"קושי משטרי יסודי": ההצעה להקמת מחלקת מודיעין בשליטת רה"מ מתקדמת

ללא עבודת הכנה, בלי חוות דעת של גופים מרכזיים במערכת הביטחון, וחרף התנגדות המוסד והייעוץ המשפטי, תעלה ביום ראשון להצבעה בוועדת השרים הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי (ליכוד) להקמת מחלקה למודיעין חלופי שתהיה כפופה לראש הממשלה. מי שכיהן כראש אגף המודיעין במלחמת לבנון השנייה, עמוס ידלין, אומר בשיחה עם "שקוף" כי הוא מקווה שההצעה "לא קשורה באותו מסע של מכונת הרעל כדי למצוא אשמים ב-7 באוקטובר, לגלגל את זה מכתפיו של ראש הממשלה לדרג המקצועי".

• עוד כוח לנתניהו: הקואליציה מקדמת הקמת מחלקת מודיעין בשליטת רה"מ
• האסטרטגיה הביטחונית תתחיל מהכנסת? איזנקוט ואדלשטיין מקדמים הצעת חוק משותפת
• על הכוונת של הקואליציה: המשך הרפורמה המשפטית ובליץ חקיקה נגד טרור

מדובר בהצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין. על פי ההצעה, ראש המחלקה החדשה ימונה ישירות על ידי ראש הממשלה, והוא יוכל למנות, ולפטר, את חבריה על פי שיקול דעתו, ולא כנהוג על פי הכללים הנהודים בשירות המדינה. כלומר, במסווה של ניתוק התלות בגופי המודיעין, מוחקת הצעת החוק את כללי המינהל התקין שנועדו למנוע שימוש פוליטי בכוח השלטוני ויוצרת גוף פוליטי הנתון למרותו של ראש הממשלה וכפוף לצרכיו הפוליטיים.

תפקיד המחלקה החדשה יהיה להציג תפיסות אלטרנטיביות ולאתגר את מערכת המודיעין, ובמסגרת פעילותה תוכל לקבל לידיה כל מסמך מכל גוף ביטחוני. יש לציין שכבר היום פועלת מחלקה שזהו תפקידה, והיא כפופה לאגף המודיעין בצה"ל. 

כפי שפרסם כתב "ישראל היום" אמיר אטינגר, להצעת החוק מתנגדים גם המוסד וגם היועצת המשפטית לממשלה. ההצעה, כתבו במשרד היועמ"שית, "מעלה קושי משטרי יסודי הנובע מהחשש לפגיעה בעצמאות גוף מקצועי והכפפתו לדרג פוליטי". עוד הוסיפו שם כי "מדובר בנושא שמתאים שיבחן גם הוא במסגרת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת אירועי המלחמה".

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

"הקושי בהצעת החוק מתעצם עוד יותר נוכח עמדת המוסד שהועברה ובהיעדר עבודת מטה סדורה", כתבו עוד במשרד היועמ"שית, ואף הוסיפו עמדה שעליה חזרו ביחס להצעות חוק רבות מהתקופה האחרונה – שחקיקה מסוג זה צריכה להיות מקודמת כהצעת חוק ממשלתי ולא כחקיקה פרטית.

ומדוע מתנגדים במוסד להצעה? בין היתר מפני שהיא "גובשה מבלי לקיים עבודת מטה מתבקשת אל מול גופי המודיעין והביטחון". בנוסף מתנגדים במוסד להצעה "הן משיקולים מקצועיים והן משיקולי אבטחת מידע ומקורות". 

"לחזק את מחלקת הבקרה באמ"ן"

"ביצוע בקרה על תוצרי המחקר המודיעיני והצגת איפכא מסתברא אילו נושאים חשובים מאד" מסביר ידלין בשיחה עם "שקוף". "נכון שיהיה מי שתפקידו לבחון ולחקור באופן רצוף את החומר המודיעיני בצורה שמאתגרת את המוסכמות. זה תפקיד מאוד מתסכל, לצעוק 'זאבים, זאבים' כל הזמן. כאשר ראש הבקרה מאתגר בהגדרה, אז אנשים אומרים: 'טוב זה תפקידו'. והסיכוי שיקשיבו לו בפעם שהוא באמת צודק הוא לא גבוה".

עם זאת, לתפיסת ידלין, שכיהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אין צורך בהקמת מחלקה חדשה אלא יש לשנות את המערך הקיים כיום. "בחשיבה שלאחר הכשל הנורא של 7 באוקטובר הצבעתי על הצורך לחזק את מעמדו, בכירותו ועצמאותו של ראש מחלקת הבקרה באמ"ן ע"י העלאתו לדרגת תא"ל והכפפתו לדרג גבוה יותר מראש אמ"ן, למשל הרמטכ"ל", אומר ידלין. "לראש הממשלה יש שני גופי מודיעין נוספים שכפופים אליו ישירות: המוסד והשב"כ. הרבה יותר הגיוני, בשביל לא לבזבז משאבים, להגיד להם – אתם תפקידכם לעשות בקרה על מה שאמ"ן מעריך ולא להקים גוף חדש תוך בזבוז משאבים".

יש אינטרס פוליטי מאחורי ההצעה?

"אני מקווה שהצעת החוק הזו לא קשורה באותו מסע של מכונת הרעל כדי למצוא אשמים ב-7 באוקטובר, לגלגל את זה מכתפיו של ראש הממשלה לדרג המקצועי. הייתי שמח שהנושא כולו היה נחקר בוועדת חקירה ממלכתית לכל האירועים, כולל הכשל המודיעיני, כולל הכשל של הבקרה באמ"ן. לנושא הבקרה חשיבות עליונה ורק לאור מסקנות ועדת החקירה יהיה נכון לשנות מבנה וסמכויות קהילת המודיעין ואינטראקציות שלה עם הקברניטים".

ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר טרם הוקמה, ולא נראה שהדבר יקרה בקרוב. לוועדה חשיבות רבה מבחינת קבלת האחריות של הגורמים השונים, וגם לא פחות, מבחינת מניעת מחדלים דומים בעתיד. ייתכן שיש צורך בהקמת מחלקת מודיעין חדשה, אך כדאי לחקור מה נעשה בעבר ולא לקבוע כעובדה מוגמרת, כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעה, כי "המחדל חסר התקדים של טבח 7 באוקטובר" כרוך בכשלי המודיעין הישראלי, ולא בהחלטות הדרג המדיני לאורך השנים.

מי שתומך בהצעת החוק וחושב כי היא טובה וחשובה, הוא ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני שייעץ לחטיבת המחקר באמ"ן. "יש בעיה מאוד אינהרנטית שהמודיעין נמצא בתוך מערכת צבאית, כי המודיעין, בייחוד חטיבת המחקר במודיעין צריך להיות עם ראש פתוח", הוא מסביר. "המערכת הצבאית היא מערכת מאוד היררכית, סמכותית, היא לא מאפשרת את הדבר הזה. מה שקרה בחטיבת המחקר, היו הרבה בעיות, אבל אחת הבעיות המרכזיות היא שכל אחד רוצה קידום ורוצה משכורת ואומר מה שהבוס שלו רוצה לשמוע".

מה הכוונה?

"זו מערכת שמשבטת את עצמה. הבכירים בוחרים יסמנים וכאלה שהם כמוהם, וכשאלה מגיעים לתפקידים בכירים הם בוחרים עוד פעם אנשים בדמותם. מערכת מאוד לא פתוחה, זאת אומרת, כל הצבא בנוי מפקודות והיררכיה ברורה, אבל בחטיבת המחקר שזה המוח, מה שצריך זו חשיבה נורא פתוחה כדי לנסות להבין את האויב, להבין את עצמנו".

לדעת ד"ר גרוזברד, מחלקה שכזו חייבת להיות מחוץ לצבא ועליה להיות מגוונת ולכלול לא רק אנשי מודיעין אלא גם פסיכולוגים, שידעו לנתח באופן רגשי ולא שכלי את הדברים: "צריך קבוצה הטרוגנית, כיום חטיבת המחקר היא ממש לא הטרוגנית, צריכים להיות בדואים, דרוזים, אתיופים, נשים ומבוגרים, כולם שם חבר'ה צעירים עד גיל ארבעים, כשאני הייתי שם הייתי הסבא של כולם. חבר'ה צעירים נוטים לראות הכל בשחור לבן".

בנוגע לכך שלפי ההצעה מוצע כי המחלקה תוקם תחת משרד ראש הממשלה, ד"ר גרוזברד חושב שמדובר בדרישה נכונה. "בסוף החומרים האלה חייבים להגיע לראש הממשלה, אין אפשרות אחרת", הוא אומר. "הגוף הזה חייב להיות תחת מישהו אז עדיף שיהיה תחת ראש ממשלה מאשר מישהו עם סמכות פחותה, עדיף להגיע לקודקוד אם אתה רוצה להשפיע. הייתי רוצה שזה יהיה תחת ראש הממשלה, אם אחרי זה ראש הממשלה לא יקשיב, בסדר, אין תרופה לזה שמישהו לא רוצה להקשיב".

הצעת ראש המוסד לשעבר

בהצעה של הלוי יש בעיות, כפי שהצביעו במשרד היועמ"שית ובמוסד, אך היא איננה הראשונה מסוגה. בעבר הציע צבי זמיר ז"ל, שכיהן כראש המוסד במלחמת יום כיפור, מתווה של הקמת "השולחן הפלורליסטי" – גוף מטה מצומצם בכפיפות ישירה לראש הממשלה, שיורכב ממספר מצומצם של בכירים מתחום המודיעין, כשבראשו אדם שמונה ע"י ראש הממשלה. מטרת גוף זה לאפשר לראש הממשלה והקבינט "גיבוש ראיית על מדינית-ביטחונית עצמאית, על בסיס המידע וההערכות שמספקת קהילת המודיעין כולה, בדגש על נושאים התרעתיים".

זמיר כתב את הדברים במסמך מ-2016 בנושא "המודיעין בלשכת ראש הממשלה — הצעה לשינוי". לפי המסמך, אף שראש הממשלה ושרי הקבינט מקבלים הערכות מודיעין שוטפות ותקופתיות מראשי קהילת המודיעין, ובהם ראש המוסד, ראש אמ"ן וראש השב"כ – "יש עדיין מקום לשיפור ניכר ביכולותיהם של ראש הממשלה והקבינט למצות את המודיעין האיכותי המתקבל מקהילת המודיעין כולה".

זמיר לא התייחס באופן ישיר לנושא של תפיסת מודיעין חלופית, אלא לכך שיש לשנות את האופן בו המידע יועבר. לדעתו צריך היה לחזק את יכולתו העצמאית של ראש הממשלה לבחון את הערכות המודיעין ואופן הפעולה לגביהן. לקיים הידברות רציפה בין כלל גורמי המודיעין, כך שהוא יקבל מהם תמונת מודיעין שלמה, "על ההסכמות ועל חילוקי הדעות שביניהם". בנוסף, הוא הציע לקבוע מתכונת עבודה שתבטיח כי לראש הממשלה ולקבינט יהיה משקל של ממש בקבלת ההחלטות, בכל הנוגע להתפתחות איומים ביטחוניים.