ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

גם כשהתותחים רועמים, מפעל הג'ובים של נתניהו לא עוצר

שלושה מקרים מהשבוע החולף ממחישים שמבחינת נתניהו ושותפיו הפוליטיים, העבודה על יצירת שדרה של חיילים נאמנים לא פוסקת לרגע • הם גם מדגישים פעם נוספת את חשיבותם של מעט שומרי הסף הנחושים שעוד נותרו, ואת חשיבות המשך המאבק על עצמאותם • פרשנות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

נתניהו ודרעי, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יותר משמונה חודשים עברו מאז פרוץ המלחמה, ובממשלה לא נותנים לקולות הקרב להפריע לה להמשיך לעבוד בכל הכוח. זה עדיין לא אומר שעשרות אלפי תושבי הצפון ישובו לבתיהם וינסו להתחיל בשיקום חייהם, אין הכוונה גם למשרתי המילואים וחיילי וחיילות הסדיר שנשחקים עד דק תחת עול המשימות שאינן נגמרות. כאן מדובר בעבודה אחרת, לא בשביל הציבור, אם טעיתם לחשוב. בשבוע האחרון נראה היה שהממשלה עובדת מסביב לשעון בעיקר בחלוקת ג'ובים ובדריסת עצמאות ומקצועיות השירות הציבורי.

השבוע צצו מעל פני השטח הרצונות שהדחיקו ראש הממשלה וחבריו במשך כל כך הרבה זמן. ראשון היה זה יו"ר ש"ס אריה דרעי שנזכר דווקא עכשיו, בין הלהבות בצפון להלוויות החללים שנפלו בעזה, לתבוע לעצמו את ליטרת הבשר שלו. בתחילת השבוע התעקש דרעי לקדם את הצעת חוק הרבנים, שמאפשרת יצירת מאות משרות חדשות לרבני ערים, רשויות ושכונות, ומינוי של כ-600 רבנים חדשים. מעבר להתחייבויות התקציביות המשמעותיות שהחוק הזה היה מעמיס על הציבור, הוא גם מעביר את הכוח לידי המשרד לשירותי דת ולרבנות הראשית, שיחליטו על המועמדים ועל אופן בחירתם. 

בדרך זו השלטון המרכזי מבקש לרוקן עוד את כוחו של השלטון המקומי בהתערבות גסה שלא משרתת אף אחד חוץ ממי שיקבל את התקן החדש, ובעיקר את שרידותו הפוליטית של נתניהו הנתון ללחצים מצד שותפיו לקואליציה. הפעם, בזכות התנגדות של ראשי רשויות מקומיות לצד חברי הכנסת מהליכוד טלי גוטליב ומשה סעדה, החוק הוקפא וחברי הכנסת נענשו על כך שעמדו הפעם על משמר האינטרס הציבורי.

חברי הכנסת משה סעדה וטלי גוטליב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יממה נוספת חלפה, חיזבאללה מאיים ישירות על מתקנים רגישים בצפון וברפיח עוברים הלוחמים בלחימה מבית לבית, אך בחזית המינויים הפוליטיים הכול כבשגרה. אמש חשף מיכאל שמש בכאן 11 כי נתניהו שוקל מחדש את מינויו של אבי כהן סקלי לתפקיד פרויקטור הצפון. כהן סקלי, שכיהן בעבר כמנכ"ל של שלושה משרדי ממשלה כבר החל בעבודתו, גם אם באיחור ניכר של חודשים רבים, אך נראה שלנתניהו כלום לא בוער, גם לא הצפון. 

אלא שהסיבה לעצירת המינוי מקוממת שבעתיים מהאיחור הבלתי נתפס. לפי הדיווח ב"כאן", מקורות במשרד ראש הממשלה אמרו כי התערבות של חברת הכנסת לשעבר אסנת מארק, המקורבת לשרה נתניהו ולחברת הכנסת קטי שטרית (ליכוד) – סיכלה את מינוי הפרויקטור. ראשי רשויות שעודכנו על האירוע זעמו על ההתנהלות, לאחר שמארק שוחחה איתם ואמרה להם שהיא תמונה לפרויקטורית ולא כהן סקלי. נזכיר כי מארק מונתה בעבר למנכ"לית משרד המדע, אך המינוי ירד מהפרק לאחר ביקורת ציבורית עזה על אופיו הפוליטי של המינוי לתפקיד מקצועי.

מפעל הג'ובים שמוביל נתניהו לטובת יצירת שדרת חיילים נאמנים אמנם לא פוסק, גם כשהתותחים רועמים, אך מולו עדיין עומדים שומרי סף נחושים מנגד

שני האירועים האלו, שבהם העדיף ראש הממשלה לפעול למינוי מקורבים מסביבתו ומסביבת שותפיו הפוליטיים, לא מתקיימים בחלל ריק. כפי שמתואר בפרקי תחקיר "העין השביעית", בשנות שלטונו פעל נתניהו באופן יזום ומכוון להחלשת השירות הציבורי על כל רבדיו, ופעל להעדיף עסקנות על פני מקצועיות. 

אחת האבנים החשובות בחומה המגנה על האינטרס הציבורי היא משרת נציב שירות המדינה. בין היתר, בידיו של הנציב מופקדת האחריות לשמירת האופי המקצועי, הממלכתי והא-פוליטי של שירות המדינה. הנציב הנוכחי דניאל הרשקוביץ עתיד לסיים את תפקידו בקרוב, ואף שקיימת ועדה המשמשת מעין שומרת סף, בשנים האחרונות נראה שהתפקיד נתפר כחלק מהמשחק הפוליטי ולא בהכרח לפי מידת ההתאמה. מינוי נציב שירות המדינה לא מחייב מכרז אלא אישור ועדה המורכבת מיו"ר אותו הממשלה בוחרת ללא קריטריונים מנחים, ומשני נציגי ציבור הנבחרים מתוך רשימה, שממנה ראש הממשלה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אתמול התייצבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה להגנה על התפקיד החשוב ביותר במגזר הציבורי, והודיעה לראש הממשלה נתניהו כי יש מניעה משפטית לכך שימנה את נציב שירות המדינה הבא, וקבעה כי יש להקים ועדת איתור בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס שתמנה נציב חדש. לדברי בהרב מיארה, יש צורך בהקמת ועדת איתור עצמית, בעיקר מכיוון שלתפקיד הנציב יש מאפיינים ייחודיים נוכח "חובתו לפעול בממלכתיות ובאופן בלתי תלוי, והשפעתו העמוקה על דמותו של השירות הציבורי".

מפעל הג'ובים שמוביל נתניהו לטובת יצירת שדרת חיילים נאמנים אמנם לא פוסק, גם כשהתותחים רועמים, אך שלושת הסיפורים הללו מלמדים שמולו עדיין עומדים שומרי סף נחושים מנגד: חברי כנסת מפתיעים מהליכוד, יועצת משפטית לממשלה ועיתונאים שעושים עבודה חשובה. לא בכדי נתניהו מנסה לנטרל את כוחם, אם בסנקציות על הח"כים הסוררים, באיום על פיטורי היועמ"שית, או בניסיונות להשפיע על המינויים בתאגיד השידור הציבורי. דווקא משום כך ברור שהקרב על הנציב, שומר סף שיכול לשים ברקס למינויים הפוליטיים, עתיד להיות חסר עכבות, אך חשיבותו לעתידה של ישראל ברור מאי פעם.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יאיר טאובר

Picture of יאיר טאובר
תל אביבי זה מכבר, אבא של עמליה נשוי לטל וירוק בנשמה. עבדתי במשך שנים במגוון תפקידים בתקשורת המיינסטרים (ידיעות אחרונות, וואלה), שם הכרתי לעומק את התקשורת הממוסדת, על מעלותיה ומגבלותיה. מאמין בכוח של עיתונות ביקורתית, הגונה וישרה להביא לשינוי ומכיר באחריות הגדולה שיש לנו כעיתונאים לכל מילה ומילה.

2 תגובות

  1. מדוע אין קישור להצעת החוק האמורה כדי שהקורא יוכל לקרא את המקור ולעצב את דעתו בלי ה"עזרה" שלכם? תודה.

  2. אם השמאל ירצה להקים ממשלה הוא יתן לחרדים ה כ ל , צביעות זה שם המשחק שלכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,864 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק