ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ביום ג' (19.5) התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת בנושא היתר הפליטה המחודש של חברת החשמל מדצמבר האחרון, המאפשר את הפעלת היחידות המזהמות בתחנת הכוח "אורות רבין". אלא שהציבור שהוזמן לדיון גילה מציאות אבסורדית: אי אפשר לעיין בהיתר המדובר, שכן המשרד להגנת הסביבה טרם החזיר לאוויר קרוב ל-200 היתרים שהוסרו במהלך המלחמה, בצעד המנוגד לחוק.
כזכור, חשיפת "שקוף" מלפני כחודש העלתה כי התאחדות התעשיינים היא שהובילה מהלך מול הרשויות להסרת ההיתרים באמתלה ביטחונית. מדובר במסמכים קריטיים המעגנים את חובות המפעלים המזהמים, כאשר כל חריגה מהם מהווה הפרה של חוק אוויר נקי משנת 2008 – חוק שקובע במפורש כי על ההיתרים להיות חשופים לציבור.
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מיוזמי הדיון, הטיח בנציגי המשרד כי חיפש את היתר הפליטה המעודכן ולא ניתן היה למצוא אותו. אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לרישוי ומניעת סיכונים במשרד, הציע למסור לח"כ את ההיתר באופן אישי, אך להב הרצנו הקשה: "אני יודע למה היתרי הפליטה לא באוויר. אני שואל – אם אני יכול להסתכל על היתר הפליטה, אז למה הציבור לא יכול? אם אני יכול לעיין בהיתר, סימן שהוא לא מסווג, כי אין לי סיווג מיוחד. אז אם אני יכול – מדוע הציבור לא חשוף להיתר הפליטה הזה?".
חיים טען בתגובה כי ההסרה נעשתה "לבקשת רח"ל (רשות החירום הלאומית)" וכי "לאור האירועים של מלחמת 'שאגת הארי', נתבקשנו להוריד את היתרי הפליטה מתוך סיכון לביטחון המדינה". עם זאת, הוא לא הצליח להצביע על סעיף בחוק המתיר הסרה גורפת של עשרות אלפי מסמכים משפטיים של היתרי פליטה.
עו"ד מעין פורת-גנץ, יועצת בלשכה המשפטית של המשרד, הודתה בדיון כי לראש רח"ל, תא"ל איציק בר, כלל לא הייתה הסמכות החוקית הנדרשת להורות על הסרת המידע בעת הפנייה. "הוא כשיר להיות מוסמך כגורם ביטחוני בכיר, אך באותה עת לא הייתה לו הסמכה בפועל", הסבירה. למרות זאת, המשרד בחר להיענות לבקשה כמהלך "מהותי": "כשבמהות תת אלוף איציק בר פונה אלינו במהלך מלחמה ואומר 'יש סיכון לביטחון המדינה', אנחנו ראינו לנכון להיענות לבקשתו ולהסיר את המאגר".
לדבריה, המשרד לא יכול היה להשחיר חלקים ספציפיים "מעכשיו לעכשיו", ואף חשפה כי ברח"ל ביקשו "להסיר בכלל את כל אתר המשרד להגנת הסביבה שכולל בתוכו עשרות אלפי מסמכים סביבתיים באופן כללי, על פליטות ועבירות לסביבה".
אלא שכאן העלילה מסתבכת. מכתב של ראש רח"ל, איציק בר, שנשלח לאחרונה לעו"ד בר רוזוב, מנהלת המחלקה המשפטית ב"אדם טבע ודין", מציג גרסה הפוכה מזו של המשרד. לפי המכתב, המשרד להגנת הסביבה הוא זה שפנה לרח"ל ב-6 באפריל והביע חשש כי הפרסום באתר מהווה "בנק מטרות" גלוי לאויב. רק בעקבות פנייה זו, כך לפי בר, הוא הנחה את המשרד למנוע את הפרסומים.
כשלהב הרצנו עימת את הייעוץ המשפטי עם הסתירה – האם המשרד יזם את המהלך בלחץ "גורמים בעלי אינטרסים כאלה ואחרים" – נראתה פורת-גנץ מעורערת והשיבה: "אפשר לבדוק. אני אומרת לפרוטוקול מה שידוע לי מידיעה אישית ולא דברים שאני לא יודעת". היא הוסיפה כי המשרד פרסם הודעה לציבור עם הסרת המאגר, אך להב הרצנו הזכיר כי ההודעה הוחבאה במקום לא נגיש – לא בדף הבית, לא בקישור למאגר ולא בהודעות הדוברות. "המשרד הפסיק לענות בעניין הזה ל'שקוף' ולעוד עיתונאים", ציין, מול הכחשותיו של הסמנכ"ל חיים.
למרות שעו"ד נטע דרורי, היועצת המשפטית של המשרד, הבטיחה כבר לפני שלושה שבועות שהמסמכים יחזרו לאוויר תוך ימים ספורים, הדבר טרם קרה. פורת-גנץ הסבירה את העיכוב בצורך ב"דיון מקצועי עם ראש רח"ל כדי להבין בדיוק איזה פרטי מידע מאוד ספציפיים עשויים לפגוע בביטחון המדינה".
בשיאו של הדיון, שאלו נציגי המשרד את להב הרצנו אם הוא מורה להם להשיב את המסמכים. "לי אין את היכולת, זה החוק שמורה לכם", השיב להם בתדהמה. "אתם גוף שיכול לפעול רק לפי הוראות החוק… החוק פה מאוד מפורש, והוא מורה לכם לפרסם את כל היתרי הפליטה למעט פרטים – פרטים, לא היתרים, שהורה גורם מוסמך".
עו"ד בר רוזוב מ"אדם טבע ודין" סיכמה: "ההסרה הגורפת והבלתי חוקית פוגעת באופן בלתי סביר בשקיפות ובזכות הציבור למידע סביבתי. העובדה שעדיין לא נקבע תאריך יעד להחזרת ההיתרים היא התנהלות חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת". הארגון כבר הגיש מכתב התראה לפני עתירה לבג"ץ.
בשבוע הבא יעבור הנושא לוועדה לביקורת המדינה, שם ידרוש להב הרצנו מהמבקר לפתוח בבדיקה על מה שהוא מגדיר כ"הפרת חוק בוטה" המונעת פיקוח על איכות האוויר שאזרחי ישראל נושמים.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
