבה: התאחדות התעשיינים

התאחדות התעשיינים פעלה כדי להסיר מאתר המשרד להגנת הסביבה עשרות אלפי מסמכים הנוגעים לתעשיות מזהמות, באמתלה ביטחונית ובניגוד לכללי השקיפות בחוק אוויר נקי. המסמכים, היתרי פליטה של התעשיות המזהמות – משמשים אזרחים, חוקרים ופעילי סביבה, בין היתר במאבק נגד תופעות של זיהום לא חוקי.

בשבוע שעבר פרסמנו כי במשרד להגנת הסביבה הסירו את המסמכים באופן פתאומי, ללא הסבר או אפילו הודעה, לאחר כמעט שני עשורים שהיו חשופים לציבור מבלי שהתקבלה כל טענה בגין פרסומם. 

בעקבות הפרסום ב"שקוף" נחשף היום (19.4) בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שגורם הביטחון שייעץ למשרד עשה זאת ללא הסמכה מתאימה, וכי המשרד פעל ללא סמכות ובניגוד לחוק.

עוד קודם לכן חשפנו ב"שקוף" כי צינזור המסמכים לא רק שנעשה בחטף ובתירוץ ביטחוני חלול, אלא גם באופן רשלני: המסמכים נותרו חשופים באתר המשרד לגישה באמצעות מנועי חיפוש או בינה מלאכותית, כמו גם במאגרים אזרחיים שונים.

כעת נחשף כי היוזמה לצנזורה מגיעה מגורמים בעלי אינטרס: לפני יותר משבועיים נציגי התאחדות התעשיינים פנו לרשות החירום הלאומית (ר.ח.ל) במשרד הביטחון בבקשה להסיר מהאוויר את היתרי הפליטה של התעשיות בישראל. 

בעקבות הפנייה, ברשות ביקשו מהמשרד להסיר את המידע. הקשר של רח"ל עם משרדי הממשלה נעשה בדרך-כלל ברמת המנכ"ל. יש לציין כי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, הוא הרביעי במספר מאז מונתה סילמן לשרה, ובניגוד לקודמיו הגיע לתפקיד ללא כל רקע מקצועי. 

במשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן ובניהולו של רוזן, הגיבו לפנייה באופן מעורר תמיהה: במקום לבדוק אם אכן קיים סיכון ביטחוני במסמכים, ואם קיים כזה האם הוא בפרט מסוים שניתן לטפל רק בו, הסירו את כל היתרי הפליטה באופן גורף, רשלני, וכעת מתברר גם: ללא סמכות ובניגוד לחוק. 

היתר הפליטה הוא רישיון שמעניק המשרד בכל שבע שנים לכ-200 מפעלים ותעשיות. הרישיון מסדיר את היחסים בין המדינה, הציבור והסביבה ומהווה כלי פיקוח על הפליטות המזהמות. 

היתרי הפליטה עמדו לא אחת במרכז מחאה ציבורית בשל רצון של תושבים המתגוררים בסמיכות למפעלים לשפר את האוויר שהם נושמים ולחייב את התעשיות להשתמש בטכנולוגיות טובות יותר ולצמצם את כמות המזהמים. המסמכים אף משמשים את הציבור כאשר מפעל מבקש לשנות את תנאי ההיתר, או שאינו עומד בתנאים, כפי שפרסמנו ב"שקוף" בעבר פעמים רבות. 

בעקבות חשיפת "שקוף" העלה היום (19.4) ח"כ יוראי להב הרצנו (יש-עתיד) את הסוגיה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, במסגרת דיון בסעיף "מאגרים רגישים: בחוק פסולת בניין. 

"אשמח לקבל תשובה לפני שאנחנו מתקדמים בשיח החקיקתי בנוגע למאגרים רגישים, מדוע המשרד להגנת הסביבה, כבר שבוע שלישי, הסיר את כל היתרי הפליטה של התעשיות המזהמות בישראל מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה", דרש ח"כ להב הרצנו לדעת, "הפרטים האלה כבר לא חשופים לציבור שלפי חוק זכאי לעיין בהם".

ח"כ להב הרצנו הוסיף כי כי במשרד להגנת הסביבה מתעלמים מפניות עיתונאים בנושא, כמו גם בנושאים רבים אחרים. " מאחר ואתם מתעלמים מפניות של עיתונאים, ודאי ב'שקוף' של יעל געתון שפרסמה את הנושא הזה, בתור מי שמייצג את הציבור אשמח לקבל תשובה – לפני שאנחנו מתקדמים בשיח החקיקתי", אמר.

היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד נטע דרורי, השיבה כי במהלך חג הפסח התקבלה במשרד פנייה לפיה בהיתרי הפליטה יש "מידע בטחוני שמהווה סוד ועלול לפגוע בביטחון המדינה", ולכן הוחלט במשרד להסיר את כל המסמכים באופן גורף וכולל, "בגלל הפנייה הדחופה שקיבלנו".

היועצת המשפטית אף הוסיפה וטענה כי לא קיימים אמצעים טכנולוגיים שהיו יכולים למיין את המידע הרב ולנטר את החלקים הרלוונטים ולאפשר הסרה מידתית של מסמכים או פרטים ממסמכים.

אלא שבדבריה הסגירה עו"ד דרורי כי במשרד כלל לא יודעים אם אכן מדובר במידע שיש סיכון כלשהו בחשיפתו. "מדובר בפרטי מידע שצריך לעשות איזושהי עבודה בכלל", אמרה, "ראשית לתקף את זה שמדובר במידע שמהווה סוד, ושנית, זה דורש מיפוי של מאות אלפי פרטי מידע ונתונים שנמצאים באתר שאי אפשר היה לעשות אותם וזה דבר שאנחנו עובדים עליו מאז שהסרנו בעצם את המידע מהאתר לצערנו".

חברת הכנסת מתי צרפתי הרכבי (יש-עתיד) הצטרפה לח"כ להב הרצנו בבקשה לדעת האם החוק מאפשר פרק זמן כזה של בחינה. דרורי הדהימה אותם כשהגיבה ואמרה שלא רק שאין פרק זמן כזה, אלא גם שהגורם הביטחוני שיעץ למשרד לא מחזיק בהסמכה המתאימה שהחוק דורש.

"לפי חוק אוויר נקי, יש הסדר מאוד מפורט באשר למי שהוסמך כגורם ביטחוני בכיר" הסבירה דרורי, "הגורם שקיבלנו ממנו את הפנייה – עדיין לא קיבל את ההסמכה", אמרה. "אנחנו בשיח עם הלשכה המשפטית במשרד הביטחון כדי לוודא שבאמת ההסמכה הזאת תינתן, אבל באופן פורמלי הוא כשיר לקבלת ההסמכה לפי החוק". 

עוד הוסיפה כי "מאחר שהיינו בעיצומה של סיטואציה ביטחונית גם ככה מאוד מורכבת, לא יכולנו להשלים את הליבון ואת הבירור ואכן אנחנו הסרנו את המידע הזה מתוך חשש".

ח"כ להב הרצנו ציין כי בחוק אוויר נקי ישנו סעיף המגדיר את חובת שיתוף הציבור בהיתרי הפליטה ואת הסייגים הביטחוניים לפרסום המידע, ותהה שוב מדוע במשרד בחרו לפעול בניגוד לקבוע בחוק, ולצנזר כליל את כלל היתרי הפליטה. "לא יכולנו לעשות את העבודה הזאת בפרק הזמן שעמד לרשותנו", השיבה עו"ד דרורי בכנות.

"אז התעלמתם מהסמכות שיש לכם בחוק ועשיתם מה שאתם רוצים?", הקשה חבר הכנסת. 

"אני חושבת שזה לא נכון להגיד שאנחנו עושים מה שאנחנו רוצים", ענתה היועצת המשפטית. חבר הכנסת חזר והקשה, וביקש לדעת מהו הסעיף בחוק לפיו פעלו במשרד. 

"לא טענתי שיש לי הסמכה בחוק לעשות את זה", הודתה עו"ד דרורי, "אני אמרתי שאנחנו קיבלנו פנייה מגורם שכשיר להיות גורם ביטחוני בכיר, שהצביע על סיכון לביטחון המדינה במידע שנמצא" אמרה. "מתוך החשש הזה ובנסיבות שהיו, החלטנו להסיר את המידע לפרק זמן קצר". 

דרורי התחייבה שתוך ימים ספורים המידע ישוב לאתר, ועו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, סיכם את הדיון וקבע כי המשרד פעל בניגוד לחוק. 

"הפעולה של המשרד נעשתה ללא סמכות ובניגוד לחוק ויש להצר על כך שהמשרד פעל בצורה הזאת", אמר עו"ד רוזנר. "גורם ביטחוני בכיר ככל שהוא מוסמך, וכאן אנחנו שומעים שאפילו הוא לא הוסמך, יכול לפנות ולהצביע על דברים ספציפיים, כך קובע החוק, הוא לא יכול לומר שכל ההיתרים פוגעים בביטחון המדינה וכל מה שכתוב בהם הוא פוגע בביטחון המדינה".

תגובת רשות חירום לאומית, במשרד הביטחון:

"לאחר הערכת מצב שהתקיימה ברשות החירום הלאומית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, ובהתאם לתמונת המודיעין שהוצגה, הונחה המשרד להסיר באופן זמני פרסומים הקשורים לחוק אוויר נקי. המהלך נעשה כאמצעי מניעה, במטרה לצמצם אפשרות לאיסוף מידע על ידי גורמים עוינים. מדובר בצעד נקודתי ומוגבל בזמן, הנבחן באופן שוטף בהתאם להתפתחויות".

תגובת התאחדות התעשיינים: 

"הנגשת מידע מודיעיני רגיש באתרים רשמיים של מדינת ישראל היא אבסורד שחייב להיפסק כדי להגן על הציבור והסביבה. מתוך אחריות לאומית, פנתה התאחדות התעשיינים לממשלה להסרת 'בנק המטרות המאומת", קרי פרסום מיקומי חומרים מסוכנים, בעת מלחמה. העובדה שהמידע היה חשוף בעבר היא מחדל שהתרענו עליו מזמן, אך כעת חובת המדינה למזער נזקים ו'להקשות את היעד'. אנו מברכים את רח"ל והמשרד על הסרת המידע מיידית, ומצדיעים לתעשייה ולכוחות החירום על היערכות מקצועית שמונעת פגיעה בנפש ובסביבה בקרות אירועי המלחמה, גם תחת אש. המידע מהתעשייה ממשיך להיות מועבר למשרד להגנת הסביבה כרגיל, כמובן. התעשייה הישראלית עומדת תחת הסטנדרטים המחמירים ביותר של המשרד להגנת הסביבה. כלל המידע על פעילות החברות מנוטר ומדווח למשרד באופן שוטף כנדרש".