ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הח"כים חלוקים ביניהם: להפסיק את פעילות הכנסת או לבטל את המילה "פגרה"?

אל מול יוזמה של ח"כ אביגדור ליברמן לבטל את פגרת החורף בתקופת המלחמה, ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה מבקשים חלופה מקורית: שינוי המילה "פגרה" למונח אחר. מערכת "שקוף" ביקשה לברר מה היה נהוג בכנסות קודמות בהן מדינת ישראל נלחמה. אלה הממצאים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

פתיחת מושב הכנסת ה-25 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בעוד כשבועיים וחצי, ב-7 באפריל, תצא הכנסת לפגרת החורף ותתכנס שוב לכנס הקיץ ב-19 במאי. בדיקת "שקוף" הראתה כי בחודשי המלחמה הראשונים, חברי הכנסת התייצבו רק באופן חלקי לעבודה במשכן המליאה – יומיים, שלושה בממוצע (בחישוב שמונה שעות עבודה ביום). כעת, לא כולם רואים בעין יפה את היציאה לפגרה במשך חודש וקצת בתקופת מלחמה. 

אל מול יוזמה של ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) לבטל את פגרת החורף, יוזמה של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה מבקשת לתקוף את הנושא מכיוון אחר: לא לבטל את החופשה עצמה, אלא לשנות את המילה "פגרה" למילה רכה יותר. "אין בפגרה ובין חופשה ולא כלום", הסביר ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), החתום על היוזמה, בשיחה עם "שקוף". "נכון שהמליאות לא מתכנסות כסדרן, אבל חברי הכנסת לא יוצאים לחופש, הם עובדים אצל הציבור".

מערכת "שקוף" ביקשה לברר מה היה הנוהג בכנסות קודמות בהן מדינת ישראל נלחמה. ממצאי "שקוף" מגלים כי חרף יוזמות ובקשות להמשיך לקיים את עבודת הכנסת כרגיל בתקופת מלחמה, היציאה לפגרה התקיימה כסדרה. ועם זאת, השוואה בין מלחמת "חרבות ברזל", המתנהלת זה חודשים, למלחמות ומבצעים שארכו שבועות בודדים, מטבעה אינה מדויקת.

כדאי לשים לב גם לנקודה נוספת: לא הכל מסכימים שהמשך פעילות הכנסת תורם לרווחת המדינה. במיוחד בתקופה בה עבודת הכנסת מתאפיינת בדיונים סוערים ולא עניינים והחלטות נמהרות שפעמים רבות פונות למחנה המשותף הנמוך.

משפחות נרצחי פסטיבל "נובה" צועדות לרחבת הכנסת, ב-7 בפברואר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

צוק איתן, לבנון וההצעה של ריבלין

בדיקת "שקוף" מעלה כי במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014, יצאה הכנסת ה-19 לפגרת הקיץ, שהתקיימה כסדרה. המבצע החל ב-8 ביולי והסתיים ב-26 באוגוסט, כשחברי הכנסת נמצאים כבר עמוק בתוך הפגרה, שהחלה ב-31 ביולי. יוזמה בשם "צו 8 לכנסת" דרשה את ביטולה, על רקע המבצע. היוזמה, כאמור, לא נענתה והפגרה הסתיימה לבסוף ב-27 באוקטובר. 

במהלכה, התכנסה הכנסת רק פעם אחת, ב-4 בספטמבר, גם זאת בתום המבצע. הכינוס המיוחד נעשה לאחר שחברות הכנסת זהבה גלאון (מרצ) וסתיו שפיר (העבודה) ביקשו להעלות הצעות לסדר הנוגעות לפיצויים לעורף בעקבות המבצע. השתיים החתימו 25 ח"כים כפי שנדרש בחוק הכנסת, כדי לקיים כינוס מיוחד בעת פגרה.

גם במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006, הכנסת ה-17 יצאה לפגרת הקיץ. המלחמה החלה ב-12 ביולי והסתיימה ב-14 באוגוסט, כשחברי הכנסת יצאו לפגרה שבוע לאחר תחילת המלחמה, ב-20 ביולי.

ראובן (רובי) ריבלין, ב-2006 (צילום: פלאש 90)

נשיא המדינה לשעבר ראובן (רובי) ריבלין, אז ח"כ מן השורה בליכוד, פנה ליו"ר הכנסת, דליה איציק (קדימה), לדחות את הפגרה לאור המצב. איציק סירבה אמנם, אך אמרה כי תאפשר לוועדות הכנסת להתכנס ללא הגבלה.

בישיבת הכנסת האחרונה, שהתקיימה ב-19 ביולי, איציק התייחסה לכך ואמרה, בניסיון אולי להדגיש לח"כים ולציבור כי עבודתם לא באמת מסתיימת כעת: "אני גם משוכנעת שחברי כנסת שכל כך לא רצו לצאת לפגרה בוודאי ימצאו עכשיו את הזמן ללכת לצפון, לכתת רגליים, להיות קצת עם האנשים במקלטים, להסתכל, לפקח על פעולות הממשלה, לראות אם הממשלה נערכת נכון. אני משוכנעת שאת האנרגיות שלהם הם יתעלו עכשיו בכיוונים חיוביים".

במהלך הפגרה, שהסתיימה ב-16 באוקטובר, התקיימו כמה דיונים שעסקו במצב הביטחוני.

חמישה חודשים לאחר מכן (דצמבר 06'), ריבלין יזם הצעת חוק יחד עם עמי אילון (העבודה) וקבוצת חברי כנסת נוספים, שנועדה לשים סוף לפגרה בזמן מלחמה. 

ההצעה ביקשה לתקן את סעיף 9 א' בחוק הכנסת העוסק בכינוס הכנסת בעת מצב מיוחד בעורף או מצב מלחמה. "הצעת חוק זו באה לתקן את המצב הקיים ולקבוע כי בעת מצב מיוחד בעורף או מצב מלחמה, לא תוכל הכנסת להימצא בפגרה", נכתב בדברי ההסבר לתיקון. ההצעה קיבלה אמנם רוח גבית מצד ח"כים רבים, אך נשארה על המדף לבסוף.

"עלול להשתמע כחופשה או פסק זמן"

ומה קורה כעת? יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ ליברמן, פנה כבר בחודש שעבר ליו"ר הכנסת, אמיר אוחנה (הליכוד), בבקשה להודיע על ביטול פגרת החורף. "אנו נבחרי הציבור, נדרשים גם כן להבין את גודל השעה", כתב ליברמן, "ולפעול למענם ללא לאות בכל האמצעים העומדים לרשותנו, בהם גם בוועדות הכנסת ובמליאה, בקידום חקיקה ובהמשך הפעילות הפרלמנטרית".

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במחנה הממלכתי החליטו לתמוך ביוזמתו של ח"כ ליברמן. יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, ח"כ פנינה תמנו שטה, הודיעה על תמיכתה ליו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד), אך הוסיפה תנאי: שהמליאה וועדות הכנסת ידונו בתקופה זו אך ורק בנושאים הנוגעים למלחמה או כאלה שיש עליהם הסכמה רחבה. במקביל, ביוזמת ח"כ יואב סגלוביץ', סיעת יש עתיד החלה באיסוף חתימות של ח"כים מכל סיעות הבית לטובת ביטול הפגרה.

אל מול היוזמות העוסקות במהות עבודת הכנסת בשעת חירום, ח"כים אחרים עוסקים בשאלות של טרמינולוגיה. יוזמה של חברי הכנסת קטי שטרית (הליכוד), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) ושלי טל מירון (יש עתיד), מבקשות לשנות את המונח "פגרת הכנסת".

"חשוב לי לחזק את האמון במערכת הדמוקרטית שלנו", אומר ח"כ שוסטר. "המונח פגרה לא שהוא לא נכון, אבל אפשר לבחור שמות אחרים שיהיו יותר מדויקים".

במכתב ששלחו ליו"ר הכנסת, מסבירים הח"כים החתומים על היוזמה כי בעקבות דיון בהשתתפות קרובי משפחות פצועים שטענו בפניהם כי הפגרה פוגעת באמון העם בנבחריו, הם מציעים לשנות את המונח "פגרה" למונח אחר שלא "עלול להשתמע כחופשה או פסק זמן". איזה מונח? חברי הכנסת לא הציעו חלופה.

הח"כים מסבירים כי למרות שבזמן הפגרה הם ממשיכים בעבודתם השוטפת, גם כשלא מתקיימות ישיבות מליאת הכנסת, תפקידם "להקשיב לרחשי העם ולביקורת שהוא מותח". לכן, הם מקבלים את הביקורת על השימוש במונח בשעת מלחמה וקוראים להחליפו.

כך או כך, אם הפגרה תתקיים בסופו של דבר כמתוכנן, בפני הח"כים עומדת אפשרות נוספת: לדרוש שייערכו כינוסים מיוחדים במהלכה, כפי שנעשה במקרים קודמים. כך יוכלו להראות שהם אמנם קשובים לרחשי העם, שממשיך לממן את משכורתם – בשגרה ובחירום.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

2 תגובות

  1. הפגרה פוגעת באמון?
    חברי הכנסת/ נבחרי הציבור פוגעים באמון בהם כל יום, מהרגע שפוקחים עיניים ופותחים פה.

    נ.ב.
    מי יודע למה אני רואה רכב שב"כ עם אורות חירום באיילון בואכה ארלוזרוב בשעה 8:30 בבוקר?
    איזה אירוע חירום כבר קרה?

  2. מה חשוב פגרה או לא פגרה כולכם אפסים חסרי תועלת אוכלי כספי ציבור
    בעיקר פועלים למען עצמם ימחשז'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.