הסיפור על האריה שלא רצה להיות חבר כנסת

"אני, אריה מכלוף דרעי, בן אליהו ואסתר זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת". אלה דבריו האחרונים מעל דוכן המליאה של ח"כ אריה דרעי בכנסת הנוכחית, והם נאמרו לפני כמעט שנתיים, ב-28 בדצמבר 2022. הייתה זו הפעם השנייה והאחרונה שחבר הכנסת דרעי עלה לדוכן הנואמים.

• בעקבות הפרסום ב"שקוף": פנייה לוועדת האתיקה נגד דרעי, לפיד, ליברמן ועבאס
• ומי (כמעט) לא בא? אריה דרעי: נוכחות הח"כים במושב הכנסת
• הפרלמטר של "שקוף": רוטמן שיאן הנוכחות, האופוזיציה לא הטילה "מצור" על הקואליציה

מאז אותה הופעה נדירה במשכן, כך עולה מבדיקת "שקוף", דרעי לא רק שלא נכח כמעט בכנסת, הוא גם לא ביצע אף לא אחד מתפקידיו הפרלמנטריים כח"כ בבית המחוקקים הישראלי. בכל הכנסת ה-25 דרעי הגיש הצעת חוק אחת בלבד, הוא אינו חבר באף ועדה מוועדות הכנסת, לא נכח בשום דיון, לא הגיש כל הצעה לסדר או שאילתה למשרדי הממשלה. כלום.

ולא רק זאת: נראה שבכל הנוגע לדרעי (וגם לאחרים) מי שאמור לפקח ולהטיל סנקציות על חוסר המעש המוחלט של יו"ר ש"ס בכנסת – לא מבצע את תפקידו כראוי. 

באיחור של כמעט שנה וחצי התפרסמה בסוף נובמבר החלטת ועדת האתיקה בדבר היעדרויות חברי כנסת מעבר למותר בתקנון. ח"כ אריה דרעי (ש"ס) כיכב בה כמי שקיבל את העונש החמור ביותר בנושא. למרבה הבושה ועדת האתיקה דנה בנוכחות הח"כים בשני הכנסים הראשונים בלבד של הכנסת הנוכחית, בזמן שאנו מצויים כבר בכנס החמישי. מדוע? אולי אחת הסיבות היא ח"כ דרעי והפחד של חברי הוועדה מהצורך המתבקש להענישו? 

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

מעניין לציין שההחלטה שהתקבלה בנובמבר מגיעה רק אחרי שיו"ר הוועדה הקודם, ח"כ ינון אזולאי מש"ס, התפטר ביולי השנה בטענה לאי עמידה בעומס, ובמקומו מונה ח"כ משה רוט (יהדות התורה). אזולאי כיהן כיו"ר בתקופה בה אמורים היו לבדוק נוכחות ח"כים בשלוש מבין חמשת הכנסים אולם לא נבדקה אפילו אחת, אף שהוגשו בנושא תלונות ופניות של התנועה לאיכות השלטון. 

"הוועדה החליטה להטיל על חבר הכנסת אריה דרעי שלילת שכר של שלושה ימים וכן סנקציה של הערה בהתאם לסעיפים 13ד()ד(5) ו-(1) לחוק החסינות", נכתב באותה החלטה. "הוועדה קוראת לחבר הכנסת דרעי להימנע מחריגה ממכסת ההיעדרויות בעתיד". 

החלטת ועדת האתיקה בנובמבר הייתה עדינה עם דרעי וחברי הוועדה קיבלו חלק מתירוציו עד כה. משכך, מעניין יהיה לבדוק עד כמה ימשיכו לקבל את התירוצים המתחלפים שיסבירו בעתיד את היעדרותו הקיצונית גם בשני הכנסים הבאים שאמורים להוציא לגביהם החלטות נוספות.

החלום ושברו

בעת שהושבע לשר היה ידוע שייתכן שימיו בתפקיד ספורים, לאור הסדר הטיעון שחתם בינואר 2022 שבמסגרתו נקבע כי דרעי יפרוש מהכנסת ה-24 ושסוגיית הקלון בעונשו תידון בעתיד. רדיפת הכוח והשררה הובילה את דרעי לנסות ולאתגר את ההסכם כשהכריז בבחירות האחרונות לכנסת כי במידה וייבחר בכוונתו לכהן כשר בממשלה. לאור העובדה שבעסקת הטיעון לא הוטל עליו קלון, עלתה השאלה האם הטריק שלו "יחזיק בג"ץ"? 

שלושה שבועות לאחר מינויו לשר התקבלה התשובה – בג"ץ פסל את המינוי לאור עתירת התנועה לאיכות השלטון. "דבק במינויו של דרעי לשר בממשלה ה-37 פגם של חוסר סבירות קיצוני. זאת, משום שמינוי זה עומד בסתירה חמורה לעקרונות יסוד של שלטון החוק, טוהר מידות ונקיון כפיים שלהם מחויבים נבחרי הציבור ואשר מן הראוי כי ינחו את ראש הממשלה במינוי שרים", נקבע בפסק הדין של בג"צ שהחזיר את דרעי באופן מלא לספסל חברי הכנסת.

אחרי פסיקת בג"ץ חבר הכנסת דרעי היה פעלתן מאוד בניסיונות להחזיר לעצמו את חברותו בממשלה, אולם את הדברים עשה באמצעות חברי הכנסת בסיעתו שנשלחו לקדם חקיקה שתחזיר את דרעי לממשלה, חקיקה פרסונלית, בוטה ומושחתת שקודמה במסגרת ניסיון ההפיכה המשטרית ושכונתה "חוק דרעי 2". החוק עבר קריאה ראשונה באמצע מרץ, והונח על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית ב-29 במרץ 2023 ומאז קידומו הוקפא. 

הקפאת החוק קשורה כנראה לשתי סוגיות, הראשונה היא שהחוק היה מאוד לא פופולרי. אפילו בקרב הציבור החרדי סקרים הצביעו על רוב מוחץ של 64% המתנגדים למינוי דרעי שוב לשר. הסיבה השנייה היא שההערכות מקיר-לקיר היו שבג"ץ עתיד לפסול את החוק הפרסונלי הבוטה שקודם על ידי דרעי באופן עקיף, ועל ידי חברי סיעתו בכנסת באופן ישיר, או לכל הפחות בג"ץ יורה להחילו רק מהכנסת ה-26.  

בכך התנפץ שוב חלומו של דרעי להתמנות לשר בכנסת ה-25, מה שאמור היה להוביל אותו להשלמה עם כהונתו בכנסת הנוכחית כחבר כנסת מהשורה. אך כנראה קשה למנהיג הוותיק של התנועה לשבת בכנסת כח"כ ולהתבונן ב"ילדיו הפוליטיים", אלה שחבים לו את הקריירה הפוליטית שלהם, ממונים למשרות שר שייעד עבור עצמו ומקבלים משכורת גבוהה משלו.

דיירי הדיור הציבורי – מעניינים כקליפת השום

בנאומו הראשון במליאה (מבין השניים) בכנסת ה-25 בירך דרעי את ח"כ אברהם בצלאל על הצטרפותו, והסביר כי תפקיד חברי ש"ס בכנסת הוא "לענות ולענות ולעשות ולהשתדל – זה המוטו המרכזי שאנחנו מחויבים לו עד הסוף". אולם פעילותו, כפי שמשתקפת בנתונים של אתר "זמן כנסת" ואתר הכנסת, מוכיחה כי דבריו כוונו כנראה לחברי הסיעה האחרים בלבד, ולא חלים עליו עצמו. 

מתחילת הכנסת הנוכחית ניתן למצוא רק הצעת חוק אחת שח"כ דרעי חתום עליה כמוביל – הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), שהונחה על שולחן הכנסת בסוף מרץ 2023. מדובר בהצעת חוק מבורכת שמאחוריה הכוונה לסייע לשכבות מוחלשות, הצעת חוק המהווה המשך להצעת חוק הדיור הציבורי של ח"כ רן כהן ממרצ, חוק שרבים מדיירי הדיור הציבורי חבים לו את ביתם. 

ביולי 2023 עלתה הצעת החוק החשובה לדיון במליאה, אולם דרעי לא טרח אפילו לעלות ולהציג את הצעתו כמקובל. במקומו עלה לדוכן ח"כ ינון אזולאי. "אני רוצה להודות ליושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, שעשה את כל המאמצים כדי שהחוק הזה יעבור", טען אזולאי מעל דוכן הנואמים.

ומה עלה בגורל ההצעה? היא תקועה עדיין בראשית הליך החקיקה. "קידום הצעת החוק מצטרף לשורה ארוכה של צעדים חברתיים שנוקטת הממשלה – וכמובן תנועת ש"ס, התנועה החברתית שלנו – בעידודו ובדחיפתו של יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי", טען ח"כ אברהם בצלאל באותו דיון מליאה. 

דרעי גם לא הגיע לשתי ישיבות ועדת הפנים שמכינה את החוק עד עצם היום הזה לקריאה ראשונה. בראשות הוועדה עומד ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה. אך הדיון האחרון על החוק התקיים בפברואר 2024. לעניים יש זמן. 

לשם השוואה, וכדי שנבין מה יכולותיו של דרעי כשהוא באמת רוצה לקדם משהו – את חוק "דרעי 2" לקח חודש וחצי בלבד להביא למצב שבו הונח על שולחן המליאה, מוכן לקריאה שנייה ושלישית.

החוק עבור השכבות החלשות תקוע בתהליכי החקיקה כבר כמעט שנתיים. 333 חוקים עברו את כל שלבי החקיקה בכנסת ה-25, 103 מהם חוקים פרטיים, והצעת החוק היחידה שהוביל ח"כ דרעי, יו"ר ש"ס החברה בקואליציה, חוק שזוכה לתמיכה ממשלתית ושנטען כי דרעי עושה כל מאמץ כדי שתחוקק, טרם עלתה אפילו להצבעה בקריאה ראשונה במליאה, וזאת יותר משנה וחצי אחרי העברתה בטרומית.  

ישיבות בוועדות, הגשת שאילתות והצעות לסדר: אפס

אם דרעי לא הגיע אפילו לישיבות הוועדה על החוק שהגיש בעצמו, קל להבין שלא הגיע לאף ישיבת ועדה אחרת שהתקיימה בכנסת הנוכחית. מניין השאילתות השאילתות ישירות/ רגילות/ דחופות עומד על אפס, כמו גם מניין ההצעות לסדר לדיוני המליאה שהגיש בכנסת הנוכחית. 

כמות שעות הנוכחות של דרעי בכנסת (390 שעות) בכל השנתיים של כהונתה שווה לפחות מחודשיים וחצי שעות עבודה של עובד ממוצע במשק הישראלי (לפי 8 שעות עבודה – 5 ימים בשבוע). משכורתו עומדת על סכום של 47,583 שקלים. במידה ונחלק את שעות העבודה ל-24 חודשי כהונת הכנסת הנוכחית הרי שאת המשכורת היפה הזו קיבל ח"כ דרעי עבור 16.5 שעות נוכחות בממוצע בחודש בכנסת.  

חוק חסינות חברי הכנסת מחייב חבר כנסת שאינו חבר ממשלה לנכוח בשני שליש מישיבות המליאה (67%) בכל כנס של הכנסת. שרים מחויבים בנוכחות של לפחות מחצית מכמות ישיבות המליאה. מדובר בדרישה מינימלית, על סף המגוחכת, של חובת נוכחות לבעל משרה במקום עבודתו. 

לשם המחשה, בשני הכנסים של המושב הראשון של הכנסת, המתפרשים על 365 ימים בשנה, התקיימו רק 68 ימי מליאה, שמתוכן היה אמור חבר כנסת מהשורה לנכוח בחובה רק ב-41 ימים. 

כלומר, באותה שנה חלה חובה על ח"כ מהשורה להגיע למינימום של 41 ימי עבודה, ואם לא די בזה, אפילו לא נבדק כמה זמן חבר הכנסת נכח ביום בו הגיע לעבודה. לדוגמה, גם אם נכנס למשכן הכנסת לעשר דקות בלבד, מצביע על חוק כלשהו במליאה ומיד לאחר מכן עוזב את המשכן – הדבר נחשב כיום עבודה מלא לצורך חישוב העמידה במינימום הנדרש. עד כדי כך הדרישות מחבר כנסת הן מינימליות. 

נתוני הנוכחות של ח"כ אריה דרעי בכנסת ה-25:

בדיקתנו את שעות הנוכחות של ח"כ דרעי בכנס השלישי והרביעי מעלה שכשהנתונים יגיעו לוועדת האתיקה, על חבריה תהיה מוטלת כנראה החובה להעניש את דרעי בחומרה, אולי בחומרה חסרת תקדים, בהתאם לחוסר תפקודו בכנסת שכנראה גם הוא חסר תקדים. מן הראוי שחברי הוועדה לא יצמצמו את ראייתם רק לנתוני הנוכחות במליאה של דרעי שאפילו לא מתקרבים למינימום הנדרש, אלא עליהם לקחת בחשבון גם את חוסר תפקודו הכולל מתחילת פעילות הכנסת. 

מדוברות ש"ס נמסר בתגובה לממצאים: "יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי משקיע את רוב זמנו בישיבות קבינט המלחמה ופגישות עם משפחות חטופים ואישים הקשורים לניהול המלחמה. יחד עם זאת, הוא שותף מלא לעבודה הפרלמנטרית בכנסת, לחוקים ולפעולות ששרי וח"כי ש"ס מובילים בוועדות הרווחה, הבריאות, הכספים, החינוך והחקלאות למען לוחמי המילואים ומשפחותיהם ותושבי הדרום והצפון".

התשובה מספקת הצצה לאחד משלל התירוצים שכנראה יספק חבר הכנסת דרעי לחברי ועדת האתיקה – הוא יטען כי לא נכח במליאה לאור תפקידו כמשקיף בקבינט המלחמה. אולם לטיעון יש שתי חולשות עיקריות שעל ועדת האתיקה לשים עליהן דגש: ראשית על חברי הוועדה לבדוק האם ישיבות הקבינט הביטחוני המדוברות התרחשו במקביל לישיבות מליאה, ושנית עליהם להחליט האם העובדה שחבר כנסת דאג לסדר לעצמו "עבודה נוספת" שאינה מתפקידו הסטטוטורי כחבר כנסת יכולה לבוא על חשבון חובותיו המינימליות כחבר כנסת. 

הנתונים מוכיחים שככל שהמלחמה התקדמה ונכנסה לשגרה – כך דרעי נעדר יותר ויותר מהמשכן. בחודשי כנס הקיץ ולאחריו המפלגות החרדיות עסקו רבות במאבקי הבחירות לרבנים הראשיים של ישראל, ודווח כי דרעי מעורב עמוקות בבחישות שמאחורי הקלעים. 

לפי מדדי הפעילות של דרעי, מדובר בחבר כנסת שהמונח "נוכח-נעדר" מהווה מחמאה עבורו. מבחינת עשייה פרלמנטרית דרעי פשוט כמעט לא עשה דבר בשנתיים שבהן מכהנת הכנסת הנוכחית, וגם זו לשון הפרזה.

אולי בעקבות הנתונים הבוטים הללו יהיה מי שירים את הכפפה ויגיש, לראשונה אי-פעם, תביעה נגד חבר כנסת על מנת שיחזיר לציבור את שכרו, או שיפרסם את יומניו ויוכיח מה עשה בשנתיים האחרונות כחבר כנסת. תביעה כזו עשויה להוביל לתוצאות מעניינות, אם לא מבחינה משפטית אז לבטח מבחינה ציבורית.