ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת החוץ והביטחון צמצמה היום (רביעי) את צו החיסיון בנושאים הקשורים לקצא"א כך שמידע חיוני על החברה ועל פעילותה יוכל להגיע לציבור. בנוסף, החליטו חברי הוועדה להאריך את תוקף הצו עד לחודש יוני 2025, כלומר בשנה אחת בלבד ולא בחמש שנים כפי שדרש משרד האוצר. לצד השינויים בצו, גם במסגרתו החדשה נושאים משמעותיים נותרו חסויים. גובה משכורות בכירי החברה, מידע על דוחות כספיים וזהות בעלי המניות יישארו תחת חיסיון.
במסגרת צמצום צו החיסיון על חברת הנפט הוחלט כי המידע שיותר בפרסום יכלול בין היתר אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד, פנקס הדרכות אודות תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים; אישורים בדבר פסולת מסוכנת, מסמכי היערכות לחירום ותגובה מידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים.
מידע נוסף שיאושר לפרסום בניגוד לעבר הוא תחקירי אירועי חומרים מסוכנים; סקרים סיסמיים וסקרים גיאולוגיים המעידים על עמידות חוות המכלים, הצינורות והמסוף הימי לרעידות אדמה, נהלי בטיחות ונהלים למניעות תאונות ודליפות במסופים הימיים ובחוות המכלים.
מעקב "שקוף" אחר פעילות קצא"א
שינוי נוסף שאישרה הוועדה הוא הסמכת עובד אחד מבין עובדי כל אחת מהרשויות המקומיות הרלבנטיות ורשות הטבע והגנים, שיעברו התאמה ביטחונית על מנת שיהיו רשאים לעיין במידע לצורך פיקוח. עם זאת לא אושר לעובד מטעם הרשויות ורט"ג לבצע ביקורת באתרי קצא"א עצמם.
חברת הנפט קצא"א היא למעשה חברה שהבעלות עליה ממשלתית ופרטית, פועלת בחיסיון מאז שנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון, הפעילות העסקית של החברה, והיערכות החברה לטיפול במקרי חירום ובאסונות סביבתיים.
קצא"א השתמשה עד היום בחיסיון כדי לפעול בחוסר שקיפות גם בתחומים שאינם ביטחוניים. כך למשל, סירבה בעבר החברה לבקשת "שקוף" לדעת כמה היא משלמת על יחסי ציבור ושיווק, בטענה כי לאור החיסיון "המידע המבוקש הוא ידיעה סודית ולא יועבר".
יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) בירך על תוצאות ההצבעה ואמר כי "הנוסח שאישרנו שומר על האיזון הנכון בין הגנה על ביטחון המדינה מצד אחד, ומצד שני על זכותו של הציבור לקבל מידע מרשויות ציבוריות, דבר הנתפס כעיקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי". אדלשטיין הדגיש כי "עלינו להקפיד שלא יעשה שימוש לשווא בטענות לשמירה על ביטחון המדינה, בנושאים שאינם קשורים לכך. הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח על הנושא, ותבצע התאמות ותיקונים במידת הצורך".
גם בארגוני הגנת הסביבה בירכו על ההחלטה. מעמותת "אדם טבע ודין" נמסר כי "צו החיסיון של קצא"א שהיה בתוקף שנים ארוכות צומצם לראשונה באופן שיאפשר לקבל מידע על מגוון נושאים ובהם כאלה שיאפשרו הגנה על הסביבה מפני פוטנציאל הזיהום שהחברה מייצרת – פוטנציאל שבא לידי ביטוי באסונות הטבע האיומים ביותר שאירעו במדינה. על אף שחשבנו שנכון שהחיסיון יוסר לחלוטין, אנו מברכים את הוועדה על ההחלטה התקדימית שקיבלה".
ארגון "לובי 99" מסר כי "אנו מברכים על צמצום החיסיון, שיאפשר למידע נוסף על פעילותה של קצא"א, שאחראית לשורה ארוכה של אסונות סביבתיים, להגיע לידיעת הציבור. עם זאת, עדיין יש מידע רב שימשיך להיות חסוי, כולל מידע על אופן ניהול החברה ואף משכורות בעלי התפקידים הבכירים בה, מידע שבינו ובין פגיעה ביחסי החוץ והביטחון של ישראל אין שום קשר. בכוונתנו לפנות בנושא לשר האוצר, שמוסמך להתיר פרסום של מידע נוסף שמוגדר היום חסוי".
בדיון שנערך בשבוע שעבר הצביעו ארגוני הסביבה ונציגים מאילת ומאשקלון על סכנות בריאותיות ועל פגיעה באיכות החיים של תושבים המתגוררים בסביבת המתקנים. לטענתם, תושבים באזור מתלוננים על מפגעי ריח קשים ועל סחרחורות כתוצאה מהריח הנידף מהמתקנים. כמו כן, הארגונים מצביעים על קושי להיערך למצבי חירום העלולים להיגרם ממתקני קצא"א, שכן לא מצוי בידם של הארגונים מידע על אירועי חומרים מסוכנים לרבות היערכות או תרגילים שמתבצעים בנושא.
בתוך כך, רשויות האכיפה והפיקוח וכן הארגונים הסביבתיים הצביעו על המפגעים הסביבתיים שמכלי אגירת הנפט באילת ואשקלון וצינור הנפט עלולים לגרום, בין היתר בצל אסונות סביבתיים קודמים שנגרמו עקב דליפות ממתקני קצא"א, כאסון נחל צין והדליפה שאירעה בנחל עברונה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
