המדינה לצד המזהמים: מבקשת לבטל את התביעה נגד התעשיות במפרץ חיפה

מדינת ישראל נגד חולי סרטן: התפתחות משמעותית בבקשה לתביעה ייצוגית נגד שורה של תעשיות מזהמות במפרץ חיפה. מדינת ישראל, דרך פרקליטות מחוז חיפה, הודיעה כי לשיטתה אין לאשר את הבקשה לתביעה ייצוגית. 

המשמעות היא בעיקר ציבורית – המשרדים המעורבים, בהם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, הצהירו דרך פרקליטות מחוז חיפה, לצד מי הם מתייצבים. עורכי הדין מהפרקליטות, איתן צור ודנית פרייסלר, לא ציינו את הנימוק למהלך, יחד עם זאת, כתבו כי אין להם מה להוסיף על טענות עורכי הדין של התעשיות, או במילים אחרות, לא תיקנו את הטיעונים שלהם, לא ביקשו להוסיף זווית נוספת, ואף לא סייגו אף סעיף. 

בפרקליטות ביקשו לציין כי בשלב זה, "המדינה אינה צד פורמלי בשלב זה בתיק ולא הגישה עמדה מטעמה". עוד הבהירו כי "בהודעת המדינה צויין כי אין מקום לאשר את התובענה כייצוגית במתכונת בה הוגשה לבית המשפט". יש לציין כי אם התביעה תתקבל ויחל דיון, המדינה עשויה להיות מעורבת כצד שלישי. 

בפברואר לפני כשנתיים נפתחו הדיונים בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובחודשים הקרובים, סגן נשיא בית המשפט, השופט רון סוקול יפסוק אם הוא מאשר את הבקשה.

במהלך הדיונים, ניסו עורכי הדין ד"ר ערן צין ואמנון קרן מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף משרדי עורכי הדין אסף פינק וגיל רון, קינן ושות', להוכיח בשם "עמותת אזרחים למען הסביבה" את אחריות המפעלים לתחלואה עודפת בסרטן. 

בין המפעלים הנתבעים: קבוצת בתי הזיקוק (בזן), מפעל "נשר" שפעל בחיפה, "תשתיות נפט ואנרגיה" (תש"ן, כיום תש"א), דור כימיקלים, חיפה כימיקלים (כיום קבוצת חיפה), חברת החשמל ועוד שורה ארוכה של תעשיות. אם תאושר הבקשה לתביעה ייצוגית, זו תהיה הפעם הראשונה בישראל שבה ציבור רחב תובע מתעשייה מזהמת לקחת אחריות – ואף לשלם – על הנזק הבריאותי לו היא אחראית.

התביעה מוגשת בשם כל מי שגר, למד או עבד באזור חיפה מעל שנתיים במהלך חייו, וחלה בסרטן ריאה או סרטן לימפומה שאינה הודג'קין (NHL), החל משבע השנים שלפני הגשת הבקשה. התביעה כוללת גם את מי שנפטר וחלה בתקופה זו. התובעים דורשים פיצוי על הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד של החולים, פיצוי על אובדן כושר השתכרות, נסיעות, כאב, סבל, קיצור תוחלת החיים ואובדן הנאות החיים. עוד מבקשים התובעים כי המפעלים יידעו כל אחד ואחת שנפגעו באופן אישי ויישאו בעלויות הפרסום.

עד כה, קו ההגנה עבר לסירוגין בין ניסיון לקעקע את אמינות העדויות, דרך מניפולציות שונות על היבטים מדעיים, ועד לניסיון להפחית באחריות התעשיות לזיהום. מערכת "שקוף" הייתה בין הבודדות שליוו את התיק, תוך הפניית זרקור לשיטות הפעולה של עורכי הדין שבחרו לייצג את החברות המזהמות, לצד חשיפת בכירי התעשיות שעלו לשולחן העדים. הללו בדרך כלל נהנים מאנונימיות יחסית, למרות תפקידם המשמעותי בהיררכיית קבלת ההחלטות.