סירחון מול אפו של נתניהו: כך הגיעה אדמה מזוהמת בנפט לשולחן הממשלה

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (ליכוד) ביקשה להעביר מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס לסכנה הנשקפת אם תתקבל החלטה לאפשר לחברת הנפט קצא"א להרחיב את פעילותה. על פי גורמים שנכחו בישיבת הממשלה האחרונה, סילמן הניחה על שולחנו של נתניהו שקית אדמה ספוגה בנפט, מהדליפה שהתרחשה במתקן החברה ליד מכתש רמון בחודש שעבר.

• "החלטה מסוכנת ורעה": הממשלה מתכננת לסכן את אילת ואשקלון בעסקת נפט
• ראשי רשויות בדרום לגלנט: דורשים שתתנגד להגדלת שינוע הנפט של קצא"א
• קצא"א מאיימת על עיתונאי: "רואים בך אחראי לכל התקפת כטב"ם עתידית עלינו"

כיצד הגיעה שקית האדמה הזאת לידיה של סילמן? ארגוני סביבה החברים בקואליציית המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט שדורשת קצא"א הגיעו בחודש שעבר לפגישה עם השרה, שמשרדה מתנגד גם הוא לביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" המגבילה את כמות הנפט השנתית שעוברת במפרץ אילת לשני מיליון טון בלבד. זמן קצר לפני הפגישה קיבלה אפרת קדם סילברט, ראש תחום תכנון וסביבה בעמותת קשת, הודעה על דליפה של תזקיקי נפט מתשתית קצא"א סמוך למכתש רמון. כשהגיעו אנשי העמותה למקום הם הבחינו בריח חריף של דלק, ואכן, בחפירה שטחית בעזרת הידיים גילתה קדם סילברט אדמה לחה ספוגה בחומר שככל הנראה היה דלק סילוני.

"הבאתי לה לשם את קופסת החול מנקודת הדליפה ואמרתי לה: 'תריחי'", מתארת קדם סילברט את הפגישה בלשכת השרה. "הצינור הזה הוא לא צינור, הוא מסננת. זה צינור משנות השישים שיש בו 28 אלף פגמים". לדברי קדם סילברט, ביום שבו התגלתה הדליפה בקצא"א טענו שם שמדובר בדליפה קטנה ו"החזרנו את המצב לקדמותו". 

אלא שהאדמה ספוגת הדלק סיפרה סיפור שונה. בשבועיים האחרונים תכננה הממשלה להעלות להצבעה את ההחלטה להגדיל את שינוע הנפט דרך מפרץ אילת, ומשם לים התיכון באשקלון, אך ההחלטה ירדה משולחן הממשלה ברגע האחרון. לדברי קדם סילברט, שקית האדמה ספוגת הדלק ממצפה רמון עשתה את דרכה, דרך השרה סילמן, עד לשולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"יש גם אמצע לצינור"

בתחילת השבוע נרשם הישג קטן במאבק ארוך השנים של ארגוני הסביבה וראשי הרשויות, כשהוחלט לדחות ב-30 ימים את ההחלטה הגורלית בעניין קצא"א. אחד מהמהלכים שלפי הערכות קנו זמן יקר ושעיכבו את החלטת הממשלה היה מכתבם של ראשי הרשויות בדרום, שהתגייסו במלוא כוחם למאבק. במכתב לשר הביטחון יואב גלנט (ליכוד) עליו חתומים ראשי הרשויות אשקלון, אשדוד, אילת, רמת הנגב, מצפה רמון, הערבה התיכונה וחבל אילות, הם קראו לשר הביטחון להשמיע קולו נגד הצעת המחליטים.

ההתגייסות של ראשי רשויות נוספים בנגב מסמנת צד נוסף במאבק נגד האסון הסביבתי הפוטנציאלי שעלול להתרחש עם הגדלת כמות הנפט שמזרימה קצא"א. לפחות מבחינת הדימוי של המאבק, מפרץ אילת, על שוניות האלמוגים והטבע הימי שבו, תופס את מרכז התמונה. אך התושבים והטבע הנדיר שמתפרשים על מאות הקילומטרים שעוברים בין אילת לבין אשקלון נמצאים בסכנה לא פחות גדולה.

קדם סילברט מדגישה את הצורך להביט גם על המדבר כמקום שמועד לסכנה אם תוגדל כמות הנפט שקצא"א תעביר בצינור שלה. "אנחנו לא מדברים פה על מאבק של אשקלון ואילת בלבד", היא אומרת. "יש אמצע לצינור, ואנשים נוטים לפספס את זה. בטח שלשמורת האלמוגים יש חשיבות עצומה, אבל יש עוד מרחב עצום שעלול להיפגע מהצינור הזה. זו פצצה מתקתקת מבחינת הנגב, גם ביטחונית, גם כלכלית וחברתית".

המחשה כואבת לסכנה הגדולה הטמונה בפעילות קצא"א התקבלה כבר בדצמבר 2014, באסון שמורת עין עברונה. צינור הנפט של קצא"א נפרץ אז, וחמישה מיליון מ”ק נפט הציפו את הכביש לאילת, את שמורת עין עברונה והגיעו עד לירדן. הנפט הגולמי שדלף פגע קשות בשמורה, גרם לנזק אדיר לעצים הנדירים שבמקום ולחי והצומח. חלק מתושבי האזור, ובהם תושבים מירדן, אושפזו בבתי חולים לאחר שחשו ברע. במסגרת פעולות השיקום פונו מהשמורה כ-55 אלף טון קרקע.

"אנחנו מבינים שהצינור הזה מסוכן לתושבים בכל מיני פרמטרים", מוסיפה קדם סילברט. "אם זה השונית והתיירות באילת והפרנסה של התושבים, דרך שמורות טבע בחבל אילות כאן במרכז הנגב. הפרנסה של התושבים פה בסכנה, כשלא מעט מהם עוסקים בתיירות, שמבוססת על אוצרות הטבע האלה. כל זה בנוסף לסכנה שקיימת לבעלי החיים. אם יהיו כאן דליפות גדולות שיזרמו כאן, הן יכולות להגיע בעצם עד ים המלח".

עוד חוזר הניגון

חברת קצא"א, חברה בבעלות ממשלתית ופרטית, פעלה תחת חיסיון מטעמי ביטחון המדינה מאז שנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון, מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון וכן הפעילות העסקית של החברה. בתחילת השנה הוחלט לראשונה על צמצום צו החיסון, ובעקבות כך הגישה עמותת קשת בקשת חופש מידע שכללה דרישה לקבלת מידע בדבר תוצאות הבדיקות לגילוי פגמים בתשתית החברה. הבדיקות מתקיימות אחת לחמש שנים והאחרונה שבהן התקיימה בשנת 2019. בבדיקה זו התגלו לא פחות מ-28 אלף פגמים בעובי דופן צינור הנפט הגולמי.

הבקשה דרשה לקבל מידע לגבי מיקומם המדויק של כלל הפגמים לאורך הצינור, במטרה לנתח את ריכוז הפגמים וחומרתם, במיוחד באזורים רגישים ובשמורות טבע. אלא שבתשובה קצא"א השחירה את מיקומי הפגמים מחשש שהמידע יחשוף את תוואי הצינור ובכך יפר את חיסיון המידע ויפגע בביטחון המדינה. למרות טענת קצא"א, בעמותת קשת טענו כי תוואי הצינור הוא מידע גלוי לציבור במסגרת חוק התכנון והבניה ומפורסם במסגרת מסמכי תוכנית קצא"א 1000 באתר מנהל התכנון.