בדיקת "שקוף": רק מחצית מהשאילתות של הח"כים זכו לתשובה בתחילת המלחמה

בשלושת החודשים הראשונים למלחמה רק שליש מחברי הכנסת עשו שימוש בכלי השאילתה העומד לרשותם, כך עולה מבדיקת הפרלמטר של "שקוף". מתוך 67 שאילתות רגילות ודחופות שהוגשו, ושאליהם לציבור יש גישה, כמחצית מהשאילתות (33) נותרו ללא מענה. זאת על אף שמשרדי הממשלה היו מחויבים לתת תשובה לכל המאוחר עד לפני חודש. בחלק מהמקרים האיחור במענה עומד על כמעט ארבעה חודשים.

כלי השאילתה נועד לסייע לחברי הכנסת בפיקוח על עבודת משרדי הממשלה, באמצעות העמדת שאלות הנוגעות לנושאי האחריות של המשרדים ותוך חיוב משרדי הממשלה להשיב תוך פרק זמן מוגדר. שימוש נכון של חבר כנסת בכלי עשוי להביא לחשיפת עוולות, להשקפת העשייה המשרדית לציבור, ואף לשינוי מדיניות נקודתי. 

אלא שבדיקת "שקוף" מגלה כי כלי השאילתה עבר תהליך של שחיקה, וכיום לא רק שהשימוש שנעשה בו מצומצם אלא שהמענה הניתן לו כמעט ומייתר אותו בפועל. כך למשל: משרד החינוך לא טרח להשיב לאף שאילתה – רגילה או דחופה – שהוגשה לו בתקופה שבדקנו, בזמן שמשרד הביטחון (שזכה במספר השאילתות הרב ביותר – 11), השיב רק על שתי שאילתות. הפרלמטר של "שקוף" צולל לנתונים.

על מה התבססנו?

מוסד השאילתות בכנסת עומד על שלוש רגליים: רגילה, דחופה וישירה (פירוט ההבדלים ביניהן בבוקסה למטה). 

אתר הכנסת מנגיש לציבור מידע בנוגע לשאילתות הרגילות והדחופות, שעליהן השרים צריכים לתת תשובה במליאת הכנסת. המידע הנגיש לציבור כולל את נושא השאילתה, מי מחברי הכנסת הגיש אותה ולאיזה משרד, התאריך בו היא נשלחה, סוג השאילתה (רגילה או דחופה), ואם ומתי ניתן לה מענה.

מנגד, השאילתות הישירות – המועברות ישירות מחבר הכנסת לשר, ואינן מקבלות מענה במליאה – אינן נגישות לציבור הרחב, ופרטיהן לא מפורסמים.

מערכת "שקוף" קיבלה לידיה נתונים על מספר השאילתות הישירות שנשלחו, בחלוקה לפי חברי כנסת. נתונים אלה שוקללו לתוך המספר הכולל, יחד עם מספר השאילתות הרגילות והדחופות. 

עם זאת, אין בידינו נתונים על נושאי השאילתות הישירות והמשרדים שאליהן הוגשו. בנוסף, חסרים נתונים על מספר השאילתות הישירות שזכו לקבל מענה. לכן, ההתייחסות לאחוזי השאילתות שנענו תהיה מתוך מספר השאילתות הרגילות והדחופות, בהשמטת השאילתות הישירות. כך או כך, מדובר בנתונים מדאיגים. 

כאן המקום להגיד שראוי שבשנת 2024 תימצא הדרך בה מוסדות הכנסת ינגישו לציבור את המידע הנוגע גם לשאילתות הישירות המוגשות על ידי חברי הכנסת, ולכל הפחות את הנתונים הגולמיים: מי הגיש, לאיזה משרד, מועד ההגשה ומועד המענה.

שיאני השאילתות

בין 16 באוקטובר 2023 עד 16 בינואר 2024, הגישו חברי הכנסת 125 שאילתות: 58 מהן היו שאילתות ישירות, 49 מהן היו רגילות ו-18 היו דחופות. 

משקלול הנתונים עולה כי בשלושת החודשים הראשונים למלחמה רק שליש מחברי הכנסת – 39 ח"כים – עשו שימוש בשאילתות. מיעוט מתוכם – שבעה חברי כנסת בסך הכל – הגישו את רוב השאילתות – 72 מתוך 125 שאילתות בסך הכל (58%). 32 הח"כים הנותרים הגישו במצטבר 53 שאילתות בלבד (42%). 

ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) הוא שיאן השאילתות, עם 21 שאילתות, כש-11 מהן ישירות. במקום השני נמצאת ח"כ נעמה לזימי (העבודה) עם 20 שאילתות, כשחמש מהן ישירות. ח"כ נאור שירי (יש עתיד) ממוקם במקום השלישי עם תשע שאילתות, עמית הלוי (הליכוד) ועאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) חולקים את המקום הרביעי עם שש שאילתות, ואת המקום החמישי חולקים ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) וח"כ אפרת רייטן (העבודה) עם חמש שאילתות כל אחד. 

רוב השאילתות (הרגילות והדחופות) עסקו, מטבע הדברים, בסוגיות הקשורות באופן ישיר ועקיף למלחמה ולמחדל שבעה באוקטובר. ואולם, היו גם כאלה שעסקו בנושאים אחרים. כך למשל, ח"כ כסיף הפנה למשרד החוץ שאלה בנושא הנפקת דרכונים דיפלומטיים לחברי מרכז הליכוד בהוראת השר. ח"כ מירב כהן (יש עתיד) ביקשה לבדוק, נוכח עלייה של 4% באי השוויון המגדרי בישראל בכל תחומי החיים, מה יעשה המשרד לקידום מעמד האישה בנידון. השאילתה הופנתה ב-11 בינואר למשרד, שחדל להתקיים מאז.  

אין קול ואין עונה

בשלושת חודשי המלחמה הראשונים הוגשו 67 שאילתות רגילות ודחופות על ידי 26 ח"כים שונים. 49 מתוכן היו רגילות ו-18 אושרו כדחופות על ידי יו"ר הכנסת. ניתוח הנתונים מצביע על זלזול של משרדי הממשלה בשאילתות חברי הכנסת. 

על 33 שאילתות (49%) טרם התקבל מענה, כשבכולן המשרדים היו מחוייבים לתשובה לכל המאוחר עד לפני חודש. רק על 34 שאילתות (51%) השיבו משרדי הממשלה, כשעל שבעה מתוכן (21%) התשובה ניתנה באיחור. 

תשובות המשרדים נגועות גם בסלקטיביות. כך למשל, ב-30 בנובמבר ח"כ עופר כסיף הגיש שאילתה למשרד ראש הממשלה שכותרתה: "ההיתר החריג לממשלה לגייס תרומות פוגע בתקינות המנהל". לפי תקנון הכנסת, התשובה אמורה הייתה להתקבל עד ה-21 בדצמבר, אך לא התקבלה עד היום. שאילתה נוספת שלא זכתה למענה של בנימין נתניהו נשלחה ב-12 בדצמבר על ידי ח"כ נעמה לזימי בנושא "דוחות רפואיים של ראש הממשלה". הדד-ליין היה ב-1 בינואר, אולם התשובה לא התקבלה עד היום. 

ועם זאת, לשכת ראש הממשלה מיהרה להשיב לשתי שאילתות אחרות של ח"כ נעמה לזימי. השתיים הוגשו ב-15 בינואר, ונענו תוך שישה ימים. האחת עסקה בנושא "חוסר התערבות במקורות מימון של חמאס למרות מודיעין ישראלי", והשנייה ב"סיוע לנוער מפונה". העובדה ששתי השאילתות זכו למענה מהיר מעידה על כך שהמשרדים משיבים לשאלות באופן סלקטיבי ולא כרונולוגי. 

מבין 67 השאילתות שהוגשו (ושאליהן יש לנו גישה באתר הכנסת), יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) אישר להגיש 18 שאילתות דחופות בלבד. מתוכן, רק אחת אושרה לח"כית מסיעה ערבית: שאילתה של ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) בנושא "עומסים חריגים ויוצאי דופן במרכז הרפואי לגליל" שהוגשה למשרד הבריאות. 

משרד הבריאות בראש – משרד החינוך בתחתית

מטבע הדברים, על רקע המלחמה משרד הביטחון נדרש להשיב על הכי הרבה שאילתות. מבין 67 השאילתות – הרגילות והדחופות – שהוגשו, 11 הופנו למשרד הביטחון. אחריו נמצא משרד הבריאות, עם תשע שאילתות; האוצר, עם שמונה שאילתות; החינוך עם שבע שאילתות; והמשרד לביטחון לאומי, עם שש שאילתות. 

אולם, כאמור רק מחצית מכלל השאילתות נענו עד כה. משרד הבריאות הוא המצטיין מבין המשרדים, לאחר שהשיב על כל תשע השאילתות שהופנו אליו. משרד האוצר ענה על חמש שאילתות מתוך שמונה, והמשרד לביטחון לאומי ענה על ארבע שאילתות מתוך שש. 

בדיקת הפרלמטר חושפת כי משרד החינוך ומשרד הביטחון זלזלו בשאלות שהפנה הכנסת בחודשי הלחימה הראשונים. מתוך שבע שאילתות שהופנו למשרד החינוך, אף לא אחת קיבלה מענה, ומשרד הביטחון השיב רק על שתי שאילתות מתוך ה-11 שהופנו אליו. 

השאילתה הראשונה שהופנתה למשרד הביטחון הגיעה מח"כ נאור שירי (יש עתיד) ועסקה בצו 8 לכיתות כוננות. שירי ביקש לברר מדוע הצבא לא שולח צו 8 למתנדבי כיתות הכוננות, שנדרשים להגן על בתיהם ויישוביהם מסביב לשעון, אך מאבדים בשל כך את פרנסתם. בנוסף, שירי ביקר את המחסור בציוד בכיתות הכוננות.

נושאים נוספים שעלו בשאילתות למשרד הביטחון היו הליך האישור הביטחוני לקיום פסטיבל "נובה", תנאי מעצר של עזתים בישראל ו"נאום פוליטי אסור ולאומני של רב צבאי במדים" (עופר כסיף), הגנה על הכפרים הבלתי מוכרים מירי רקטי (יוסף עטאונה), מתן שירותים רפואיים לחיילי צה"ל בסדיר ומילואים (אברהם בצלאל) ושימוש בפצצות זרחן בלבנון ובעזה במלחמה (איימן עודה). 

משרד החינוך שלא ענה על אף שאילתה, נשאל בין היתר אודות נשירת תלמידים מפונים ממסגרות חינוך זמניות (משה טור-פז), מיגון מעון "עלה" בבני ברק (אתי עטייה), מיגון מוסדות חינוך בכפרים בדואים (יוסף עטאונה) וסיוע לסטודנטים משרתי מילואים ב-2024 (נעמה לזימי). 

רוב השאילתות – מהאופוזיציה

על אף שהשאילתות הן כלי משותף לאופוזיציה ולקואליציה, הן משמשות בעיקר את חברי הכנסת מהאופוזיציה. ניתן לשער כי מתוקף היותם במרכז קבלת ההחלטות, חברי הכנסת מהקואליציה נגישים יותר לשרים מאשר חברי הכנסת מהאופוזיציה ולכן הצורך בשליחת שאילתה קטן יותר. גם הקרבה האידיאולוגית עשויה להפחית את הצורך בשאילתות. ובכל זאת, חשוב לעמוד על הפער בשימוש בכלי בין הסיעות השונות. 

מבין סך השאילתות שהוגשו (125) – רגילות, דחופות וישירות – חברי הכנסת מהאופוזיציה אחראים ל-98 שאילתות (78%). חברי הכנסת מהקואליציה, לעומת זאת, שלחו רק ל-22% מהשאילתות. 

הסיעה המובילה בהגשת השאילתות היא חד"ש-תע"ל שנמצאת במקום הראשון גם בכמות כוללת לסיעה, וגם במספר השאילתות שהגיש בממוצע כל חבר כנסת: 38 שאילתות הוגשו על ידי חמישה ח"כים שונים. 

במקום השני נמצאת סיעת יש עתיד, עם 30 שאילתות, ובמקום השלישי נמצאת סיעת העבודה עם 27 שאילתות. אולם בבחינת מספר שאילתות לחבר כנסת, העבודה עוקפת את יש עתיד כיוון שכמות השאילתות שהוגשה מטעמה מתחלקת בין שלושה חברי כנסת, בעוד שבמפלגתו של יאיר לפיד 13 חברי כנסת שונים הגישו את 30 השאילתות. 

מטעם הליכוד, הסיעה המרכזית בקואליציה, הוגשו 16 שאילתות והיא ממוקמת במקום הרביעי בסך הכל והראשון בין סיעות הקואליציה. 

שתי סיעות לא הגישו אפילו שאילתה אחת בתקופת המלחמה: ישראל ביתנו ועוצמה יהודית. מטעם סיעת יהדות התורה הוגשה שאילתה אחת בלבד.