כמו ארגוני טרור: חוק שיאפשר צעדים מנהליים נגד ארגוני פשע אושר בוועדה

בשעה שהכנסת נמצאת בפגרה ורוב המדינה נמצאת בחופש הגדול, הוועדה לביטחון לאומי העבירה בשבוע שעבר לקריאה ראשונה הצעת חוק שנועדה על פניו למאבק בארגוני הפשיעה, אך טומנת בחובה העמקה של השימוש בכלי מאבק בטרור במשפט הפלילי, שימוש שמפניו הזהירו לאחרונה בסנגוריה הציבורית. 

מדובר בהצעה להרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה של ח"כ משה סעדה (ליכוד). על פי ההצעה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יקבל לידיו את הסמכות להכריז על ארגון כארגון פשיעה. זאת, על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מכיוון ש"אחד המכשולים העיקריים במאבק מול ארגוני הפשיעה הוא העיכוב והקושי בהכרזה על ארגון כארגון פשיעה. כיום הכרזה כזו מתאפשרת רק לאחר הליך משפטי ממושך, שאורך שנים, בשעה שהארגון ממשיך בפעילותו הפלילית". בנוסח מעודכן שהוגש לוועדה, הסמכות על ההכרזה תוטל על נשיא בית המשפט המחוזי, בהמלצת המשטרה, אך טרם ברור איזה נוסח יאושר בסופו של דבר.

הדוח השנתי של הסנגוריה הציבורית:

עוד יאפשר החוק לשר להורות על ביצוע תפיסה וחילוט מנהליים של נכסים. "פגיעה בנכסי ארגון הפשיעה וברכוש פעיליו תשבש באופן משמעותי את פעילות הארגון, תייצר הרתעה ותפעיל לחץ כבד על אנשיו", נכתב בהצעה. 

החוק מתייחס גם למפגש חשודים עם עורכי דין. "הצעת החוק מבקשת למנוע קיום מפגש עם עורך דין עד עשרה ימים, ושימוש בכלים נוספים, בדומה לחקירה של עבירות ביטחון", נכתב. "כמו כן, מוצע למנוע קיום מפגשים של מספר עצורים עם עורך דין אחד (או מספר עורכי דין מאותו המשרד). ארגוני פשיעה לעיתים נותנים ייצוג למספר אנשים על ידי עורך דין אחד, וזאת במטרה לתאם גרסאות ולשבש את החקירה. התיקון המוצע ימנע מצב זה".

"סופם מי ישורנו?"

החלק הזה בהצעה מציין במפורש את הדבר שמפניו מזהירים בסנגוריה הציבורית לאורך תקופה ארוכה: זליגה של אמצעים דרקוניים וקיצוניים שנועדו למאבק בטרור אל תוך ההליך הפלילי בישראל. בסנגוריה אף הזהירו באופן ספציפי מפני הצעת החוק הנוכחית: "ההצעה להחיל על ארגוני פשיעה מנגנון הכרזה מנהלי – להבדיל מקביעה שיפוטית שניתנת במסגרת הליך פלילי הכולל בחובו את האיזונים הנדרשים והערובות המינימליות במישורים של סדרי הדין ודיני הראיות, ולפי הגדרות החוק ומבחני הפסיקה באשר להגדרת 'ארגון פשיעה' – מעוררת קשיים ניכרים, וייתכן שאף במישור החוקתי".

עו"ד ישי שרון מנהל מחלקת חקיקה, תכנון ומדיניות בסניגוריה הציבורית מסר ל"שקוף" כי "הצעת החוק למעשה מבקשת ל'שאוב' מחוק המאבק בטרור ומהסדרי חקיקה אחרים שעניינם עבירות ביטחון הסדרים קיצוניים כדוגמת הליכי תפיסה וחילוט מנהליים, בהיקפים נרחבים ולרבות נגד צדדים שלישיים, על בסיס ראיות מנהליות בלבד ולרבות תוך הסתמכות על ראיות חסויות. על פי נוסחה המעודכן של הצעת החוק, היא לכאורה תחול גם במצבים שאינם נוגעים לארגוני פשיעה, אלא גם בעבירות פליליות נוספות". 

"ההסדרים המנהליים המוצעים שנלקחו מחוק המאבק בטרור מהווים כלי גורף ובלתי מידתי, גם ביחס לפשיעה מאורגנת", הדגישו בסנגוריה. "אנו רואים קושי מיוחד בהצעה להרחיב את הסדר מניעת מפגש של עצור בעבירות ביטחון וטרור עם עורך דין גם לתחום הפשיעה הפלילית החמורה. מדובר בהצעה הפוגעת אנושות בזכות ההיוועצות בסניגור, ויש בה כדי להמחיש את הסכנה של זליגת הסדרים ביטחוניים מובהקים אל תוך המשפט הפלילי – אשר סופם מי ישורנו".

"להכיר בנפגעי ארגוני הפשיעה"

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) דנה באותו יום גם ביישום החלטת הממשלה מחודש מאי האחרון, שהורתה "לגבש תשתית משפטית סדורה להגדרת ארגוני הפשיעה הרצחניים כארגוני טרור".

"הגדרה של ארגון פשיעה ככלי טרור תוכל לאפשר לנו להיאבק בהם בצורה היעילה ביותר", הסביר פוגל בדיון. "כמויות הנשק בידי ארגוני הפשיעה בחברה הערבית מהוות איום אסטרטגי על מדינת ישראל. הבקשה שלי להכיר בארגוני פשיעה כארגוני טרור נתקלה בסירובים, בין השאר גם ע"י הייעוץ המשפטי לממשלה. אנחנו יודעים להיאבק בארגוני טרור, אבל לא יודעים להיאבק בארגוני פשיעה – צריכים לתקן את המצב הזה באמצעות תיקוני החקיקה הנדרשים".

קרן דהרי, נציגת משרד המשפטים בדיון, הוסיפה כי "אם אנחנו כבר הולכים לתהליך של הכרה בארגוני הפשיעה כארגוני טרור, צריך לחשוב מאוד ברצינות להתייחס לנפגעי ארגוני הפשיעה כנפגעי פעולות איבה".