ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

אסון ידוע מראש: הממשלה אישרה את הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת

השרים הצביעו על ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, שתאפשר לקצא"א להזרים נפט לצרכים מסחריים כמעט ללא הגבלה. ההחלטה עלולה לפגוע בערים וברשויות מקומיות מאילת עד אשקלון תוך סיכון כלכלי וסביבתי ענק. בארגוני הסביבה תקפו את ההחלטה: "מדיניות של הפקרה, זו דהרה מטורפת לעבר המחדל הבא"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מסוף הדלקים במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

הממשלה אישרה היום (שני) את ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" שנועדה להגביל את כמות הנפט שתעבור בצינור קצא"א במפרץ אילת. השרים הצביעו על הגדלת כמות הנפט שתעביר קצא"א אל מפרץ אילת וממנו, כחלק מרצון החברה הממשלתית להגדיל את כמות הנפט מעבר לשני מיליון טון בשנה.

בחודש אוגוסט האחרון נדחתה הצעה דומה בעקבות לחץ ארגוני סביבה והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, אך כעת ההצעה חזרה לסדר היום. ההצבעה צפויה להתקיים נוכח התנגדותם של גורמי מקצוע, מדענים ומדעניות, שבעה ראשי רשויות באזורים שבהם עובר צינור הנפט, וכן המשרד להגנת הסביבה שמזהירים מפני מפני אסון נפט שעלול לשתק את מפרץ אילת עד כדי סיכון ביטחוני, ומתוך רצון להגן על נכסי הטבע ועל בריאות תושבי יישובי הנגב הסמוכים לקו הצינור ותושבי אשקלון מפני זיהום אוויר ואסון דליפה.

בארגוני הסביבה תקפו את ההחלטה ההרסנית ואמרו כי "החלטת הממשלה, המאפשרת לחברת קצא"א, להגדיל את כמות שינוע הנפט שלה, למיליוני טון נפט ולעשרות מכליות בשנה, במפרץ אילת ובחופי הים התיכון – היא אסון ידוע מראש. ממשלת ישראל ממשיכה במדיניות של הפקרה ובדהרה מטורפת, לעבר המחדל הבא, שמסכן את אילת, הנגב, הערבה, אשקלון וכל ערי החוף של ישראל".

למרות אזהרות גורמי המקצוע: הממשלה תצביע על הגדלת הזרמת הנפט במפרץ אילת
קצא"א מאיימת על עיתונאי: "רואים בך אחראי לכל התקפת כטב"ם עתידית עלינו"
"החלטה מסוכנת ורעה": הממשלה מתכננת לסכן את אילת ואשקלון בעסקת נפט

יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית החברה במטה המאבק בהסכם קצא"א, הוסיף כי "שוב הממשלה האנטי-סביבתית הזו פוגעת באינטרסים חיוניים, בביטחון הפיסי של האזרחים, בבריאות הציבור, בכלכלת העיר אילת, במי השתייה המותפלים, וברצפטורים אקולוגיים רגישים. בשבועות האחרונים שלושה דוחות מומחים שונים הצביעו על פוטנציאל נזק המיליארדים האדיר מאסון שפך נפט במפרץ אילת ומפגיעת טיל או כטב"מ במיכלית נפט, אבל הרי מדובר בממשלה שלא דוחות מומחים ולא מדע ולא נתונים מדברים אל ליבה, אם קיים כזה. בנסיבות האלו, כל שנותר לנו הוא לייחל לממשלה אחרת, שסופרת אותנו ואת מרחב החיים שלנו".

הנימוקים שהציגו בקצא"א לאורך הדרך הגיעו בדרך כלל מעולמות החוץ והביטחון. לדברי החברה, הגדלת המכסה דרושה כדי לדאוג למאגרי האנרגיה בחירום של ישראל. אך מטרתה של קצא"א היא מסחרית – הצינור משמש מדינות וחברות בינלאומיות מאירופה ואסיה, שקיצור הדרך בין נמל אשקלון לאילת יעיל וחסכוני עבורן. נושא מאגרי הביטחון בחירום של ישראל נמצא באחריות משרד האנרגיה, שמטעמו לא נמסרה עמדה ביחס להצעת ההחלטה.

לגבי משרד הביטחון מצוין בהצעה כי שר הביטחון ישראל כץ "אינו מתנגד להצעה". בהצעה מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, נכתב כי ההצעה מובאת "לאור התועלות הצפויות לישראל" מהמהלך, אך אין פירוט לאותה התועלת. ההצעה מאמצת למעשה את המלצות הדו"ח הבינמשרדי בנושא שהופץ בחודש מאי השנה.

אתמול קיימה השרה סילמן מפגש עם ראשי רשויות מהשלטון המקומי והאיזורי וארגוני סביבה באשר לרצון להעלות הצעת מחליטים בנוגע לביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה לשמירה על מפרץ אילת. בהודעה מטעם המשרד נכתב כי מאז פרוץ המלחמה הוא "מנהל את המדיניות לגבי מפרץ אילת באופן מאוזן". עם פרוץ המלחמה המשרד נתן אישור פרטני להגדלת כמויות הנפט הגולמי מעבר לכמות המותרת בהיתר, ולפריקה זמנית של מכליות תזקיקים, לצורכי המשק בישראל בעת מצב החירום.

עסקים לפני ביטחון

עם פרוץ המלחמה בחודש אוקטובר 2023, קיבלה קצא"א אישור מיוחד להגדיל את נפח הנפט שעובר במפרץ אילת לצורכי ישראל בלבד. ההחלטה התקבלה כחלק מהיערכות לפגיעה ביכולת לקלוט נפט מנמלי הים התיכון. אלא שבפועל, מאז נובמבר 2023 לא נכנסו כלל מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת בעקבות הפעילות העוינת של החות'ים בתימן. מהמשרד הוסיפו כי "הצעת המחליטים מתייחסת לאישור שניתן בעת מלחמה ודורשת מהמשרד להגנת הסביבה לאפשר פעילות מוגברת לטובת הגדלת פעילות עסקית שאין לה קשר לצרכי האנרגיה של המשק במדינת ישראל בנוגע לאספקת נפט כפי שצויין על ידי גורמי המקצוע".

לאחר ההחלטה נדרשה חברת קצא"א להגיש סקר סיכונים חדש להיתר הרעלים, כפח שסוכם בפגישה שנערכה עם ראש הממשלה. אלא שלאחר שהמשרד להגנת הסביבה הגיש לקצא"א את המסגרת של סקר הסיכונים שאותו החברה נדרשה להציג, בחרו בקצא"א "לדלג" מעל המשוכה ופנו שוב למשרד ראש הממשלה בבקשה לקדם את ביטול המדיניות.

הבוקר פנו שבעה ראשי רשויות מהדרום לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה להפסיק את הדיונים על הגדלת שינוע הנפט. "אנו קוראים לך בעת הזו, עת חירום לאומית, להפסיק את הדיונים בנושא הגדלת השינוע", כתבו לראש הממשלה, ראשי הרשויות של דימונה, אילת, אשקלון, רמת נגב, ערבה תיכונה, מצפה רמון וחבל אילות. "אנו קוראים לך, להגן על עתיד אילת, אשקלון ועתיד הדרום ולא לתת יד להגדלת שינוע הנפט, מנע אפשרות נוספת של אסון נפט בעיצומה של המלחמה", הם הוסיפו כי "הדרום זקוק עכשיו לשיקום ולא לאיומים נוספים".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יאיר טאובר

Picture of יאיר טאובר
תל אביבי זה מכבר, אבא של עמליה נשוי לטל וירוק בנשמה. עבדתי במשך שנים במגוון תפקידים בתקשורת המיינסטרים (ידיעות אחרונות, וואלה), שם הכרתי לעומק את התקשורת הממוסדת, על מעלותיה ומגבלותיה. מאמין בכוח של עיתונות ביקורתית, הגונה וישרה להביא לשינוי ומכיר באחריות הגדולה שיש לנו כעיתונאים לכל מילה ומילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק