ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
היציאה לפגרת הכנסת לוותה לאחרונה בקמפיין שהמשתתפים הבולטים בו היו יו"ר האופוזיציה ויש עתיד יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שטענו בין היתר ש"לחטופים וללוחמים בעזה אין פגרה". הקמפיין לווה לאחר מכן באמירות של כמה חברי כנסת שהצהירו שבלשכתם אין פגרה. בדיקת "שקוף" את פעילות הכנסת במהלך הפגרה מכניסה לפרופורציות כמה מהאמירות הפופוליסטיות שנזרקו לאוויר וגם עוזרת להבין עד כמה הייתה הכנסת פעילה באופן כללי, גם ביחס לפגרות אחרות מהעבר.
חשוב גם לשאול את השאלה – מה חשיבותה של נוכחות חברי הכנסת במשכן בעודו בפגרה ובעוד פעילות הוועדות יורדת באופן משמעותי, כפי שיראו הנתונים? האם לא יהיה זה ניצול טוב יותר של זמן היקר של נבחרי הציבור למשל להשתתף בפעילות שטח ולא דווקא לשבת בלשכתם ולהמתין לטלפונים?
מבדיקתנו עולה למשל שח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הגיע למשכן הכנסת בפגרה קצת פחות מ-45 שעות, והוא ממוקם במקום ה-43 בנוכחות חברי הכנסת באותה תקופה. ב-42 הימים שקדמו לפגרה שהה ח"כ כהן במשכן הכנסת 133 שעות. כלומר שמבחינת נוכחותו בכנסת כהן בהחלט יצא לפגרה. אך האם יש לבקרו על כך או דווקא למתוח ביקורת על הפופוליזם שבו לקתה מלכתחילה הסיסמא "בלשכה זו אין פגרה"?
עוד דוגמה היא ח"כ מטי צרפתי-הרכבי (יש עתיד), אחת מחברות הכנסת הפעילות במשכן לפי נתוני הפרלמטר של "שקוף". על אף השתתפותה בקמפיין "ביש עתיד לא יוצאים לפגרה", נכחה צרפתי-הרכבי בכנסת בפגרה 16 שעות בלבד והיא ממוקמת במקום 87 מקרב חברי הכנסת. בתשובה לשאלת "שקוף" היא השיבה כי "עיקר פעילותי מאז שיצאה הכנסת לפגרה התקיימה מחוץ לכנסת. ייצגתי את ישראל בטאייוואן כחלק ממשלחת של חברי כנסת, השתתפתי במספר סיורים הקשורים לפעילות הוועדות שבהן אני חברה, כולל סיור במנהלת תקומה וכן סיורים הקשורים לפעילותי הפרלמנטרית בנושא משבר הפסולת". עוד הוסיפה חברת הכנסת כי "קיימתי מפגשים בשטח עם משפחות חטופים, עם מפונים, עם ראשי רשויות ועם ראשי מטות יש עתיד ברחבי הארץ והשתתפתי בטקסים ממלכתיים שונים. לצערי, דיונים שהיו אמורים להתקיים בוועדות בהן אני חברה בוטלו".
הנתונים מרמזים שייתכן כי מוטב היה שהקמפיין נגד היציאה לפגרה היה מסתיים ביום בו הוחלט סופית בוועדת הכנסת לצאת לפגרה. הנקודה שהאופוזיציה ניסתה להבהיר מיצתה עצמה עד תום גם בלי להצהיר הצהרות בומבסטיות לגבי הותרת הלשכות בכנסת פתוחות.
עוד לפני בדיקת מספר השעות שבילו חברי הכנסת במשכן בזמן הפגרה כדאי לבדוק גם עד כמה פעילות היו ועדות הכנסת. בדיקת "שקוף" מעלה כי במהלך הפגרה התקיימו 137 ישיבות של ועדות הכנסת השונות. הוועדה שקיימה הכי הרבה ישיבות הייתה ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) שקיימה 17 ישיבות. אחריה ניתן למצוא את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (ליכוד) ואת הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) עם 15 ישיבות כל אחת. 14 ישיבות התקיימו בוועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ו-11 ישיבות בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה).
כדי להבין האם הנתונים הללו מהווים עלייה או ירידה בכמות הישיבות בפגרה, ערכנו השוואה לשתי פגרות פסח בשנתיים הקודמות, האחת התקיימה בכנסת הנוכחית בשנת 2023, וזו שקדמה לה ב-2022 בכנסת ה-24. לאור העובדה שאורך הפגרות היה שונה, ערכנו השוואת ממוצעים בחלוקה לכמות ימי פגרה מול כמות ישיבות.
התוצאה מצביעה על הפגרה הנוכחית כבעלת ממוצע של 3.2 ישיבות ביום, ממוצע גבוה ב-22% מממוצע הישיבות בפגרה הקודמת שעמד על 2.7, וב-28% יותר מממוצע של 2.4 בפגרה לפני שנתיים בכנסת הקודמת. לכן ניתן לקבוע שחלה עלייה בכמות ישיבות הוועדות בפגרה הנוכחית.
פעילות ועדות הכנסת בפגרה ובחודש שקדם לה – השוואה:
| הכנסת ה-24 | הכנסת ה-25 | הכנסת ה-25 | |
| בזמן הפגרה | 09/03-08/05/2022 | 02/04-30/04/2023 | 07/04-19/05/2024 |
| משך הפגרה (בימים) | 60 | 28 | 42 |
| מספר דיונים | 142 | 75 | 137 |
| ממוצע | 2.4 | 2.7 | 3.3 |
| הכנסת ה-24 | הכנסת ה-25 | הכנסת ה-25 | |
| חודש לפני הפגרה | 08/02-08/03/2022 | 30/04-30/5/2023 | 07/03-07/04/2024 |
| משך הפגרה (בימים) | 28 | 30 | 31 |
| מספר דיונים | 403 | 416 | 323 |
| ממוצע | 14.4 | 13.9 | 10.4 |
כדי להבין את היחס בין כמות הישיבות בפגרה לכמות רגילה של ישיבות ועדות בחודש רגיל של פעילות כנסת, דגמנו בכל אחת משלושת פגרות הפסח גם את כמות הישיבות שהתקיימו בחודש שקדם ליציאה לפגרה. בחודש שקדם לפגרה הנוכחית התקיימו כ-323 ישיבות ועדות כשבממוצע התקיימו 10.4 ישיבות ביום. לעומת זאת, בשנה שעברה התקיימו בחודש שקדם לפגרה כ-416 ישיבות, 13.9 ישיבות ביום בממוצע. לפני שנתיים הנתון הזה עמד על 403 ישיבות, 14.4 ישיבות ביום בממוצע.
כשמצרפים את הנתונים האלה יחד אפשר לומר באופן כללי שהכנסת, חרף המצב התקדימי והקשה כל כך שבו נמצאת המדינה, לא עבדה שעות נוספות רבות או בכלל. כלומר, בחודש הפעילות הרגיל לפני היציאה לפגרת הפסח, חלה ירידה של 25% בכמות ממוצע הישיבות שהתקיימו בוועדות הכנסת השונות, וביחס לכמות הישיבות לפני שנתיים מדובר בירידה של 28%.
ונשאלת גם השאלה האם מעבר לסיסמאות על ביטול הפגרה, ומעבר לפעילות שטח שביצעו או שלא במהלך התקופה, ניסו חברי האופוזיציה להביא לכינוס המליאה לצורך כלשהו?
חוק הכנסת, סעיף 9 (ב), מאפשר לחברי הכנסת לגייס 25 חתימות כדי לכנס את המליאה לדיון. מדובר בהליך חריג אולם לא חסר תקדים. לדוגמה, חמישה ימים אחרי 7 באוקטובר כונסה המליאה כדי לאשר את הצטרפותם לממשלה של חברי סיעת המחנה הממלכתי. ב-19 בספטמבר 2023, בפגרת הקיץ הקודמת, התכנסה המליאה על פי סעיף זה על מנת לדון במספר הצעות לסדר ולהעביר מספר הצעות חוק.
למרות הקמפיין לביטול הפגרה, האופוזיציה יזמה את המהלך הזה רק פעם אחת, ובכך הצטרפה לבקשת הממשלה לזימון ישיבת מליאה שהתקיימה ב-15 באפריל. בישיבה נמסרה הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה בין משרדי ממשלה, והועלו לקריאה ראשונה הצעת חוק כלי הירייה (דחיית המועד לצו דמוי כלי ירייה והארכת תוקף צו איסור יבוא כלי איירסופט), והצעת חוק להסדרת אירועי הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.
כמו כן הועלו שתי הצעות לסדר בנושא "חזית המלחמה בצפון והמחירים חסרי התקדים לאזרחים", ובנושא "מצבם של החטופות והחטופים בשבי בצל העדויות הנחשפות על התעללויות ופגיעות מיניות חמורות".
ישיבה שנייה שהתקיימה בפגרה התרחשה ב-8 במאי, לאור בקשת הממשלה, ובה הועלתה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק כלי הירייה שעברה קריאה ראשונה בדיון הראשון בפגרה, והועלו לקריאה ראשונה מספר חוקים, ביניהם הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – הארכת הוראת שעה). בישיבה עלו לדיון מהיר, לאור בקשות חברי כנסת, נושא מחסור בכוח אדם במקצוע עבודה סוציאלית בתקופה שבה הצרכים החברתיים גואים, ונושא ביטול אגרת מיון בבתי חולים פסיכיאטריים.
בסופו של דבר נותר לשאול מדוע חברי הכנסת מהאופוזיציה לא יזמו זימונים נוספים של ישיבות מליאה, במיוחד כשהתרחשו בפגרה שלל מאורעות חסרי-תקדים בקנה מידה היסטורי. ב-14 באפריל ישראל חוותה מתקפת טילים בליסטיים וכטב"מים שנורו עליה לראשונה בהיסטוריה מאיראן, וב-18 באפריל הורידה סוכנות S&P בפעם הראשונה בהיסטוריה את דירוג האשראי הישראלי.
ואחרי כל זאת, בדקנו גם את נוכחות חברי הכנסת במשכן בשעות. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) הוא שיאן הנוכחות בפגרת הפסח. אוחנה שהה בכנסת 168 שעות. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא ההכנות לטקס יום העצמאות שאוחנה לקח בהן חלק.
במקום השני ניתן למצוא את ח"כ עמית הלוי (הליכוד) עם 166 שעות נוכחות, בשלישי את יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) עם 154 שעות, ברביעי את ח"כ מירב כהן (יש עתיד) עם 151 שעות. כהן היא נציגת האופוזיציה הממוקמת במקום הגבוה ביותר. במקום החמישי ניתן למצוא את ח"כ זאב פינדרוס (יהדות התורה) עם 148 שעות נוכחות.
אם מתבוננים על התוצאות בחתך של אופוזיציה מול קואליציה, ממוצע נוכחות חבר אופוזיציה עומד על 38 שעות, בעוד ממוצע נוכחות של חבר קואליציה (כולל ח"כים שהם במקביל חברי ממשלה) עומד על 44 שעות, כלומר שש שעות בממוצע יותר מאשר חברי האופוזיציה.
ממוצע הנוכחות של הח"כים משלוש הסיעות שפעלו לבטל את הפגרה, יש עתיד, ישראל-ביתנו והעבודה, עומד על 45 שעות לחבר כנסת. כלומר נתון המשתווה לזה של חברי הקואליציה ועולה עליו במעט.
הסיעה שחבריה נכחו בממוצע הכי הרבה בכנסת היא סיעת הציונות הדתית, שממוצע השהייה שלה עומד על 70 שעות. אחריהם חברי הכנסת של יהדות התורה עם ממוצע של 53 שעות. ש"ס ויש-עתיד עם 47 שעות, והעבודה עם ממוצע של 46 שעות נוכחות.
יש לציין כי מי שהניפו את דגל קמפיין ביטול הפגרה, לפיד, ליברמן ומיכאלי, ממוקמים בתחתית הטבלה ואחרונים בסיעותיהם. לפיד ממוקם במקום ה-98 עם 10:40 שעות נוכחות, מיכאלי במקום ה-95 עם 12:11 שעות נוכחות, וליברמן במקום ה-86 עם 16:14 שעות נוכחות.
ישנם חמישה חברי כנסת שבמקביל מכהנים כשרים והגיעו לכנסת יותר מאשר שלושת היו"רים המדוברים. שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) ממוקם במקום ה-45 עם 43:10 שעות נוכחות בזמן הפגרה, והוא השר המכהן כחבר כנסת הממוקם במקום הכי גבוה בטבלת הנוכחות. בתשובה לשאלת "שקוף" בנושא הוא אמר: "אני גם אוהב את העבודה הזו (משרת שר המשפטים), אבל העבודה הפרלמנטרית היא מאוד חשובה. לכן גם לא הסכמתי לצאת בחוק הנורווגי".
שני חברי כנסת לא נכחו במליאה בפגרה אפילו דקה אחת. אחד מהם הוא יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי, שגם בימים כתיקונם כמעט ואינו מגיע למשכן ולא עמד בכנס הקודם ברף מינימום הנוכחות שחברי כנסת חייבים בו. לאחרונה הוגשה תלונה בנושא לוועדת האתיקה על ידי התנועה לאיכות השלטון. השנייה היא השרה גילה גמליאל המכהנת במקביל כחברת כנסת, ולא הגיעה ולו לדקה אחת בפגרה.
נתוני הנוכחות בכנסת נאספו מאתר "זמן כנסת", ונתונים הקשורים לישיבות המליאה וישיבות הוועדות נאספו מאתר הכנסת.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
