ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', העלה לעמוד הפייסבוק האישי שלו לפני כמה שבועות סרטון יוצא דופן. דנילוביץ' ניצב מול המצלמה, כשברקע נראה המטה העולמי החדש של תאגיד כיל (היום ICL), תוך שהוא נואם בשבח החברה.
"גם הם בוחרים באר שבע", אמר מול המצלמה בהתרגשות. "כמעט אלף עובדים יעבדו כאן, בבניין הזה, זו ציונות", קבע והמשיך – "אנחנו לא עוצרים וממשיכים בכל הכוח".
הסרטון החריג, שכולו שיר הלל לתאגיד הכרייה שבשליטת הטיקון עידן עופר, מסתיר מסר אפל: הזיהום משתלם.
ב-18 בפברואר השנה, מלאו הרשתות החברתיות ואתרי חדשות בדרום בתמונות מאירוע השקה חגיגי של המטה העולמי של כיל בישראל. בין המשתתפים, לצידו של דנילוביץ': ראש עיריית ערד יאיר מעין, ראש עיריית דימונה בני ביטון ונשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג.
"חנכנו היום ראשי הרשויות בנגב עם נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ את בניין המטה העולמי החדש של חברת ICL בבאר שבע", כתב מעין כאשר לטקסט מתלווה תמונה שלו עונד תג עם שמו ולוגו התאגיד של הטייקון.
"זוהי קריאת כיוון לחברות ישראליות נוספות להקים מגדלי משרדים בהם יועסקו אלפי עובדים בבאר שבע", המשיך.
מעין אף אימץ את הנרטיב של התאגיד מול רשויות המדינה וטען כי החברה היא המעסיק הגדול באזור "ותורמת תרומה כלכלית אדירה לנגב".
בסיום מופע היחצ שסיפק לתאגיד המזהים טען ראש העירייה כי לא יאפשר הקמת מכרה ליד ערד עד שיוכיח שאין בו סכנה בריאותית. מי יבדוק אם יש סכנה? ומה ייחשב כוודאות? את זה מעין לא ציין.
מעין לא לבד. ראש עיריית דימונה, ביטון, אף השתתף לאחרונה בסרטון פרסומת של החברה בשיתוף קשת 12 שבו הוא מפליג בסיפורים על תרומתה האדירה של כיל לעיר.
דפוס הפעולה של כיל אינו חדש וחברות רבות ושנויות במחלוקת משתמשות בו כדי לחשק את מעמדם, תוך שימוש בשני אלמנטים מרכזיים: ניצול עובדים כקלף מיקוח, והפרשת חלק קטן מרווחיהם לפעילות התנדבותית ותרומות. רגל שלישית, נסתרת יותר, היא תשלום הארנונה.
בקשת חופש מידע שהוגדה על-ידי "שקוף" חושפת כי המטה החדש ישלם לעיריית באר שבע כמעט שישה מיליון שקלים בשנה, כאחוז מכלל הכנסות הארנונה שאינן למגורים בעיר.
בשנת 2025 העירייה נהנתה מ-586 מיליון שקלים הכנסות ארנונה שאינן למגורים, אולם זהו סכום גבוה משמעותית משנים קודמות. ב-2024 גובה ההכנסות עמד על 555 מיליון, סכום דומה נכנס בשנים 2022 ו-2023 ובשנת 2021 אף פחות מזה, 494 מיליון. לשם השוואה, הכנסות הארנונה למגורים באותן השנים עמדו על 312 מיליון בשנת 2021 ועד 399 בשנת 2025.
השקת המטה החדש בהשתתפות שורה של אישים, לצד קמפיין טלווזיוני ומיליונים שזולגים לרשויות דרך תרומות וארנונה, נועדו לקדם את תדמיתו של התאגיד ולקבע את מעמדו אצל קובעי מדיניות. בימים אלה עומד על הפרק חידוש זיכיון החברה בים המלח, ופיתוח המכרה המזהם "שדה בריר" שליד ערד, בדחיפת ממשלת ישראל.
מה שלא מופיע בסרטון של דנילוביץ' הוא שהמפעלים של התאגיד ניצבים באופן קבוע ולאורך שנים בראש הרשימה האדומה של המשרד להגנת הסביבה, שמדרגת את מידת העבריינות הסביבתית של חברות ממשלתיות ומפעלים שנסחרים בבורסה.
ברשימה האחרונה שפורסמה על ידי המשרד ניצבים מפעלי ים המלח של התאגיד במקום השישי מתוך כ-200 חברות וכיל רותם במקום השני.
לצד זה, המשרד להגנת הסביבה עדיין מנהל חקירה באשר לאסון הטבע הגדול ביותר שהתנהל בישראל כאשר דופן אחת מבריכות השפכים של מפעל רותם נפרצה ביולי 2017 וכ-200 אלף קוב של תמיסה חומצית (כ-50 בריכות אולימפיות), זרמה במשך 48 שעות לאורך 20 קילומטר בנחל אשלים וסביבתו. הזיהום מחק חלק גדול מאוכלוסיית היעלים בשטח, וגרם לאחד מהאסונות הסביבתיים החמורים בישראל.
