פרשנות: הציבור בפרדס חנה דרש אמירות חדות – מי שגמגם שילם בקולות

תוצאות הבחירות הדרמטיות שמתבהרות השבוע,  בפרדס חנה-כרכור, חושפות מעל הכול תמונת מציאות של רחשי הלב בקרב הציבור. במקרה של תושבי ותושבות פרדס חנה כרכור זוהי הצבעת אי אמון בקואליציה אותה הובילה ראשת המועצה בחמש השנים האחרונות וקריאה לרענן שורות. 

• חדש! כל מה שצריך לדעת לפני הבחירות בפרדס חנה
• לקבוצת הוואטסאפ של העיתונות העצמאית

מדובר בציבור שיצא לרחובות בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית וספג אלימות משטרתית, ציבור שדרש אמירה חד משמעית כששרפו את דגל הגאווה בחודש יוני, ציבור שביקש בתוקף תשובות כשהמועצה ביטלה את הופעת קרקס אלמונדו בשבת. היישוב הגדל במהירות תבע מנבחרי הציבור לבחור צד, להתבטא בצורה נחרצת, לתפוס עמדה ובעיקר לגלות מנהיגות חברתית. 

זו לא היתה השעה לגמגום או פתרונות פושרים – רצף האירועים שהתרחש ערב המלחמה בפרדס חנה כרכור, על פני שנה שלמה, חייב אמירה אידיאולוגית ברורה ובהירה. מי שפעל לאט ובהססנות – שילם על כך במנדטים. 

כך למשל, סגן ראש המועצה, אפרים מעודה, שקיבל חצי עשור להגדיל את רשימתו, נכון למועד כתיבת שורות אלה לא עובר את אחוז החסימה. גם ממלא מקום ראשת המועצה, יואב קעטבי, שמזוהה עם הליכוד, ואף בעמוד הפייסבוק שלו הצטלם בעבר עם מי שניסו להוביל את הניסיון לשינוי המשפטי, שילם על כך בכסאו וכפי הנראה לא יעבור את אחוז החסימה. 

• בפוליטיקה צריך לעשות מהלכים נועזים": יוני חכימי ואייל כגן על האיחוד והשאיפות לעתיד
• מנסים להחזיר את פרדס חנה לפלגנות ושיסוי": ראשת המועצה הגר פרי יגור בריאיון אישי

ומעל כולם, ראשת המועצה, פרי יגור, שבכהונה האחרונה החזיקה ארבעה מנדטים – זכתה כעת בשניים בלבד והשיגה רק כ-30% מקולות הבוחרים לתפקיד ראשת המועצה, כשהיא צפויה להתמודד בסיבוב השני מול יוני חכימי.

עמדת הקורבן

במשך תקופה ארוכה תושבי פרדס חנה כרכור ניזונו מסקרים שונים שחזו ניצחון דחוק לפרי יגור, או סיבוב שני מול אלדד בר כוכבא, חבר המועצה הוותיק שכיהן לתקופה קצרה במקומו של ראש המועצה המיתולוגי חיים געש, כשזה חלה. 

בר כוכבא ניצל היטב את ההססנות של פרי יגור בכל הקשור לנושאים הליברלים ואסף אחריה את השאריות: בחוגי בית, בראיונות לתקשורת ובכל הזדמנות, הוא ניסה למתג את עצמו במקומות שפרי יגור כשלה. "אני ליברל אמתי, אז מה אם יש לי כיפה'לה? נוח לי ולאשתי בחברה הזו, היא טובה לנו. זו סוציולוגיה, לא מטפיזיקה", אמר בראיון ל"שקוף". הוא גם טען נגד ביטול הופעת הקרקס בשבת, וסבר כי המועצה היתה צריכה להוציא גינוי ברור יותר ברשתות על שריפת הדגל. 

עד הרגע האחרון רבים היו משוכנעים שבר כוכבא, שמצביעיו מגיעים מכל חלקי היישוב, יצליח להגיע לסיבוב השני. אלא שהניסיון הזה לא עבד. "מי שקורא לעצמו היום ליברלי הוא לא ליברלי, הוא פרוגרס, רוצים לשנות הכול", אמר באותו ראיון. "אני לא באתי לייצג אותם אלא להיות גשר", הוסיף, ואף השיב כי הוא מתנגד לתחבורה ציבורית בשבת. 

• אלדד בר כוכבא: "אחליף את כל הצוות במועצה. זה סאלח שבתי"

הציבור הליברלי חיפש מענה: הכוויה מפרי יגור בפרשות השנה החולפת עדיין לא הגלידה והבחירה היתה מורכבת: בר כוכבא, כיעד אסטרטגי מול פרי יגור, או האחרים, הצמד יוני חכימי ואייל כגן ואביעד סיני, שלפחות בשלב הזה כלל לא היה ברור אם יהיה להם סיכוי אמיתי לאיים על כסאה. 

ימי המלחמה סיפקו למועמדים פסק זמן. פרי יגור נדרשה למשימות תפעוליות, ללוגיסטיקה ותשתיות, עולמות בהם היא מצטיינת ומצוידת בניסיון רב. היא יכולה היתה אז לבחון את אפקטיביות הקמפיין שניהלה עד כה ולסמן את אירועי השנה החולפת כיעד יח"צני לתיקון. אלא שבמקום לטשטש את הגמגום ההוא, פרי יגור שמרה על אותו הטון ורק חידדה את הנימה: היא הנפגעת בשיח על אירועי שריפת דגל הגאווה – ולא הציבור. 

כך למשל, בפאנל שעסק בחינוך וכלל את כל המועמדים, פרי יגור תקפה את אחת הצופות באולם כשנשאלה על שוב על היעדר גינוי לשריפת הדגלים מעמוד המועצה ומהעמוד הרשמי שלה ברשתות החברתיות. "כאן, בבמה הזו, אני מבקשת להפנות את אור הזרקורים למי שיושבת שם שלצערי שפכה את דמי ברשת והוציאה את דיבתי ברשת". 

מסביבה ניסו לעצור אותה, אולם פרי יגור המשיכה: "כולנו אנשים", אמרה. "מי שהצית את זרע הפורענות זו את", הרימה אצבע לעבר אותה אישה, פעילה מוכרת במחנה היריב. יתכן שאותה תושבת אכן השמיצה אותה באופן בלתי נסלח – אך עבור התושבים שהגיעו לפאנל החינוך, היה זה מחזה קשה של נבחרת ציבור התוקפת תושבת מן השורה.

גם בראיון ל"שקוף", הבהירה: "פרסמתי גינוי וזה גם אחד הדברים שהם פשוט לא נכונים". וכשתשומת ליבה הופנתה לכך שעמוד המועצה ברשת לא הכיל גינוי וגם לא העמוד הפרטי שלה, היא הפסיקה את הדיון, "די, זה לא נכון", אמרה. חוסר ההבנה של פרי יגור ומנהלי הקמפיין שלה את משמעות האירוע, עלול לעלות לה בכסאה. לא מדובר בעניין סמנטי בלבד, אלא בקריאה, כמעט תחנונים של תושבים מנבחרי הציבור לגלות מנהיגות ברורה. אם היה מתרחש אירוע כזה בתל אביב, לא רק שהיעדר אמירה חדה היה עולה לחולדאי בכסאו, אלא כנראה היעדרה היתה מסמנת לכל מי שסובב אותו את הדרך החוצה. 

בשלב הזה של המירוץ, סיני החזיק בחיסרון משמעותי: מבחינת הציבור, הוא זה שחתום על פירוק האיחוד הגדול של הגוש הליברלי, ממנו יצא ברגע האחרון. יתכן שסיבותיו צודקות, אך האופן שבו עשה זאת, לאחר חתימה והפצה של תמונת לחיצת ידיים (פרסום שהוא טוען כי נעשה ללא אישורו), מיצב אותו בעיני רבים כגורם האשם לשורות המפוררות ואף חשף פוטנציאל לקווי מנהיגות הססנים.

• אביעד סיני: "השתיקו אותי. אני לא מוכן להיות חותמת גומי"

לציבור הליברלי נוצר אז ואקום והסקרים הראו אחוז מתלבטים גבוה. חכימי, איש שכונות ותיק, שילב כוחות עם כגן, שמוכר לציבור הרחב מחיי התרבות של היישוב וכל שנותר להם הוא לתרגם את כשלון האחרים לקולות. בניגוד לאיחוד של סיני עם יש עתיד, השניים מיתגו את עצמם יחד, בשלטים, בראיונות ובפרסומים, ובאופן הזה הקהלים השונים של כל אחד מהם המשיך לקבל את המועמד המועדף עליו. 

חכימי וכגן הצליחו תדמיתית להתגבר על מה שעלול היה להוות מכשול אידיאולוגי – התמיכה הכלכלית של סיעת "תקווה חדשה", בראשות גדעון סער, שבתורו עלול היה להבריח קהל מהצד השמאלי של המפה. הם השכילו ברגע האמת לתפוס את המתלבטים, לפרסם אמירות ברורות בנושאים נפיצים ולנצל את הקהלים השונים שכל אחד מייצג, כדי להגיע לגמר עם אותה כמות התומכים של ראשת מועצה מכהנת.

במקום למנף את המשברים לביסוס דמות המנהיגה – הגר פרי יגור כמעט שכחה שהיא בעמדת הכוח

תמונת המנדטים מוכיחה, שההישגים של פרי יגור כמי שהחלה בתהליך שיקום ופיתוח של פרדס חנה כרכור אחרי שנים של תשתיות מוזנחות, אינם מספיקים כדי לזכות בלב הרוב. אל מול הפרסונה שפיתחה כאשת מקצוע, נדרשה הובלה חברתית, בהירות מול התקשורת והרשתות ויצירתיות. במקום למנף את המשברים לביסוס דמות המנהיגה – היא כמעט שכחה שהיא בעמדת הכוח.

עדיין מוקדם להכריע, הכול יכול לקרות במועד ההצבעה בסיבוב השני. יחד עם זאת, זהו הישג פוליטי ראוי לציון לחכימי וכגן, קריאת שטח נכונה ויכולת לתרגם מנהיגות הססנית של המתחרים לתוצאה בקלפי. בין אם יכבשו את כס המועצה בסיבוב השני ובין אם לאו, ניתן לקבוע בביטחון שההישג שלהם מסמן ניצחון תודעתי של קול בלתי מתפשר שבא מתוך הציבור עצמו.