עם שינויים קוסמטיים: הכנסת העבירה את "חוק המחשבות" הראשון במערב

הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), המכונה גם "חוק המחשבות". החוק אוסר על צריכה שיטתית וממושכת של פרסומים מסוימים של ארגוני חמאס ודאעש, הכוללים דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי טרור. בכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם המחוקקת חוק לפיו ניתן להרשיע אדם על מחשבות לביצוע פעולת טרור, עוד בטרם עשה מעשה אחד להוצאתן לפועל. 

החוק עבר בקריאה שלישית ברוב של 17 תומכים מול ארבעה מתנגדים. סיעת האופוזיציה היחידה שתמכה בחוק היא יש עתיד, שארבעת חבריה שנכחו בישיבה הצביעו בעדו: דבי ביטון, מירב בן ארי, סימון דוידסון ונאור שירי. חברי הכנסת מסיעת העבודה, שנרשמו לשאת דברים לקראת ההצבעה, לא נכחו כשהגיע זמנם לעלות לנאום, ונעדרו מההצבעה על החוק. ח"כ מנסור עבאס (רע"ם) שנכח במליאה לפני ההצבעה ואף נשא דברים בערבית, בחר גם הוא שלא להצביע על החוק. 

בלי לחשוב על ההשלכות

בעקבות דיוני ועדת החוקה של הכנסת, הוכנסו ברגע האחרון תיקונים לחוק, בהליך חקיקה מזורז. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הדגיש בפתח הישיבה שבה אושרה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית כי רוב מפלגות האופוזיציה הגיעו להסכמות לגבי נוסח החוק, לאחר שהוכנסו בו מספר שינויים. הענישה לעוברים על החוק תעמוד על שנת מאסר, אך נכון לעכשיו סוגיית האכיפה אינה פתורה ותעלה לדיון נפרד. 

בשיחה עם "שקוף" אמר מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח עו"ד גיל גן-מור כי בעקבות השינויים שערכו בנוסח החוק נבחן הצורך בעתירה, בין היתר בהתאם לאופן בו החוק יפורש וייושם.

"מעבר לקשיים הברורים בחוק עצמו, העובדה שחוק כה מורכב, חסר תקדים בעולם הדמוקרטי, נדון במשך שנה וחצי בתוך הממשלה והשב"כ, בשל התלבטויות רבות בעניין החוקתיות שלו, ואז עובר בכנסת בתוך כמה שעות דיונים היא מדאיגה", אמר גן-מור. "אנו חוששים שבאווירה הקיימת, שבה כולם מזועזעים מהטרור, בצדק, יעברו חוקים באופן מהיר מדי בלי לחשוב לעומק על ההשלכות, חוקים שיובילו לפגיעה בחפים מפשע ולדרדור המרחב הדמוקרטי".

מיתון הנזק

לפי הנוסח המתוקן, ייבחנו גם הנסיבות בהן נעשתה צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומי טרור – אם יש בהן משום גילוי הזדהות עם ארגון הטרור האמור. כפי שאמרו באגודה לזכויות האזרח, "הנוסח המתוקן ממתן במעט מהנזק שהיה בנוסח המקורי, שכן החוק בנוסחו החדש מחייב נסיבות חיצוניות נוספות להפללה, המצביעות על הזדהות עם דאעש או חמאס, ולא די בעצם צריכת פרסומים פסיבית". עם זאת, מדובר עדיין בנוסח מעורפל המאפשר פרשנות רחבה לגבי הנסיבות שלדעת רשויות החוק מהוות משום גילוי הזדהות עם ארגון הטרור. האם, לדוגמה, דגל פלסטין המצוי בביתו של אדם יחשב כגילוי תמיכה או רק דגלי דאעש וחמאס? 

תיקון נוסף לחוק הוכנס בעקבות התנגדות ארגון העיתונאים להיעדר החרגה מפורשת של עבודה עיתונאית, הדורשת צפייה בתכנים של ארגוני טרור. בעקבות זאת, הוכנסה להצעת החוק התוספת לפיה צפייה בתכנים לצורך "העמדת מידע לציבור" תפטור מאחריות פלילית. עם זאת, עיתונאים אינם מוזכרים בתיקון במפורש, והיעדר אזכור מפורש עלול להוות פתח להעמדתם לדין.

"אנחנו מבינים את הצורך למנוע התפשטות אידיאולוגיה מסוכנת וטרור, אבל יש חשש של פגיעה בעבודה עיתונאית שמבוססת גם על חקירת חומרי טרור והבאת מגמות מסוכנות לידיעת הציבור", אמרו בארגון העיתונאים. "לחוק כזה עלול להיות אפקט מצנן שיפגע בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונות".

לאור דרישת חברי כנסת מהאופוזיציה, בכללם ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), הוכנס לחוק סעיף נוסף הקובע כי שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ב-1 ביוני וב-1 בדצמבר בכל שנה, על אופן יישום החוק. הסקירה חייבת לכלול את מספר החקירות שנפתחו לאור החקיקה, מספר העצורים שנעצרו, מספר כתבי האישום שהוגשו ומה היו תוצאות ההליכים המשפטיים – כל זאת בששת החודשים שחלפו ממועד כניסת החוק או ממועד הדיווח האחרון. 

ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש) שנכחה בדיונים התנגדה להצעת החוק, שלדבריה "מסוכנת למרחב הדמוקרטי ולזכויות החוקתיות של האזרחים". לטענתה, הלך הרוח הציבורי בשעה קשה זו, לא מאפשר לקיים דיון רציונלי על נחיצותו ומורכבותו של החוק. "אין ולא היה צורך לעשות תהליך מזורז, מחטף", אמרה תומא סלימאן. טענה דומה עלתה מצד חברי כנסת נוספים בישיבות הוועדה, בהם ח"כ גלעד קריב, לאור העובדה שמדובר בהצעת חוק תקדימית ברמה עולמית. משרד המשפטים בעצמו קיים על הצעת החוק דיונים במשך שנה וחצי, בשל מורכבותה. 

תומא סלימאן העלתה גם בעיה נוספת בחוק החדש, שמתנגש עם החוק למאבק בטרור. החוק הקיים פוטר מאחריות פלילית אדם שהחל להתכונן באופן אקטיבי לבצע פיגוע אך התחרט בסוף, ולא הוציא את הפיגוע לפועל. חוק זה אינו מתיישב עם התיקון שאושר היום במליאה העתיד להטיל עונש על מי שאולי חושב לתכנן פיגוע אך לא עושה פעולות בשטח. 

מדוע החוק מכונה "חוק המחשבות"?

עיקרון ברזל במשפט הפלילי בישראל ובמדינות המערב גורס כי "אין עונשין על דברים שבלב", וכל עוד רעיון למעשה פלילי נותר במוחו של אדם שלא נוקט כל פעולה אקטיבית לבצע אותו, כלומר הלכה למעשה לא פוגע בשלום הציבור או באינטרס ציבורי, הרי שלא התקיימה עבירה ואין להעמידו לדין. 

המתנגדים לחוק, ביניהם הסניגוריה הציבורית במשרד המשפטים והאגודה לזכויות האזרח, טוענים כי מדובר בחוק תקדימי בעולם המערבי. צרפת ניסתה בעבר לחוקק חוק דומה שנפסל פעמיים בבית המשפט החוקתי, ולפי אתר האגודה לזכויות האזרח, בבריטניה יש סעיף האוסר על צריכת פרסומי טרור שיש בהם ללמד אדם כיצד לבצע מעשה טרור, אבל לא חוק כדוגמת החוק הישראלי.

בדברי הנימוק לחוק, אמר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ רוטמן כי "לא סתם מדינות אחרות בעולם, כאשר הן נאלצו להתמודד עם טרור, הן יצרו לו כלים חקיקתיים ותפיסתיים אחרים מהדרך שבה הם מטפלים בעניינים באופן רגיל". רוטמן הזכיר את ארה"ב: "במתקן של ארה"ב בגואנטנמו, יושבים אסירים שמוחזקים שם ללא כל תאריך משפט צפוי, הם לא נפגשים עם עורכי דין, הסניגוריה הציבורית איננה מממנת את ההגנה עליהם, וכל הגדרים והשיטות של המשפט הפלילי לא חלים לגביהם – והסיבה שלא חלים לגביהם, מתוך הבנה ברורה שהתמודדות עם טרור והתמודדות עם שלילת עצם קיומה של החברה, היא שונה משמעותית מההליך הפלילי". 

זה המקום לציין כי בישראל, בניגוד לארה"ב, אסירים ביטחוניים יכולים להיעצר ולשבת שנים בבתי סוהר ללא הגשת כתבי אישום. מתקן המעצר שבגואנטנמו אינו יושב על אדמת ארה"ב אלא בשטח המוחכר על ידה, שהחוק האמריקאי לא חל עליו. 

עוד טען רוטמן כי יש לתת מענה למצב בו הסניגוריה הציבורית עשויה להידרש להגן על מחבלי החמאס שהיו שותפים למעשי הרצח ב-7 באוקטובר ונמצאים כעת במעצר בישראל. "בעיניי זו שערורייה שאנחנו כבית וכמדינה נצטרך לתת לה מענה", אמר. מדבריו עלה כי יפעל כנראה לאסור על הגנה משפטית לאותם מרצחים, שמימונה יגיע מכספי משלם המיסים הישראלי. 

מה עומד מאחורי החוק? 

בתחילת שנת 2022 התרחשו בישראל מספר פיגועי טרור בבאר שבע ובחדרה שהפתיעו את השב"כ לאחר שלא היה כל מידע מקדים לגבי הכוונות לבצעם. מחקירת המקרים עלה כי המפגעים נחשפו לתכני טרור של ארגון דאעש, מהם למדו כיצד לבצע את הפיגועים. צורת פעולה חדשה זו מאתגרת את השב"כ, לאור העובדה שדפוס ההתנהלות במקרים אלה שונה. לטענת השב"כ, הכלים החקיקתיים הקיימים אינם מאפשרים למנוע פיגועי יחידים מסוג זה. 

מסיבה זו, גורמים מהשב"כ פנו לפני שנה וחצי למשרד המשפטים כדי שיעמיד לרשותם כלים חדשים לפעולה. החוק שאושר היום במליאה אמור לתת את המענה.