ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

פרשנות: הציבור בפרדס חנה דרש אמירות חדות – מי שגמגם שילם בקולות

שני הסגנים הבכירים במועצה הולכים הביתה וראשת המועצה מסיימת נכון לעכשיו עם שליש מהקולות ומחצית המנדטים שקיבלה בבחירות הקודמות. רצף אירועים שהחל בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית והתעצם באירוע שריפת דגלי גאווה, מבהיר שהציבור הליברלי לא מוכן יותר להתפשר
הדפיסו את הכתבה

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך!

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

תוצאות הבחירות הדרמטיות שמתבהרות השבוע,  בפרדס חנה-כרכור, חושפות מעל הכול תמונת מציאות של רחשי הלב בקרב הציבור. במקרה של תושבי ותושבות פרדס חנה כרכור זוהי הצבעת אי אמון בקואליציה אותה הובילה ראשת המועצה בחמש השנים האחרונות וקריאה לרענן שורות. 

מדובר בציבור שיצא לרחובות בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית וספג אלימות משטרתית, ציבור שדרש אמירה חד משמעית כששרפו את דגל הגאווה בחודש יוני, ציבור שביקש בתוקף תשובות כשהמועצה ביטלה את הופעת קרקס אלמונדו בשבת. היישוב הגדל במהירות תבע מנבחרי הציבור לבחור צד, להתבטא בצורה נחרצת, לתפוס עמדה ובעיקר לגלות מנהיגות חברתית. 

דגל גאווה שרוף בפרדס חנה. (צילום: האגודה למען להט״ב)

זו לא היתה השעה לגמגום או פתרונות פושרים – רצף האירועים שהתרחש ערב המלחמה בפרדס חנה כרכור, על פני שנה שלמה, חייב אמירה אידיאולוגית ברורה ובהירה. מי שפעל לאט ובהססנות – שילם על כך במנדטים. 

כך למשל, סגן ראש המועצה, אפרים מעודה, שקיבל חצי עשור להגדיל את רשימתו, נכון למועד כתיבת שורות אלה לא עובר את אחוז החסימה. גם ממלא מקום ראשת המועצה, יואב קעטבי, שמזוהה עם הליכוד, ואף בעמוד הפייסבוק שלו הצטלם בעבר עם מי שניסו להוביל את הניסיון לשינוי המשפטי, שילם על כך בכסאו וכפי הנראה לא יעבור את אחוז החסימה. 

הגר פרי יגור, ראשת המועצה ויוני חכימי. יתמודדו על הנהגת היישוב בסיבוב השני

ומעל כולם, ראשת המועצה, פרי יגור, שבכהונה האחרונה החזיקה ארבעה מנדטים – זכתה כעת בשניים בלבד והשיגה רק כ-30% מקולות הבוחרים לתפקיד ראשת המועצה, כשהיא צפויה להתמודד בסיבוב השני מול יוני חכימי.

עמדת הקורבן

במשך תקופה ארוכה תושבי פרדס חנה כרכור ניזונו מסקרים שונים שחזו ניצחון דחוק לפרי יגור, או סיבוב שני מול אלדד בר כוכבא, חבר המועצה הוותיק שכיהן לתקופה קצרה במקומו של ראש המועצה המיתולוגי חיים געש, כשזה חלה. 

מימין: אפרים מעודה ויואב קעטבי. סגני ראשת המועצה לשעבר, לא עברו את אחוז החסימה

בר כוכבא ניצל היטב את ההססנות של פרי יגור בכל הקשור לנושאים הליברלים ואסף אחריה את השאריות: בחוגי בית, בראיונות לתקשורת ובכל הזדמנות, הוא ניסה למתג את עצמו במקומות שפרי יגור כשלה. "אני ליברל אמתי, אז מה אם יש לי כיפה'לה? נוח לי ולאשתי בחברה הזו, היא טובה לנו. זו סוציולוגיה, לא מטפיזיקה", אמר בראיון ל"שקוף". הוא גם טען נגד ביטול הופעת הקרקס בשבת, וסבר כי המועצה היתה צריכה להוציא גינוי ברור יותר ברשתות על שריפת הדגל. 

עד הרגע האחרון רבים היו משוכנעים שבר כוכבא, שמצביעיו מגיעים מכל חלקי היישוב, יצליח להגיע לסיבוב השני. אלא שהניסיון הזה לא עבד. "מי שקורא לעצמו היום ליברלי הוא לא ליברלי, הוא פרוגרס, רוצים לשנות הכול", אמר באותו ראיון. "אני לא באתי לייצג אותם אלא להיות גשר", הוסיף, ואף השיב כי הוא מתנגד לתחבורה ציבורית בשבת. 

בר כוכבא. לא הצליח לכבוש את לב הקהל (צילום: מתוך יוטיוב)

הציבור הליברלי חיפש מענה: הכוויה מפרי יגור בפרשות השנה החולפת עדיין לא הגלידה והבחירה היתה מורכבת: בר כוכבא, כיעד אסטרטגי מול פרי יגור, או האחרים, הצמד יוני חכימי ואייל כגן ואביעד סיני, שלפחות בשלב הזה כלל לא היה ברור אם יהיה להם סיכוי אמיתי לאיים על כסאה. 

ימי המלחמה סיפקו למועמדים פסק זמן. פרי יגור נדרשה למשימות תפעוליות, ללוגיסטיקה ותשתיות, עולמות בהם היא מצטיינת ומצוידת בניסיון רב. היא יכולה היתה אז לבחון את אפקטיביות הקמפיין שניהלה עד כה ולסמן את אירועי השנה החולפת כיעד יח"צני לתיקון. אלא שבמקום לטשטש את הגמגום ההוא, פרי יגור שמרה על אותו הטון ורק חידדה את הנימה: היא הנפגעת בשיח על אירועי שריפת דגל הגאווה – ולא הציבור. 

כך למשל, בפאנל שעסק בחינוך וכלל את כל המועמדים, פרי יגור תקפה את אחת הצופות באולם כשנשאלה על שוב על היעדר גינוי לשריפת הדגלים מעמוד המועצה ומהעמוד הרשמי שלה ברשתות החברתיות. "כאן, בבמה הזו, אני מבקשת להפנות את אור הזרקורים למי שיושבת שם שלצערי שפכה את דמי ברשת והוציאה את דיבתי ברשת". 

מסביבה ניסו לעצור אותה, אולם פרי יגור המשיכה: "כולנו אנשים", אמרה. "מי שהצית את זרע הפורענות זו את", הרימה אצבע לעבר אותה אישה, פעילה מוכרת במחנה היריב. יתכן שאותה תושבת אכן השמיצה אותה באופן בלתי נסלח – אך עבור התושבים שהגיעו לפאנל החינוך, היה זה מחזה קשה של נבחרת ציבור התוקפת תושבת מן השורה.

גם בראיון ל"שקוף", הבהירה: "פרסמתי גינוי וזה גם אחד הדברים שהם פשוט לא נכונים". וכשתשומת ליבה הופנתה לכך שעמוד המועצה ברשת לא הכיל גינוי וגם לא העמוד הפרטי שלה, היא הפסיקה את הדיון, "די, זה לא נכון", אמרה. חוסר ההבנה של פרי יגור ומנהלי הקמפיין שלה את משמעות האירוע, עלול לעלות לה בכסאה. לא מדובר בעניין סמנטי בלבד, אלא בקריאה, כמעט תחנונים של תושבים מנבחרי הציבור לגלות מנהיגות ברורה. אם היה מתרחש אירוע כזה בתל אביב, לא רק שהיעדר אמירה חדה היה עולה לחולדאי בכסאו, אלא כנראה היעדרה היתה מסמנת לכל מי שסובב אותו את הדרך החוצה. 

בשלב הזה של המירוץ, סיני החזיק בחיסרון משמעותי: מבחינת הציבור, הוא זה שחתום על פירוק האיחוד הגדול של הגוש הליברלי, ממנו יצא ברגע האחרון. יתכן שסיבותיו צודקות, אך האופן שבו עשה זאת, לאחר חתימה והפצה של תמונת לחיצת ידיים (פרסום שהוא טוען כי נעשה ללא אישורו), מיצב אותו בעיני רבים כגורם האשם לשורות המפוררות ואף חשף פוטנציאל לקווי מנהיגות הססנים.

אביעד סיני, מועמד לראשות פרדס חנה, עם מספר שתיים ברשימה – ח"כ לשעבר יעל כהן פארן (צילום: שלומי יוסף)

לציבור הליברלי נוצר אז ואקום והסקרים הראו אחוז מתלבטים גבוה. חכימי, איש שכונות ותיק, שילב כוחות עם כגן, שמוכר לציבור הרחב מחיי התרבות של היישוב וכל שנותר להם הוא לתרגם את כשלון האחרים לקולות. בניגוד לאיחוד של סיני עם יש עתיד, השניים מיתגו את עצמם יחד, בשלטים, בראיונות ובפרסומים, ובאופן הזה הקהלים השונים של כל אחד מהם המשיך לקבל את המועמד המועדף עליו. 

חכימי וכגן הצליחו תדמיתית להתגבר על מה שעלול היה להוות מכשול אידיאולוגי – התמיכה הכלכלית של סיעת "תקווה חדשה", בראשות גדעון סער, שבתורו עלול היה להבריח קהל מהצד השמאלי של המפה. הם השכילו ברגע האמת לתפוס את המתלבטים, לפרסם אמירות ברורות בנושאים נפיצים ולנצל את הקהלים השונים שכל אחד מייצג, כדי להגיע לגמר עם אותה כמות התומכים של ראשת מועצה מכהנת.

במקום למנף את המשברים לביסוס דמות המנהיגה – הגר פרי יגור כמעט שכחה שהיא בעמדת הכוח

תמונת המנדטים מוכיחה, שההישגים של פרי יגור כמי שהחלה בתהליך שיקום ופיתוח של פרדס חנה כרכור אחרי שנים של תשתיות מוזנחות, אינם מספיקים כדי לזכות בלב הרוב. אל מול הפרסונה שפיתחה כאשת מקצוע, נדרשה הובלה חברתית, בהירות מול התקשורת והרשתות ויצירתיות. במקום למנף את המשברים לביסוס דמות המנהיגה – היא כמעט שכחה שהיא בעמדת הכוח.

עדיין מוקדם להכריע, הכול יכול לקרות במועד ההצבעה בסיבוב השני. יחד עם זאת, זהו הישג פוליטי ראוי לציון לחכימי וכגן, קריאת שטח נכונה ויכולת לתרגם מנהיגות הססנית של המתחרים לתוצאה בקלפי. בין אם יכבשו את כס המועצה בסיבוב השני ובין אם לאו, ניתן לקבוע בביטחון שההישג שלהם מסמן ניצחון תודעתי של קול בלתי מתפשר שבא מתוך הציבור עצמו.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך! 

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה?

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

8 תגובות

  1. אם היית טובה כמו שהיא חושבת היית נבחרת שוב.
    לא סתם געש נבחר 4 פעמים רצוף.
    הציבור לא עיוור

    1. למען ההיסטוריה חיים געש בקדנציה הראשונה שלו התפטר וטורי מנגם החליף אותו ללא בחירות ובקדנציה השניה נבחר רק בסיבוב שני

    2. בסיטואציה שנוצרה יוני וכגן זה האופציה העדיפה כי הם מייצגים ציבור רחב
      הגר נחתכה באמון הציבור בגלל פועלה או אי פועלה בתחומים כמו חינוך מענה לתושבים וקשב כללי היא התנהלה כמו פוליטיקאית מפעם שתחבור לכל אחד שייתן לה שליטה במועצה בלי אג'נדה בלי יחס ישיר לכלל התושבים ולכן קרסה לא בגלל דגל הגאווה ולא בגלל הקרקס אין קשר!
      היא פשוט עשתה קדנציה חלשה מאוד ולא קיימה כמעט כלום ממה שהבטיחה .

  2. אישית אני לא מופתע מהמתואר בכתבה.
    הטעות הגדולה ביותר של הגר היתה שהפרה את ההסכם הקואליציוני עם סיעת "טוב במושבה", פיטרה את כגן כסגן ועשתה סיבוב פרסה מהמחנה הליברלי למחנה הפחות ליברלי כבר בשנה הראשונה של הקדנציה שלה. אח"כ זה המשיך במעשים שתוארו בכתבות שלכם. כך בהדרגה איבדה את אמון חלק גדול מהציבור שבחר בה והתאכזב ממנה.

    1. השאלה היא למה? האם אסור לפטר בכלל או שיש הצדקה לעניין כזה? האם נעשה משהו לא תקין בעליל או שמא זה סתם? האם היתה התנהלות לא תקינה זה בסדר להשאיר מישהו בתפקיד? יש פה שאלות חשובות שאסור להתעלם מהם

  3. מסע הבחירות היה מזוהם בניסיונות מכוערים של הכפשה של הגר. הדיון לא היה ענייני אלא אישי מובהק.
    שקרים שהופצו ואינם נכונים:
    1. הגר לא חבר עם ש"ס. עובדה אמיתית.
    2. מצב החינום מראה עליה של 10% בזכאות לבגרות (בניקוי חינוך מיוחד) בזמן הקדנציה שלה. עובדה ולא שקר.
    3. הגר בקשר עם תושבים, מסתובבת עם ועדי שכונות (עובדה ויש פה סיכומי פגישות להוכי את זה)
    4. הבעל של הגר אינו עורך דין נדלניסית – הוא לא עורך דין ולא נדלניסית. הוא פרש לא מזמן משרות של 25 כסא"ל בצהל וכעת מעביר סדנאות הכנה לגיוס בתיכונים.

    עם זה אנשים הלכו להצביע. עם שקרים ולא עם עובדות. בושה ל'ליברליות' לשאוף לניצחון מלוכלכך.

  4. יש עוד כמה פרטים חשובים לציין סביב כתבה זו-
    1. החבירה של הגר לש"ס ומתן אתנן לציבור החרדי על מנת שיעניקו לה עוד קולות.
    2. מצב החינוך שבקדנציה של הגר, אף על פי שחרטה אותו על דגלה בתחילת הקדנציה לא רק שלא עשתה דבר אלא אף הרעה את המצב ובחרה מנהלת מחלקת חינוך בדמותה- אגרסיבית וללא חזון חינוכי ושאר רוח.
    3. העדר היכולת להיות בקשר אישי עם התושבים. פרדס חנה כרכור מתאפיין בציבור שאוהב חיי קהילה. כאן זה לא קיסריה. אנשים אוהבים להפגש , ליצור לעבוד יחד ליזום. זה מתנגש עם אופייה של הגר- שהוא אדנותי, היא אוהבת להיות בעלת הדעה ובעלת המאה והיא לא סובלת שלא חושבים כמוה. היא ריכוזית ובפועל כל עובדי המועצה מתאפיינים בעשייה בירוקרטית ללא מעוף בדומה לראש שניסה להנהיגם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה יהיה עם ההבטחות של הפוליטיקאים אחרי שהקלפיות ייסגרו?

אנחנו רוצים להציב עיתונאי/ת במשרה מלאה בפרדס חנה כרכור! 🤩

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לדעת שאתם איתנו.

בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.