בעקבות הפרסום ב"שקוף": פנייה לוועדת האתיקה נגד דרעי, לפיד, ליברמן ועבאס

בעקבות הפרסום ב"שקוף" – התנועה לאיכות השלטון פנתה השבוע (שני) לוועדת האתיקה של הכנסת בבקשה לפרסם את החלטותיה ביחס להיעדרות חברי הכנסת מישיבות המליאה. בפנייה ציינו בתנועה את הנתונים שפרסמנו, שלפיהם ארבעה חברי כנסת נעדרו באופן סדרתי מהמליאה בכנס האחרון – יו"ר ש"ס אריה דרעי, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר רע"ם מנסור עבאס.

"אכיפת ההיעדרויות נדרשת דווקא בתקופה שבה אמון הציבור בכנסת ובנבחרי הציבור נמצא בשפל", נכתב בבקשה של התנועה לוועדת האתיקה, השנייה בנושא בתקופה האחרונה. "נזכיר כי אכיפת ההיעדרויות של חברי הכנסת מצויה בליבת עבודתה של ועדת האתיקה".

על הפנייה חתומים עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה, ואמיר סביר, רכז מחלקת מדיניות וחקיקה. 

על פי בדיקת "שקוף", ארבעת הח"כים המדוברים לא עמדו במינימום הנוכחות הנדרשת מחברי הכנסת בישיבות המליאה שהתקיימו לאורך הכנס האחרון, מה שמהווה הפרה של חובת הנוכחות בחוק חסינות חברי הכנסת, שבגינה הוטלו בעבר סנקציות כספיות על המפרים, כולל על ח"כ לפיד שנקנס על היעדרויות בשנת 2016. גם בכנס הקודם לא הגיע דרעי למינימום הנוכחות בימי ישיבות מליאת הכנסת שהתקיימו.

מפניית התנועה עולה כי כבר בפברואר השנה נשלחה מטעמה בקשה לפרסום החלטות תקופתיות בעניין היעדרויות חברי הכנסת. מוועדת האתיקה השיבו אז כי "לקראת סיום פגרת הקיץ, הונח על שולחן ועדת האתיקה דוח בעניין היעדרויות של חברי הכנסת". כלומר דוח שעניינו נוכחות חברי הכנסת בכנס הקודם. עד היום לא פורסמו החלטות הנוגעות לנתוני אותו דוח. עוד נמסר בתשובת הוועדה כי "הוועדה תתחיל לחזור לעבודה סדורה והיא תדון ותחליט גם בעניין היעדרויות חברי הכנסת".

בראש ועדת האתיקה בכנסת הנוכחית יושב ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), וחברים בה חברי הכנסת רון כץ (יש עתיד), שרון ניר (ישראל ביתנו) ופנינה תמנו (המחנה הממלכתי). עתה יש לראות כיצד ינהגו חברי הוועדה כלפי שלושת יו"רי הסיעות של המפלגה שלהם עצמם, ושלא עמדו במינימום הנוכחות הנדרש.  

המינימום ההכרחי – 40 ימי עבודה בכחצי שנה

על פי חוק חסינות חברי הכנסת, על חברי הכנסת להגיע לפחות לשני שליש (66%) מישיבות המליאה. על פי בדיקת "שקוף", בכנס הנוכחי שהסתיים ב-7 באפריל, דרעי נמצא בתחתית הרשימה, כשנכח רק ב-23% מהישיבות, עבאס הגיע ל-52% מהדיונים, לפיד ל-55% וליברמן ל-60%.

יש לציין כי הרף המינימלי שנקבע, שני שליש מהישיבות, לוקח בחשבון את העובדה שהפרלמנט הישראלי עובד כשמונה חודשים בלבד בשנה, כשהמליאה מתכנסת רק שלושה ימים בשבוע. מלכתחילה הדבר נועד כדי להותיר לנבחרי הציבור זמן לפעילות חוץ פרלמנטרית, כמו פעילות שטח מול אזרחים, חברי מפלגות, ארגונים וקבוצות. כלומר סוגיית הקשר עם השטח זוכה להתחשבות כבר מההתחלה.

כדי להמחיש את הנושא, יש להתבונן על הנתונים הבאים: הכנס הראשון במושב השני של הכנסת ה-25 נפתח ב-15 באוקטובר 2023 והסתיים אחרי 175 ימים. מתוכם ב-123 ימים התקיימה פעילות בוועדות הכנסת ובמליאה. אולם גם זה לא המספר שהחוק גוזר ממנו את חובת מינימום הנוכחות, אלא רק ממספר הימים בהם התקיימה פעילות במליאת הכנסת. במקרה של הכנס הנוכחי מדובר היה ב-60 ימי פעילות, כלומר נוכחות המינימום של חבר כנסת עמדה על 40 ימי דיונים בלבד. 

ואפילו כאן לא נגמר האבסורד: גם בימים בהן מתקיימת פעילות במליאה, הכנסת אינה בודקת האם חבר הכנסת נכח במליאה, אלא האם נכח, ולו לדקה אחת, במשכן הכנסת ביום ובשעות שבהן התקיימה פעילות במליאה. 

יש גם לציין שהכנס הנוכחי כלל מספר קטן מהרגיל של ימי מליאה, שכן בשל המלחמה החליט יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד) לצמצם את ימי המליאה ליומיים בשבוע, מצב שנמשך מאוקטובר 2023 ועד פברואר 2024.