ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס ביום ראשון לדון בעתיד 24 הצעות חוק. בוועדה חברים 10 שרים, בראשם שר המשפטים יריב לוין (ליכוד), וחבריה עוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת, ולמעשה, קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם.
לכל הצעות החוק שיעלו לוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון
אחת ההצעות המשמעותיות היא הצעתו של ח"כ עמית הלוי מהליכוד: הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא"). על פי ההצעה, תוקם מחלקת בקרה שתפקידה להציג תפיסות אלטרנטיביות ולאתגר את מערכת המודיעין ההיררכית – במקביל לזו הפועלת כעת בכפיפות לראש אגף המודיעין בצה"ל. המחלקה החדשה תפעל תחת משרד רה"מ ובכפיפות ישירה לראש הממשלה. בין היתר מוצע מנגנון צינון לעומד בראש היחידה, על מנת שיוכל לגבש עמדה עצמאית ונטולת פניות ללא תלות בגופי הביטחון.
בנוסח ההצעה בולטות מספר נורות אזהרה, המעידות על כך שמטרתה היא אחרת מהמוצהר, לא טיוב הערכות המודיעין ושיפור ההחלטות הממשלתיות הביטחוניות, אלא החלשת גופי המודיעין וריכוז כוח ברשות המבצעת, גם על חשבון האינטרס הביטחוני הישראלי.
נורת האזהרה הראשונה קשורה לאופן המינוי של מנהל המחלקה: מינוי אישי של ראש הממשלה, שעלול להפוך למינוי פוליטי של איש אמונו ולא מינוי מקצועי על פי מכרז. בנוסף, לפי הצעת החוק עובדי המחלקה, באופן חריג, יוכלו להיות מפוטרים ישירות על ידי המנהל (איש אמונו של רה"מ), ולא במסגרת הכללים הנהוגים בשירות המדינה. כלומר, במסווה של ניתוק התלות בגופי המודיעין, מוחקת הצעת החוק גם את כללי המינהל שנועדו למנוע שימוש פוליטי פסול בכוח השלטוני ויוצרת גוף פוליטי הנתון למרותו של ראש הממשלה וכפוף לצרכיו הפוליטיים.
למחלקה החדשה יהיו סמכויות מול גופי הביטחון, לקבלת כל מידע מודיעני רגיש. לפי סעיף ד', המחלקה "תהיה רשאית לדרוש ולקבל מידע הדרוש לה לשם מילוי תפקידה מכל גוף מודיעיני, צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון, או כל מוסד אחר ממוסדות המדינה שהמחלקה סבורה כי יש בידו מידע הדרוש לה לשם מילוי תפקידה".
נורות אזהרה נוספות נוגעות לרקע האקטואלי של הצעת החוק: באחרונה נחקרות מספר פרשיות הקשורות לראש הממשלה ואנשיו, בחשד לעבירות ביטחוניות הנוגעות לשימוש לרעה בחומר מודיעיני מסווג, בדיוק כזה שהיחידה החדשה אמורה להעניק גישה בלתי מוגבלת אליו.
לפי הפרסומים, דוברו של נתניהו אלי פלדשטיין חשוד בגניבת מסמכים מודיעיניים מסווגים והדלפתם לתקשורת הזרה באופן שמשרת פוליטית את נתניהו, תוך כדי סילופם וחשיפת מקורות ושיטות מודיעיניות. אחת הטענות החמורות הנחקרות היא כי פלדשטיין הדליף מסמך מודיעיני מקורי לעיתונות באופן שלפי החשד "שרף" מקור שסיפק מידע לצה"ל וכך פגע בביטחון המדינה.
חשד נוסף שנחקר הוא כי נתניהו הורה לזייף פרוטוקולים רגישים, כחלק מקמפיין הסרת האחריות שלו ממחדל ה-7 באוקטובר והטלת האחריות באופן בלעדי על מערכת הביטחון. למעשה, דברי ההסבר בהצעת החוק עצמה מדגישים זאת: "טבח השבעה באוקטובר הבהיר כי יש הכרח בתיקון משמעותי בכל הנוגע לגיבוש תפיסות מודיעין חלופיות", נכתב.
כתב "ישראל היום" אמיר אטינגר שאל את ח"כ הלוי מדוע הצעת החוק אינה מבקשת להכפיף את המחלקה למל"ל. "לדברי לשכת ח"כ הלוי המל"ל הוא גוף מתכלל שעובד מול כל גופי המודיעין, ולכן הרעיון הוא להקים מחלקה חיצונית שתהיה עצמאית ולא יהיו לה ממשקים שיפגעו בעצמאותה מול גופי המודיעין", כך נכתב. תשובה זו אינה מסבירה כיצד כפיפות למל"ל סותרת את עצמאות היחידה ואת השלכות הכפיפות הישירה לרה"מ.
הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור תוספת שכרית לגוף ביטחוני והעברת תקציב בין תוכניות ובין משרדים – הוראת שעה), של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), באה לעקוף את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) ואת אגף הסכמי השכר במשרדו. "על רקע מלחמת חרבות ברזל והצורך המיידי לממש הקצאות שכר שאושרו למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר", נכתב בדברי ההסבר להצעה, "ובשים לב לסירובו השרירותי של אגף הסכמי שכר במשרד האוצר לקדם הסכמי שכר אשר יממשו הקצאות אלה, מוצע, בהוראת שעה למשך שנתיים, לקבוע כי לשר הממונה על גופים ביטחוניים ולראשי גופים אלו, ורק להם, תהא הסמכות לאשר תוספת שכרית לגופים ביטחוניים".
זאת אומרת – פוגל מציע מסלול עוקף סמוטריץ' – בנוסח המקורי בחוק יסודות התקציב, שר האוצר הוא זה שיכול להעביר תקציבים ולערוך שינויים בהם, ואילו פה מוצע לקבוע כי מי שיוכל לעשות זאת יהיה "שר הנוגע בדבר או ממונה אחר". כוונת פוגל היא שהשר לביטחון לאומי, כיום איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), יהיה רשאי, בהוראת שעה של שנתיים, לאשר שינויים בתוכניות בסעיפי תקציב הנוגעים להקצאות שכר למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר.
הצעת חוק הרשות לגיל הרך, של חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) וקבוצת ח"כים נוספת מהקואליציה ומהאופוזיציה, באה על פניו "לשפר את יחסה של המדינה לתחום החינוך לגיל הרך, לקדם את איכות מערך השירותים הניתנים לילדים בגיל הרך ולהוריהם, וכן להעמיד את המשאבים הנדרשים לצורך כך", כך לפי דברי ההסבר להצעה.
אולם, לפי פרסומים, ייתכן שמדובר במסלול עוקף בג"ץ נוסף לחוק המעונות. שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) הוא המושך לכאורה בחוטים של ההצעה, שמטרתה הנסתרת, בדומה לנוסח הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, שם המטרה כתובה שחור על גבי לבן – המשך סבסוד מעונות היום למשפחות אברכים.
על ההצעה הנוכחית חתומים ח"כים רבים פרט לאזולאי, בהם נאור שירי (יש עתיד) ונעמה לזימי (עבודה) מהאופוזיציה. השניים מוחים לא מעט על עוולות שלטענתם עושה הקואליציה ויש להניח שלא ישתפו פעולה עם חוק שיחשבו שעלול להפלות אוכלוסיות מסוימות. נעקוב אחר התקדמות ההצעה כדי להבין האם אכן מדובר בתרגיל עוקץ.
הצעה נוספת שהדיון בה נדחה כבר פעמיים היא הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) – האם הפעם חברי הוועדה ידונו עליה?
לפי ההצעה, בית המשפט יוסמך להורות על מתן צו חדירה לחומר מחשב שלא בפני עדים וללא ידיעת מחזיק המחשב, אם שוכנע שחיפוש כזה נדרש לגילוי, לחקירה או למניעה על עבירה שדינה מעל 10 שנות מאסר, או לתפיסת עבריינים שעברו עבירה כזו, ומטרת החיפוש תסוכל אם תיערך באופן גלוי. בסניגוריה הציבורית טוענים מנגד שההצעה אינה מאוזנת ומציעים להסדיר את הנושא בחקיקה ממשלתית. נוסח ההצעה הנוכחי כולל בתוכו סעיף שעלול להחיל את הצעד הדרקוני הזה גם על מפגינים.
ברקע הזעם הציבורי על הצלחת החרדים בהימנעות מגיוס למלחמה, חרף דרישת מערכת הביטחון ובג"ץ, הקואליציה מרעיפה בכנסת פירורים למשרתי המילואים. ביום ראשון תעלה בפני ועדת השרים הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו), של חברת הכנסת חוה אתי עטייה (ליכוד). ההצעה באה לעודד משוחררים ופורשים מצבא קבע לשוב ולשרת במילואים על פי הצורך, ומציעה לשנות כהוראת שעה את אופן חישוב תגמול המילואים לפי ביטוח לאומי, כך שייטיב עמם.
הצעות נוספות מקודמות מאז חזרה הכנסת מפגרה: כך למשל, מקודמות הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, של ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד) והצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, הצעה משותפת לקואליציה ולאופוזיציה של ח"כ משה סעדה (ליכוד) וח"כים נוספים, לפיהן מי ששירת שירות צבאי או לאומי יהיה זכאי להטבות שונות.
הצעה אחרת דווקא עשויה להיות בשורה משמעותית עבור חיילים בסדיר: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטול החרגת חיילים), שמבקשת להעביר את המשרתים לטיפולם של רפואי המשפחה בקופות החולים. את ההצעה שיזם ח"כ אלי דלל (ליכוד) יחד עם קבוצת ח"כים נוספים מהקואליציה והאופוזיציה כהצעה חוצת מחנות. הרופאים הצבאיים, לפי ההצעה, יעברו לשרת ביחידות השדה המרוחקות מהמרכז, שסובלות ממחסור בגורמים רפואיים.
עוד מהאופוזיציה: הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, של ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), מציעה לשלם לחיילים בסדיר גמול כספי חודשי במהלך השליש האחרון של השירות על מנת לשפר את מצבם הכלכלי. המטרה על פי ההצעה היא ליצור מוטיבציה אצל חיילים להתגייס לצבא, לסיים את שירותם ולמנוע את תופעת נשירת החיילים במהלך שירותם הסדיר.
חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.
בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!