"הממשלה מנצלת את המצוקה שלנו מול ארגוני הפשיעה – כדי להתיר את הרסן למשטרה"

הצעת חוק שתאפשר למשטרה לבצע מעצר מינהלי לחברי ארגוני פשע, ללא משפט, הגבלת זמן או ייצוג משפטי, מחכה להצבעה אחרונה במליאה בקריאה שניה ושלישית. השבוע (שני) היא ירדה מסדר היום ברגע האחרון. ההצעה של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), בשמה המלא "הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה" נותנת למשטרה כלי חריג ביחס לדמוקרטיות מערביות בעולם, במטרה להילחם באופן ספציפי בפשיעה בחברה הערבית.

ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל), חברת הוועדה לביטחון לאומי שדרשה בעבר מהממשלה לפעול להגנה על החברה הערבית מפני ארגוני הפשע, אומרת בשיחה עם "שקוף" כי ההצעה מרחיקת הלכת עלולה להוביל למעצרים דומים גם מחוץ לארגוני הפשיעה – ועל כן מתנגדת לו, בדומה לגורמים המשפטיים. "הכול זולג למקום שיש בו הנחות למשטרה בעבודה על הצד הפלילי ועל הוכחות", אמרה בדיון בחודש שעבר.

למה התכוונת כשדיברת על "הנחות למשטרה"?

"החשש העיקרי הוא שהצעת החוק הזו תיתן מנוחה ואקזיט למשטרה מעבודה רצינית לאיסוף ראיות והגשת כתבי אישום, כי אז ילכו לדרך היותר קלה של הוצאת צווים מגבילים במקום להשקיע דווקא באיסוף ראיות בהפללת ארגוני הפשיעה.

"מחר יעבירו חוק עם אותן מגבלות ועם אותן סמכויות אבל על הפרעה לסדר הציבורי – יוכלו לעצור כל מי שמתכנן הפגנה. זה מדרון חלקלק, אי אפשר להסכים איתו ככה בקלות".

"לא פתרון אמיתי לפשיעה"

ח"כ תומא סלימאן הצליחה יחד עם חברי כנסת נוספים לערוך שינויים בחוק ש"הקלו על הדרקוניות והבעייתיות שהייתה קיימת בחוק", לדבריה. השינוי העיקרי הוא הוספת עוד גורם מלבד שופט בית המשפט המחוזי שיעמוד בשער בהכרעה אם לאשר הוצאת הצווים – היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם זאת, היא לא מאמינה כי החוק יביא לירידה בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל.

"גם אחרי שעשינו את השינויים זה לא מבטל את החששות שהיו לי גם לפני וגם עכשיו. אני חושבת שהצעת החוק הזו היא לא פתרון אמיתי לעניין הפשיעה. לא חסרים בארגז הכלים של המשטרה כלים, וגם אם כן, הם עדיין לא ניצלו את הכלים שקיימים היום אצלם. שיתחילו לפעול קודם, בוא נראה אותם לפני שמביאים חוקים בעייתיים".

המשטרה תעשה אכיפה בררנית?

"לא רק שתהיה בררנית אלא בעיניי הם ילכו למה שנקרא דג רקק, ילכו לקטנים שאפשר בקלות לתפוס אותם. בפועל, מי שמוציא את ההוראות לבצע את הפשעים האלה אלה ראשי הארגון".

לדבריה, "לצערי הרב אי אפשר לנתק את החוק מהקונטקסט, כאשר יש לך משטרה שהיום יש ביקורת די קשה על השימוש שלה בסמכויות שיש לה ועל עצם העובדה שהיא נגועה בפוליטיקה. אז עכשיו לבוא ולתת עוד סמכויות, לעקוף את הדין הפלילי וללכת על ראיות שהן לא ראיות אפילו, אלא מידע מודיעיני? לאף אחד לא תהיה יכולת להגיב למידע הזה, להתעמת עם המידע הזה, לערער עליו. ולצערי אני חושבת שהכלי הזה, כשמפקידים אותו בידיים הלא נכונות, יכול להיות מאוד פוגעני".

הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה הביאה לביקורת מצד גורמי המשפט בהם היועמ"שית והסניגוריה הציבורית, שהביעו חשש מהוצאת מעצרים מנהליים, המשמשים רק במקרים חמורים של הגנה מפני טרור לצורכי ביטחון בשל פגיעתם בזכויות אדם, על בסיס מידע מודיעיני בלבד והסתמכות על ראיות חסויות וללא ביצוע עבירה בפועל. בסניגוריה הציבורית אמרו כי הצעת החוק "מהווה שינוי דרמטי של סדרי העולם באכיפה הפלילית בישראל ומעוררת קשיים חוקתיים של ממש".

"מה זה תרבות של רצח? לפני 10 שנים לא היו אחוזי הרציחות כמו היום"

תומא סלימאן לא חוששת רק מהרחבת הסמכויות שיהיו בידי המשטרה ואופן ניצולן, אלא מההשלכות העתידיות העלולות להיות לכך. "הדאגה שלי הייתה מאז ומתמיד כשהתחלנו לדבר על נושא הפשיעה, שלצערי הרב אני מרגישה שהממשלה לא באמת רוצה לטפל בפשיעה אלא רוצה לנצל את המצוקה שלנו בענייני פשיעה כדי לקדם אג'נדה שלה מבחינת הרחבת הסמכויות והתרת הרסן למשטרה בהתנהלות שלה".

יש נוסח של החוק שהיה יכול להיות מקובל עלייך?

"הרבה מההסתייגויות שהגשנו היו יכולות להיטיב עם החוק, אבל העניין הוא מי המבצע, מי האחראי על הביצוע. ברגע שזה בידיים של המשטרה, במצבה הנוכחי, יש בעיה די רצינית. קודם כל שיעשו את העבודה המוטלת עליהם עכשיו, אמרתי את זה בדיונים. הם אמרו שחלק גדול מהמטרה העיקרית של החוק הזה היא לגרום להרתעה ולמנוע סכנה מיידית. בעצם מי שמבצע את הפעולות המסכנות את הציבור הם לא הראשים אלא דווקא החיילים הזוטרים. ברגע שאתה מגביל חייל אחד משלהם תמיד יהיה מישהו אחר שיבצע את הפעולה. אז מה עשית?".

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל, ובפרט במוקדים מסוימים ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית". מה דעתך על כך שכוונת המחוקק בעצם מתמקדת באוכלוסייה מסוימת?

"אני חושבת שכל השיח סביב הפשיעה באוכלוסייה הערבית הוא גישה גזענית מלכתחילה. גם בדיונים תיקנתי את הדוברים בדיונים כמה פעמים אחרי שאמרו 'פשיעה ערבית'. אמרתי להם 'זו לא פשיעה ערבית זו פשיעה נגד החברה הערבית, פשיעה בתוך האוכלוסייה הערבית'. אין דבר כזה שנקרא פשיעה ערבית. ברור שהשיח סביב נגוע בגזענות גם כאשר מדברים על תרבות של אלימות ותרבות של רצח. מה זה תרבות של רצח? לפני 10 שנים לא היו אחוזי הרציחות כמו היום ומשווים את המצב שלנו עם ערבים שגרים מעבר לקו הירוק והמצב שלהם מבחינת מדינה ומשילות הוא יותר גרוע. הרשות בקושי מחזיקה מעמד שם ועדיין אחוזי הרצח ואחוזי הפשיעה הרבה יותר נמוכים. השיח הזה על התרבות הוא שיח גזעני".

מה הפתרון?

"מה שיסייע זה אם המשטרה תתחיל לפעול, יכו ביד קשה על ארגוני הפשיעה. זה שימנעו ממישהו לצאת מהבית לתקופה, בסדר, שיגבילו, כמה הם ישתמשו בזה? נגד מי הם ישתמשו? במקום שבתי המשפט יהיו עסוקים בלהכניס אותם מאחורי סורג ובריח ובמקום להכות בהם ביד קשה, בעצם בתי המשפט יהיו עסוקים בלהגביל את היציאה של אדם אחד מהבית או להשתמש בטלפון, כאילו הוא לא ימצא דרך להתחבר לאחרים… זה כאילו המשטרה רוצה להראות הרבה עשן – כשלוחצים על פול גז ויוצא לך הרבה עשן מהאגזוז ואז האנשים רואים שיוצא לך עשן אבל אתה לא נוסע לשום מקום".

ההצעה לבסוף הורדה מסדר היום, יחד עם הצעת חוק שירותי הדת היהודיים של ש"ס וחוקים נוספים של מפלגת עוצמה יהודית, בשל חוסר הסכמה עם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), לגבי הצטרפותו לקבינט המלחמה וכרגע לא ידוע מתי תעלה שוב להצבעה.