

ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
השבוע המשרד להגנת הסביבה פרסם את דוח בזבוז המזון השנתי. מדובר ביוזמה חשובה שמצליחה להמחיש בפשטות את העלויות הבלתי נסבלות, בלתי נסלחות ובלתי נתפסות של פעולה יומיומית כמו לזרוק לפח אוכל.
היא ממחישה את המחיר של כריך שנזרק לפח בסוף יום לימודים, את עלויות זיהום האוויר וגזי החממה של קונטיינר חצי מלא בחדר אוכל צבאי שאיש לא יאכל ואת הקוטג' בסופר שתוקפו פג, ויגולם ביוקר המחייה של כולם.
מדובר ביוזמה שנתית של ארגון לקט ישראל, פירמת רואי החשבון BDO ומשרדי הבריאות והגנת הסביבה. הרבה מאוד עיניים עוברות על הדוח ושלושה בכירים חתומים עליו: חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO, גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, ורמי רוזן מהמשרד להגנת הסביבה, המנכ"ל החדש שמינתה השרה עידית סילמן. תוכן הדוח סורק מקורות רבים, חישובים מתוחכמים ומידע מקיף. לצורך הפצתו לציבור, נשכרו שירותיה של חברת יחסי ציבור חיצונית לצד דוברות המשרד להגנת הסביבה. לכאורה, מסמך מדוקדק ומטופל.
בין הסעיפים הרבים, הדוח מציג פרק ושמו "השוואה בינלאומית בתחום אובדן מזון והמדיניות לצמצומו". תת סעיף בפרק החשוב הזה עונה לשם "ההתפתחויות בישראל בפעילות הממשל בתחום אובדן ובזבוז מזון" ובו רשימה לא ארוכה במיוחד של פעילות משרדי הממשלה בתחום. יש גם כמובן המלצות וביקורת, ובגדול, מספיק להציץ בטבלה המדרגת את מדינות העולם (כל טבלה למעשה בדוח), בשביל להבין כמה נזרק (המון), מה מיקומנו (נמוך), ואיזה מחיר אנחנו משלמים על זה ביחס למדינות העולם (גבוה).
אלא שדווקא לאור הביקורת החריפה, יש משמעות גדולה לפרק הקטן שסוקר את פעילות המשרדים, בטח ובטח פעילות המשרד להגנת הסביבה שחתום על האירוע הזה והפיץ אותו. במשרד להגנת הסביבה, כך נראה, לא חשבו שיש צורך להשקיע בטקסט חדש, והעתיקו מילה במילה את הטקסט של השנה שעברה.
רגע לפני שנצלול לתוכן הפסקה, רקע קצר על ההיסטוריה הקרובה שלה: מדי שנה, בחודשי האביב, המשרד להגנת הסביבה מפרסם את נוהל התמיכות בארגוני חברה אזרחית לאותה שנה. מדובר במסמך משפטי שמגדיר לעמותות, בעיקר מתחום הסביבה אך לא רק, בעד איזו פעילות יקבלו תמיכה ממשלתית, מה ההיקף שלה ובאילו סייגים. בין הסעיפים, לאורך השנים המשרד להגנת הסביבה תמך במחקרים ומסמכי מדיניות של ארגוני הסביבה ואף הגדיר את התנאים של אותם המחקרים. התחומים מגוונים: בין היתר עסקו המחקרים במאגרי גז ונגישות תחבורה ציבורית לילדים – אך גם בתחום החשוב של בזבוז מזון.
בשנת 2024 נוהל התמיכות לא פורסם במועדו. לבד מהעובדה שמדובר בעוד עיכוב מבית מדרשה של סילמן – שנדמה שכבר הפך לדפוס ניהולי – מעל הכל, מדובר בפגיעה אנושה בארגוני חברה אזרחית, שעובדים בצמוד למשרדי הממשלה לקידום אג'נדה משותפת ופעולות משלימות. הנוהל המיוחל פורסם בסופו של דבר באיחור משמעותי בקיץ של אותה השנה, והתקציבים (שעדיין לא הגיעו), אושרו רק בנובמבר האחרון, בתום השנה. המשמעות היא שארגוני סביבה פעלו בשנת 2024 בלי תקציב ממשלתי, אל תוך חוסר ודאות של שנת 2025.
אך זה כאמור חלק מהסיפור.
כשסילמן פרסמה לבסוף את נוהל התמיכות, ארגוני הסביבה הבחינו בשינוי מגמה חד. הנוסח החדש קבע שהמשרד להגנת הסביבה יעניק תמיכות רק עבור פעילויות "שהן בעלות זיקה למלחמת 'חרבות ברזל', לרבות השפעות של המלחמה על הסביבה ופעילויות בקרב קהלי יעד שהושפעו ממצב החירום". במילים אחרות, במשרד להגנת הסביבה ביקשו להפחית תמיכה בין היתר בפעילות שעוסקת למשל בזיהום אוויר, היערכות למשבר האקלים, שימוש בפלסטיק. בסעיפים אלה עוד ניתן לקשור בין השינויים הדרסטיים למצב הביטחוני, אלא שסילמן לא הסתפקה בזה והכניסה שינוי נוסף, שאינו קשור בשום צורה למלחמה: במשרד להגנת הסביבה מחקו סעיף שלם שנוגע במחקר, גיבוש מדיניות, מיפוי וסקירת מגמות, ניתוח נתונים, מדריך או תכנית פעולה ודוח מצב סביבה מקומי.
ההחלטה למחות את קיום הסעיף הזה עוררה זעם בארגוני הסביבה וכעס ציבורי רב. במכון הישראלי לדמוקרטיה כינו את המהלך "חתירה תחת המובן העמוק של דמוקרטיה" ובעמותות ניסו להילחם. כל אלה נחלו כישלון, ובשנת 2024 התמיכות בארגוני הסביבה לא כללו מחקרים על נגזרותיהם.
ייתכן שסילמן היתה מסתפקת בניצחון, אולם הדוח על אובדן המזון, שיצא תחת המשרד בניהולה, הזכיר לכולם מה הפסדנו. בדוח עליו חתום המנכ"ל, אותו הפיצו במשרד, ובו נתונים רבים – ציינו בגאווה במשרד להגנת הסביבה כי הוא תומך בארגוני סביבה בפעילות לצמצום מזון, ובאותה פסקה ציינו: "בנוסף, תומך המשרד גם במחקרי מדיניות". כן, אותם מחקרים שביטלו.
בדוברות המשרד להגנת הסביבה מיהרו להתגונן. "בקול הקורא לתמיכה בארגוני סביבה ב-2024 נעשה שינוי שקבע כי סעיף 3(ד) המתייחס לתמיכה במחקרים ומסמכי מדיניות במבחני התמיכה יבוטל החל מתאריך 19.6.2024", השיבו לפניית "שקוף". "בהתאם לכך, גם בבקשות לתמיכה ב-2024 עדיין אפשר היה להגיש בקשת תמיכה במחקרים ומסמכי מדיניות – כל עוד ניתן היה להוכיח כי העבודה עליהם החלה לפני התאריך הקובע". במילים אחרות, במקום להגיד טעינו, במשרד מצאו לקונה שהצדיקה את קיום המשפט. "כמובן שהמשרד תמך במחקרים בנושא צמצום בזבוז מזון גם בקולות קוראים קודמים", הבהירו עוד.
ייתכן שבמשרד להגנת הסביבה לא חשבו שיש צורך להשקיע בטקסט חדש והעתיקו מילה במילה את הטקסט מהדוח הישן. ייתכן שאיש שם לא חשב שהתחדש משהו בתחום ולא טרחו לערוך את הפרק הזה. ייתכן גם שזו החלטה של העומדת בראש, סילמן. ואולי בכלל מדובר ברשלנות. כך או כך, במשרד להגנת הסביבה התגאו באופן חסר צניעות, מודעות ואכפתיות חברתית בפסקה מועתקת מהדוח הקודם, פסקה שרק חודשים ספורים קודם לכן עשו כל שביכולתם כדי לשנות אותה, למחוק אותה ולפורר עוד קצת את הדמוקרטיה שלנו.
התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה: "במסגרת קול קורא לארגוני הסביבה, תמך המשרד לאורך השנים האחרונות גם בפעילות הקשורות בצמצום בזבוז מזון (למשל בפעילויות של ארגון הצעד הטבעי וארגון רובין פוד שעסקו בנושא זה). נבהיר כי בשנת 2024 בלבד (וזאת במסגרת הוראת שעה התקפה לשנה זו), אושרה תמיכה בפעילויות להן זיקה למלחמה. יצוין כי זיקה למלחמה יכולה להיות קשורה גם לקהל היעד עבורו מיועדת הפעילות, לדוגמא קהילות שנפגעו מהשלכות המלחמה, או לפעילויות המסייעות להגברת החוסן של הקהילה. צמצום בזבוז מזון במהותו קשור גם לביטחון מזון ולחוסן של מערכות מזון. נוסף על כך, בתחילת המלחמה המשרד ביצע התקשרות עם לקט ישראל להצלת מזון בשעת חירום בהיקף של 1 מיליון שקלים.
בקול הקורא לתמיכה בארגוני סביבה ב-2024 נעשה שינוי שקבע כי – סעיף 3(ד) המתייחס לתמיכה במחקרים ומסמכי מדיניות במבחני התמיכה יבוטל החל מתאריך 19.6.2024. בהתאם לכך, גם בבקשות לתמיכה ב-2024 עדיין אפשר היה להגיש בקשת תמיכה במחקרים ומסמכי מדיניות – כל עוד ניתן היה להוכיח כי העבודה עליהם החלה לפני התאריך הקובע. וכמובן שהמשרד תמך במחקרים בנושא צמצום בזבוז מזון גם בקולות קוראים קודמים".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק