הדלתות פתוחות לרווחה: מפת הקשרים של קצא"א עם בכירי הליכוד

לקראת אמצע נובמבר של שנת 2021 עלה יו"ר קצא"א ארז כלפון לראיון רדיו קולני במיוחד אצל בן כספית וינון מגל. הרקע לראיון היה אישור הסכם רד-מד השנוי במחלוקת, לפיו ישראל תהפוך לגשר לשינוע נפט ממדינות המפרץ הפרסי אל נמל אילת, כאשר זה יוזרם באמצעות התשתיות של קצא"א אל נמל החברה באשקלון, ומשם יופץ למדינות המערב.

באותם ימים התעוררה התנגדות עזה למהלך, שלוותה בשלל תהיות בנוגע למעורבות של גורמים זרים בעסקת הנפט, כפי שנחשף בתחקירו של אבי עמית בתכנית "זמן אמת". שרי אנרגיה לשעבר יצאו נגד ההסכם והזכירו כי הנפט כלל לא מיועד לשרת את ישראל אלא רק מדינות זרות. הביקורת העזה, לדברי כלפון, היא אחת הסיבות שגרמו לו "פעם ראשונה לעלות ולהגיב".

אותו הסכם, לפי כלפון, יגרום לכך שכ-70 מכליות נפט בשנה, בגודל של כשלושה מגרשי כדורגל כל אחת, הנושאות כ-300 אלף טון נפט, יפקדו את נמל קצא"א באילת. המשמעות – הגדלה משמעותית של זיהום האוויר באילת כתוצאה מהגעת המכליות, וחמור מכך, הגדלת הסיכון לדליפת נפט, אסון שיפגע אנושות בסביבה הימית ובכלכלת העיר. אך  כלפון לא הצליח, המשרד להגנת הסביבה בתקופתה של השרה תמר זנדברג ממרצ החליט להתערב כדי למנוע אסון והגביל קצא"א למעבר של עד עשר מכליות בלבד.

מעקב המכליות של "שקוף":

• תחקיר: קצא"א מסתירה את מסלולי מכליות הנפט ומונעת פיקוח
• קצא"א מגבירה את ייצוא הנפט מאילת – ועלולה לעבור את הכמות המותרת
• לפני אסון הנפט הבא: סילמן ומשרדה נלחמים לבד מול הממשלה

מאז, התנאים הפוליטיים השתנו. כפי שכתבנו ב"שקוף", בחודשים האחרונים משרד ראש הממשלה מוביל מהלך לביטול מדיניות המשרד ובקרוב אמור להתקיים דיון שיכריע את הנושא. ל"שקוף" נודע כי הטיעון שחזר לפתע לשולחן הוא הטיעון הביטחוני, אותו השמיע כלפון גם באותו ראיון ב-2021. "בשעת חירום, כשנמלי הים התיכון ייסגרו, המקום היחידי שתוכל להכניס אנרגיה דרכו למדינה זה דרך נמל קצא"א באילת", אמר אז בתכנית הרדיו.

גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"שקוף" כי הם חוששים מהאפשרות שבכירי קצא"א מנצלים את הקשרים הקרובים שלהם לבכירי הליכוד כדי ללחוץ עליהם לבטל את המגבלה שהטיל המשרד להגנת הסביבה, ולהגדיל את היקפי שינוע הנפט מאילת. יש לציין כי השרה עידית סילמן, גם היא מהליכוד, מתנגדת לקצא"א נכון לעכשיו וממשיכה את מדיניות המשרד.

מי הולך להרוויח אם תכניתה של קצא״א תתממש? ישנם שלושה אנשי עסקים שכנראה ירוויחו לא מעט מהמהלך – יונה פוגל – לשעבר מנכל חברת הדלק פז, מלאכי אלפר – לשעבר מנכ"ל בז"ן, ויריב אלבז – איש עסקים יהודי-מרוקאי. השלושה תיווכו בעסקה בין קצא"א לאמירויות, וצפויים לגזור קופון כאשר פעילות החברה תורחב. פוגל, אגב, תועד ב-2015 במסיבת בריתה של נכדתו של שר התיירות מהליכוד חיים כץ, ואמר כי השניים "חברים זה שנים". 

כמו כן, סקירת מסמכיה של החברה מעלה שמדינת ישראל מחזיקה ב-50% ממניות החברה. מי מחזיק ב-50% הנוספים? התשובה למרבה האבסורד מוגדרת כסודית. צו החיסון של החברה מגדיר את זהות בעלי המניות של קצא״א כ"עניין סודי" שפרסומו אסור.

כעת, תחקיר "שקוף" חושף את רשת הקשרים בין בכירי קצא"א לבכירי מפלגת הליכוד, שעשויים לשרת אותם במהלך האסטרטגי. בצמרת הקשרים לשלטון עומדים שני מקורבים לשר האנרגיה ישראל כ"ץ, שהיו איתו בקשר במשך כעשור וממלאים כיום תפקידים בכירים בחברת קצא"א ובכיר לשעבר בקצא"א המתפקד כיום כיועצו הקרוב של ראש הממשלה.

דוד שרן – הבכיר לשעבר בקצא"א שמייעץ כיום לראש הממשלה

על פי גורמים המעורים בנושא, אחת מדמויות המפתח העיקריות במאמציה המחודשים של קצא"א להגדיל את היקף שינוע הנפט שלה היא דוד שרן. כיום יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובעברו מזכיר חברת הנפט.

לשרן היסטוריה ארוכה עם מפלגת הליכוד, ובפרט עם ראש הממשלה נתניהו. עוד בתקופת לימודיו באוניברסיטת תל אביב היה מפעילי הליכוד בקמפוס ושימש יושב ראש מועצת הצעירים של המפלגה. ב-1999 מונה על ידי שטייניץ ליועצו, כאשר זה כיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, ועשר שנים לאחר מכן, ב-2009, מונה על ידו שוב להיות ראש המטה שלו כאשר כיהן כשר האוצר. ב-2013 מונה שרן למזכיר חברת קצא"א, ומילא את התפקיד במשך כשנה וחצי, עד לנובמבר 2014, אז מונה למנהל לשכתו של בנימין נתניהו.

ב-2016 חזר שרן לתפקידו בקצא"א, אך הורחק ממנה ב-2017 בעקבות מעורבותו בפרשת הצוללות. על פי כתב האישום שהוגש נגדו באפריל 2021, שרן נאשם שפעל במסגרת תפקידיו כראש מטה שר האוצר, מזכיר קצא"א, וראש מטה נתניהו לסייע לנאשם מיקי גנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. בין השנים 2016-2013 גנור שילם באמצעות המתווכים יצחק ליבר ורמי טייב בשלוש הזדמנויות סכום כולל של כ-130 אלף שקל לשרן, כל זאת בעודו משמש עובד ציבור בתפקידים בכירים. עוד ב-2017 חזר לעבוד כמזכיר החברה בתנאים מגבילים, עקב ההליך המשפטי המתנהל מולו. קצא"א מסרו ל"שקוף" כי ביוני 2021 הודיעו לשרן על סיום העסקתו.

ב-2019 התמודד שרן בפריימריז של הליכוד והפסיד, אך ב-2023, סמוך לאחר עדותו במשפט נתניהו, שנחשבה נוחה לנתניהו – נתניהו מינה אותו ליועץ פוליטי בליכוד. אחד הקולגות שעובד עם שרן במשרד ראש הממשלה הוא מנכ"ל המשרד – יוסי שלי, שכעת לשרן גישה ישירה אליו מתוקף תפקידו כיועצו של ראש הממשלה. שלי הוא אחת הדמויות המרכזיות שמובילות את הבחינה המחודשת להגדלת היקפי שינוע הנפט של קצא"א, והתבטא בנושא בשידור חי.

דמות מפתח נוספת אליה לשרן יש גישה ישירה הוא ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה, צחי הנגבי, שהתבטא בעבר בעד הגדלת שינוע הנפט של קצא"א: "כל המשרדים הביעו עמדה שצריך לשנות את המדיניות – חוץ, ביטחון, אוצר ואנרגיה. המשרדים חושבים שהעמדה של הממשלה הקודמת היא מוגזמת, כי משמעותה היא שלא תהיה פעילות מרחיבה במשק… לכולם יש הסתייגות מהמדיניות (של המשרד להגנ"ס, ד.ג) והם סבורים שהיא מוגזמת. ההחלטה על מדיניות האפס תוספת סיכון התקבלה ללא דיון ממשלתי". 

בכיר נוסף בקצא"א המקושר להנגבי הוא היו"ר ארז כלפון. הקשר בין השניים החל לכל הפחות ב-2005, אז כלפון השתתף במגעים עמו להצטרפות למפלגת קדימה, בתור יועצו הפוליטי של שרון. שרן ומפלגת הליכוד בחרו שלא להגיב לתחקיר "שקוף".

האנשים של שר האנרגיה כ"ץ בעבר – בכירים בקצא"א בהווה

בחזרה לעסקת הנפט. כאמור, גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"שקוף" כי "הטיעון הביטחוני" שהושמע מפיו של כלפון ב-2021, מושמע כעת גם מפיו של משרד האנרגיה. בקצא"א אף אישרו ל"שקוף" כי משרד האנרגיה תומך "בעמדת קצא"א כי יש לשנות את ההחלטה השרירותית שקיבלה השרה לשעבר זנדברג". מדובר בשינוי גישה המעלה סימני שאלה, נוכח העובדה שבעבר שרי האנרגיה בכללותם דווקא התנגדו להסכם ולהרחבתו. 

כך למשל, בתחקיר "זמן אמת", שר האנרגיה בזמנו יובל שטייניץ אמר שמדובר "בשערורייה שלא התייעצו איתנו" על אישור ההסכם, ואישר שלא ידע על הכוונה להפוך את ישראל לצינור נפט גלובלי, שיעביר נפט שכלל לא מיועד עבור המדינה. שרת האנרגיה לאחריו, קארין אלהרר, טענה כי "יש לבטל אותו, אין לו שום יתרון מבחינת המדינה". גורם בכיר באיחוד האמירויות טען ש"מבחינתנו זו עסקה מסחרית פרטית", שלא תפגע ביחסים עם ישראל אם תבוטל. בדיקת "שקוף" מצאה שהמכליות שהגיעו בשנה האחרונה לנמל קצא"א אכן לא הביאו עימן נפט לשימוש מקומי. הן הגיעו ריקות ויצאו מלאות בנפט מנמל החברה.

כך או כך, מדובר בטענה תמוהה, שמשרד האנרגיה נמנע מלהשיב עליה כאשר נשאל עליה ישירות על ידי "שקוף". נוכח העובדה שגם בימים אלו נמל הנפט של קצא"א באילת פעיל ומסוגל לקלוט נפט, לא ברור מדוע יש צורך בקליטה של עשרות מכליות נפט בכל שנה כדי לשמור על אפשרות זו פתוחה, וכיצד הדבר אמור לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל. במשרד האנרגיה לא הגיבו לטענות אלו שהועברו אליהם על ידי "שקוף", וניסו להוציא עצמם מהמשוואה: "שינוע הנפט הגולמי באילת נתון להחלטותיה העסקיות של חברת קצא"א המפוקחת על ידי משרד האוצר וכן לכללי הרגולציה לפריקה וטעינה הנקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה. אנו בטוחים כי איזון האינטרסים החשובים הללו יביא לפתרון בקרוב של סוגיה זו".

שתי דמויות שמקשרות בין חברת הנפט לממשלה הן יעקב גנות – דירקטור בחברה משנת 2019 והילה קירון-רווח – מזכירת קצא"א הנוכחית, מיוני 2022. שניהם מקורבים שנמצאים בקשר עם שר האנרגיה ישראל כ"ץ כבר כעשור. הסדר ניגוד העניינים של השר, כמו של רוב השרים, טרם פורסם, כך שלא ידוע האם הוא מנוע מעיסוק בתחומים המצויים באינטרסים של שני חבריו מחברת הנפט.

קירון-רווח תפקדה לפחות מינואר 2016 בתור עובדת בלשכתו של ישראל כ"ץ כיועצת מקצועית לשר, בתקופה בה היה שר התחבורה. בעלה של קירון-רווח, משה רווח, הוא המשנה לראש עיריית רמת-גן, ואף נבחר להוביל את סיעת הליכוד בעיר. על פי תצלומים של הזוג, מסתמן שהשניים מקורבים מאוד לכלל צמרת הליכוד – בין 2013 ל-2023 הזוג נצפה מצטלם עם כל צמרת בכירי הליכוד, נכחו איתם בפגישות ובמסיבות משותפות, כאשר דמותו של שר האנרגיה כ"ץ חזרה פעמים רבות, ובאירועים רבים ביחד עם בני הזוג. הזוג נצפה מתחבק גם עם ראש המל"ל הנוכחי צחי הנגבי, התומך כאמור בעמדתה של קצא"א.

בקצא"א מסרו כי קירון-רווח נבחרה לתפקיד מזכירת החברה ביוני 2022, לאחר שזכתה במכרז. קצא"א התבקשה על ידי "שקוף" להעביר את רשימת המועמדים שהתמודדו מול קירון, אך סרבה למסור את המידע. כמו כן, נשאלה השאלה מדוע לא נעשה גילוי נאות, למשל באתר החברה או בכל מקום אחר, בנוגע לקשרים שבין שר האנרגיה כ"ץ ליועצתו לשעבר קירון-רווח, כיוון שהיא מצויה על פניו בניגוד עניינים בשל תפקידה הנוכחי המצריך קשר הדוק עם השר, שנמצא בקשרים קרובים עמה. על פי פרסומים, תפקיד מזכירת החברה כולל עבודת שוטפת מול משרדי הממשלה הנוגעים לפעילותה של החברה ומול הכנסת בתהליכי חקיקה ובוועדות שונות.

משה רווח, בעלה של הילה, הוא איש ליכוד ותיק. תחקיר "שקוף" מגלה שבין 2014-2023 נפגש רווח עם נתניהו מספר פעמים, כאשר ב-2014 ו-2020 פרסם רווח שהשניים נפגשו בביתו של ראש הממשלה. בנוסף, בשנים אלו נפגש ונכח באירועים משותפים עם מספר רב של שרים בכירים במפלגה, כאשר בחלקם נצפה אף מחובק איתם – ישראל כ"ץ, צחי הנגבי, יואב גלנט, ניר ברקת, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, יריב לוין, יובל שטייניץ, מירי רגב, עידית סילמן, בועז ביסמוט, חיים כץ, מיקי זוהר, דני דנון, יואב קיש, דוד ביטן, ושר החוץ אלי כהן, שנטען שמשרדו תומך בהסרת המגבלה הנוכחית על פעילות קצא"א, ובהגדלת היקף שינוע הנפט על ידה.

דמות נוספת שמחזיקה בקשרים עם בכירים בליכוד הוא יעקב גנות, דירקטור בחברת הנפט בהווה, ומנכ"ל משרדו של ישראל כ"ץ ב-2009-2010 כאשר זה היה שר התחבורה. בשנת 2011 כיהן לשנה אחת כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, ולאחר מכן חזר לשתף פעולה עם כ"ץ במשרד התחבורה – בין 2012-2021 כיהן גנות כמנכ"ל רשות שדות התעופה, עליה אמון משרד התחבורה. כ"ץ כיהן כשר התחבורה עד לשנת 2019, כך שלשניים הייתה עבודה משותפת של כמעט 10 שנים ביחד. 

בהקשר זה ראוי לציין שהסדר ניגוד העניינים של השר כ"ץ עדיין לא נחשף, ולא ניתן לדעת האם מצויינים בו קשריו לבכירי קצא״א. בתגובה לתחקיר נמסר מלשכתו של השר ישראל כ"ץ כי "המחשבה כי כל קשר של אחד מהכפופים לאורך כל שנות כהונתו כשר מקימים עליו הגבלות, במסגרת הסדר לניגוד עניינים, הינה מופרכת – ואינה עומדת על שום בסיס משפטי, ולכן הטענות שהעליתם נדחות על הסף… במידה והשר כ"ץ יידרש לקבל החלטות בנושא הוא יקבל אותן באופן מקצועי וענייני – כפי שפעל בעבר בכל התחומים השונים אשר עליהם היה מופקד, לטובת המשק והציבור הישראלי הרחב".

ארז כלפון – יו"ר קצא"א המקורב לצמרת האוצר

בדומה לשרן, גם כלפון החל את קשריו עם הליכוד כבר בשנות ה-90. על פי פרסומים, הקשר של יו"ר קצא"א הנוכחי עם מפלגת השלטון החלה בהיכרות עם עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, ושלומי עוז, פעיל ליכוד ותיק. כלפון תפקד כ"איש השטח" של שלומי עוז בדרכו להשתלטות על סניף רמת גן של הליכוד, ומשם – בסיוע שרון הבן – על התנועה כולה, שנערכה אז לבחירות 2001. ביחד הצליחו עוז וכלפון להכניס את מועמדיו של שרון למרכז הליכוד ולהבטיח את בחירתו של שרון האב.

"הייתי עם שרון כמעט שש שנים, גם במשרד ראש הממשלה", אמר כלפון, וב-2006 נבחר למנכ"ל משרד הקליטה, במהלך שהעלה תהיות בנוגע למעורבות פוליטית זרה. אפילו אחד, יריב לוין שמו, פנה אז למבקר המדינה בדרישה שיחקור את נסיבות מינויו של כלפון, בשאלה מדוע הועדף מועמד בלתי מנוסה ובעל זיקה פוליטת ברורה כל כך לתפקיד מנכ"ל משרד הקליטה.

ב-2009 עזב כלפון את המגזר הציבורי לטובת משרת יו"ר ארגון נפש בנפש לעידוד עלייה מצפון אמריקה, וב-2015 עבר לתפקיד ראש מטה שר האוצר כחלון. על פי פרסומים, כלפון "נהנה מיחסים טובים גם עם הדרג המקצועי באוצר", ובהמשך היה נציגו של כחלון בהסכמים הקואליציוניים מול הליכוד. בסוף כהונתו מונה על ידי כחלון ליו"ר קצא"א.

המנכ"ל איציק לוי – חבר של גלנט

מעבר לקשריו הוותיקים של היו"ר כלפון עם מפלגת השלטון, גם מנכ"ל קצא"א, איציק לוי, מחזיק בקשר ישן לבכיר במפלגה – שר הביטחון יואב גלנט. בראיון מפרגן שהעניקו לו ב"וואלה" בשנה החולפת, אמר לוי כי במסגרת שירותו הצבאי היה "אחראי על הפלגה הטכנית בנמל אשדוד ואחר כך על הפלגה הטכנית בשייטת 13", שם לדבריו הכיר את יואב גלנט, שר הביטחון כיום, "ומאז אנחנו בידידות", כך לדבריו.

ה"ידידות" עם שר הביטחון עשויה לעזור לחברת הנפט בעתיד. ככל שהיא תצטרך לשכנע בנחיצות "הטיעון הביטחוני", לוי יוכל לפנות לידידו הוותיק גלנט. אך מעבר לטיעון הביטחוני, לוי סיפק באותו ראיון גם הצצה לטיעון נוסף שהחברה מחזיקה בשרוול – "טיעון הפיטורים".

"אם ההגבלה עלינו לא תוסר, הדבר יוביל לסגירת נמל אילת, כי לא יהיה כדאי להפעיל אותו", איים המנכ"ל. המשמעות של משפט זה ברורה – אם הנמל ייסגר, העובדים יפוטרו, ואין מנוף לחץ טוב יותר על פוליטיקאים מאשר שימוש באיום לפיטורי ענק של עובדים מאילת ואזור הדרום. 

טיעון ההגנה על העובדים כבר נשמע בעבר מתוך החברה, כשעלו הטענות הסביבתיות במהלכים להגדלת רווחיה. לפני כשנה קיים חבר הכנסת לשעבר אלון טל דיון בוועדת הבריאות על הנזקים הבריאותיים והסביבתיים של קצא"א. בתגובה לכך עובדי החברה, בגיבוי רמי גואטה, יו"ר ההסתדרות במרחב אשקלון, שלחו מכתב לטל וקראו לו "להפסיק את המתקפה האובססיבית אשר גורמת נזק לנו ולמשפחותינו. אנו לא אויבי העם, אנו מהעובדים החיוניים והחשובים למשק. […] עובדי חברת קצא"א הינם מהמסורים והמקצועיים ביותר במשק הישראלי. עובדי החברה עובדים עשרות שנים, בתנאי שטח קשים, ימים, לילות, סופי שבוע וחגים על מנת להבטיח שתהיה אנרגיה במדינת ישראל". בתגובה לכך ח"כ טל טען כי "הנהלת החברה מנסה להסיט את הדיון".

חברי הדירקטוריון הנוכחיים של קצא"א הם ארז כלפון, יעקב גנות, גל לנדו (נציג משרד האוצר), הרצל עמיקם (יו"ר ועד עובדי קצא"א), עו"ד רימה כמאל, וחנן טל (נציג העובדים בדירקטוריון החברה).

קצא"א השיבה בתגובה:

"מדובר בכתבה שקרית, מגמתית ומופרכת שהיא חלק מקמפיין פופוליסטי ושיקרי. מסע ההכפשות של ארגונים ו׳עיתונאים׳ מטעם לא ירתיע את החברה, והיא תמשיך להיות מחויבת להבטחת הביטחון האנרגטי לאזרחי מדינת ישראל, בשגרה ובחירום. 

החלטת השרה להגנת הסביבה לשעבר, תמר זנדברג, על מדיניות "אפס תוספת סיכון", היא החלטה לא מקצועית שהתקבלה ממניעים פוליטיים למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד האוצר ואגפיו, רשות החברות, משרד האנרגיה והמלל ואפילו לא גובתה על ידי הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה. 

זו החלטה שמסכנת את ביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל. 

כלל הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, בהם משרדי האוצר והאנרגיה, המל"ל ורשות החברות ערכו דיונים מקצועיים בנושא ותומכים בעמדת קצא"א כי יש לשנות את ההחלטה השרירותית שקיבלה השרה לשעבר זנדברג. 

 קצא"א היא חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת. רווחי החברה מגיעים לקופת המדינה והחברה פועלת בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר בנושאי הגנת סביבה ועומדת בכל דרישות החוק.

כלל ההליכים המכרזיים המתקיימים בחברה מנוהלים על פי נהלי רשות החברות והיועצים המשפטיים של החברה ומפוקחים על ידם.

קצא"א אמונה על אספקת אנרגיה רציפה למדינת ישראל ואזרחיה וכך גם תמשיך לפעול על אף הקמפיין השקרי נגד החברה".

מלשכת שר האנרגיה כ"ץ נמסר: "שר האנרגיה והתשתיות, חה"כ ישראל כ"ץ, מכהן למעלה מ–16 שנים כשר בממשלות ישראל השונות, החל משנת 2003 ועד היום (בהפסקות שונות).

החל מכהונתו הראשונה כשר ועד היום, עבדו בכפיפות לשר עשרות רבות של אנשי צוות, יועצים ומנהלים במסגרת המשרדים עליהם היה מופקד ו/או באמצעות חברות ממשלתיות או תאגידים סטטוטוריים אחרים עליהם היה מופקד מתוקף תפקידו.

המחשבה כי כל קשר של אחד מהכפופים לאורך כל שנות כהונתו כשר מקימים עליו הגבלות, במסגרת הסדר לניגוד עניינים, הינה מופרכת – ואינה עומדת על שום בסיס משפטי, ולכן הטענות שהעליתם נדחות על הסף.

במידה והשר כ"ץ יידרש לקבל החלטות בנושא הוא יקבל אותן באופן מקצועי וענייני – כפי שפעל בעבר בכל התחומים השונים אשר עליהם היה מופקד, לטובת המשק והציבור הישראלי הרחב".