משרדים נוספים פרסמו נהלי לוביסטים, אך השאלה "מיהו לוביסט?" נותרה בלב המחלוקת

משרד העלייה והקליטה, ומשרד הבינוי והשיכון פרסמו נהלים פנים-משרדיים להתנהלות מול שדלנים. בכך הגיע מספר משרדי הממשלה בהם פורסם נוהל לתשעה משרדים, בהם משרד האוצר, הכלכלה, והתיירות.

פרסום הנהלים, עליו הודיעו המשרדים ליועמ"ש עמותת "הצלחה" עו"ד אלעד מן, הוא מבורך, אלא שקיים הבדל גדול ביניהם. הפער נובע בעיקר מהבדל בהגדרת מיהו שדלן. בעוד שהנוהל במשרד העלייה והקליטה רחב וכולל, באופן יחסי, הנוהל של משרד הבינוי והשיכון מצומצם ועתיד להסתיר את רובה המוחלט של פעילות הלובינג המתבצעת מול הפקידות במשרד.

מוטת הכנפיים של הנהלים

הגדרת מיהו שדלן בנהלים המסדירים את פעילות השדלנים במשרדי הממשלה, משולה ל"מוטת הכנפיים" של הנוהל. ההגדרה קובעת למעשה על מי חל הנוהל, לדוגמה אם הנוהל חל רק על לוביסטים צד-שלישי (יועצים) מקצוענים המועסקים בחברות לובינג או עצמאיים, כמו לדוגמה הלוביסטים של חברת "הקבינט" המייצגים את מפעל "נשר", או שהוא חל גם על מה שמכונה "שדלן ביתי" (In-house lobbyist), כלומר מנכ"ל "נשר", אחראי הרגולציה בחברה או כל בעל תפקיד בגוף מסחרי המגיע למשרד הממשלתי לצורך קידום אינטרסים של מעסיקו.

מצב בו חובת הדיווח חלה רק על מפגשים עם לוביסטים צד-שלישי, מסתיר את פעילות הלובינג הנרחבת של הגופים המסחריים, כיוון שרוב המפגשים של פקידות ממשלתית היא מול סוגים שונים של "לוביסטים ביתיים", ורק במקצתם נוכחים לוביסטים צד-שלישי. 

מעקב "שקוף" אחרי נהלי הלוביסטים:
גוררים רגליים: במשרד התקשורת לא יאמצו נוהל לוביסטים בקרוב
בעקבות ביקורת "שקוף": שיפור בנוהל הלוביסטים החדש של משרד המסורת
המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות פרסם נוהל התנהלות מול לוביסטים
עלו על הגל: משרד הכלכלה פרסם נוהל התנהלות מול שדלנים

בעוד שבנוהל של משרד העלייה והקליטה ההגדרה כוללת גם "שדלן ביתי", כשהכוונה לכל גורם המועסק דרך קבע בגוף מסוים ומגיע מטעמו למשרד הממשלתי כדי לקדם אינטרסים, במשרד הבינוי והשיכון ההגדרה צרה וחלה רק על לוביסטים צד-שלישי. אלא שגם בקרבם ההגדרה מחריגה את אלו המייצגים "גופים יציגים" כגון הסתדרות העובדים והתאחדות התעשיינים. בנוסף, הוחרגו גם לוביסטים המייצגים גופים ציבוריים כגון רשויות מקומיות או תאגידים ממשלתיים, ולוביסטים שהם למעשה עורכי דין המייצגים לקוח המצוי בהליך מול המשרד הממשלתי. 

בסופו של דבר, הגדרת הנוהל במשרד הבינוי והשיכון היא הצרה ביותר מכל הגדרות השדלן הקיימות במשרדי הממשלה, ואף מההגדרה הקיימת בחוק הכנסת. בכך מובטח למעשה שרוב פעילות הלובינג במשרד תמשיך להיות מוסתרת גם אחרי פרסום הנוהל.

מקרה אחד מבין רבים שיכול להוות דוגמה לסוג פעילות לובינג שאינה כפופה לנוהל שפורסם, הוא זה שנחשף ביומן מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר אביעד פרידמן מסוף שנת 2022, רשומה פגישה שהתקיימה בינו ובין בעלי חברת היזמות "גשם" שבבעלות יוסי מזרחי ושמגר ואקנין. החברה פועלת לטענתה ב-29 ערים בישראל, ונושא הפגישה שמוזכר בלו"ז המנכ"ל הוא "פתרון חסמים". על פי ההגדרה הנוכחית של שדלן, הפגישה אינה מחויבת בדיווח כפגישה עם לוביסטים, אל אם מי שביקש אותה ומששתף בה הוא הלוביסט החיצוני ששכרה חברת "גשם". 

הגדרת השדלן במשרד העלייה והקליטה כוללת שדלנים צד-שלישי ושדלנים ביתיים. ההחרגה בהגדרת השדלן נוגעת ללוביסטים המייצגים רשויות מקומיות או תאגידים ממשלתיים, גם לוביסטים ביתיים מהגופים הציבוריים הללו, וגם לוביסטים צד-שלשי. 

מתי צריך לדווח? זה תלוי

שני הנהלים הנוכחיים, כמו קודמיהם, פורסמו לאור המלצת המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, שנשלחה למשרדי הממשלה באוקטובר 2022. המלצת לימון כוללת פרוט סעיפים שנוהל מפגשים עם שדלנים אמור לכלול, ביניהם סעיף חובת תיעוד והתנהלות מול פעילות שדלנים. לימון המליץ על חובת תיאום פגישות מראש עם שדלן, כשהפגישה המתקיימת תעסוק רק בנושא שנקבע מראש, זאת על מנת לא לאפשר ניצול של קידום אינטרס מסוים אחד כדי לקדם בדרכי עורמה אינטרס אחר. 

עוד הומלץ כי הפקידות תרשום את הפגישה ביומן, תוודא לפניה את מי עתידים לפגוש ומי הלקוחות שהשדלן מייצג. ההמלצה הייתה להחיל חובה על תיעוד הפגישה, ולכלול בתיעוד פרטים לגבי מועד הפגישה, מהות הפנייה לפקידות הציבורית, הנושא בו עסקה הפגישה, זהות השדלן והמשתתפים בפגישה, זהות הלקוח של השדלן, ותמצית סיכום של עיקרי הפגישה. 

נוהל משרד העלייה והקליטה שפורסם קובע שאת הדיווחים לממונה יש להעביר "בסמוך" לסיום המפגשים, אולם מותיר את ההגדרה הגמישה. עם זאת, הנוהל כולל חובה לדיווח רבעוני למנכ"ל, של כל סמנכ"ל או מנהל מחוז, על ריכוז המפגשים עם שדלנים שהתקיימו ברבעון החולף. בנוסף, הנוהל כולל חובת רענון אחת לשנה  בדבר הנוהל, כולל צורך בעדכון ההוראות בעתיד. 

בנוהל של משרד הבינוי והשיכון ניתן למצוא תחימת זמן של חובת הדיווח על המפגשים לממונים. הנוהל מגדיר כי חובה לתעד את המפגש "מיד לאחר הפגישה", ולדווח עליה לממונה האחראי בטווח שלא עולה על שבוע מקיום הפגישה. 

הנוהל גם כולל סעיף המתייחס לזיהוי פעילות מרובה של שדלנים, וקובע כי ממונה המזהה פעילות מרובה של שדלן מסוים מול עובדים ביחידה, המתבססת על בקשות השדלן, יברר מול היועץ המשפטי במשרדו האם פעילות זו לא מהווה קושי משפטי בקידום העבודה בנושאים הנוגעים לפעילות השדלן. בנוסף, הנוהל כולל סעיף ענישה אפשרית, ומדגיש כי הפרה של הנחיות הנוהל עשויה, במקרים מסוימים, להוות עבירת משמעת לפי סעיף 17 לשירות המדינה.