האוצר לא מסכים לממן את ההרפתקה של קרעי

שר התקשורת שלמה קרעי הודיע כי יפעל לחקיקת חוק ממשלתי להגבלת פעילות כלי תקשורת זרים בישראל, אולם כבר כעת מקודמת בצינורות החקיקה הצעת חוק פרטית של הליכוד שתוכנה כאילו לקוח מעולמות המדע הבידיוני הדיסטופי: הקפת יישובים ערביים בצבא של משדרים משבשים על מנת למנוע מהם קליטת ערוצים שהוגדרו כאסורים.

למרות שמדובר בהצעת חוק פרטית, מי שמקדם אותה הוא השר קרעי, זאת כחלק מטקטיקה מקובלת בממשלת נתניהו המעדיפה קידום חוקים שנויים במחלוקת במסלול של הצעות חוק פרטיות, על מנת לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה. לפי דברים שאמר קרעי במליאה, האוצר אינו מסכים לממן את ההצעה הפנטסטית.

הצעת החוק הפרטית, של חבר הכנסת מהליכוד אריאל קלנר, אושרה השבוע (10.11) בכנסת בקריאה ראשונה. ההצעה היא תיקון לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה ( המכונה בטעות "חוק אל-ג'זירה"), כך שיהיה משוחרר מחובת פיקוח שיפוטי, יעמוד בתוקף דרך קבע ולא רק בשעות מלחמה ויעניק לשר התקשורת שלמה קרעי סמכות להורות על שיבוש שידורי לוויין ותעבורת אינטרנט.

הצעת החוק היא אחת משורת הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהקואליציה שהוגשו כ"תיקונים" לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, במטרה לשנות את הנוסח שלו, שרוכך בשל התנגדות חברי כנסת מהאופוזיציה והייעוץ המשפטי לפני שנחקק סופית. חברי הקואליציה הצהירו כי בכוונתם לשנות את נוסח החוק כך שליתן סמכות לשרים קרעי ובן-גביר לסגור כל כלי תקשורת, גם ישראלי, בכל עילה שיחפצו ולא עילה ביטחונית, ללא פיקוח משפטי וללא הגבלת זמן.

במעמד צד אחד

לפני כשבועיים, עם פקיעתו של מצב החירום המיוחד בעורף, פקע גם תוקף החוק, שנחקק כהוראת שעה בעקבות פרוץ מלחמת עזה והוארך מדי כמה חודשים. החוק העניק לשר התקשורת סמכות להורות על שיבוש פעולת ערוץ שידורים זר, אם גורמי הביטחון קבעו כי שידוריו גורמים לפגיעה ממשית בביטחון המדינה.

לפי נוסח החוק שפקע, השר יכול היה להורות על החרמת ציוד שידור של הערוץ, להורות לספקי הכבלים והלוויין להסירו מחבילות הערוצים שלהם ולהורות לספקי האינטרנט לחסום את הגישה המקוונת לאתרי הערוץ. החוק כלל סעיף שחייב כל הוראה שכזו להגיע לדיון אצל סגן נשיא שופט מחוזי בתוך שלושה ימים.

מאז נחקק החוק ובעקבות הוראות השר קרעי הוגבלו פעם אחר פעם שידורי אל-ג'זירה הקטארית ואל-מיאדין הלבנונית, אחרי דיונים במעמד צד אחד שבהם הוצג חומר מסווג, ותוך שבית המשפט מבקר בחריפות את שידורי הערוצים הללו וקובע כי הם אכן פוגעים פגיעה משמעותית בביטחון המדינה.

נגד החוק הוגשו עתירות בידי אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח, שנידונו בפני הרכב מורחב ונמשכו גם עם פקיעתו. העותרים הצביעו בין היתר על כך שבספר החוקים של מדינת ישראל ישנם חוקים המטפלים במצב בו כלי תקשורת זר פוגע בביטחון המדינה, וכי חקיקת החוק המיותר נועדה לתכלית אחרת.

השר קרעי הצהיר כאמור לאחר פקיעת תוקף החוק כי בכוונתו לקדם את שינוי החוק כך שלא יהיה עוד הוראת שעה המוגבלת בהכרזה של שר הביטחון על מצב חירום לאומי. אולם תחת שינוי סעיף זה במסגרת הצעת חוק ממשלתית, התגייס השר קרעי לקידום הצעת החוק הפרטית ומרחיקת הלכת של ח"כ קלנר.

בהצעת החוק של ח"כ קלנר נכלל סעיף ולפיו לשר התקשורת תהיה הסמכות "לפנות לשר הביטחון בבקשה שיורה על ביצוע פעולות שימנעו קליטה ישירה של שידורי הערוץ הזר באמצעות לוויין בשטח ישראל ויהודה והשומרון". זאת כדי לתת תרופה ללקות אחרת של החוק, שהיה לא אפקטיבי ולא יעיל משום שלא טיפל בדרך הקליטה העיקרית של הערוצים הזרים בישראל.

שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) וח"כ אריאל קלנר, בדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על "חוק סגירת האינטרנט", 9.1.25 (צילום: יונתן זינדל)

אלא שבדיוני הוועדה לביטחון לאומי התגלה כי ח"כ קלנר לא יודע להגיד כיצד בדיוק תתבצע החסימה. לאחר דיונים, הוצעה ההצעה מרחיקת הלכת לפיה תצטרך המדינה, בין היתר, לפרוס בעלות מוערכת של עשרות מיליוני שקלים רשת של משדרים מסביב ליישובים שבהם נקלטים בצלחות לוויין פרטיות שידורי הערוץ הזר, כדי שמשדרים אלו ישגרו אות אל עבר השמיים במטרה לפגוע באות הנגדי שמגיע מהלוויין שבחלל אל כדור הארץ.

השבוע, כששר התקשורת קרעי סיכם במליאת הכנסת את הדיון בהצעת החוק, הוא פתח את מכשיר הטלפון שלו כדי להקריא נוסח שעליו סוכם מראש, ואמר: "על דעת שר התקשורת, שזה אני, ושר האוצר, אני מבקש להודיע לכנסת כי הממשלה מסכימה לעלות התקציבית של הצעת החוק ומשכך תומכת בה".

השר קרעי הוסיף כי מוסכם עם שר האוצר בהצגת החוק לומר את הדברים הבאים: "החוק באישור הממשלה ובהסכמת שר האוצר, סעיף 1 סעיף קטן 6 בחוק יותאם בוועדה כך שלא תהיה עלות תקציבית להוראה בסעיף".

סעיף זה הוא הסעיף שמתייחס לשיבוש שידורי הלוויין. כיצד תוכל המדינה לפרוש רשת של משדרים משבשים מסביב ליישובים שונים ברחבי הארץ בלא כל עלות תקציבית? השר קרעי לא השיב על כך, ורק רמז שייתכן כי בעתיד יגיעו להסכמות אחרות עם משרד האוצר, שיאפשרו את המימון למיזם השאפתני.

עוד הבטיח השר קרעי לקדם את החוק בוועדה לביטחון לאומי באופן זריז כדי לעצור את המצב שבו הוסרו המגבלות על אותם ערוצים שנקבע כי שידוריהם פוגעים בביטחון המדינה. לדברי השר קרעי, הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים, כלומר שב"כ, המוסד והצנזורה הצבאית, יספקו לוועדה חוות דעת התומכת בקידום החוק גם בלא ששר הביטחון מכריז על מצב מיוחד בעורף.

בסופו של דבר תמכו בהצעת החוק 50 חברי כנסת. למרות החרם שהטילו המפלגות החרדיות על הצבעות הקואליציה במטרה ללחוץ עליה לקדם חוק שיפטור את מצביעיהם מגיוס לצה"ל, בהצעת החוק תמכו בין היתר גם חברי כנסת מש"ס ויהדות התורה. מבין מפלגות האופוזיציה נעדרו חמישה חברי כנסת מהמחנה-הממלכתי וכל ששת חברי הכנסת של ישראל-ביתנו, כך שהמתנגדים מנו 41 בלבד.

על אף שהחוק שמכוחו הוגבלו שידורי אל-ג'זירה ואל-מיאדין פקע כבר לפני כשבועיים, בפועל אין שינוי במצב העניינים בעולם האמיתי. גולש שינסה להגיע לאתר "אל ג'זירה" ייתקל בהודעת ספק האינטרנט לפיה הגישה לאתר מוגבלת בהוראת שר התקשורת.

מנהל משרדי אל-ג'זירה בישראל וברשות הפלסטינית, וליד אל-עומרי, מסר ל"העין השביעית" כי עובדי הערוץ הישראלים טרם חזרו לעבודתם. לדבריו, הליכי החקיקה המחודשים, לצד "הסתה פרועה", הביאו בשלב זה להחלטה כי טרם בשלה העת לחזור ולפעול בתחומי מדינת ישראל.