ממשיכה להיאבק בשקיפות: קצא"א מבקשת מהכנסת להאריך את החיסיון

בתחילת חודש יוני, בעוד כחודש, יפוג צו החיסיון על פעילות חברת קצא"א, ובחברה מבקשים להאריכו בכשנה וחצי. בחברה שמזרימה כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת למסוף בים התיכון סמוך לאשקלון ביקשו להאריך את תוקף הצו עד ל-31 בדצמבר 2026, ואילו בחברה להגנת הטבע הודיעו כי יגישו התנגדות להארכתו. הציבור יוכל להגיש התנגדויות להארכת הצו עד ל-5 במאי, ולאחר מכן צפוי להתקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא.

חברת הנפט היא למעשה חברה שהבעלות עליה ממשלתית ופרטית, פועלת בחיסיון מאז שנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון, הפעילות העסקית של החברה, והיערכות החברה לטיפול במקרי חירום ובאסונות סביבתיים. 

עוד בנושא:
"נפל בפח": המבקר אימץ טענות שנויות במחלוקת של קצא"א
דיווח: כטב"ם שיורט ליד אשקלון כוון לפגוע במתקן קצא"א בעיר
ירוקה מבחוץ, עסקנית מבפנים: כשסילמן משחקת משחק כפול

"יש חשיבות עליונה, בהגברת הפיקוח על קצא"א ובצורך שלא לאפשר לה להמשיך ולהסתתר מאחורי מעטה החיסיון שלה", נמסר מהחברה להגנת הטבע. "מעטה החשאיות של קצא"א כבר הביא לנזקים סביבתיים קשים, שחלקם אף הובילו להרשעות שלה ושל בעלי תפקידים בה, על ידי בתי המשפט. קצא"א חייבת להתחיל לפעול באופן שקוף וגלוי יותר, ההולם חברה ממשלתית, המחויבת לאינטרס הציבורי, וזאת על מנת להבטיח את היכולת להגן על הטבע, על הסביבה ועל הציבור, מפעילותה".

קצא"א השתמשה עד כה בחיסיון כדי לפעול בחוסר שקיפות גם בתחומים שאינם ביטחוניים. כך למשל, סירבה בעבר החברה לבקשת "שקוף" לדעת כמה היא משלמת על יחסי ציבור ושיווק, בטענה כי לאור החיסיון "המידע המבוקש הוא ידיעה סודית".

בשנה שעברה ועדת החוץ והביטחון צמצמה את צו החיסיון בנושאים הקשורים לקצא"א כך שמידע חיוני על החברה ועל פעילותה יוכל להגיע לציבור. בנוסף, תוקף צו החיסיון הוארך בזמנו בשנה אחת בלבד ולא בחמש שנים כפי שדרש משרד האוצר. לצד השינויים בצו, גם במסגרתו החדשה נושאים משמעותיים נותרו חסויים. גובה משכורות בכירי החברה, מידע על דוחות כספיים וזהות בעלי המניות יישארו תחת חיסיון. במסגרת צמצום צו החיסיון על חברת הנפט הוחלט כי המידע שיותר בפרסום יכלול בין היתר אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד, פנקס הדרכות אודות תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים; אישורים בדבר פסולת מסוכנת, מסמכי היערכות לחירום ותגובה מידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים.

נציגים מארגוני הסביבה ומהערים אילת ואשקלון  הצביעו בעבר על סכנות בריאותיות ועל פגיעה באיכות החיים של תושבים המתגוררים בסביבת המתקנים. לטענתם, תושבים באזור מתלוננים על מפגעי ריח קשים ועל סחרחורות כתוצאה מהריח הנידף מהמתקנים. כמו כן, הארגונים מצביעים על קושי להיערך למצבי חירום העלולים להיגרם ממתקני קצא"א, שכן לא מצוי בידם של הארגונים מידע על אירועי חומרים מסוכנים לרבות היערכות או תרגילים שמתבצעים בנושא. 

בנוסף, רשויות האכיפה והפיקוח וכן הארגונים הסביבתיים הצביעו על המפגעים הסביבתיים שמכלי אגירת הנפט באילת ואשקלון וצינור הנפט עלולים לגרום, בין היתר בצל אסונות סביבתיים קודמים שנגרמו עקב דליפות ממתקני קצא"א, כאסון נחל צין והדליפה שאירעה בנחל עברונה. האזהרות גברו לאחר שהממשלה ביטלה את מדיניות "אפס תוספת סיכון" ופתחה פתח להעלאת כמויות הנפט שיעבור במפרץ אילת לצרכים מסחריים ויסכן את עתיד המקום.