ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כמו יום וחצי עבודה בשבוע: בין חברי הכנסת שנכחו את מספר השעות המועט ביותר בכנס הגורלי של הכנסת שהסתיים השבוע ניתן למצוא גם שניים שמאז המלחמה "חרכו את מסכי הטלוויזיה", אבל לא את מסך הנוכחות בכניסה למשכן הכנסת. מדובר בדני דנון מהליכוד ובאלמוג כהן מעוצמה יהודית – כך עולה ממדד הנוכחות בפרלמטר של "שקוף" לסיכום הכנס. מדובר במדד אחד מתוך שורה של מדדים שנפרסם לאורך התקופה הקרובה, שנועדו לבחון את פעילותם של נבחרי הציבור בתקופה הקריטית למדינה.
כנס החורף במושב השני של הכנסת ה-25 נפתח שבוע אחרי הטבח שהתרחש ב-7 באוקטובר שבו נהרגו יותר מ-1,400 בני אדם. הכנס נפרש על תקופה שאורכה הכולל הוא 175 ימים, שמתוכם פעלו ועדות הכנסת ב-123 ימים, והמליאה פעלה ב-60 ימי דיונים.
סוגיית נוכחות חברי הכנסת במשכן עלתה לכותרות לקראת סוף הכנס, לאור ניסיון האופוזיציה לבטל את הפגרה בטענה שאין לצאת לפגרה בזמן מלחמה. מדידה חלקית של הנוכחות לאורך התקופה העלתה כמה נתונים מעניינים, בין היתר על כך שמי שצידדו בביטול הפגרה לא היו מהח"כים שהרבו לפקוד את המשכן, בלשון המעטה. נתוני הנוכחות של הכנס כולו מעלים כמה תובנות נוספות.
מנתוני יפעת עולה שדנון השתתף בתשע מעשר תוכניות "אולפן שישי" בחדשות 12 בחודשיים וחצי הראשונים מפרוץ המלחמה. באותה תקופה הוא השתתף פעמים רבות במשדרים נוספים בערוץ המרכזי. זה רק נתון קטן וחלקי מתוך כלל הופעותיו הרבות בכלי התקשורת בתקופה הזאת.
ובניגוד לריבוי הופעותיו בתקשורת מאז הטבח, דנון נכח רק 270 שעות בכנסת במהלך המלחמה. אפילו השרים יריב לוין (ליכוד), אורית סטרוק (הציונות הדתית) ומשה אבוטבול (ש"ס) פינו יותר זמן בלו"ז כדי להגיע לכנסת. כמו דנון, גם ח"כ אלמוג כהן מרבה מאז הטבח, וגם לפניו, לככב באולפני החדשות. גם הוא כמו דנון ממעט להגיע לעבודה במשכן. כהן הגיע לכנסת רק ל-299 שעות בכל הכנס.
כדי לקבל מושג כללי על כמה דלה נוכחותם, נציין שהראשון ברשימת הנוכחות, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), נכח 1,143 שעות במשכן. המחשה נוספת: בכנסת הנוכחית 197 שעות נוכחות בכנסת הן שווה ערך ליום עבודה אחד בשבוע בממוצע. כלומר בממוצע, דנון וכהן נכחו בכנסת בסביבות יום וחצי של עבודה בשבוע, לאורך כל תקופת המלחמה.
שאלנו את דנון וכהן על נתוני הנוכחות שלהם. כהן הסביר כי בחר בתקופת המלחמה לפעול בקהילתו. "אני תושב אופקים ולחמתי בקרבות של 7 באוקטובר", אמר בשיחה עם "שקוף". "בתקופה של אחרי 7 באוקטובר במשך מספר חודשים הייתי יותר באזור שלנו בדרום עם המפונים, האנשים, המשפחות השכולות, עבדתי יותר בשטח". עוד הוסיף כהן ביחס לתפקידיו בין כתלי המשכן כי "אני חבר בוועדת הרווחה בלבד, כך שבעצם ההגעה שלי למשכן הגיעה בעיקר בנושא של ועדת הרווחה, איפה שהייתי צריך להיות".
שיאן הנוכחות בכנס החורף הוא ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שנכח במשכן הכנסת בתקופת הכנס כ-1,143 שעות. בכנס הקודם הגיע רוטמן למקום השני אחרי ח"כ אופיר כץ (ליכוד) שנמצא במדד הנוכחי במקום ה-25.
במקום השני נמצא ח"כ עמית הלוי (ליכוד) עם 1,090 שעות נוכחות. בכנס הקודם, לעומת זאת, הוא הוצב במקום ה-58. במקום השלישי נמצא ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) עם 995 שעות נוכחות. בפרלמטר הקודם הוא הוצב במקום ה-30.
במקום הרביעי נמצא ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שממשיך לככב בראש מדד הנוכחות גם בכנס החורף, עם 965 שעות נוכחות. אזולאי הגיע בכנס הקודם למקום השלישי.
במקום החמישי נמצא חברו לסיעה של אזולאי, ח"כ יוסף טייב, שנכח בכנסת 903 שעות בכנס הנוכחי.
מעבר לכך, ראוי לציין כי בכל 14 המקומות הראשונים במדד הנוכחות נמצאים חברי כנסת מהקואליציה. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד) ממוקם במקום התשיעי עם 797 שעות נוכחות. ראשונת חברות הכנסת מהאופוזיציה היא ח"כ מירב כהן (יש עתיד) הנמצאת במקום ה-15 עם 743 שעות נוכחות.
חמשת חברי הכנסת המובילים מקרב האופוזיציה הם מירב כהן, חמד עמאר (ישראל ביתנו), איימן עודה (חד"ש-תע"ל), ולדימיר בליאק (יש עתיד) וטטיאנה מזרסקי (יש עתיד).
מדד הנוכחות המלא, בדומה לזה שבחן רק את שלושת החודשים הראשונים למלחמה, ממשיך לצייר את אותה תמונה עבור האופוזיציה. זו האחרונה נכחה בממוצע פחות זמן במליאת הכנסת, גם כשכוללים במדידה את חברי הקואליציה שמחזיקים גם בתפקידים בממשלה, כלומר שיכולת הגעתם למשכן היא פחותה מזו של ח"כ במשרה מלאה.
ממוצע הנוכחות בכנסת של חברי האופוזיציה עומד על 468 שעות. ללא הכללת חברי ממשלה, הנתון של הקואליציה עומד על 629 שעות בממוצע לח"כ, פער של 26%, שעות יותר בממוצע.
כשמכלילים את נתוני השרים וסגני השרים, ממוצע הקואליציה יורד ל-490 שעות לח"כ. אולם גם כשמוסיפים את הנתונים של חברי כנסת שכיהנו במקביל כשרים בכירים המנהלים מלחמה, כגון ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, השר לביטחון פנים – עדיין מדובר בממוצע גבוה משל חברי האופוזיציה, ב-22 שעות לחבר כנסת (פער של 4%).
מבין חברי הכנסת שאינם מכהנים במקביל כחברי ממשלה, בתחתית רשימת הנוכחות ניתן למצוא את אותם שמות שמצאנו גם בכנס הקודם. האחרון ברשימה נותר בעינו – ח"כ אריה דרעי (ש"ס). בכל כנס החורף נכח דרעי במשכן הכנסת 53 שעות בלבד, סכום השווה לפחות משבעה ימי עבודה תקניים במשק הישראלי.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) נמצא מקום אחד מעליו עם 203 שעות. מעליו נמצאים ח"כ וואליד טאהא (רע"ם) עם 225 שעות, ח"כ מנסור עבאס (רע"ם) עם 226 שעות, וח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) עם 247 שעות.
גם בכנס הנוכחי סיעת הציונות הדתית שומרת על המקום הראשון בממוצע השעות של חברי הסיעה, גם כשמדובר בנתון ללא חברי ממשלה, וגם כשמדובר בנתון הכולל חברי ממשלה. בממוצע ללא חברי הממשלה, כל חבר סיעה בציונות הדתית שהה 839 שעות במשכן הכנסת במהלך הכנס. במקום השני, הרחק מאחוריה, נמצאות סיעת ש"ס ויהדות התורה עם ממוצע של 674 שעות נוכחות, עוצמה יהודית עם 616 שעות, והימין הממלכתי עם 597 שעות.
בתחתית הרשימה ניתן למצוא את סיעת רע"ם עם ממוצע נוכחות של 339 שעות לחבר כנסת. מעליה נמצאת סיעת העבודה עם ממוצע של 476 שעות, סיעת יש עתיד עם 478 שעות, חד"ש-תע"ל עם 496 שעות וסיעת ישראל ביתנו עם 512 שעות.
כשמשקללים את הנתון המלא עם ח"כים שהם חברי הממשלה, סיעת הציונות הדתית נותרת בראש הטבלה עם 665 שעות בממוצע לחבר כנסת, אחריה סיעת יהדות התורה עם 623 שעות, ש"ס עם 527 שעות, למקום הרביעי עולה ישראל ביתנו עם 512 שעות, וחד"ש-תע"ל במקום החמישי עם 493 שעות בממוצע לחבר כנסת.
גם במדרוג הזה תחתית הטבלה שייכת לסיעת רע"ם עם אותה תוצאה, כשמעליה סיעת המחנה הממלכתי עם 377 שעות, הימין הממלכתי עם 387 שעות, הליכוד עם 462 שעות ועוצמה יהודית עם 470 שעות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק