"פגיעה גם בחפים מפשע": חוקי המאבק בטרור פשטו בכנסת

מאז פרוץ המלחמה, פועלת הקואליציה, באמצעות ועדות הכנסת והמליאה, כדי להעביר שורה של חוקים שנועדו למטרה חשובה – מאבק בטרור. אלא שרבים מהחוקים שאושרו בתקופה הזאת טומנים בחובם השלכות ארוכות טווח על אזרחי ישראל, ביניהן צמצום זכויות כמו הזכות לפרטיות, שוויון, חופש העיסוק ועוד. בשם המאבק בטרור אישרה הכנסת חוקים שמצמצמים את חופש הביטוי ברשתות החברתיות ובכלל, מאפשרים להתעלם מהנחיות בג"ץ ביחס לשטח מחיה של אסירים, ועוד.  

• סיכום מושב: עד שתהיה חוקה, בוועדה בראשות רוטמן מעצבים מחדש את היחסים בין האזרח למדינה
• מזכויות למשרתי המילואים ועד לחוק אלג'זירה: החוקים שעברו בכנס החולף
• "ניצול המצב לשינוי סדרי עולם": שורת חוקי חירום שעברו בחטף פוגעים בזכויות אדם וחירויות הפרט

סקירת "שקוף" את החקיקה שעברה בכנס הקיץ וזו הצפויה בכנס הבא, מגלה שחוקים אלו גלשו לוועדות שעיסוקן המרכזי כלל אינו נוגע בתחום מניעת הטרור. בוועדת החינוך למשל ידונו בשני חוקים נפיצים במיוחד, שעשויים לאפשר סנקציות אקדמיות ותקציביות על סטודנטים שיביעו מה שייתפס כתמיכה בטרור, ואף סנקציות על המוסדות שלא "יטפלו" בהם. גם ועדת העבודה תעסוק בחוק שבשם המאבק בטרור עשוי להביא לשלילת זכויות באופן בלתי מידתי. 

בזמן שהכנסת עמוק בתוך הפגרה, בדיקת "שקוף" מעלה מה עומד להיות על סדר היום של חלק מהוועדות במהלך הפגרה, ובעיקר לקראת המושב הבא שייפתח אי שם בשלהי חודש אוקטובר. בבדיקה נבחן סטטוס הצעות חוק שנידונו בוועדות ובאילו נושאים התמקדו בדיונים במהלך הכנס האחרון (19.5-28.7). זאת, כדי להבין מהם הנושאים החשובים העומדים לנגד ראשי הוועדות ומכאן להשליך לגבי כיוון החקיקה העתידית.

בכנסת ישנן 15 ועדות קבועות ומתוכן בדקנו את הוועדה לביטחון לאומי, ועדת החינוך, התרבות והספורט ואת ועדת העבודה והרווחה. חלק מהוועדות המשיכו לפעול במרץ במהלך הפגרה וחלקן פעלו באופן חלקי. כרגע כלל הוועדות לא מתוכננות להתכנס בשבועיים הקרובים עד לחודש ספטמבר.

"העניין עם טרור הוא שזה מאוד טריקי", מסבירה בשיחה עם "שקוף" דוקטור לירון לביא, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, וחברה בפורום מדעני המדינה למען הדמוקרטיה. "מצד אחד גם דמוקרטיה צריכה כלים להתמודד עם סכנות ביטחוניות וטרור באופן ספציפי, וכל דמוקרטיה נמצאת במתח הזה, גם הדמוקרטיה האמריקאית לצורך העניין. מצד אחד יש צורך להתמודד, ומצד שני זה הרבה פעמים נהיה קרדום לחפור בו וכלי שאפשר להשתמש בו כדי לייצר עוד שחיקה ועוד שחיקה דרך הדבר הזה טרור שכולנו רוצים להילחם בו ולהישמר מפניו". עוד מוסיפה לביא כי "אם מסתכלים על זה במבט רחב, כל העיסוק בטרור והשימוש בטרור בשביל להגביל זכויות וחירויות – יש כאן מהלך כלפי אנשים כאינדיבידואלים וגם כלפי המוסדות".

"פגיעה משמעותית בזכויות אדם"

הוועדה לביטחון לאומי, בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית), עוסקת בין היתר בתחומי ביטחון הפנים במדינה, מלחמה בפשיעה ובפשיעה המאורגנת ובנזקיה, משטרה, בתי סוהר ואסירים, ועוד. אחד החוקים המרכזיים שאושרו בוועדה במהלך הכנס הוא חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה – שנועד להגן על הציבור מפני ארגוני הפשיעה, אבל כולל בתוכו סמכויות חריגות למשטרה, שמפניהן הזהירו גם נציגי משרד המשפטים בוועדה. החוק ממתין לדיון במליאה לקראת קריאה שנייה-שלישית.

נושא מרכזי נוסף שהעסיק את הוועדה בכנס האחרון, שאינו בהכרח קשור באופן ישיר למהותה, הוא הגבלה של פעילות התקשורת החופשית בישראל. הוועדה העבירה את החוק הידוע בכינוי "חוק אלג'זירה", שמעניק לשר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד) סמכויות לסגור ערוץ זר שמאיים על ביטחון המדינה. בנוסף העבירה הוועדה שורה של תיקונים שנועדו בעיקר לתת הטבות חריגות ומרחיקות לכת לערוץ 14, תחת הכסות של ערך השוויון. 

יו"ר הוועדה פוגל פועל תחת השר לביטחון לאומי ממפלגתו – איתמר בן גביר, כך שימשיכו במהלך הפגרה והמושב הבא לעסוק בתנאי האסירים בבתי הסוהר. בנוסף, כנראה שגם שאלות העוסקות בזכויות אדם והפגיעה האפשרית בהן ימשיכו להעסיק את הגורמים המקצועיים בדיוני הוועדה.

מה על סדר היום:

הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה – ההצעה של ח"כ משה סעדה (ליכוד) נועדה לסייע לגורמי אכיפת החוק לפגוע בפעילותם וביכולותיהם של ארגוני הפשיעה, ליצור הרתעה ולהפעיל לחץ על אנשיהם, בין היתר באמצעות מתן סמכות לשר לביטחון לאומי להכריז מינהלית על ארגון כארגון פשיעה, לפגוע כלכלית ע"י תפיסה וחילוט מינהליים וכו'. ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה.

נציגת משרד המשפטים עו"ד קרן רוט הדגישה בדיונים על החוק את הבעייתיות העלולה להיות בהצעה מבחינת פגיעה בזכויות אדם ומבחינת הצדקת פגיעה כזו. "יש כלים שהם כלים שמיועדים להפעלה כלפי ארגוני טרור", אמרה באחד הדיונים בוועדה. "כדי להפעיל כלים כאלה כלפי הליכים שאמורים להיות ככלל הליכים פליליים, צריך לבסס הצדקה וצריך שיהיה ביסוס ברור בהפעלת אותם כלים. ככל שאנחנו לא מבינים שמדובר בארגונים או פעילות שהיא פח"עית, אנחנו צריכים לבסס הצדקה שהיא הצדקה אחרת בשביל להפעיל את אותם כלים שכולנו מבינים שהם מאוד משמעותיים ופוגעים פגיעה משמעותית בזכויות אדם, בזכות הקניין".

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (החמרת תנאי שחרור בערובה של חשוד בעבירות חמורות), של ח"כ אליהו רביבו (ליכוד), מציעה להאריך את פרקי הזמן של הגבלות המוטלות על חשודים המשוחררים בערובה וביצעו עבירות מסוימות. ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

אחד החששות מהצעה זו הוא שהתיקון לחוק נועד להקנות למשטרה כלים לדכא את המחאה, למרות שלכאורה עבירות העוסקות בהפגנות הוצאו מחוץ להסדר זה. החשש הוא שבמהלך הדיונים על החוק – עבירות מסוג זה יתווספו. בנוסף, הגורמים המקצועיים ממשרד המשפטים ומהסנגוריה הציבורית התייחסו בדיונים לכך שהצעת החוק צריכה להיות ממשלתית ולא פרטית. אך יו"ר הוועדה פוגל ביטל את הדברים והשיב להם כי "כשנראה את הצעת החוק הממשלתית נדבר עליה, שמעתי את זה גם על עוד כמה הצעות חוק".

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (סמכות חיפוש על אדם המנסה לחדור לבית הסוהר), של יו"ר הוועדה פוגל – מציעה להקנות סמכות לסוהר לבצע חיפוש בסביבת בית הסוהר על גופו של האדם שיש לגביו חשד סביר כי הוא מנסה להיכנס או לחדור לבית הסוהר. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם במליאה לקראת סוף הכנס ויתחילו עליה את הדיונים להכנה לקריאה ראשונה בוועדה כבר בזמן הפגרה (4.9).

השר בן גביר אמר במהלך הדיון במליאה על ההצעה כי "זו סמכות שלא ברור איך היא לא הייתה עוד קודם. זו סמכות שהיא סמכות חובה. הרי שמענו כבר את האיומים על שב"ס". ההצעה אושרה בטרומית ללא מתנגדים.

"הצרה של חופש הביטוי"

ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות חבר הכנסת יוסף טייב (ש"ס), תפתח באחד בספטמבר את שנת הלימודים, לא כסדרה. נוסף לבלגן השורר כמעט מדי שנה בחודשי הקיץ לקראת פתיחת שנת הלימודים, השנה גם בגלל המלחמה נוספו קשיים הנוגעים לכ-40 אלף תלמידים מפונים, שחלקם עדיין לא יודעים היכן ילמדו בשנת הלימודים הקרובה. הוועדה היא הראשונה שצפויה להתכנס בחודש ספטמבר, ביום הראשון לחזרה ללימודים – סיור פתיחת שנת הלימודים בצפת. אך במרכז סדר יומה דווקא לא נמצאים הקשיים של תלמידי ישראל.

מה על סדר היום? שתי הצעות חוק הנוגעות לתמיכה בטרור באקדמיה מצד סטודנטים ומרצים הגיעו לפתחה של ועדת החינוך.

את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור) – יזמה חברת הכנסת לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). לפי ההצעה, סטודנט שיביע תמיכה במאבק נגד המדינה, במעשה טרור או בארגון טרור, ויניף בשטח מוסד להשכלה גבוהה דגל של מדינת אויב, ארגון טרור או הרשות הפלסטינית – יושעה מהלימודים. מי שיעשה זאת בהמשך שוב, יורחק לצמיתות מהלימודים באותו מוסד, ותישלל זכאותו להכרה בתואר הניתן בישראל או מחוצה לה.

נציגי המוסדות האקדמיים מתנגדים להצעה. המשנה לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ' אמר בדיון הכנה לקריאה ראשונה בוועדה כי "יש הצעות חוק שרוצות להפוך את האוניברסיטאות לגורם שבולש אחרי הסטודנטים וחברי הסגל. אין בזה צורך, כי בחוק המאבק בטרור כבר יש איזונים ומנגנונים. הצעת החוק הזאת במהותה מצרה את חופש הביטוי". מנגד, שר החינוך יואב קיש (ליכוד) התייחס להתנגדויות להצעה במליאה ואמר כי "אני מצפה מהמוסדות להשכלה גבוהה להבחין בין השימוש בחופש אקדמי, גם בצורה רחבה, שהוא מכיל מגוון דעות ועמדות עם ביקורת, לבין אישור של פעילות המסיתה לטרור או לתמיכה במדינות אויב וארגוני טרור ואין בינה לבין חופש אקדמי שום קשר".

הצעת חוק נוספת, המביאה גם היא להתנגשויות בין נציגי המוסדות האקדמיים לבין שר החינוך, היא הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב), של חבר הכנסת אופיר כץ (הליכוד) וקבוצת חברי כנסת נוספים, שטרם החלו לדון עליה בוועדה.

לפי ההצעה, מנהל מוסד יפעל לפטר איש סגל אקדמי המועסק על ידו או פועל בתחומי המוסד, שמביע תמיכה בארגון טרור, במאבק מזוין או במעשה טרור נגד המדינה. כמו כן, ועדת המשנה לפיקוח ואכיפה של המועצה להשכלה גבוהה תהיה רשאית, באישור המל"ג והוות"ת, להפחית מתקציבי מוסד נתמך שיפר את חוק זה.

בדיון במליאה יצאו חברי האופוזיציה נגד ההצעה. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), מיוזמי החוק, אמר כי "מרגע שפרסמתי את ההצעה, אני נתון למתקפות מצד ראשי האקדמיה, ועד ראשי האוניברסיטאות, ועוד כל מיני נאורים וליברלים אחרים". הוא הוסיף: "אני רק רוצה לשאול את אנשי האקדמיה אם הם קראו בכלל את החוק. הם כל הזמן אומרים 'חופש הביטוי'. החוק אומר שאיש סגל שיתמוך בטרור או יסית לטרור או יתמוך במחבל – יפוטר. פשוט מאוד. נגד תמיכה בטרור". ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) קרא לעברו: "יש משטרה, יש שב"כ, יש חוק העונשין" ויו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), שאל את כץ מי יקבע מהי הבעת תמיכה בטרור: "מי מחליט מה זה אומר לדבר נגד מדינת ישראל? אם אני, חס וחלילה, חס וחלילה, אדבר פה ואגיד שהשר יואב קיש הוא בושה לחיל האוויר הישראלי ואופורטוניסט ואין לו עמוד שדרה – האם זה לדבר נגד מדינת ישראל?".

הדיונים בוועדה על ההצעה כאמור טרם התחילו, אך כבר עתה ניתן להבין שהם יהיו סוערים ואנו נעקוב אחריהם.

הביטוח הלאומי על הכוונת

ועדת העבודה והרווחה בראשות חבר הכנסת ישראל אייכלר (אגודת ישראל) עוסקת בנושאים הקשורים למוסד לביטוח לאומי, סעד, שיקום, נכים ושיקומם לרבות נכי צה"ל ומשפחות נפגעי מלחמה וכן נפגעים אחרים. הוועדה צפויה להמשיך בחקיקה הקשורה במי שנפגע בעקבות המלחמה – חיילים משוחררים, קרובי משפחה של נפטרים. גם לוועדת העבודה גלש נושא המאבק בטרור באופן שעשוי לשנות סדרי עולם.

מה על סדר היום:

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 248) (שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור מחוץ לישראל), של חברי הכנסת מישראל ביתנו: יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר. לפי ההצעה, מי שאינו תושב ישראל וזכאי, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לגמלאות המשולמות לו מחוץ לישראל, לא תשולם לו הגמלה אם הוא הורשע בעבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור. ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

תיקון נוסף בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 249) (שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור) – של חבר הכנסת אריאל קלנר (ליכוד), מציע לשלול גמלאות מהורים שילדם שוהה במאסר בשל הרשעתו בעבירת ביטחון. ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

ביחס לשתי ההצעות הללו מדגישה לביא כי "אנחנו יכולים לראות הצעות חוק על שלילה של זכויות בני משפחה, ממש מניעת שירותי בריאות של מורשעים בטרור או פיטורים של בן משפחה של מישהו שהורשע בטרור. זו ממש פגיעה בחפים מפשע, אנשים שלא מעורבים, לא הורשעו".

לביא מסכמת ביחס לגל החקיקה כי "אפשר לראות הרחבה של הגדרה של מה זה טרור – גם להניף דגל של ארגון עוין או של הרשות הפלסטינית נהיה טרור או תמיכה בטרור, ואז כל החוקים האלה שמתייחסים לטרור או להסתה לטרור – אפילו להיות בהפגנה שבה הניפו דגל כזה מכניס אותך תחת הקטגוריה של חוקים של הסתה לטרור. זה מגיע להרחקה של סטודנטים, פיטורים של מרצים, שלילת זכויות. ביטול של אזרחות. יותר ויותר דברים שנכנסים תחת ההגדרות האלו".