"ניצול ציני של המושג חושפי שחיתות": חוק פלדשטיין מתקדם 

ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לישון טוב בלילה. המלחמה בצפון לכאורה הסתיימה לאחר הסכם הפסקת האש, בעזה חמאס מאותת שגם הוא מעוניין לקדם עסקה, ובקואליציה עסקים כרגיל. חברי הכנסת עסוקים בימים אלה בהגשת שורה של הצעות חוק העוסקות לכאורה בביסוס הנרטיב שלפיו נתניהו לא ידע על התעצמות חמאס שהובילה לטבח 7 באוקטובר, ובכך גם מנסים להגן עליו מפני ועדת חקירה ממלכתית שאולי תוקם יום אחד. 

• לא יחול על תיקים פתוחים: אור ירוק לקידום חוק הרחבת החסינות של גוטליב
• "קח את הזמן הבוס מבסוט"
• "קושי משטרי יסודי": ההצעה להקמת מחלקת מודיעין בשליטת רה"מ מתקדמת

הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), של חברי הכנסת מהליכוד: חנוך מלביצקי ועמית הלוי, תעלה כבר ביום ראשון הקרוב לדיון בוועדת השרים לחקיקה. לפי ההצעה שקיבלה את הכינוי "חוק פלדשטיין", מי שיעביר מידע חסוי לראש הממשלה יקבל חסינות מהעמדה לדין, "כדי לוודא כי הדרג המדיני בכלל וראש הממשלה בפרט, יקבלו את מלוא המידע הנחוץ להם כדי לקבל את ההחלטות".

בדברי ההסבר להצעה נמשך הניסיון להעמיק את התפיסה לפיה רה"מ לא ידע על תוכניות חמאס וחיזבאללה: "בתקופת מלחמת חרבות ברזל רבו הפרסומים על הסתרת מידע ביטחוני חיוני מראש הממשלה בפרט ומהדרג המדיני בכלל". 

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

הצעת חוק טרייה נוספת היא הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות) של חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), דן אילוז (ליכוד), יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שהונחה השבוע על שולחן הכנסת. 

לפי ההצעה, עובדי מערכת הביטחון והמודיעין, וכן חיילי צה"ל, שיעבירו מידע מודיעיני רגיש לראש הממשלה או לאחד מחברי הקבינט או ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יקבלו הגנה מפני חקירה פלילית. זאת אומרת, הם לא יישאו באחריות פלילית או משמעתית בשל מסירת ידיעה הנחוצה לדעתם לקבלת החלטה חיונית לביטחון המדינה או למניעת פגיעה בחיי אדם לגורם מדיני בכיר.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי הרקע להנחתה הוא שבמהלך המלחמה "עלו טענות רבות על מידע שהגיע על התארגנות אויבי ישראל במטרה לפגוע במדינה, שנעצר בדרגים נמוכים או גבוהים בתוך המערכת הביטחונית ולא הובא לידיעת נבחרי הציבור". 

נראה, אם כן, שההצעה באה לחזק את הטענה שלפיה נתניהו מודר מכלל המידע. על פי ההצעה, הדבר לא נבע בהכרח מכוונה רעה אלא "עקב טעות, ערלות לב, או עקב קונספציה ביטחונית שגויה". ייתכן והדבר נכון, אך בנקודה זו חשוב להדגיש – הטענות הללו טרם התבררו במסגרת רשמית של ועדת חקירה, ולכן קשה לומר משהו על מהימנותן. כל עוד לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, סימני השאלה עדיין תלויים באוויר ומדובר בטענות בלבד, טענות שמהודהדות תדיר בעזרת "מכונת הרעל".

במערכת הצבאית לקחו אחריות על המחדל, כך בין היתר הרמטכ"ל, הרצי הלוי, ראש אמ"ן, אלוף במיל' אהרון חליוה, וראש השב"כ, רונן בר. אין חולק על כך שהכישלון הוא לא רק של הדרג המדיני בראשו עומד נתניהו, אלא גם של הדרג הצבאי-ביטחוני. אולם, נראה שהצעת החוק מנסה קודם כל להסיר לחלוטין מרה"מ את האחריות, לפתוח ערוץ תקשורת ישיר בין הממשלה לבין עובדי מערכת הביטחון וצה"ל ללא שום בקרה, ועל הדרך תסייע למי שחושב שיש בידו מידע שלא מגיע לדרגים הגבוהים.

ההצעה גם נגועה פוליטית: במידה ובכל זאת תיפתח חקירה בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה בשל מסירת מידע מסווג לדרג המדיני, הקבינט המדיני בטחוני יקבל את הסמכות לעצור את החקירה, וגם בשלב הגשת כתב האישום יוכל לעכב את ההליכים, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט.

"רוצים לתת לכל חייל פשוט צינור ישיר לראש הממשלה"

לא ניתן גם להתעלם מההקשר האקטואלי של הגשת הצעות החוק: פרשת אלי פלדשטיין, דובר רה"מ הנחשד בהדלפת מסמכים מסווגים יחד עם נגד במילואים מתוך יחידת מודיעין סודית של צה"ל. הצעת החוק תוכל לסייע לשניים ולהסיר מהם את האישומים. על נגד המילואים במקרה זה תוטל ההגנה הפלילית, כך שלפי הצעת החוק הוא יטען שמסר לפלדשטיין את המסמכים "שלא בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, לסייע לאויב או בשביל האויב", ולאחר ש"סבר שהידיעה (במקרה זה המסמכים) מוסתרת, בזדון או ברשלנות, מגורם מדיני בכיר". עם זאת, יש לציין כי בנוסח ההצעה לא מצוין האם היא תחול באופן רטרואקטיבי על מי שפעל כך במהלך המלחמה.

ראש הממשלה נתניהו התייחס למעצרו של פלדשטיין, אמר שהוא "פטריוט", וטען כי בזכותו הגיע אליו מידע ממנו היה מודר, בכך חיזק גם הוא את התפיסה שהוא לא חשוף לכלל המידע המודיעיני. "והנה לפתע פתאום התפרצה לחיינו חקירה על הדלפה אחת בלבד. הדלפה על פרסום מסמך שחושף את האסטרטגיה של חמאס לפלג את החברה הישראלית", אמר נתניהו בסרטון שהופץ לציבור. "המסמך הזה היה צריך להיות על שולחני, אני צריך לקבל החלטות על סמך החומר הזה, ואני בוודאי לא צריך להיות מודר ממנו. וזו לא הפעם הראשונה שלא העבירו אלי מידע חיוני".

נראה שבאמתלה של "הגנה לחושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות", מקודמת פה הצעת חוק פרסונלית שנתפרה למידותיהם של פלדשטיין ורה"מ.

עו"ד רחל אל-שי רוזנפלד, מנהלת מחלקת הגנה על חושפי שחיתות בתנועה לאיכות השלטון, אומרת בשיחה עם "שקוף" כי מדובר בחוק רע המנוסח בצורה לא ברורה. "חקיקה צריכה להיעשות מאחורי מסך בהירות, לא על נושאים ואנשים ספציפיים. זה נושא שנמצא היום תחת חקירה, יש אנשים שנחקרים, יש נושאים שנחקרים, לעשות חקיקה שיכולה להשפיע על הדבר הזה ולתת להם איזושהי חסינות זה לא דבר טוב".

"יש פה גם ניצול ציני ואפילו רידוד בעיניי של המושג של מה זה חושפי שחיתות", אומרת עו"ד אל-שי רוזנפלד. "צריך לקחת בחשבון שכל העובדים בגופים הביטחוניים הכלולים בהצעה מושתתים על היררכיה ובהצעה רוצים לתת לכל חייל הכי פשוט צינור ישיר לממשלה בלי שום תחנות בדרך. אולי צריך להקים איזה מנגנון בתוך הגופים האלה, לתת את זה לאיזשהו גורם ממלכתי אחר שיכול להיות אחראי על זה, רשות נפרדת שתשמש תחנת ביניים, מישהו שיבדוק רגע את הדברים".

המכנה המשותף

הצעה נוספת ברוח דברים אלה היא הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא"), של ח"כ משה פסל (ליכוד). ההצעה עוסקת בהקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית שתוכפף ישירות לרה"מ, זאת בשל "המחדל חסר התקדים של טבח ה-7 באוקטובר שהבהיר כי יש הכרח בתיקון משמעותי בכל הנוגע לגיבוש תפיסות מודיעין חלופיות".

הצעה דומה הונחה בחודש שעבר – הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין, של ח"כ עמית הלוי (ליכוד). ההצעה זכתה לתמיכת ועדת השרים לחקיקה והועברה לדיוני הכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון. על פי ההצעה, בדומה להצעתו של פסל, תוקם מחלקת בקרה שתפקידה להציג תפיסות אלטרנטיביות ולאתגר את מערכת המודיעין ההיררכית.

לכלל ההצעות יש מכנה משותף – העצמת התפיסה לפיה הדרג המדיני, בפרט רה"מ, סבל וסובל ממידור ממערכות הביטחון, ולכן לא קיבל את כלל המידע לפני ה-7 באוקטובר. ולכן מי שיש בידו מידע – צריך להעבירו באופן ישיר לרה"מ, ללא חשש מחקירה, כמו במקרה פלדשטיין.

ההצעות הללו עוסקות בבעיות מהותיות ובמערכות שברור שלא חפות מטעויות. הדרג הביטחוני יצטרך לתת דין וחשבון למחדל שהביא ל-7 באוקטובר, אך כך גם הדרג המדיני. לפני שמקימים יחידות חדשות, כמו במקרה של הצעות חוק "איפכא מסתברא", ולפני שמעניקים לפלדשטיין הצעות חוק שיקנו לו חסינות לפני שהחקירה בעניינו הסתיימה, כדאי לעשות בדק בית ולפתוח בוועדת חקירה ממלכתית.