קבוצת בז"ן חוטפת קנס נוסף וצוחקת כל הדרך אל הבנק

המשרד להגנת הסביבה קנס השבוע את מפעל גדיב תעשיות פטרוכימיה שבשליטת קבוצת בתי הזיקוק (בז"ן) בגובה של כמעט 2.9 מיליון שקלים בגין זיהום ים וקרקע. אלא שלמרות הסכום הגבוה לכאורה, עבור הקבוצה והמפעלים שבשליטתם (בתי זיקוק לנפט, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיות), מדובר במספרים זניחים. כמה זניחים? סך כל הקנסות שהקבוצה קיבלה בשש השנים האחרונות, קנסות אישיים ועיצומי חברה, עונשים של בית משפט ושל המשרד להגנת הסביבה, הם כאחוז ורבע בלבד מרווחי הקבוצה לרבעון הראשון של שנה זו. 

• בדרך למשפט היסטורי? עמותה סביבתית דורשת מ-30 חברות מזהמות לשלם פיצויים לחולי סרטן
• תיעוד: חומר חשוד זרם לנחל הקישון מכיוון מפעלי בז"ן; "עלול להגיע לשולחן שלנו"
• 150 תלונות ב-2020: השריפה במכלי הנפט בקריית חיים היא לא "אירוע נקודתי"
• חשיפה: זהו מסמך ההחלטה על מפרץ חיפה – שתוגש מחר לאישור הממשלה

ואם לא די בזה, העברות שבגינן החברה נקנסה השבועהתרחשו לפני זמן רב (2019) ובימים אלה המשרד מנהל נגד החברה הליכים נוספים שלא ברור מתי ואיך יסתיימו. ומי אחראי למחדלים? הפעם המשרד להגנת הסביבה השית קנס על המפעל כולו והאירוע לא טופל במסגרת הליך פלילי או כתבי אישום אישיים. כך למשל, בספטמבר האחרון הוגשו כתבי אישום בגין חריגות בזיהום נגד החברה ושניים מבכיריה, יריב גרץ, שעבד בעת החריגות כסמנכ"ל בבתי הזיקוק וכיום מנהל היחידה העסקית דלקים, ועודי יעקב שהיה מנהל התפעול של בזן ומנהל ביחידה העסקית דלקים. ולמרות שהמשרד להגנת הסביבה לא מציין שמות, חשוב לציין כי במשך תקופה זו החברה עוד היתה בשליטת המיליארדר עידן עופר, ורק לפני כשנה החברה לישראל שבשליטתו מכרה את אחזקותיה בבתי הזיקוק לאחים חג'ג'.

בנוסף, בשנתיים האחרונות יו"ר הדירקטוריון של הקבוצה הוא משה קפלינסקי, שאף כיהן כמנכ"ל החברה קודם לכן והוא עובד בקבוצה בשלוש השנים האחרונות. שמו של קפלינסקי, שאף שירת שנים ארוכות בקבע והגיע לדרגת אלוף, מוכר לציבור לאחר שכיהן שנים ארוכות בתפקיד מנכ"ל מפעל המלט "נשר" אותו סיקרנו בהרחבה. קפלינסקי החליף בתפקידו את עובדה עלי שכיהן לפניו בתפקיד יושב ראש הדריקטוריון. האחריות לאירועים כאלה היא בדרך כלל גם על נושאי משרה נוספים בחברה, כמו המנכ"ל, אסף אלמגור שאף נקנס בעבר במסגרת תפקיד אחר שאותו מילא בחברה. לצידו סמנכ"ל בטיחות, איכות סביבה ובטחון שלומי בסון שאף הוא כיהן בקבוצה בתקופת האירועים שהתרחשו.   

וכמה הם מרוויחים? 

לפני כשלושה שבועות החברה דיווחה לבורסה על ההכנסות לרבעון הראשון של 2023. מדוח החברה עולה כי בתי הזיקוק נהנו מרווח נקי של 206 מיליון דולר בשלושה חודשים בלבד שהם 737,480,000 שקל (לפי שער של 3.58). 

כדי לסבר את האוזן, בדקנו את גובה הקנסות והעיצומים שקיבלה החברה על כל זרועותיה מאז 2017. לפני שנצלול למספרים, חשוב להבין שלמשרד להגנת הסביבה יש שתי זרועות אכיפה, הראשונה דרך מחוזות המשרד, שם יושבים יועצים משפטיים ומנהלי המחוזות וביכולתם לשלוח התראה, לזמן לשימוע ואף לחלק קנסות (עיצומים בשפה משפטית). אלא ש"חוק אוויר נקי" קובע את גובה הקנסות ללא גמישות רבה. כך למשל, אי קיום הוראה יכול להגיע עד לחצי מיליון שקל בלבד ואילו אם מדובר בתאגיד, כמעט מיליון שקל. מנגד, החוק מאפשר למפעל לקבל הפחתה משמעותית בגובה הקנס בגין סיבות שונות ובהן, היעדר עברות בחמש השנים שקדמו לאירוע. 

בסופו של דבר, בשש השנים האחרונות בתי הזיקוק קיבלו קנסות גם מבתי המשפט וגם מהמשרד להגנת הסביבה, כולם מסתכמים לכמעט עשרה מיליון שקלים (9,759,840 שקל), כלומר 1.35%, שהם קצת יותר מאחוז ורבע. 

מחיר הזיהום: הקנסות והעיצומים שהוטלו על קבוצת בז"ן מאז 2017

ועל מה הקנסות? האירוע מאחורי העיצום הנוכחי התרחש בכלל בינואר לפני כשלוש וחצי שנים, אז פקחים הבחינו בדליפת חומרים מסוכנים לים, ולאחר בדיקה התברר שמקורם בשני חורים בקווי הצנרת של מפעל גדיב שבאזור מסוף הכימיקלים הצפוני של נמל חיפה. מהחורים דלפו חומרים מסוכנים שגרמו לזיהום ים וקרקע בניגוד לחוק. בין החומרים שנפלטו, גם בנזן, חומר רעיל שאופייני למוצרי נפט ודלק. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה שמדובר במסרטן ודאי וחשיפה אליו לאורך זמן מעלה את הסיכוי לסרטן. עד כמה הזיהום חמור? המשרד להגנת הסביבה מדווח שמאז אותו אירוע ועד היום, המפעל עדיין שואב את הרעלים ועדיין נבדקת מידת ההשפעה על הסביבה. חקירה פלילית העלתה כי "המפעל לא ערך בדיקות תקופתיות לבחינת מצב הצינור הדולף, לא התקין מערכת להגנה מפני קורוזיה, לא התקין מערכת לבקרת דליפות וכן לא הציב סימונים כנדרש על ידי המשרד". במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי "רשלנות זו הובילה לדליפות חוזרות ונשנות אשר זיהמו את הים והקרקע, פגעו בסביבה וסיכנו את בריאות הציבור".

ומה עוד התרחש בשנים האחרונות? באוגוסט 2017 בית המשפט הרשיע את בתי הזיקוק, גדיב, כרמל אולפינים ומנכל בקבוצה בהפרת תנאי רישיון עסק וגרימת זיהום אוויר בלתי סביר ואי קיום צו לפינוי פסולת מסוכנת. שנה מאוחר יותר החברה הורשעה בהפרת חוק המים בעקבות זיהום נחל הגדורה בדלק סילוני. בחודש מאי בשנת 2020 נושאי משרה בחברה נקנסו לאחר שהתרחשה שריפה, וכן הוטל עיצום על החברה עצמה. בנוסף, בימים אלה מתנהל בבית המשפט דיון בכתב האישום שהוגש נגד הבכירים בחברה, גרץ ויעקב. 

"המשרד להגנת הסביבה סבור כי יש לפעול לקידום פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה בהקדם, במטרה לשמור על הסביבה ועל בריאות הציבור. עד להשלמת החלטת הממשלה ופינוי המפעלים, המשרד ימשיך לפקח על מפעלים מזהמים ולאכוף נגדם בנחישות", מסרו בתגובה במשרד להגנת הסביבה. מקבוצת בז"ן לא התקבלה תגובה עד למועד כתיבת שורות אלה.