ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

צדק אקלימי ובזבוז מזון: שורה של מחקרים עלולים להיפגע מביטול תמיכת המשרד להגנת הסביבה

השרה עידית סילמן והמנכ"ל גיא סמט מבקשים לבטל לחלוטין תמיכה במחקרי מדינית בתחום הסביבה • גורם באחד הארגונים: "בניגוד לכנסים, פה אין סרטים לגזור" • דרישה נוספת היא להתאים את המחקרים להחלטות הממשלה • סמנכ"לית אדם טבע ודין: "עדיף להיצמד לאמת המדעית, ולא להחלטות פוליטיות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

בזבוז מזון, מאגרי גז, נגישות תחבורה ציבורית לילדים – ארגוני חברה אזרחית בתחומי סביבה, תחבורה ועירוניות עורכים מדי שנה מחקרים, סקרים וניירות מדיניות בעלי השפעה מהותית על החיים בישראל. מדובר במסמכים שהניבו מסקנות יישומיות ושימשו את משרדי הממשלה. את העבודה מימנו הארגונים בעזרת תמיכת המשרד להגנת הסביבה, שמקצה לכך מדי שנה תקציב ייעודי במסגרת נוהל מוסדר. אלא שהשנה, מנכ"ל המשרד גיא סמט והשרה עידית סילמן, מבקשים לבטל באופן גורף את החלק הזה בנוהל.

"המשמעות המרכזית של מחקרים היא בבניית ידע שמאפשר לציבור, למשרדי ממשלה ולגורמי שלטון לפעול בצורה טובה יותר לקידום מטרות סביבתיות", הסבירה עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך, סמנכ"לית בארגון אדם טבע ודין, שריכזה בשנים האחרונות מחקרים שונים בארגון בתמיכת המשרד להגנת הסביבה. 

היא מתארת כיצד פעמים רבות בעבודה היומיומית השוטפת, בזמן שארגונים עסוקים במאבקים השונים וברגולציה, אין להם משאבים לעצור וללמוד תחום חדש, "לבחון מה קורה בעולם, איזה ידע מדעי נצבר, ואילו כלים חדשים אפשר ליישם. התמיכה של המשרד אפשרה את זה".

כך למשל, בשנת 2022 הארגון קיבל תמיכה כדי לכתוב מחקר ראשוני בישראל העוסק בצדק אקלימי. "המשרד מימן כ-70 אלף שקל, הוא הושלם לפני כשנה ועלה לאתר". לדבריה, המחקר כלל שורה של המלצות אופרטיביות למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות. "נעזרנו בצוות מקצועי שעוסק בכך באופן יומיומי בארגון, אספנו מידע מהעולם, מיפינו את המצב בישראל וגיבשנו המלצות לפעולה", סיפרה. "כעת אנחנו עובדים על מחקר חדש, צדק אקלימי במערכות התכנון. כיום, הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחוף) אינה מחויבת להתייחס לעליית גובה פני הים. אמנם אי אפשר להתעלם מהנושא, אך הוא אינו מעוגן בחקיקה".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

יחד עם זאת, ציינה גנות-רוזנשטרייך כי הדרישה שנוספה בנוהל החדש, לפעול בהתאם להחלטות ממשלה, עלולה לפגום באובייקטיביות המחקר. "במקרה כזה עדיף להימנע מהתמיכה ולהיצמד לאמת המדעית, המקצועית ולא להחלטות פוליטיות של המשרד", אמרה. "אנחנו ב'אדם טבע ודין' נמשיך ונפעל גם תוך ביסוס הידע המקצועי וביסוס מסמכים ומדיניות". 

"קריטי גם לביטחון"

השינויים הדרמטיים נכנסו השבוע לנוסח התמיכות של המשרד להגנת הסביבה בארגוני חברה אזרחית, וקשורים בעיקר במצב הביטחוני. "אני חושב שאני כמנכ"ל לא יכול לשלם על משהו שלא הזמנתי אותו ושאני לא מבין מה רשום בו, או שהחליט מישהו אחר", אמר סמט בדיון בכנסת בנושא, אליו השרה עידית סילמן (ליכוד) לא טרחה להגיע. סמט הבהיר כי משרד המשפטים הערים קשיים על הנוסח החדש ובעוד שהשרה היתה מוכנה להתפשר, סמט עמד על דעתו לבטל את התמיכה במחקר. משמעות הדבר שהמשרד נאלץ להוציא טיוטה להערות ציבור.

"נדהמנו לגלות שהחליטו אחרי שנים לבטל תמיכות במחקרים", אמר גורם מארגוני הסביבה. "בניגוד לכנסים, ימי עיון והכשרות, שבהם גורמים פוליטיים יכולים לקבל במה ולדבר מול קהל, פה אין שום סרטים לגזור", הסביר פעיל נוסף בארגון ותיק.

השבוע המשרד נעל לתגובות את הטיוטה החריגה ואמור לקבל החלטה בנושא. כדי לסבר את האוזן, בשנה החולפת המשרד להגנת הסביבה אישר מימון ללפחות 25 הצעות למחקר, מדריכים, סקרים, מיפוי ומסמכי מדיניות בנושאים שונים, בגובה מוערך של כ-1.8 מיליון שקלים בלבד, מתוך תקציב של כ-12 מיליון שקלים שהוקדשו לתמיכות שונות בארגונים.

עוד בין הנושאים הרבים שקיבלו אישור רק בשנה החולפת, מחקר על בזבוז מזון שיזם ארגון "‎The Natural Step" בגובה 75 אלף שקל. "תקציב המשרד להגנת הסביבה הוא קריטי לצורך עריכת מחקרים", אמרה מנכ"לית הארגון, ד"ר מיכל ביטרמן. "המחקרים הם ערוץ מרכזי לקידום מדיניות המבוססת מחקר ובחינה. הורדתו תייצר חוסר שיפגע משמעותית בתחום". 

אסדת לוויתן (צילום ארכיון: מארק ישראל סאלם, פלאש 90)

לדבריה, המימון מאפשר לאורך השנים לבסס מידע קריטי במארג הידע בישראל. "ערכנו מחקר ראשון מסוגו על בזבוז מזון, שחקר את המאפיינים, גורמים והמלצות ליצירת שינוי מערכתי בנושא", אמרה. "המטרה היא לשמש כבסיס ידע לפעולה וקבלת החלטות בנושא חוסן מערכת המזון המקומית, נושא שראינו עד כמה הוא קריטי לצורך ביטחונה וחוסנה של ישראל בכלל". 

החברה להגנת הטבע קיבלה אישור לשלושה מחקרים ומסמכי מדיניות שונים: מחקר העוסק במאגרי גז חדשים בים התיכון, מדריך להקמת אתרי טבע עירוניים קהילתיים, וכן מחקר העוסק באזורים חשובים לציפורים בישראל. כל מסמך כזה קיבל אישור לתמיכה בגובה 75 אלף שקל. התמיכה שירתה גם את המגזר הערבי. ארגון "אזרחים למען הסביבה" קיבל תמיכה בגובה 75 אלף שקל בשביל לכתוב מדריך לאקטיביזם סביבתי קהילתי בערבית. 

בין הגופים השונים שנהנו מתמיכת המשרד גם ארגוני תחבורה. כך למשל, ארגון "תחבורה היום ומחר" קיבל מימון למחקר שבוחן את השימוש בתחבורה ציבורית בקרב ילדים, בגובה 75 אלף שקל. תמר קינן, מנהלת הארגון, פירטה כי בין היתר בחנו את המיומנויות הנדרשות לשימוש בתחבורה ציבורית שמבוגרים לא חושבים עליהן, "למשל, איפה נמצאת התחנה, איפה ממתינים בתחנה, איך חוצים את הכביש לפני ואחרי שהאוטובוס הגיע". 

בין היתר המחקר סקר מגמות בעולם ומצא כי במדינות מסוימות מערכת החינוך מלמדת באופן שיטתי ילדים איך להשתמש בתחבורה ציבורית. "כמו שאצלנו מלמדים שיעורי בטיחות בדרכים", הסבירה. "אנחנו רוצים לשלב את זה במערכת החינוך מתוך תפיסה שתחבורה ציבורית מקטינה את זיהום האוויר, הפקקים ותאונות הדרכים. המחקר מהווה תשתית תיאורטית לפרויקט יישומי ברב קו לכל ילד וילדה שפועל בקרב בתי ספר שונים ברחבי הארץ".

בין רשימות מקבלי האישור לתמיכה נמצאת המועצה לבנייה ירוקה שקיבלה 70 אלף שקל כדי לבחון מגמות בעולם, לגבש תמונת מצב בארץ והמלצות לקידום נושא הבנייה הירוקה. רק לפני שנתיים, המשרד להגנת הסביבה הוביל את תקן הבנייה הירוקה כתקן מחייב בכל הארץ. המועצה לבנייה ירוקה היתה שותפה בעיצוב התקן, וחברות במועצה עשרות חברות מתחום הבנייה בישראל. 

בניין בבנייה ירוקה (ארכיון)

גם עמותת "מרחב", התנועה לעירוניות בישראל, קיבלה אישור לתמיכה. אלה אלכסנדרי, מנכ"לית העמותה, סיפרה כי הגישו בקשה למחקר העוסק באתגר של כניסת דרכים בין עירוניות לתוך הערים והאופן שבו הן צריכות להפוך לרחוב עירוני. "אלה שני דברים מאוד שונים בתכנון ובתפקוד ואנחנו לא מתמודדים עם זה טוב בארץ", אמרה. "הרעיון היה לבחון את המצב ולהציע דרכי התמודדות". 

"מעדיפים להתמקד בעשייה ופחות במחקרים"

בתגובה לכתבה, במשרד להגנת הסביבה שלחו ציטוטים של מנכ"ל המשרד, גיא סמט. "הסעיף שונה כך שלא יאפשר לדוגמה תמיכה בעבודות המתנגדות למוסכמות סביבתיות, שכן ברור שהמשרד אינו יכול לתמוך בעבודות שלתפיסתנו אינן סביבתיות או סבירות", אמר. "ארגוני חברה אזרחית כמובן רשאים לפעול לקידום כל דבר שירצו, אבל לא הגיוני שהמשרד יממן פעילות היוצאת נגד המדיניות שהוא מקדם".

עוד ציין סמט כי "המשרד להגנת הסביבה מעדיף להתמקד בעשייה בשטח ופחות במחקרים ובסקרים. זאת, גם בשל כך שלמשרד יש פלטפורמות אחרות לתמיכה במחקרים באמצעות קולות קוראים של לשכת המדענית הראשית".

לטענתו, לא מדובר בפעולה שנובעת מעודף ביקורת של הארגונים על התנהלות המשרד. "המשרד עובד בשיתוף פעולה עם ארגוני הסביבה באופן רציף למען האינטרס הסביבתי לאורך כל השנה – גם כאשר קיימים חילוקי דעות בין המשרד לבין הארגונים", הדגיש. "העובדות מוכיחות שתמיכת המשרד בארגונים ניתנת בשנים האחרונות, והדבר אינו חוסם השמעת ביקורת כלפי המשרד ומדיניותו במקומות שבהם הארגונים מוצאים לנכון, כמו בכל מדינה דמוקרטית".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,864 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק