מאמץ הלוביסטים משתלם: כך בזן מצליחה לערער על פינויה ממפרץ חיפה

בצל מטחי הרקטות ואיום הכטב"מים, תושבי חיפה והקריות גילו לאחרונה איום מחזית בלתי צפויה: בתי הזיקוק בחיפה (בזן) פועלים במרץ לבטל את החלטה הממשלה לפנות את התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. מדובר בהחלטה היסטורית, שהתקבלה לאחר מאבק ציבורי רב שנים מול הסכנות הבריאותיות, הזיהום והפגיעה הכלכלית בתושבים. בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שהתקיים בשבוע שעבר, שורה של חברי כנסת מהקואליציה הביעו עמדות המחזקות את האינטרסים של קבוצת האנרגיה.

בדיקת "שקוף" מגלה כי מאחורי הקלעים התקיימו פגישות בין חברי הכנסת החברים בוועדה לוועד העובדים של בזן, בתיווך חברת הלובינג של הוועד, גלעד יחסי ממשל ולובי. בהמשך לפגישה, חברים מוועדת הכלכלה אף יצאו לסיור במפעל. הסיור התקיים באופן פרטי, מחוץ למסגרת הרשמית של הוועדה – כלומר ללא רישום, ללא פרוטוקול וללא שקיפות. "הסיור לא מופיע ברשומות כי לא מדובר בסיור ועדה", מסרו מהכנסת באופן רשמי.

• מחלות נשימה בקרב פעוטות בחיפה: פורסמו מחקרי בריאות חדשים על זיהום אוויר
• בכיר בבזן נקנס בתשלומים: הסמנכ"ל יריב גרץ ישלם 100 אלף שקל על זיהום אוויר
• כרמל אולפינים התמהמה בהפחתת פליטות מזהמים – וישלם קנס של 18 מיליון

חברי הכנסת שנכחו בסיור הם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, וחברי הוועדה ח"כ ששון גאוטה וח"כ שלום דנינו. במסגרת הסיור הם לא נפגשו עם תושבי האזור ולא עם ארגוני הסביבה או איגוד ערים.

שני המפגשים שהתנהלו מאחורי הקלעים, השיגו לחברת הלובי הצלחה גדולה – ועדת הכלכלה בראשות ביטן קיימה דיון רשמי על פינוי בזן. בדיון, חברי הכנסת הציגו טיעונים בצדו של המפעל המזהם שבחיפה, הקריאו מניירות עמדה ואף הבטיחו דיון המשך חסוי שיעסוק בבתי הזיקוק כנכס ביטחוני ואסטרטגי.

הגעת כי הלובי שכנע אותך? "נכון"

ח"כ שלום דנינו (הליכוד) שנכח בישיבה, הסכים לספר בשיחה עם "שקוף" על המפגשים: "עלו שם, בביקור שלנו בבזן, של ועדת הכלכלה, אירועים שהם ברמה האסטרטגית של המדינה. וחשבנו שצריך רגע לחשוב עוד פעם (על החלטת הממשלה, י"ג)". 

מי יזם את הסיור? 

"ועדת הכלכלה", משיב בתחילה ח"כ דנינו, ומתקן: "כאילו, החבר'ה של בזן. פגשנו שם את משה קפלינסקי, יושב הראש, פגשנו את המנכ"ל והם הציגו לנו את התרומה האסטרטגית שלהם בכמה תחומים וחשבנו שזה שווה דיון. עשינו דיון ראשוני בוועדת הכלכלה ויהיה אולי דיון שני שהוא יותר חסוי".

היית באזור לפני זה? נפגשת עם התושבים גם? 

"אה לא, זה היה ביקור בתוך המפעל, שמי יזם אותו זה המפעל עצמו". 

ההנהלה של המפעל? 

"אני חושב שזה ארגון העובדים ביקש את הפגישה, אני פגשתי אותם בכנסת". 

זה דרך הלובי שלהם? 

"כן כן, אני חושב שכן. פשוט אנחנו נפגשים עם כל כך הרבה אנשים ומסיירים כל כך הרבה, שאני לא רוצה להטעות אותך דרך מי, אבל ישבתי איתם ושמעתי אותם. חשבתי שבאמת ראוי שאנחנו נבדוק את העניין הזה ברמה הכלכלית, אבל מסתבר שיושבת על זה שכבה של חשיבה אסטרטגית של מדינת ישראל".

ואתם תעשו עוד סיור לשם? 

"לא, לא, אני חושב שלא. אין צורך, אין טעם".

לפגוש למשל את התושבים שגרים ליד מתקני הנפט בקריית חיים?

"בעניין המכלים? באחריות המדינה לאזן אותם". 

אני פשוט חושבת שהגעת לסיור רק בבזן אחרי שהלובי שכנע אותך, אין לך רקע קודם בזה ולא היית שם קודם. זה מה שאתה אמרת. 

"נכון".

והעמדה שלך היא כרגע מוטה. 

"אני לא בטוח. אני חושב שהעמדה שקוראת להוציא אותם משם היא מאוד מאוד חזקה ואני מנסה רגע להציג את התרומה שלהם". 

אבל הקואליציה דיברה בקול אחד, הקול של לובי עובדי בזן.

"אני מנסה רגע לחשוב על מה שאת אומרת ויתכן. את יודעת – אני לא יכול להגיד שאנחנו תמיד מציגים עמדה אחת בוועדת הכלכלה. הרבה פעמים אנחנו, אני חושב, מציגים גם עמדות מנוגדות. אבל יכול להיות שזה הרושם שעלה".

עניין של ביטחון?

ההחלטה על פינוי מפרץ חיפה מהמפעלים המזהמים, במרכזם המפעלים של בזן, היא תולדה של מאבק ציבורי סביבתי שנמשך עשורים ארוכים. לאחר שורה של מחקרים ואף פרסום חריג יחסית של עמדה מדאיגה מצד משרד הבריאות בדבר תחלואה בסרטן באזורי המגורים בקריית חיים, לפני כשנה וחצי עברה הצעת מחליטים ממשלתית שתיארה בקווים כלליים את פינוי המפעלים, במטרה להוביל לפיתוח הכלכלה והנדל"ן באזור.

כפי שפרסמנו ב"שקוף", כבר אז נוסחו סעיפים שאפשרו לבזן פתח להפוך את ההחלטה: כך למשל, הוחלט כי חמש שנים לפני שהתוכנית תצא לפועל, משרד האנרגיה יבחן את היתכנות הפסקת פעילות החווה. אם יחליט שיש סיבה לשנות את מועד הסגירה, הנושא ידון בשנית במסגרת הממשלה. כך גם יתרחש חצי שנה לפני המועד שייקבע, אז יוכל המשרד לבחון את הסגירה בפעם השנייה ואולי לנסות למנוע אותה. 

קבלו מאיתנו את הכתבות לוואטסאפ

כפי שניתן היה להבין מדבריו של ח"כ דנינו, בזן מעמידים כעת במרכז את "השכבה האסטרטגית", כלומר הביטחונית, במרכז מאמצי השכנוע – וכבר נחלו הצלחה בהתקדמות לעבר דיון חסוי בוועדה. לציבור לא התאפשר לשפוט באופן הגון את הנימוקים – כיוון שלא היו אלה גורמים ממשרדי הביטחון והאנרגיה שהציגו את הנתונים – אלא מי שמחזיק באינטרס הכלכלי.

"ב-7 באוקטובר בתשע בבוקר, קבוצת בזן עברה למצב מלחמה", פתח מנכ"ל בתי הזיקוק, אסף אלמגור את דבריו בדיון. "יש לנו יכולות תפעול מסחריות שאני לא מרחיב עליהן. אני אומר לך, אדוני היושב ראש, המזל שלנו כמדינה זה שהחלטת הממשלה לא יושמה עדיין. כל אחד מאיתנו יכול להריץ בראש שלו תרחישי 'מה היה קורה אילו בזן לא הייתה פה', מה היה קורה במערכת הביטחון ומה היה קורה במשק האנרגיה".

בעוד חברי הכנסת מהנהנים, פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ומי שהוביל את ועדת המנכלים שהמליצה על פינוי מפרץ חיפה, התערב: "אתה סתם מפזר הפחדות כל מה שאתה אומר לא נכון. אלה רמזים של כאילו. אנחנו מייבאים נפט גולמי, אם היו סוגרים פה את הנמלים לא היה נפט גולמי? אם הייתה פה מלחמה, כמו שאנחנו חוששים ממנה, בזן הייתה נעצרת, על מי אתה עובד?"

פרופ' שמחון המשמש יועצו הכלכלי של נתניהו, היה אחד הדוברים המרכזיים בדיון, והתעקש על חיוניות הפינוי. לדבר, כל עוד הוא לא יתרחש, האזור כולו תקוע מבחינה כלכלית. כך למשל, ציין כי ב-25 שנים האחרונות קצב האוכלוסיה של נפת חיפה גדל ב-15% – כשהממוצע הארצי היה קצב צמיחה של 70%.

"זה פחות מאשר כל מחוז או נפה אחרת במדינת ישראל", אמר. "זה חריג מאוד. אין יותר נמוך". שמחון ציין בדבריו, שגם לפי נתוני הלמ"ס בתחום מסחר ושירותים, חיפה ניצבת במקום האחרון מבין עשרים הערים הגדולות בישראל, מבחינת התפתחות מסחר ושירותים למטר מרובע.

אלא שהנתונים לא הרשימו את היו"ר, דוד ביטן. "רגע, לאט לאט. קח דוגמה את הקריון. אני חושב שזה אחד הקניונים הכי טובים במדינה. אז איך אתה מסביר את זה?", שמחון ניסה להסביר לו שזו לא שאלה של איכות, אלא של פיתוח עיר שלמה ומצבה ביחס לערים אחרות בארץ. ביטן שינה אסטרטגיה: "אני רוצה להבין. אני חשבתי שהבעיה בבזן בזמנו הייתה איכות הסביבה. אתה פתאום מציג לי עכשיו שהבעיה זה הנדל"ן".

שמחון, שעומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה, נראה היה נסער. לאורך הדיון חברי הכנסת התווכחו עימו וניסו לקעקע את מהימנות דבריו, לצד הנהלת בזן. "חיפה והקריות נמצאות בשקיעה מאוד מאוד מהירה יחסית למדינת ישראל. מאוד מהירה ומאוד חזקה. השאלה היא למה", אמר והשיב: "בלב מה שאמור להיות המטרופולין, אולי השני בגודלו במדינת ישראל – יש קוץ, ואני לא סתם משתמש במילה הזאת קוץ".

שמחון הסביר שמפעלי בזן יושבים על 2,000 דונם ומסביבם 40 אלף דונם שאינם מנוצלים. "זה פעמיים רמת גן", הבהיר. "התחלואה בסרטן ובאסטמה באזור חיפה, היא הכי גבוהה בארץ ובהרבה". שמחון מיהר גם לסייג ולהסביר שאי אפשר לומר באופן וודאי שמפעל מסוים אחראי על תחלואת סרטן ספציפית. "אני יודע שזיהום הוא בהחלט מקור לסרטן, יש דוח של משרד הבריאות שאומר את זה – בהקשר של בזן, לא באופן סתמי. אם אני הייתי אב למשפחה, ואני שואל את עצמי – האם ארצה לחיות במקום שבו יהיה שם יותר סרטן? לא. וזה לא רק אני: אנחנו רואים את ההגירה השלילית והפגיעה החמורה במסחר באזור הזה".

גם ח"כ דלל ניסה להתערב ולהקטין את מימדי הזיהום של מפרץ חיפה. "גרתי בחיפה וניהלתי גם מפעל בחיפה, כך שאני מכיר את זה היטב. צריך לראות את הנתונים כמו שהם. השאלה מה עכשיו? נסגרו לא מעט מפעלי תעשייה באזור של המפרץ ועברו למקומות אחרים. אני שואל היום".

שמחון הפציר בו להסתכל על נתונים של אסטמת ילדים. "זה לא זיהום של לפני עשרים שנה", אמר. "חיפה מקום ראשון בארץ". "אני רוצה נתונים", ענה לו. ח"כ גואטה, למוד הסיור בבזן, התערב: "אני הבנתי שבכלל המזהם הגדול בחיפה הוא לא בתי זיקוק". דלל השיב: "מה שאני מבקש מאבי (שמחון י"ג), זה שיציג לנו נתונים לגבי הזיהום במפרץ חיפה. כמה מבתי זיקוק, כמה מהנמל, כמה משאר המפעלים, כמה מתחבורה". 

בשם העובדים

טיעון פיטורי העובדים והפגיעה בהם, הוא הקלף המוכר והשחוק ביותר של לוביסטים בקידום אינטרסים סמויים. גם במקרה זה, תיאום הסיור והפגישות נעשה דרך הלובי של ארגון העובדים ולא של המפעל עצמו. חברי כנסת קיימו פגישות עם יו"ר ועד העובדים ואף צוידו במסמך מטעמם. במהלך הדיון הם לא היססו לזרוק מספרים מתוך המסמך, כמו כמות העובדים הישירים והעקיפים שעלולים להיפגע, אלא שהדיון כלל לא עסק בגורל העובדים, לא סיפק תשובות על מתווה פיצויים או אופן הטיפול בעובדים ותיקים. 

ח"כ אברהם בצלאל, שעוסק לא מעט בסוגיות סביבה, עומד בראש הוועדה לצמצום הפערים החברתיים בפריפריה, שבה דן בעבר בזיהום החריג של אזור התעשייה באשדוד, התערב. ברגע של כנות, חשף שקיבל נייר עמדה: "מישהו חשב על העובדים? מה קורה איתם? מה עושים איתם? בפרט בתקופה הזאת עכשיו", אמר, וסיפר על מסמך שקיבלו חברי הוועדה, בו מפורטת התנגדות הוועד לסגירת בתי הזיקוק.  

"חשוב שנקיים דיון מסודר על אופן פיצוי העובדים, וחשוב שהם יביעו את החששות שלהם, אמרה ל"שקוף" ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. "האנרגיה צריכה להיות מושקעת באסדרה של סגירת בזן מבחינת העובדים, תוכניות הסבה והכשרה, פיצויים מוקדמים, מאות מיליונים כפי שתוכנן מלכתחילה". 

אלא שהדיון עסק בנושאים רבים אחרים, בסוגית הזיהום, בסוגיה הביטחונית ובשאלה הכללית האם יש מקום לבטל את החלטת הממשלה. "הזמנתי את חברי הוועדה לסיור במפרץ חיפה וביקור באיגוד ואני סבורה ובטוחה שבשביל להבין את התמונה המלאה, צריכים להגיע ולענות להזמנה הזו". 

"לא זוכרת את הנתונים"

יש לציין כי למרות שבעשורים האחרונים חל שיפור באיכות האוויר במפרץ חיפה, בדוח שיצא בספטמבר האחרון, המשרד להגנת הסביבה מיקם את בתי הזיקוק במקום ה-7 מבין יותר מ-500 תעשיות מזהמות בארץ, עם עלויות זיהום ופליטות גזי חממה של 436 מיליון שקל בשנה. יתרה מזו, במסגרת הדיון, שחר ברמן, מנכלית איגוד ערים, ציינה את היקף החריגות של החברה.

"אני רוצה לפנות לעובדי המפעלים", אמרה בפתח דבריה. "התחנה התפעולית נמצאת על הגדר של המפעל ונותנת לנו מידע על מה קורה במפעל ושם אנחנו רואים עשרות רבות של חריגות של בנזן, שהוא חומר מסרטן בכל כמות שאתה נושם אותו, זה חומר מסוכן ומסרטן", אמרה לנציגי הוועד שישבנו בדיון. "הנתונים האלה מפורסמים ושקופים לציבור רק מהחודשים האחרונים, המשרד להגנת הסביבה פרסם אותם. אני מזמינה את העובדים של המפעל בהזדמנות זו להיכנס ולראות למה הם נחשפים". עוד הוסיפה כי באיגוד מתקבלות עשרות תלונות.

הנציג היחיד לאופוזיציה בדיון היה ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), שתחום הסביבה הוא מתחומי עיסוקו המרכזיים. הוא שאל כמה קנסות בזן קיבלו ומה היקף ההפרות. בוועדה ענו לו שבמשרד להגנת הסביבה ישיבו לו, אולם חרף הנתונים הגלויים, אותם ניתן להשיג בחיפוש גוגל קצר, במשרד לא סיפקו תשובות. 

בין הנתונים: ביוני אשתקד המשרד חייב את מפעל גדיב שבשליטת קבוצת בז"ן לשלם קנס בסך 2.9 מיליון שקל על דליפת חומרים מסוכנים. במאי האחרון, חברת הבת של בזן, כרמל אולפינים, חטפה קנס של 18 מיליון שקל. שני הסכומים הללו זעומים בהשוואה לרווחי החברה, כפי שעלה מבדיקת "שקוף".

דורית זיס, מנהלת מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה, הסבירה כי הנתונים לא בידיה. כמו כן, לדבריה המפעל נמצא במגמת שיפור: "אפשר להגיד שבניגוד למצב שהיה בעבר, שבו היו פליטות עם הרבה מאוד חריגות, היום כמעט ואין חריגות בנתונים בתחנות הניטור ומעט מאוד חריגות בארובות המפעל. כאשר יש חריגות, אז אנחנו נותנים באמת קנסות וצווים".

ח"כ להב-הרצנו: "אפשר פירוט?"

זיס: "אני רוצה לתת לך את זה, אבל בצורה מדויקת".  

ח"כ להב-הרצנו: "במאי, לפני פחות משנה, נתתם סכום מאוד חריג, גם יחסית אליכם".

זיס: "זה נכון, זה היה על מספר… מכיוון שלא ידעתי שאני צריכה… אני לא זוכרת את כל הנתונים האלה".

ח"כ שלום דנינו: "אבל העניין העקרוני חשוב מאוד". 

זיס: "על העניין עקרוני אני רוצה להגיד, שעם ההפחתות האלה ועם כל הפעולות שנעשות, במשך השנים יש חריגות, כי הפעלת מפעל בסדר גודל כזה היא לא חלקה, ותקלות יש". 

מישהו מהקהל: "זה לא מעבדה, חבר'ה". 

זיס: "וזה מפעל מורכב ויש תקלות, וכולנו רואים את התקלות האלה, אנחנו רואים אותן בעיניים". 

טענותיה של זיס ודאי הסבו גם הן נחת לנציגי הלובי והנהלת בתי הזיקוק, אלא שבסוף דבריה הבהירה: "להציב מפעל כזה בלב אוכלוסייה, עם החומרים שנפלטים שם, אני חושבת שזה לא סביר. זה לא סביר".

מלשכתו של חבר הכנסת דוד ביטן לא נמסרה תגובה. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של ח"כ אברהם בצלאל.