"נפל בפח": המבקר אימץ טענות שנויות במחלוקת של קצא"א

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) דוח על התנהלותה של חברת קצא"א, המפעילה את קו הנפט העובר מאשקלון ועד אילת ומשנע נפט עבור מדינות זרות. אנגלמן מבקר בדוח את התנהלותה הסביבתית של קצא"א, שלא תיקנה את הפגמים בצינור, באופן שמסכן את נכסי הטבע והתושבים בנגב. עם זאת, אנגלמן מאמץ טיעונים שנויים במחלוקת של קצא"א ביחס לשאיפתה להגדיל את שינוע הנפט. בתגובת החברה, שמובאת בסוף הכתבה, קצא"א הנתונה תחת ביקורת מברכת את המבקר על הדוח.

במרכז הדוח, אנגלמן מגבה את הטענה לפיה הגדלת כמויות הנפט שהמדינה מאשרת לקצאא להזרים דרך הצינור – תוך סיכון מפרץ אילת והנגב – הינה נחוצה מטעמים ביטחוניים. בחברה להגנת הטבע ביקרו את עמדתו של אנגלמן וטענו כי "הנפט שמשונע בשנים האחרונות במפרץ אילת, כלל לא מיועד למשק הישראלי. עובדה זו עומדת בניגוד מוחלט להצהרותיה הלא מבוססות של קצא"א הקושרות את שינוע הנפט באילת לביטחון האנרגטי של ישראל".

ארגונים ופעילים סביבתיים מסרו ל"שקוף" כי "דוח המבקר נראה ככזה אשר הוזמן ממשרד ראש הממשלה, בראשות מנכ"לו הקודם". מדובר ביוסי שלי, מי שפעל למען האינטרסים של קצא"א בתוך הממשלה. שלי ימונה בקרוב לתפקיד השגריר באיחוד האמירויות, לאחר שקידם באופן מאסיבי את הגדלת שינוע הנפט באופן שמסייע למימוש ההסכם המסחרי של קצא"א עם חברת האנרגיה האמירתית RED-MED.

כשהתברר האינטרס הכספי, נוצר מצב חירום

המחלוקת בעניין שאלת הקשר בין הגדלת שינוע הנפט לבין הביטחון האנרגטי של ישראל, עמדה במוקד המאבק האזרחי בשנתיים האחרונות. קצא"א, בגיבוי נציגים ממשרד האנרגיה, הציגה טיעון מפותל לפיו הגדלה של זרימת הנפט בשגרה, מאפשרת לה להיערך טוב יותר לחירום. המילים שהוזכרו שוב ושוב הן" ביטחון אנרגטי", על אף שמטרתה של קצא"א היא מסחרית – הצינור משמש מדינות וחברות בינלאומיות מאירופה ואסיה, שקיצור הדרך בין נמל אשקלון לאילת יעיל וחסכוני עבורן.

ראשי העיר באשקלון, אילת ועוד שורת רשויות בנגב, טענו כי דווקא הגדלת כמות הנפט היא שמסכנת את ביטחון המדינה, תוך חשש לפגיעת טילים בצינור או במפרץ אילת ושיתוקו. בשלב מסוים הצליחו לרתום את השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, כדי למנוע הגדלה מאסיבית של שינוע הנפט. יחד עם גורמי המקצוע, סילמן הבהירה שמטרות שינוע הנפט מסחריות בלבד, ואין להגדלת המכסה קשר לביטחון המדינה.

אך בספטמבר האחרון השרה סילמן נכשלה במאבק והממשלה ביטלה את מדיניות "אפס תוספת סיכון". מדיניות זו, שנקבעה בתקופתה של תמר זנדברג כשרה להגנת הסביבה, הגבילה את כמות הנפט לשני מיליון וחצי. ההגבלה נועדה לאזן בין הצורך הכלכלי-אסטרטגי של הצינור המשנע נפט בין מדינות שונות דרך ישראל, לבין הסיכון הגדול לדליפה או פגיעה במכליות, שמעבר לסיכונים הביטחוניים עלולה גם להחריב את שוניות האלמוגים באילת, לחרב את התיירות, לפגוע בנכסי טבע בנגב ולסכן בריאותית את תושבי אשקלון.

כעת, נראה שגם המבקר אנגלמן אימץ את טענות קצא"א בהקשרים הביטחוניים ואף מתח ביקורת על מדיניות ההגבלה של המשרד להגנת הסביבה. "לקו הצינור אירופה-אסיה חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל", נכתב בדוח המבקר. "ממשלות ישראל לא השכילו להיערך כנדרש לשעת חירום והשתהו בקבלת החלטות. משכך, במלחמת 'חרבות ברזל' וגם במבצע 'שומר החומות' מדינת ישראל נמצאה על סף פגיעה במשק הדלקים בחירום".

המבקר תולה את הסיבה למחסור שהיה לכאורה במשק החירום בהתנהלות הממשלה, וקובע כי ההגבלות על כמות הנפט שהטיל המשרד להגנת הסביבה הביאו לכך. "ההגבלות שהטיל המשרד במאי 2022 על פעילות החברה באשקלון ובאילת לפני מועד זה, לצד הגבלת הפעילות של לקוחות זרים באילת, צמצמו את מלאי הנפט הגולמי שמשמש את שני בתי הזיקוק באופן ניכר", נכתב.

אלא שלפרוץ המלחמה הייתה השפעה אחרת לגמרי על התנהלות קצא"א. עם פרוץ המלחמה בחודש אוקטובר 2023, קיבלה קצא"א אישור מיוחד להגדיל את נפח הנפט שעובר במפרץ אילת לצורכי ישראל בלבד. ההחלטה התקבלה כחלק מהיערכות לפגיעה ביכולת לקלוט נפט מנמלי הים התיכון. "כלומר, צורכי משק האנרגיה בשעת חירום התנגשו עם מדיניות אפס תוספת סיכון שבה נקט המשרד להגנס הסביבה", טוען מבקר המדינה. 

אלא שבפועל, מאז נובמבר 2023 לא נכנסו כלל מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת בעקבות הפעילות העוינת של החות'ים בתימן. במשרד להגנת הסביבה טענו בעבר כי "הצעת המחליטים מתייחסת לאישור שניתן בעת מלחמה ודורשת מהמשרד להגנת הסביבה לאפשר פעילות מוגברת לטובת הגדלת פעילות עסקית שאין לה קשר לצרכי האנרגיה של המשק במדינת ישראל בנוגע לאספקת נפט כפי שצויין על ידי גורמי המקצוע".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" ביקר את קביעת דוח מבקר המדינה בהקשר זה ואמר כי "קביעת המבקר כי ישראל לא הייתה ערוכה למצבי החירום ערב פרוץ המלחמה בשל היעדר היכולת לפרוק תזקיקים באילת ובשל הגבלות על פריקת נפט גולמי שהטיל המשרד להגנת הסביבה, נראית מופרכת מיסודה". 

"טענות קצא"א לצורכי החירום החלו להישמע רק לאחר שחתמה על הסכם לשינוע נפט אמירתי, שהיה עלול להגדיל את הכמויות המשונעות במפרץ אילת"

יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית

ספיר הסביר כי במשך יותר מעשור קצא"א התנהלה היטב עם שינוע כמות קטנה ביחס למגבלה שהושתה עליה מאוחר יותר על ידי המשרד להגנת הסביבה, "אך לא פצתה פיה על קושי כלשהו ואף לא הגדילה את כמויות השינוע כפי שהייתה יכולה לעשות באין מפריע. טענות החברה החלו להישמע רק לאחר שחתמה על הסכם רד-מד הידוע לשינוע נפט אמירתי, שהיה עלול להגדיל את הכמויות המשונעות במפרץ אילת בסדר גודל שלם". 

ספיר הדגיש כי "החל מחודש נובמבר 2023 ועד הלום לא הגיעה אף לא מיכלית נפט אחת למזח קצא"א באילת מסיבות ביטחוניות, בשל איומי החות'ים בים סוף ובמיצר באב אל-מנדב. אין לעצירה הזו כל בדל קשר למגבלה שהשית המשרד להגנת הסביבה, שאף הותרה לפנים משורת הדין לאחר פרוץ המלחמה, לצרכי משק האנרגיה בישראל". ספיר הוסיף כי "חבל ועצוב לראות שהמבקר נפל בפח שטמנה קצא"א ולא בדק את הדברים לעומקם בדוח זה, שלא כמנהגו".

החור בצינור

בהמשך הדוח, קובע מבקר המדינה כי קצא"א לא השלימה הערכות כנדרש למניעת פגיעה בסביבה, בעיקר בנוגע לטיפול בקו צינור 42, המוביל נפט מאילת לאשקלון דרך הנגב. לקצא"א היסטוריה עגומה ומדאיגה של אירועי דליפת נפט ותזקיקי נפט, בהם דלפו כמויות רבות של נפט גולמי או תזקיקים שזיהמו באופן חמור שמורות טבע ושטחים רגישים בהיקפים נרחבים. בחודש יולי אירעה דליפת נפט מדרום למכתש רמון, שהובילה לפינוי 40 טונות נפט ועדיין לא התבררו מימדי הנזק שלה למכתש ונחליו. פיסת אדמה מזוהמת ומסריחה מנפט אף הגיעה לידיה של סילמן – שהניחה אותה על שולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתקופת המאבק על שימור ההגבלה

בתחילת השנה שעברה הוחלט לראשונה על צמצום צו החיסון, ובעקבות כך הגישה עמותת קשת, החברה בקואליציית הארגונים "מדבר קיימא", בקשת חופש מידע שכללה דרישה לקבלת מידע בדבר תוצאות הבדיקות לגילוי פגמים בתשתית החברה. הבדיקות מתקיימות אחת לחמש שנים והאחרונה שבהן התקיימה בשנת 2019. בבדיקה זו התגלו לא פחות מ-28 אלף פגמים בעובי דופן צינור הנפט הגולמי.

בקשת חופש מידע של עמותת קשת, העלתה כי בבדיקה שנערכה ב-2019 התגלו בצינור הנפט לא פחות מ-28 אלף פגמים

בדוח המבקר מוזכר כי למרות שבסקר הסיכונים שנערך עבור החברה בשנת 2015 הומלץ על התקנת שני מגופי בטיחות נוספים לאורך קו 42, לא הושלמה בחינת החלופות להתקנת שני המגופים בחלוף תשע שנים מאז ההמלצה. עוד נמצא כי רק בשנת 2022, שבע שנים לאחר שנקבע שיש להתקין את שני המגופים או לבחון חלופות להתקנתם ולהעתיק מגוף נוסף, קבע המשרד להגנת הסביבה בהיתר הרעלים כי החברה תבחן חלופות לצמצום הסיכון מאירוע דלף במקום התקנה והזזה של המגופים שנקבע שיש לטפל בהם כבר בשנת 2015. 

המבקר מזכיר עוד כי כתוצאה מזרימת מי שיטפונות באזורים מסוימים בנגב קווי החברה נחשפים מפעם לפעם. קווי דלק חשופים הם בסיכון מוגבר לאירוע דליפה כתוצאה מסחף של אבנים ומפגיעות חיצוניות. יש לציין כי בשנים עברו התרחשו כמה דליפות משמעותיות מקווי החברה, כמו הדליפה בשמורת עברונה ב- 2014 ודליפה בנחל צין ב- 2011 ודליפה משמעותית נוספת באזור היישוב משען משנת 2021.

רק לפני כשבועיים אישר בית המשפט באשקלון את הסדר הטיעון מול חברת קצא"א בנוגע לאסון הדליפהה בעברונה, לפיו יוטל עליה קנס של כמיליון שקלים וחצי בלבד. עוד הוחלט כי על שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת שהתרחשה הדליפה, יוטל קנס בגובה 35 אלף שקלים. על חיים בר סלע, ששימש מנהל הביצוע בשטח ולא הורשע בסופו של דבר, יוטל קנס בגובה 30 אלף שקל, בנוסף ל-360 שעות שירות לתועלת הציבור. על פי הערכות מומחים שהוצגו בחוות דעת גם לבית המשפט, עלויות הנזקים הוערכו ביותר מ-100 מיליון שקלים.

מהחברה להגנת הטבע, נמסר: "דוח המבקר, מוכיח שוב, שמדובר בחברה כושלת, שלא מסוגלת לתת מענה, לסיכונים האדירים שהיא מביאה בפעילותה, לטבע, לסביבה ולבריאות הציבור. מדובר בחברה עבריינית, מבחינה סביבתית, שגרמה לכמה מהאסונות  הסביבתיים הקשים והחמורים ביותר, שאירעו בישראל, שלא מסוגלת, או שאינה מעוניינת, לתת מענה שנדרש ממנה, כבר עשור".

בקצא"א מסרו בתגובה: "קצא"א מברכת על דו"ח מבקר המדינה שקבע באופן חד משמעי שההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת חרבות ברזל, פגעו במשק הדלקים, בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים, במוכנות לחירום, במלאים ובשימור היתירות. עוד ציין המבקר כי קצא"א היא גורם מרכזי וחיוני במשק האנרגיה בזמן שגרה ובזמן חירום. התייחסותו של המבקר לאימוץ מסקנות הצוות הבין-משרדי, בראשות אמיר ברקן, בעניין הרחבת הפעילות בנמל אילת מהווה חיזוק להחלטת הממשלה, ועל משרד רוה"מ, משרדי הביטחון, האנרגיה והאוצר והמל״ל, לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה, מול המשרד להגנת הסביבה.

"מאז הטלת ההגבלות התריעה קצא"א שוב ושוב על הסיכון שבמימושן ועל השלכותיהן על משק האנרגיה והביטחון האנרגטי- דוח מבקר המדינה מוכיח את טענות קצא"א מעבר לכל ספק. מאז ומתמיד וביתר שאת מאז ה-07.10 קצא"א ועובדיה המסורים פועלים סביב השעון לאספקת אנרגיה רציפה לגופי הביטחון ולמשק בישראל והם ימשיכו לעשות כך.

קצא"א מצוידת בכל האמצעים המקצועיים ביותר להגנה על ערכי הטבע, הים והסביבה ועומדת בכל התקנים הבינלאומיים".