מה לא תראו ב"דו"ח הקיימות" של בתי הזיקוק המזהמים?

בשנת 2023 נרשמו בניידת בזן – תחנת ניטור תפעולית הממוקמת על גדר מתחם בתי הזיקוק בחיפה, 65 חריגות מערכי הסביבה המוגדרים בחוק אוויר נקי לבנזן – חומר מסרטן ודאי ובכל ריכוז. חריגות רבות יותר נמדדו באותה תחנה תפעולית בשנת 2024. בדיגום של בנזן, שהתבצע אחת לשבועיים בשנת 2023 בשבע נקודות באזור המפעל, התגלו חריגות בשלוש מתוכן.

על פי נתוני מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2023, בזן מככבת במקום השביעי מלמעלה ברשימה הלא זוהרת כל כך של המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים וגזי חממה מהם היא הכי גבוהה.

העלות הזו, שעומדת על 436 מיליון שקל, מכמתת את ההשפעה של פליטת המזהמים על בריאות הציבור ובריאות הסביבה, לרבות ההשקעה בטיפול רפואי ואיבוד ימי עבודה בשל תחלואה ותמותה והפגיעה בשירותים שמספקות לנו המערכות האקולוגיות. המדד אמנם לא מתייחס לחריגות מהתקן, אבל מציג את ההשפעה השלילית העצומה שיש לבזן.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

מדד אחר של המשרד להגנת הסביבה הוא דירוג ההשפעה הסביבתית השלילית של מפעלי תעשייה הנסחרים בבורסה בישראל, בהתייחס להיקף הפליטות לסביבה לצד הפרות של החוק והפעלת אמצעי ניהול סביבתי. שלוש החברות המרכזיות בתשלובת בזן: בית הזיקוק, כרמל אולפינים וגדיב, עומדות כבר שנים רבות בעשירייה הראשונה והמפוקפקת. הדו"ח האחרון של המשרד מתייחס לשנת 2021, אך בהתחשב במגמות העבר סביר להניח שגם בשנת 2023 המצב דומה.

את כל הנתונים הסביבתיים הללו לא תראו בדו"ח האחריות התאגידית של בזן, שמכנה אותו באקט של התיירקקות: "דו"ח הקיימות". בדו"חות אלו אמורה החברה לפרט את השפעתה בתחומי הסביבה, החברה והכלכלה, ואת האופן בו היא פועלת להפחתת האיומים הסביבתיים שהיא מייצרת. אבל במקום להיות כלי של התבוננות פנימית והפקת לקחים, הם כבר מזמן הפכו כלי ליחסי ציבור.

הדו"ח הצבעוני להפליא מלא תמונות של מתקנים יפים ומצוחצחים וילדים מחייכים, וגרפים צבעוניים שכולם שיפור, התייעלות ו"אימפקט חיובי" – המילה החדשה של המגזר העסקי בתחום האחריות התאגידית.

ברוח השנה האחרונה והקשה שעברה על כולנו מאז ה-7 באוקטובר, בזן גם מדווחים על הפעילות החברתית המבורכת שלהם בתרומה לקהילה, לצבא ובפרט לקהילת נחל עוז. הם גם מדגישים את החשיבות של החברה ומוצריה לשמירה על העצמאות האנרגטית והביטחון האנרגטי שלנו ועל החוסן הלאומי, כשהסלוגן המוביל הוא "כל ישראל ערבים זה בזה".

אבל כל אלו לא יכולים להסתיר את חוסר האחריות ואת העובדה שהחברה לא מדווחת על הנתונים הסביבתיים הפחות מחמיאים שלה. בהיבט הסביבתי, לפי בזן, הכל טוב ואפילו טוב מאוד. הם מפחיתים פליטות מזהמים וגזי חממה, ממחזרים יותר מים, מפחיתים שימוש באנרגיה ומייצרים פחות פסולת ועוד ועוד. אבל, כאמור, שום מילה לא מזכירה את החריגות ואת פעולות הפיקוח והאכיפה נגד החברה. מזל שהם מדווחים שבשנת הדיווח הנוכחית (2023) יש גם עלייה של 17% בפליטות תחמוצות גופרית, אבל גם אז – מבלי לומר מה המקור שלה.

בזן גם ממשיכים בקו שנקטו בו בשנים האחרונות: להמציא כל מני הגדרות ומדדים שמראים כמה הם יותר ירוקים מירוקים, למרות שמה שהחברה מייצרת ומוכרת הם בעיקר תזקיקי נפט ופולימרים וחומרים אורגאניים שונים שמקורם בנפט, ששום דבר ירוק לא יכול לצמוח מהם.

בעבר הגו בבזן את קמפיין החסידות והשקנאים, בו טענו שבית הזיקוק שלהם הוא בעל חותם סביבתי נמוך בהשוואה לבתי זיקוק באירופה, גם אם לא ידעו כיצד החותם הזה בדיוק נמדד ועל ידי מי. בהמשך הם יצאו עם אסטרטגיה חדשה, ובמרכזה "מהפכה ירוקה", על פיה בזן תהיה "ספקית מובילה של אנרגיה מתחדשת לתחבורה ושל פולימרים מתקדמים". למרות שבינתיים היא מוכרת לנו עוד ועוד דלקים מזהמים ומתכננת להמשיך ולעשות כן.

במהלך המלחמה ולקראת יום הזיכרון ויום העצמאות הם יצאו בקמפיין נוסף, בו הם ביקשו למכור לנו כביכול עצמאות אנרגטית, שהמשמעות שלה היא להמשיך ולהפעיל את תשלובת בזן למרות החלטת הממשלה לסגור אותה עד סוף העשור.

גם הפעם בזן מתמקדים ביישום התוכנית האסטרטגית לעתיד ופחות בביצועים בהווה, וגם הפעם הם משתמשים בכל מיני מונחים ומדדים מתיירקקים. למשל, המרכיב הראשון בתוכנית האסטרטגית הוא "זיקוק ודלקים מתחדשים", אחרי הכל זיקוק דלקים זה הביזנס של בזן. אבל מה זה אומר דלקים מתחדשים? לא כל כך ברור. הדלקים המאובנים בהם משתמשת בזן הם מתכלים, ואנרגיות מתחדשות, כמו אנרגיה סולארית, הם העתיד הירוק. דלקים מתחדשים הם כאלו שמיוצרים ממקורות מתחדשים, למשל מצמחים, כמו ביו-דיזל משמן וביו-אתנול מתירס, אבל לא נראה שזה הכיוון שבזן צועדת אליו. אז מה זה "דלקים מתחדשים"? כנראה סתם אוסף מילים חלולות שנשמעות טוב.

אחד היעדים המרכזיים של הקבוצה בתחום איכות הסביבה לפי הדו"ח הוא: "שיפור מיקום הקבוצה מהאחוזון ה-15 לאחוזון ה-10 של החברות בעלות ההשפעה הסביבתית הנמוכה ביותר בהשוואה למסמך הייחוס האירופאי (BREF)". זה עוד מדד לא ברור שבזן מגדירים בלי להסביר מהו בכלל וכיצד הוא מחושב ובלי שום יכולת לבדוק את ההכרזה.

מסמכי הייחוס האירופאיים (BAT reference document – BREF) מכנסים סל של טכניקות מיטביות זמינות (Bet Available Technologies – BATs) בכל תחום. מדובר על סט של טכנולוגיות, אמצעי הפחתה של זיהום וטווח ערכי פליטות בהתאם. אבל אין במסמכי הייחוס שום מדד להשפעה על הסביבה ואין דרך לדרג את הטכנולוגיות השונות, ובטח ובטח כשהמסמכים הללו לא מודדים את הביצועים בפועל.

בקיצור, אין בדו"ח הקיימות של בזן לשנת 2023 בשורות חדשות או תוצאות יוצאות דופן, ואל תתנו לחברה שכבר שנים מזהמת את האוויר, את מקורות המים ואת הקרקע במפרץ חיפה לעבוד עליכם. כל מה שחשוב לבזן עכשיו הוא לנסות ולייצר משוואה שביטחון הוא למעשה ביטחון אנרגטי ועצמאות היא עצמאות אנרגטית ושלא תדאגו מאיכות הסביבה. הכל בסדר, קחו אוויר!

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספרים "צריך לקיים" ו"המשבר הגדול"