ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

דווקא בזמן מלחמה: ירידה של 30% בהשתתפות הח"כים בהצבעות במליאה

חוקים חשובים ותקדימיים שרק ח"כים בודדים הצביעו עליהם לא היו מראה חריג בכנס החולף במשכן • הח"כים מש"ס, פרט ליו"ר דרעי, הרבו להשתתף בהצבעות • שיאן הקואליציה - אופיר כץ, שיאנית האופוזיציה - מירב בן ארי • מדד ההשתתפות בהצבעות במליאה - כתבה שנייה בפרויקט הפרלמטר של "שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מתוך 120 חברי כנסת, רק 21 טרחו להצביע במליאה על חוק תקדימי, ראשון מסוגו בעולם, שכונה "חוק המחשבות". וזה רק אחד מעשרות חוקים שאושרו או נדחו בכנס החורף של הכנסת, שרבים מהם הוכרעו בקולות בודדים בלבד. כך עולה מבדיקת מדד ההצבעות בכנסת, אחד מתוך כמה מדדים בפרויקט הפרלמטר של "שקוף". 

בכנס החורף של המושב השני בכנסת ה-25 התקיימו 925 הצבעות, ירידה של 20% (238 הצבעות) בהשוואה לכמות ההצבעות בכנס הקודם. הסיבה לכך נובעת מההחלטה לבטל את אחד מבין שלושת ימי פעילות המליאה הקבועים, שנותרה על כנה מאוקטובר 2023 ועד פברואר 2024.

לצד הירידה במספר ההצבעות חלה ירידה גם באחוז השתתפותם של הח"כים. בכנס הקודם הח"כ שהיה במקום הראשון הצביע ב-92% מההצבעות. בכנס הנוכחי די היה ב-80% כדי להגיע לשם. הח"כ שהגיע למקום האחרון בכנס הקודם השתתף ב-46% מההצבעות, ובכנס הנוכחי ב-19% בלבד. הירידה באחוזי ההצבעה ברורה ולאורך כל שדרת התוצאות. 

אחוז ההצבעות הממוצע של כלל 120 חברי הכנסת עמד בכנס הזה על 42%, ירידה של 30% מהממוצע בכנס הקודם, שעמד על 72%. הפער בתוצאות אינו מצטמצם כמעט גם כשמוציאים מהמשוואה את תוצאות הח"כים המכהנים במקביל כשרים וסגני שרים, ועומד במקרה כזה על 28%.

על אף הירידה הכללית בנוכחות בהצבעות, במקרים של חוקים שתפסו את עין התקשורת או שהיו במחלוקת פוליטית, הנוכחות הייתה גבוהה. בראשן נמצאת ההצבעה על התיקונים לחוק התקציב לנוכח הוצאות המלחמה. ההצבעה בקריאה שלישית על התקציב התקיימה ב-13 במרץ והשתתפו בה 117 ח"כים, 62 הצביעו בעד ו-55 נגד. 

ההצבעה על תקציב המדינה בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הצעת חוק שכונתה "חוק אלג'זירה", שמטרתה הענקת סמכויות לרה"מ ושר התקשורת להורות על סגירת כלי תקשורת זר העוין את ישראל, עברה בקריאה שלישית ב-1 באפריל. בהצבעה נכחו 82 חברי כנסת. 71 הצביעו בעד, 10 נגד וחבר כנסת אחד נכח אך לא הצביע. 

אולם פרט למקרים הבולטים הללו, חלק ניכר מהצעות החוק, גם החשובות ואפילו התקדימיות מבחינה עולמית, עברו במליאה בנוכחות דלה. רק 8 ח"כים הצביעו על תיקון 5 לחוק בתי הקברות הצבאיים, שנועד להתיר קבורת סוהרים ולוחמי אש בבתי קברות צבאיים. 

על חוק תקדימי שסיקרנו וכונה "חוק המחשבות" הראשון בעולם, לפיו ניתן להרשיע אדם על מחשבות לביצוע פעולת טרור, עוד בטרם עשה ולו מעשה אחד כדי להוציאן לפועל, הצביעו 21 ח"כים בלבד, 17 בעד וארבעה התנגדו. 

רק 17 ח"כים מצאו לנכון להכניס לרזומה ההצבעות שלהם תמיכה בחוק שיחייב פרסום תמונות נזקי עישון על חפיסות סיגריות, חוק שטורפד במשך עשרות שנים על ידי חברות הטבק. כולם הצביעו בעד. 

המצביעים, והמצביעים פחות

ומי הח"כים שהרבו לפקוד את ההצבעות במליאה? בפעם שלישית ברציפות, שיאן ההצבעות במליאת הכנסת הוא ח"כ אופיר כץ (ליכוד) עם 741 הצבעות, כלומר 80% הצבעה. 

במקום השני ניתן למצוא את ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), עם 677 הצבעות, 73%. אחריה נמצאת ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) עם השתתפות ב-71% מההצבעות.  

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) ממוקם במקום הרביעי עם 69% הצבעה ובמקום החמישי נמצא יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) עם אחוז הצבעה של 67%.  

ומי היו אלה שהצביעו פחות? באופן מעט מפתיע אולי, אחד מחברי הכנסת בתחתית המדד הוא יו"ר ועדת הכספים ואחד הח"כים הוותיקים במשכן, משה גפני (יהדות התורה), שהשתתף ב-32% מההצבעות בלבד (292 הצבעות). סביב אותו אחוז הצבעה ניתן למצוא את חברי הכנסת רם בן ברק (יש עתיד), קארין אלהרר (יש עתיד), דני דנון (ליכוד) ודוד ביטן (ליכוד). 

מירב בן ארי ואופיר כץ (צילומים: פלאש 90)

עוד תוצאה מעניינת היא כמות ההצבעות במליאה של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. אוחנה משובץ במקום התשיעי במדד הנוכחות במשכן, אולם רק במקום ה-78 בכמות ההצבעות במליאה שאותה הוא אמור לנהל בחלק ניכר מזמנו. אוחנה השתתף בכנס הנוכחי ב-338 הצבעות (37%) בלבד. באופן מפתיע מדובר בתוצאה נמוכה בהרבה מממוצע ההצבעות הסיעתי בליכוד, כפי שנראה בהמשך. 

האחרון במדד ההצבעות, לא כולל חברי ממשלה, הוא ח"כ מנסור עבאס (רע"מ), עם 176 הצבעות בלבד, 19%. מעליו ברשימה נמצאים חברי סיעת המחנה/הימין הממלכתי. את מיעוט ההצבעות שבהן השתתפו אפשר אולי לייחס בין היתר לחברותם בממשלה, ולרצונם להימנע מהשתתפות בהצבעות שנויות במחלוקת עבור מצביעיהם.

הסיעה הנוכחת ביותר בהצבעות: ש"ס

ואיך זה נראה מבחינה סיעתית? ממוצע ההצבעות של הח"כים מש"ס הוא הגבוה ביותר, גם כשכוללים בתוכו את יו"ר המפלגה אריה דרעי, שכמעט לא נוכח במשכן או משתתף בהצבעות. הממוצע של ש"ס עומד על 503 הצבעות לחבר כנסת. ללא התוצאה של דרעי הממוצע קופץ ל-537 הצבעות. 

במקום השני נמצאת הסיעה המרכזית בקואליציה, סיעת הליכוד, עם ממוצע של 454 הצבעות. אחריה סיעת הציונות הדתית עם 446 הצבעות. במקום הרביעי נמצאת סיעת האופוזיציה הראשית, יש עתיד, שהיא גם סיעת האופוזיציה הנוכחת ביותר במליאה. ממוצע ההצבעות של חברי הכנסת מטעמה עומד על 427. חד"ש-תע"ל נמצאת במקום החמישי עם ממוצע של 426 הצבעות. 

כשמחשבים בממוצע את הצבעות חברי הכנסת שמכהנים במקביל כחברי ממשלה, ש"ס עדיין במקום הראשון, אולם במצב כזה למקום השני עולה יש עתיד, לשלישי חד"ש-תע"ל, לרביעי יורדת הציונות הדתית, והליכוד יורד מהמקום השני למקום החמישי. 

בשני המקומות האחרונים בכמות ההצבעות הממוצעת ממוקמות סיעות הימין הממלכתי (245 הצבעות) והמחנה הממלכתי (278 הצבעות). מעליהם ניתן למצוא את מפלגת העבודה עם ממוצע נמוך של 343. התוצאה הנמוכה ביותר בסיעה היא 288 הצבעות (31%) של יו"ר המפלגה ח"כ מרב מיכאלי, אולם התוצאה הטובה ביותר, של ח"כ נעמה לזימי, היא 389 הצבעות (42%), לא הרבה יותר טובה משל מיכאלי.  

אופוזיציה מתפקדת (יותר)

נתון חשוב נוסף נוגע לתפקוד האופוזיציה בכנס הנוכחי. בכנס הקודם, חברי הקואליציה הרבו יותר להשתתף בהצבעות מאשר חברי האופוזיציה, בפער של 4%. בכנס הנוכחי לעומת זאת, חברי האופוזיציה השתתפו בממוצע ביותר הצבעות מאשר הקואליציה, בפער של כאחוז וחצי.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,843 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!