ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

ביטול תקציב מחקרי הסביבה: "חתירה תחת המובן העמוק של דמוקרטיה"

במשרד להגנת הסביבה ממתינים להחלטת משרד המשפטים בנוגע לנוהל שיאפשר לבטל תמיכות במחקרים של ארגוני חברה אזרחית • חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה מזהירה בריאיון ל"שקוף" מפני השלכות המהלך: מזכיר את הוויכוחים על "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו" ועל הנאמנות בתרבות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

נוהל התמיכות בארגוני הסביבה של המשרד להגנת הסביבה נמצא עדיין בדיונים במשרד המשפטים וטרם אושר באופן סופי, אך הוויכוח סביב השינויים בו נמשך. במשרד בראשות עידית סילמן מבקשים לפגוע בנוהל התמיכות בארגוני הסביבה ובין היתר לבטל לחלוטין את התמיכה במחקרים, מהלך דרמטי שעלול להביא לפגיעה קשה בארגוני חברה אזרחית ובמחקר בתחום. מנכ"ל המשרד גיא סמט חשף לאחרונה את הסיבה: "לא הגיוני שהמשרד יממן פעילות היוצאת נגד המדיניות שהוא מקדם". ההסבר חושף תפיסה, שלדברי עו"ד עדנה הראל פישר, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, עלולה לאיים על יסודות הדמוקרטיה. 

"הרעיון המוטעה מאוד הוא שניתן להתנות הענקה של כספי ציבור שמטרתם לסייע לתחומי מחשבה ויצירה במניעת ביקורת על מדיניות הממשלה"

"למשרד אין חובה לתמוך בפעילות כזו או אחרת", מבהירה הראל פישר, עמיתת מחקר וראש התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון. במסגרת עבודתה, הראל פישר חוקרת את העקרונות המנחים של פעולת השירות הציבורי, ובראשו עיקרון הנאמנות לציבור, והשינויים שחלו בהם, וכן עוסקת בנושאים של חופש ביטוי, בעיקר בתחומי התרבות וההשכלה הגבוהה.

אלא שאף שזו לא חובה שלטונית, לדבריה, הסיבות שבגללן סילמן וסמט החליטו לשנות את הנוהל אמורות להדליק נורות אזהרה ובעיקר מעוררות תמיהה. זאת, לדבריה, "בגלל שהטעם שהועלה מזכיר במידה מסוימת גם את הוויכוחים הגדולים על 'מה שווה לנו התאגיד אם איננו שולטים בו'", אמרה. נוסף על כך, היא אומרת, בנוהל החדש "טמונה פגיעה לפעילות ציבורית שתרמה בעבר ערך רב לתחום הגנת הסביבה". 

הריאיון עימה התקיים ברקע דבריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בכנס לשכת עורכי הדין שהתקיים לאחרונה. היועמ"שית הזהירה אז מן "הרפורמה הסמויה מן העין": "את הניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות, ניתן לכנות 'רפורמה שקטה'. הרפורמה 'הסמויה מן העין'". אם נוהל התמיכות יפורסם כלשונו, הוא עלול להחליש את הביקורת על עבודת הממשלה, ולפגוע משמעותית בפעילות ארגוני הסביבה.

הראל פישר טוענת שביטול התמיכה במחקרים מחשש שיעמדו בסתירה עם מדיניות המשרד בעייתי ופגום במהותו. "הרעיון המוטעה מאוד מאחורי כל אלה הוא שניתן להתנות הענקה של כספי ציבור שמטרתם לסייע לתחומי מחשבה ויצירה במניעת ביקורת על מדיניות הממשלה", היא מדגישה. "הרעיון מצוי בסתירה פנימית עם עצם ההצדקה להקצאת כספי הציבור לתחומים שמטרתם להבטיח את האינטרס הציבורי החיוני במיוחד של שיח ומחשבה חופשית ואת התועלות העצומות הנובעות ממנו". 

לדברי הראל פישר, המהלך של סילמן וסמט מזכיר במידה רבה את הדיונים סביב "הטיעון המוטעה על 'חופש המימון' בתחום התרבות", ואת "ההצעות הבעייתיות להגבלת תקציבים בתחום ההשכלה הגבוהה בגלל עמדות של אנשי אקדמיה וחוקרים".

"חתירה תחת המובן העמוק של הדמוקרטיה"

הראל פישר מספרת שבחודשים האחרונים המכון הישראלי לדמוקרטיה עוקב אחרי התנהלות הממשלה ומזהה אלמנטים שבהם הרעיונות שעמדו בבסיס חוקי ההפיכה המשטרית ממשיכים להתבטא בדרכים כאלה ואחרות בפעולות והחלטות הממשלה. לדבריה, "נכון להסתכל על מהלכים, גם פעוטים לכאורה, מנקודת המבט הזו ולהיות זהירים בהקשר הזה". 

ואיך זה מתרחש בפועל?

"באופן שבו המונחים משילות ומדיניות משמשים שיח שמקדם את הרעיונות של ההפיכה המשטרית. יש שימוש במונחים האלה באופן שמבקש לייתר חשיבה מקצועית, לצמצם שיח וביקורת, לצמצם ולדרוס מנגנוני בקרה ופיקוח. הכיוונים האלה טומנים נזק מובנה לאינטרס הציבורי, ליכולת לטייב החלטות, לקדם מדיניות ראויה לכלל הציבור, הם חותרים תחת המובן העמוק של דמוקרטיה. המובן העמוק כולל איזונים ובלמים וגורמי בקרה וביקורת, שיח ציבורי, דמוקרטי, שבוחן את המדיניות וההחלטות של הגורמים כדי לאפשר בחירה טובה יותר בבחירות הבאות. 

עדנה הראל פישר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"באופן מובנה בתוך השיטה הדמוקרטית יש שיח, בקרה וכמובן רציונליות לטובת כלל הציבור", מסבירה עוד הראל פישר. "זה מחייב עבודה מקצועית, עבודה עם גורמי מקצוע, עבודה עם נתונים ועוד. לכן התפיסות שבאות לידי ביטוי בכל מיני מהלכים של גורמים מבין נבחרי הציבור בממשלה הנוכחית – בעצם חותרות תחת התנהלות תקינה של ממשלה במשטר דמוקרטי".

"לתמוך בגופים אזרחיים ולדרוש שפעילותם תהיה מטעם המשרד ובהתאם למדיניותו – זו חתירה תחת המשמעות של חברה אזרחית"

ויש גם עוד השלכות ארוכות טווח נוספות למהלכים הללו. לדברי הראל פישר, "כשמערערים על התוקף והחשיבות וההכרח לקיים דיונים מובנים עם גורמי מקצוע, לשמוע מגוון דעות, לקבל, להיות שקופים לציבור בתוכן המקצועי של החלטות, להעמיד אותן לבקרה ציבורית", היא מסבירה, "ברגע שחותרים תחת כל המבנים האלה, ומקדמים תפיסה שנבחר הציבור יכול להחליט כל דבר כי לשם כך הוא נבחר – גם חותרים תחת האפשרות שתהיה לנו ממשלה שפועלת לטובת הציבור באופן ענייני, גם מערערים את אמון הציבור בשלטון".  

בתחום הסביבה, לא רק בארץ, היא אומרת, ישנו קשר הדוק עם ארגוני חברה אזרחית והתגייסות אזרחית: "פעילות החברה האזרחית מסייעת לנושא ולקידומו ולא פעם המדיניות מושפעת מן השטח". כדוגמה לכך היא מציינת את הקמפיין המוצלח בשמירה על פרחי הבר בשנות ה-50, שנולד מהחברה להגנת הטבע, עמותת הסביבה הראשונה והוותיקה בארץ.

לדברי סמט, הכוונה בשינוי בנוהל החדש הוא "לא לאפשר לדוגמה תמיכה בעבודות המתנגדות למוסכמות סביבתיות, שכן ברור שהמשרד אינו יכול לתמוך בעבודות שלתפיסתנו אינן סביבתיות או סבירות. ארגוני חברה אזרחית כמובן רשאים לפעול לקידום כל דבר שירצו, אבל לא הגיוני שהמשרד יממן פעילות היוצאת נגד המדיניות שהוא מקדם".

אך בנושא זה אומרת הראל פישר כי "ארגוני סביבה רציניים אמורים גם להתריע אם נמצאים כשלים בשמירה על ערכי טבע, אולי חוסר תשומת לב, נושא שנפל בין הכיסאות או בין משרדי ממשלה או שלא היתה מודעות מספקת". היא אף מדגישה כי "בוודאי שארגוני סביבה, כמו ארגונים אזרחיים בתחומים אחרים, אמורים להיות עצמאיים בחשיבתם, ואף ביקורתיים ולעומתיים, אם הדבר נדרש. לתמוך בגופים אזרחיים ולדרוש שפעילותם תהיה מטעם המשרד או בהתאם למדיניותו – זו חתירה תחת המשמעות של חברה אזרחית".

לצד הביקורת, הראל פישר מבקשת גם לחזק את סמט. "מדובר במנכ"ל בעל כישורים מקצועיים וניסיון עשיר בעבודת המשרד, וטוב שכך", ביקשה להוסיף לסיום. "המנכ"ל עומד בראש הדרג המקצועי ותפקידו לתכלל את ההיבטים המקצועיים של עבודת המשרד ולפעול לקידום מדיניות השר בהתחשב בהיבטים המקצועיים. יש לקוות שיוכל למצוא את הדרך כך שגם אם נדרש לדעתו לשפר היבטים בפעילות המחקר הנתמכת כיום, עדיין תוסיף פעילות החברה האזרחית להיתמך על ידי המשרד ולתרום במחקריה לקידום האינטרס הציבורי, לרבות באמצעות ביקורת ואיתגור המדיניות המשרדית".

יש לציין כי לאחר מועד הריאיון, פורסם באמצעי התקשורת כי סמט יעזוב את תפקידו בקרוב, ומנכ"ל משרד ירושלים, אסף יזדי, צפוי להחליפו. 

נוהל התמיכות של המשרד טרם אושר סופית. הטיוטה שלו, אחרי שנסגרה להערות הציבור, הועברה למשרד המשפטים, שאמור לאשר אותו לפני שייכנס לתוקף. יש לקוות שהביקורת הציבורית תחלחל למקבלי ההחלטות. 

התגובה המלאה של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט: "המשרד עובד בשיתוף פעולה עם ארגוני הסביבה באופן רציף למען האינטרס הסביבתי לאורך כל השנה – גם כאשר קיימים חילוקי דעות בין המשרד לבין הארגונים. העובדות מוכיחות שתמיכת המשרד בארגונים ניתנת בשנים האחרונות, והדבר אינו חוסם השמעת ביקורת כלפי המשרד ומדיניותו במקומות שבהם הארגונים מוצאים לנכון, כמו בכל מדינה דמוקרטית.

"בעת אישור התקציב לקול הקורא נציג האוצר התנגד לתמיכה והאוצר אף חזר על עמדתו זו בכנסת. מול עמדה זו, אנחנו במשרד להגנת הסביבה עמדנו על כך שהתמיכה בארגונים נחוצה, והיינו נחושים בהעברת התקציב לארגוני הסביבה.

"במסגרת הקול הקורא לתמיכה בארגוני סביבה, המשרד להגנת הסביבה מעדיף להתמקד בעשייה בשטח ופחות במחקרים ובסקרים. זאת, גם בשל כך שלמשרד יש פלטפורמות אחרות לתמיכה במחקרים באמצעות קולות קוראים של לשכת המדענית הראשית.

"בנוגע לסעיף העוסק בנושא התאמת התמיכה למדיניות המשרד: סעיף זה היה קיים בקולות קוראים גם בעבר, ואף נוסח בצורה מרחיבה בהרבה, שמנעה תמיכה בפעולות שיש בהן סתירה למדיניות המשרד או פעולות כנגד המדינה, ולא הושמעה כנגד כך כל ביקורת. סעיף זה לא הופעל מעולם.

"הסעיף בקול הקורא ל-2024 שונה בתיאום עם משרד המשפטים כך שלא יאפשר לדוגמה תמיכה בעבודות המתנגדות למוסכמות סביבתיות, שכן ברור שהמשרד אינו יכול לתמוך בעבודות שלתפיסתנו אינן סביבתיות או סבירות. ארגוני חברה אזרחית כמובן רשאים לפעול לקידום כל דבר שירצו, אבל לא הגיוני שהמשרד יממן פעילות היוצאת כנגד המדיניות שהוא מקדם".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,915 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!