בג"ץ הקפיא את ההליך למינוי נציב שירות המדינה הבא

שופטי בג"ץ הקפיאו היום (ראשון) את ההליך למינוי נציב שירות המדינה. השופטים הוציאו צו ביניים שקובע כי לא תכונס ועדת מינויים מיוחדת לדיון במועמד כלשהו לתפקיד הנציב, עד להכרעה בעתירות בנושא או עד שתתקבל החלטה אחרת בנושא. ההחלטה התקבלה לאחר דיון שנערך בחודש אוקטובר בעתירה נגד החלטת הממשלה לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה, שבמסגרתו ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לבחור בעצמו את הנציב וללא צורך בתנאי סף מקצועיים, חרף התנגדות היועמ"שית גלי בהרב מיארה.

לא מחכה לחקיקה: הדרך של נתניהו להשתלטות על מינוי נציב שירות המדינה
מאחורי הקלעים של המאבק על מינוי נציב שירות המדינה: "לוין מנסה להגיע להסכמות עם הייעוץ המשפטי"
הצעת חוק חדשה של ח"כ מהליכוד תאפשר לרה"מ לשלוט במינוי נציב שירות המדינה

על מה נסוב הוויכוח? לאחר בחירתו של הרשקוביץ לפני שש שנים, התקבלה החלטת ממשלה כי בעתיד ייקבע נוהל שיגובש על ידי היועמ"שית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועמ"ש לממשלה לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה. אך למרות אותה החלטה, מאז ועד היום לא גובש נוהל כזה. בהרב מיארה המליצה בחודש שעבר להקים ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס ומנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו המליץ לבחור באופן ישיר את הנציב הבא.

החלטת הממשלה לקראת פרישתו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה מינוי נציב שירות מדינה בידי הממשלה ולא על ידי ועדה מיוחדת מנוגד לדין. היועמ"שית הציעה לממשלה ועדת איתור שמעניקה ליועצת המשפטית לממשלה השפעה רבה בנעשה בה, וציינה כי ללא ועדה זו ייפתח פתח מסוכן למינויים פוליטיים בשירות הציבורי.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

הממשלה תמנה ככל הנראה ממלא מקום לנציב שירות המדינה או תאריך את כהונתו של הנציב הפורש פרופ' דניאל הרשקוביץ. כהונתו הסתיימה בספטמבר והוארכה בכשלושה חודשים. השופטים כתבו היום בהחלטתם: "מבלי שנעלם מעינינו כי כהונת הנציב הנוכחי נכון לעת הזו צפויה להסתיים ביום 12.12.2024 (ואיננו מביעים עמדה לגבי אפשרות הארכת הכהונה), ניתן בזה צו ביניים המורה למשיבים להקפיא את הליך המינוי לתפקיד הנציב ולהימנע מכינוס ועדת המינויים המיוחדת וזאת עד להכרעה בעתירה או עד להחלטה אחרת".

בחודש יולי האחרון, עוד לפני החלטת הממשלה בנושא, הגיש חבר הכנסת אביחי בוארון (ליכוד) הצעת חוק שמטרתה לשנות את שיטת בחירת נציב שירות המדינה ולאפשר לנתניהו לשלוט במינוי. ההצעה מבקשת לעגן לראשונה באופן רשמי את ראש הממשלה כדמות המובילה את כל הליך המינוי: הוא זה שיציע את המועמדים וגם ימנה את הדמויות שירכיבו את ועדת הכשירות שתחליט האם המינוי ראוי. בדברי ההסבר, ההצעה מדגישה כי מינוי יו"ר ועדת הכשירות ייעשה "ללא מעורבות של היועץ המשפטי לממשלה במינוי".

ההזדמנות שפוספסה

הנציב הוא דמות משמעותית בעיצוב דמותה של המדינה ואיכות עובדיה ומשמש כשומר סף שיכול לפסול מינויים בלתי הולמים, כמו מינויים פוליטיים. לנציב יש גם אחריות על ניהול הליכים משמעתיים נגד עובדים. 

בשנים האחרונות נציב שירות המדינה עומד שוב ושוב בפני נסיונות של שרי ממשלה להשתמש במשרות בכירות במשרדיהם כמערכת ג'ובים שמחולקת בין קבלני קולות ובני משפחה, ולא כתפקידים מקצועיים שיכריעו את פני המדינה. תחקיר "העין השביעית" שסוקר את תהליכי הפוליטיזציה בשירות, מראה כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל ב-15 השנים האחרונות את תהליך החלשת השירות באופן זה, תוך ניסיונות חוזרים למנות דמויות בלתי ראויות לתפקיד הנציב.

ליועמ"שית בהרב-מיארה, שיצאה כאמור נגד השתלטות נתניהו על המינוי, וגם לקודמה בתפקיד אביחי מנדלבליט הייתה הזדמנות לתקן את המצב: לפני שש שנים התקבלה החלטת ממשלה הקובעת כי יש לקבוע בעתיד נוהל שיגובש ע"י היועמ"שית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועמ"שית לממשלה, לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה. אך למרות אותה החלטה, מאז ועד היום היועצים המשפטיים לא גיבשו נוהל כזה. 

הנושא עלה גם בדיון שנערך בנושא בוועדת החוקה חוק ומשפט, כשהיו"ר שמחה רוטמן מתח ביקורת חריפה על משרד המשפטים והנציגים המשפטיים שלא קידמו את הנוהל מאז. "אפשר לדבר רבות על השאלה מדוע משימה שהוטלה בשנת 2018 מוגשת תוך כדי הליך, בייחוד כשהייעוץ המשפטי טורח בחוות הדעת שלו לציין שכאשר יש הליך מינוי שקרוב להתנהלות אז לא כדאי לשנות את הכללים", אמר רוטמן בדיון.

המשנה ליועמ"שית לממשלה, עו"ד גיל לימון, התייחס לכך ואמר כי העיכוב חל בשל עבודה רבה שהייתה למחלקה המשפטית סביב מערכות הבחירות והקורונה. "מסוג הדברים שהיה נכון לבצע אותם יותר מוקדם, אבל עדיין נעשו בזמן מספיק שהממשלה יכולה להתארגן לזה מעל חודשיים לסיום הכהונה של הנציב", אמר.