דוח חדש חושף: 900 אלף ימי התנדבות הצילו מזון בשווי חסר תקדים במהלך המלחמה

מתנדבים מכל רחבי הארץ שהגיעו לסייע לחקלאים בדרום במהלך המלחמה, הצליחו להציל מזון בשווי 240 מיליון שקל ב-900 ימי התנדבות – כך לפי דוח חדש של לקט ישראל, שעוסק בבזבוז מזון. לא פחות מכ-54 אלף טון תוצרת חקלאית נאספה בתשעת החודשים הראשונים למלחמה, על ידי מתנדבים בארגוני החברה האזרחית, בהם אחים לנשק, השומר החדש, צו 8 לחקלאות ועוד התארגנויות מקומיות רבות.

לפי הדוח שפורסם היום (שני), בשנת 2023 חלה עלייה של 3% בשיעור אובדן המזון במדינת ישראל. על הדוח חתומים חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO , גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, וכן בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.השלכות הלחימה מתבטאות בכל שלב במזון: לצד ירידה של 17,000 עובדים בענף החקלאות מצאו כי 30% משטחי החקלאות במדינת ישראל נמצאים בקו הראשון של הלחימה.

עורכי הדוח ציינו כי היקף אובדן המזון בשנת 2023 זהה לשנת 2022 אולם בשנה זו חלה ירידה בייצור ובצריכה של מזון בשל המלחמה ולכן המשמעות היא שבפועל חלה עלייה באובדן המזון. "המלחמה הביאה להחמרה בבעיית אובדן המזון בישראל כתוצאה מצמצום הגישה לשטחים חקלאיים ומחסור בידיים עובדות ופגעה בהיצע התוצרת החקלאית שהביאה לעליית מחירי הפירות והירקות ולהעמקת הפגיעה בביטחון התזונתי", כתבו. 

אובדן מזון מתרחש בכל שלב בשרשרת, החל מחקלאות, טיפול ואריזה, תעשייה, קמעונאות והפצה, צרכנות מוסדית ועד לצריכה ביתית, וכן בחלוקה לקטגוריות מזון, ללא סוכר, דבש, משקאות וממתקים.

הדוח חישב את עלות אובדן המזון למשק בית, ומצא כי הבזבוז עלה לכל משק 285 שקלים לחודש, שהם 1,213 טון בשנה של מזון שנזרק. עיקר אובדן המזון בשנת 2023 התרחש בתחום הפירות והירקות – 126 שקל לחודש למשק בית שהם 697 טון לשנה, 94 שקלים בתחום הדגנים והקטניות, שהם 312 טון לשנה ו-46 שקלים בשר, ביצים ודגים שהם 104 טון לשנה. 

אלא שהעלויות למשק בית לא מסתיימות בזה. למעשה, כל שלב בשרשרת מגולם לסכום אותו סופג משק הבית בשל סיבות שונות, כמו עלויות טיפול בפסולת, ועד ערך המזון שנזרק שמגולם בעלויות הייצור. יחד עם עלויות אלה, המספרים המשוערים מאמירים לכ-700 שקל לחודש למשק בית.

סך כל השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל הוא כ-24.3 מיליארד שקל שהם כ-1.3% מהתוצר הלאומי. בנוסף, 1.6 מיליארד עלות זיהום האוויר ופליטות גזי חממה בכל שלבי הייצור והזריקה, לצד 900 מיליון שקל עלויות טיפול בפסולת ואריזות שמושלכים. כלומר – אובדן המזון שגורר אובדן משאבי טבע, פליטות גזי חממה וזיהום אוויר וטיפול בפסולת, מסתכם ב-26.8 מיליארד שקל סך הכל. 

נוסף על השפעות סביבתיות, לאובדן מזון השפעה על יוקר המחייה, הן בהיבט של הוצאה עודפת על אוכל שנזרק, והן מבחינת עלויות ייצור האוכל והשפעת המזון שנזרק על מחירו הסופי. מדובר בתוספת שנתית של 10,200 שקל בשנה למשק בית, רק בהיבטים של צרכנות פרטית: 4,200 שקל עלות האוכל שנזרק, 1,885 שקל מחיר הבריאות מאי מימוש פוטנציאל הצלת המזון, 215 שקל עלות פינוי והטמנת המזון, 235 שקל פליטות מזהמים וגזי חממה, 1,935 שקל עליית מחירים בשל אובדן מזון ברשתות השיווק, 1,740 שקל עלייה במחיר הסיטונאי בשל אובדן מזון בחקלאות ובתעשייה.  

סגנית אלופת העוני

עורכי הדוח ציינו כי תוך תשעה חודשי לחימה, חלה עלייה בהיקף האוכלוסיה באי ביטחון תזונתי, כשבמקביל חלה העמקה של אי הביטחון הקיים. עקב החמרה באי הביטחון התזונתי, עורכי הדוח ציינו כי תהיה תוספת להוצאות הבריאות בישראל של כ-370 מיליון שקל. 

לפי נתוני BDO לשנת 2021  475 אלף משקי בית בישראל מצויים בתנאי אי-ביטחון תזונתי: כ-8.2% נמצאים באי-ביטחון תזונתי חמור וכ-8% באי- ביטחון תזונתי מתון או קל. "ישראל שומרת כבר שלוש שנים על מקומה כסגנית אלופת העוני במדינות ה־OECD וממוקמת חמישית בין המדינות המפותחות בגודל אי־השוויון", כתבו. "מבחינה כלכלית, אי-הביטחון התזונתי מתבטא בכך שההוצאה על מזון של משקי הבית הנמצאים בתנאי אי-ביטחון תזונתי נמוכה בכ-25% ביחס לרמת ההוצאה הנורמטיבית", ציינו. 

ההוצאה על צריכת מזון בישראל עומדת על כ-19% מסל הצריכה הממוצע של משקי הבית בישראל, ו-22% מסל הצריכה של משקי הבית בשני העשירונים התחתונים. 

הבזבוז הגדול – במוסדות 

בין ההשפעות של המלחמה בתחום אובדן המזון, אפשר לראות את עולמות הצריכה המוסדית. כך למשל, בענף האירועים אמנם חלה ירידה של 80% ברבעון האחרון של 2023, אולם חלה עלייה משמעותית בתפוסת מיטות בתי החולים והיקף פעילות כוחות הביטחון. בשנת 2023 סעדו בישראל יותר מ-2 מיליון איש ביום מחוץ לבית, שאכלו בממוצע 1.1 ארוחות ליום שהם כ-790 אלף טון אוכל בשנה, בשווי 15 מיליארד שקל. אובדן המזון בתחום זה עומד על 235 אלף טון, עלייה של 4% לעומת השנה הקודמת. מדובר באובדן של 3.8 מיליארד שקל בשנה, בנוסף לעלות הסביבתית בגובה 262 מיליון שקל.

"כשליש מהאובדן של הארוחות המוסדיות הינו אובדן בר-הצלה, כלומר ניתן להציל כ-77 אלף טון מזון בשנה בשווי כולל של כ-1.2 מיליארד שקל, שהם שווה ערך לכ-67 מיליון ארוחות בשנה בממוצע".

השיח על אובדן המזון בדרך כלל עוסק בתרומות ומיון פסולת. אולם אחת הדרכים האפקטיביות לצמצום בסקטור הצרכני עוסקת בתמחור דיפרנציאלי. כיום יש לא מעט עסקים שמוכרים מזון שכמעט פג תוקף במחירים מוזלים, אולם לא מדובר בתופעה ממוסדת והיא כמעט שאינה חלה ברשתות השיווק הגדולות. 

תמריץ לצמצום הבזבוז

ארגון לקט ישראל עוסק גם בקידום רגולציה, ומעסיק את חברת הלובי "הקבינט" של חבר הכנסת לשעבר יואל חסון וצח בורוביץ', הפועלת מול משרדי ממשלה וחברי כנסת. לחברה ישנם לקוחות מתחום החברה האזרחית, אך היא מקדמת גם גופים מסחריים מזהמים כמו מפעל "נשר".  

במסמך צוין כי "בישראל, אמנם זכה נושא אובדן המזון להתייחסות בשנים האחרונות, עם חקיקתו של חוק עידוד תרומות המזון בשנת 2018 והרחבתו על ידי תיקונו בשנת 2024, אולם בהיעדר מדיניות ממשלתית סדורה לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלתו, ישראל נותרת רחוקה ממימוש הפוטנציאל להפחתת אובדן מזון והצלתו תוך צמצום אי-השיווין ואי-הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיית המדינה". 

עורכי הדוח ערכו השוואה בין מדינות שונות ביישום כלים להפחתת בזבוז מזון. לפי ההשוואה, המדינה המתקדמת ביותר היא צרפת, שעונה על כל הקריטריונים של הכלים לצמצום אובזן המזון. ב-78% מתוך המדינות שנבדקו מתקיימים תמריצי מס לתרומות מזון וכן הוקמה תוכנית אסטרטגית לאומית לצמצום אובדן מזון. נתון מעניין נוסף שעולה מהדוח, הינו כי ב-72% מהמדינות נקבע יעד להפחתת אובדן מזון עד לשנת 2030.  

ישראל נמצאת בין המקומות הגבוהים באובדן מזון: כמעט 150 קילו לנפש, מיקום זהה לזה של ארצות הברית, ומעט פחות משל אפריקה כולה. הולנד היא המדינה שבה אובדן המזון לנפש הנמוך ביותר, כ-25 ק"כ לנפש לשנה.

עורכי הדוח ציינו המלצות שונות ובהם המלצה למשרד הכלכלה לגבש מדיניות תמריצים ליצרנים שתורמים מזון. כמו כן, המליצו עורכי הדוח לבחון דרכים לתמחור דינמי ברשתות השיווק שבתורו יפחית את אובדן המזון שפג תוקפו וחוזר ליצרן ומושמד. 

הדוח סקר את הצעות החוק שטרם אושרו ועשויות להפחית את אובדן המזון. כך למשל, התעת חוק לתיקון פקודת המכס "שמטרתה למנוע השמדת מזון ראוי לצריכה שהוחרם או חויב במכס, ולהפנותו לרשויות רווחה ולארגונים שיחלקו אותו לנזקקים". הצעת חוק נוספת לתיקון פקודת מס הכנסה מעניקה זיכוי מס לעסקים שתורמים מזון במקום להשמידו "החלת מנגנון תמריצים זה תעודד גופים מסחריים, יבואנים ויצרני מזון להגדיל את היקפי תרומות המזון, תוך צמצום הפסדי מזון יקרים שנגרמים מדי שנה". 

עוד ציינו עורכי הדוח כי "יש צורך במדיניות רגולטורית מקיפה שתכלול תמריצים כלכליים נוספים, פיקוח על ניהול עודפי מזון, והנגשת מנגנונים שיקלו על עסקים להעביר מזון למטרות ראויות". לשיטתם, "שילוב חקיקה ורגולציה ברורה יהפכו את צמצום בזבוז המזון לנורמה מחייבת, תוך יצירת תשתית לאומית שתבטיח ניהול יעיל של משאבי המזון בישראל".