ירוקה מבחוץ, עסקנית מבפנים: כשסילמן משחקת משחק כפול

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, זו שפירקה ממשלה בישראל ועל הדרך זכתה לשריון ושדרוג לתפקיד שרה, עושה נפשות אצל ראשי רשויות מהליכוד, כפי שחשף לאחרונה יוסי מזרחי בתחקיר בחדשות 12.

לאחרונה אימצה סילמן תפקיד של סוכנת כפולה בנושאים הבוערים שעומדים על שולחנה כשרה להגנת הסביבה, כשהיא חותרת תחת אנשי המשרד שלה ופקידי הממשלה בה היא חברה, ובעיקר קורצת למתפקדי הליכוד.

לדוגמה, קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) רוצה להגדיל באופן משמעותי את כמות הנפט שיגיע מהאמירויות ויעבור דרך ישראל אל אירופה והלאה, תוך איום ממשי על מפרץ אילת, הערבה והנגב וחופי אשקלון ואשדוד. בדיון המתמשך סביב הבקשה סילמן מתגלה כד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.

כלפי חוץ, סילמן לכאורה עומדת בפרץ מול ראש הממשלה וחֶבֶר מְרֵעִיו, ובראשם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שמבקשים לקדם את המהלך בכל הכוח. היא מגבה את אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ואת ההחלטה של קודמתה, השרה תמר זנדברג, על מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת.

אבל בימים אלו, כשנתניהו מנסה לשנות את המדיניות ולעקר את הסמכויות של המשרד בתחום ועל הדרך להיטיב עם קצא"א, נדמה שכלפי פנים סילמן לא ממש שומרת על החיים שלנו.

אפשר ללמוד על כך מתגובת משרד ראש הממשלה לכתבה של שני אשכנזי מ"כלכליסט" על דיון שהתקיים השבוע בנושא. לפי לשכת ראש הממשלה, "הדיון התכנס בהמשך להחלטת השרה להגנת הסביבה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון' שקבעה קודמתה – ובכך עסק".

גם בנושא חוק האקלים, שהממשלה מקדמת וסילמן מתהדרת בו שוב ושוב, היא משחקת בין הציבור לממשלה.

מצד אחד, החוק שסילמן הגישה מלא חורים וכשלים, ואפשר לומר שהוא ממש אנטי סביבתי ועדיף שלא יעבור כך בכלל ועם זה אין לה בעיה. מנגד, כשיו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, מהאנשים החזקים בליכוד, פונה לשרה וכותב ש"לא יעלה על הדעת שהממשלה תתנער מאחריותה למשבר האקלים ותעמיס אותו עלינו, ללא תקציבים וללא כוח אדם", סילמן ממהרת לזרוק את התלונות כלשונן אל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ואל אנשיו, כאילו שלא הייתה קשורה לניסוח החוק.

"ראשי הרשויות צודקים בטענותיהם!", היא כותבת ומאשימה את משרד האוצר ב"פגיעה ישירה בשירותים לתושבים ובאיתנות התקציבית של הרשויות, שגם כך קורסות בנטל המלחמה". יותר מכך, היא מאיימת ש"העברת החקיקה", שהיא, כאמור, מקדמת, "תלויה בתקציב ייעודי לכך ועבור משימות נוספות".

על דוגמא נוספת לשיטת הפעולה של סילמן כתבתי לא מזמן, כשפנתה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בנוגע להחלטה של המשרד שלה עצמה, לתת היתר פליטה לתחנת כוח באשדוד למרות מחאות הציבור בשל הגדלת פליטת המזהמים במקום. סילמן ביקשה מהיועמ"שית "לבחון מחדש את מתן היתר הפליטה" ולתת הנחיות על "טכנולוגיות מתקדמות ומשופרות ו/או הגבלות במתן ההיתר", במקום לעשות זאת בעצמה כשרה הממונה.

המשרד להגנת הסביבה עוסק בנושאים הרי גורל: משבר האקלים, זיהום האוויר, הקרקע ומקורות המים ובריאות הציבור והטבע. מאז כניסתה של סילמן לראשות המשרד רבים מאנשי המקצוע בו עזבו אותו ואותנו אחרי שנים, כשהם מצביעים ברגליים נגדה ומאותתים לנו לאן נושבת הרוח: במקום לקדם את ענייני המשרד, סילמן עסוקה בלשגר מכתבים בבקבוק ומקווה שכולנו נקנה את התעלול.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספרים "צריך לקיים" ו"המשבר הגדול"