ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"מנסים להחזיר את פרדס חנה לפלגנות ושיסוי": ראשת המועצה הגר פרי יגור בריאיון אישי

על תחום התכנון ("גנזתי תוכניות גרועות בזכות קשריי הפוליטיים"), העיכוב בהקמת תחנות אוטובוס ("לא הצלחנו לעמוד בזמנים, זה יקרה השנה") שכונת עומרים ("היזמים פיזרו פרוספקטים יפים לתושבים") והחיבור עם ש"ס והציונות הדתית ("כל אחד מוותר קצת, זו טיבה של קואליציה"). הגר פרי יגור, המועמדת לכהונה נוספת כראשת מועצה, ישבה לראיון עם "שקוף"
הדפיסו את הכתבה

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך!

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

ראשת המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, הגר פרי יגור

**הראיון שלפניכם הוא חלק ממיזם עיתונות במימון תושבי פרדס חנה כרכור, לקראת הבחירות. חלק מהשאלות נשלחו על ידי תושבי ותושבות העיר, כחלק משיתוף הציבור בתהליך העיתונאי.

לפני ארבע שנים בדיוק, התחולל מפץ בקואליציה היציבה יחסית שהובילה ראשת המועצה, הגר פרי יגור מאז נבחרה ב-2018. בחודש פברואר, בזמן דיון שגרתי, פרי יגור פיטרה את מי שעד אז כיהן כסגנה, תמך בה בסיבוב השני והיה שותפה לקואליציה, אייל כגן וסיימה את היחסים עמו.

פרי יגור שלחה אותו להנהיג את האופוזיציה, איבדה את מי שנתפסו אז כשותפיה הטבעיים וכבר בזמן אמת הבינה את גודל המחיר: "ברור לי כי פירוק ההסכם עלול לפגוע בי פוליטית", כתבה אז ברשתות וזכתה לביקורת רחבה ומאות תגובות. "אני מאמינה כי שותפות מבוססת בראש ובראשונה על אמון הדדי וערכי ליבה מוסכמים, אלו התפוררו כלא היו".

אפשר לסמן את הרגע הזה כנקודת מפנה, או כרמז לעתיד לבוא: הקדנציה הייתה רצופה במאבקים עם מי שמתמודדים מולה כעת ראש בראש על הנהגת היישוב, ותומכיהם. 

נושא שמסעיר עד היום חלקים מהציבור הוא אירוע הצתה של דגל גאווה בבית משפחה בחודש יוני. ראשת המועצה פרי יגור, שנבחרה מטעם מפלגת העבודה ובתמיכתה, נשאלת ללא הרף, בחוגי בית, התכנסויות וריאיונות, מדוע לא פרסמה תגובה רשמית מידית בעמודי הרשתות החברתיות של המועצה. בעיני רבים, האירוע מסמל את קו פרשת המים של רצף פרשות שהתרחשו במועצה בשנים האחרונות, שחייבו את פרי יגור להכרעה ערכית. תגובותיה עוררו פעם אחר פעם מחלוקות קשות ואף הפגנות ועד היום מלבות את כעס התושבים.

סדרת הראיונות של "שקוף" במימון הציבור:

כך למשל, בשבוע שעבר, בפאנל שעסק בחינוך וכלל את כל המועמדים, פרי יגור תקפה את אחת הצופות באולם כשנשאלה על כך שוב. לאחר שתושבת פרדס חנה שאלה מדוע לא יצא גינוי בדף מועצה היא החלה בטון מאופק: "אך אחת ואף אחד לא צריכים לחשוש במרחב הציבורי". אלא שאז, הפנתה את תשומת הלב לתושבת היישוב בתוך הקהל: "אבל כאן, בבמה הזו, אני מבקשת להפנות את אור הזרקורים למי שיושבת שם שלצערי שפכה את דמי ברשת והוציאה את דיבתי ברשת". מסביבה ניסו לעצור אותה, אולם פרי יגור המשיכה: "כולנו אנשים", אמרה. "מי שהצית את זרע הפורענות זו את", הרימה אצבע לעבר אותה אישה. 

בראיון ל"שקוף", פרי יגור מספרת כי "ישבתי בתחנות המשטרה, עם כל גורמי הביטחון והאכיפה, כדי לוודא שהחקירה נעשית כהלכה. היו מקרים שהיו ממצאים פורנזיים והיו מקרים שלא", היא משתפת. "צריך להוקיע אלימות מכל סוג שהוא".

מדוע לא פרסמת גינוי בדף המועצה בזמן אמת? 

"פרסמתי גינוי וזה גם אחד הדברים שהם פשוט לא נכונים".

אבל בדף המועצה לא פורסם גינוי. 

"די, זה לא נכון".

האירוע התרחש בסוף חודש יוני שנה שעברה, בדיקת העמוד הרשמי של המועצה והעמוד האישי של פרי יגור החל בתאריך שהתרחש האירוע ועד לסוף החודש שלאחריו לא העלתה גינוי או התייחסות למקרה. תושבים טוענים שגינוי מטעמה פורסם רק בקבוצת פייסבוק סגורה של נשות המושבה. בדוברות המועצה מפנים לתגובה שהעניקו לתקשורת בזמן אמת סביב האירועים ובה כתבו בין היתר כי "זהו ניסיון אלים ומסוכן לפגוע במרקם הקהילתי. ראשת המועצה מגנה בחריפות את האירוע וכינסה הערכת מצב עם המשטרה".

בראיון ניכר כי פרי יגור רואה בנושאים הללו ניסיון פוליטי לנגח אותה. יש לציין כי לאורך כל השיחה עימה, הקפידה שלא לתקוף אישית את מתחריה, שבתורם דווקא הרבו למתוח עליה ביקורת בראיונות המקבילים ל"שקוף". "יש ניסיונות של חלק מהמועמדים להסיט את הקשב הציבורי, ולחזור לימים חשוכים בפרדס חנה כרכור של פלגנות ושיסוי", היא אומרת.

ניסיונות של מי?

"אני לא מדברת סרה באף אחד. ככה חונכתי. הציבור יצביע לי כי הוא רוצה אותי, לא בגלל שאמרתי שמישהו אחר לא טוב. לא תשמעי ממני את זה אף פעם, היחידי שיכול לשמור ממני זה בעלי, בבית בשקט, כי צריך לנקות קצת את הלב בסוף יום העבודה, צריך לפרוק".

אבל ההפגנות הן בתגובה להחלטות שאת קיבלת כראשת מועצה והן ביטאו מדיניות מסוימת – אם בשל תגובה פושרת או מאוחרת ואם בשל צעדים אקטיביים. 

"אני אומרת לך את זה חד משמעית. אני נבחרתי ואני מיישמת הלכה למעשה את הסטטוס קוו. חוק העזר של פרדס חנה כרכור אומר במפורש מה כן ומה לא. לא מילימטר מזה". 

כיום את מחזיקה קואליציה שכוללת את ליכוד, הבית היהודי, הרשימה הדתית, הרשימה החברתית והגמלאים. פירקת את השותפות עם הרשימה של כגן. ואם לא די בזה, את לא רצה מטעם מפלגת העבודה.  

"הציבור בוחר את נציגיו. כן. אוקיי? אני אומרת עוד פעם, מי שטובת המקום וטובת התושבים לנגד עיניו, והוא לא חד-ממדי, הוא רואה ראייה רחבה, הוא יודע לעשות איזונים – יישב בקואליציה. ומי שלא, לא". 

איך נחמיה מנצור מהבית היהודי שישב איתך בקואליציה והרשימה הדתית של יעקב צדקה מיישמים את הראייה הזו שלך? 

"תשאלי אותם. אני נכנסתי עם חזון מאוד ברור, עם תכנית עבודה מאוד ברורה, שאני לא חושבת שיש מישהו שמתקרב לרמה שלה, סליחה שאני אומרת. והיא הלכה והתממשה, הלכה למעשה, עם כל השותפים האלה, שידעו לעבוד יד ביד. לפעמים זה קצת מוותר, לפעמים האחר קצת מוותר – זו טיבה של קואליציה. כשאתה רואה את טובת היישוב וטובת התושבים לנגד עיניך, אתה יודע לעשות את האיזונים". 

התפשרת על העקרונות שלך כדי לעשות את האיזונים האלה?

"כהוא זה לא זזתי מהעקרונות שלי. אני מאוד גאה בזה עם הקואליציה הזאת. זו קואליציה שטובת היישוב עומדת לנגד עיניה. אנחנו בתוכנו יודעים לעשות ויתורים. זו החוכמה של ניהול, לעשות ויתורים. אף אחד לא ויתר, כהוא זה, על העקרונות שלו בתוך הקואליציה הזאת. אני חושבת שאני נקודת האיזון החשובה ביותר לפרדס חנה כרכור בנקודה הזאת. ואני חושבת שבחוכמה, באמת בחוכמה, ידענו לרתום קצוות לאיזון שלא היה פה קודם". 

"פרדס חנה לא תמיד הייתה מבוקשת"

פרי יגור (45), נשואה ליוצא צבא, עמית, ושניהם הורים לעידו (1.8) ועופר (6). היא נולדה בפרדס חנה כרכור, וחיה בה רוב חייה. היא בוגרת 8200, דוברת ערבית ומחזיקה בתואר בלימודי האסלאם במזרח התיכון ובמדעי המדינה ותואר שני במדעי המדינה ותכנון עירוני. היא עבדה בעיריית ירושלים, מתפקידים זוטרים של משמרות גבייה, ארנונה ומים ועד לתפקידים משמעותיים בלשכת מנכ"ל העיר. עולמות התכנון הם אזור הנוחות שלה, היא אשת מקצוע מנוסה, בעלת ניסיון רב, והבנה עמוקה של תהליכי פיתוח עירוניים, כפי שהיא מעידה על עצמה.  

"אני מגיעה לתפקיד עם רגל מאוד מאוד יציבה בעולמות האלה", סיפרה. "כשאני חושבת שראש רשות צריך לעמוד על שתי הרגליים, מהניסיון רב השנים שאני מגיעה ממנו בעולמות האלה הפיזיים, שתיארתי". 

את דריסת הרגל הראשונה במועצה קיבלה לפני כעשור, כשניכנסה עם שני מנדטים בלבד. במשך קדנציה היא כיהנה כיו"ר האופוזיציה ובבחירות של 2018 היא החליטה להתמודד בעצמה. היא עלתה לסיבוב השני מול אלדד בר כוכבא, מי שהחליף את חיים געש ראש המועצה המיתולוגי, שחלה ומאוחר יותר נפטר. הגר זכתה בגיבוי מאייל כגן, כשמאחוריה מספר שתיים שלה, אביעד סיני, והביסה את בר כוכבא. היום סיני וכגן מתמודדים מולה, כשבין התרחשים הריאלים – סיבוב נוסף בין בר כוכבא לפרי יגור. 

נראה שעברת קדנציה סוערת, מדוע את רוצה לקחת על עצמך שוב את המטלה, בימים שרק הופכים יותר ויותר מורכבים? 

"לפרדס חנה כרכור יש די-אן-איי לא רגיל. עד כמה שאני יכולה להיות אובייקטיבית, כן? נולדתי פה וכל חיי פה וכל משפחתי פה. יחד עם זאת, פרדס חנה היא אגוז קשה לפיצוח ואני אומרת את זה ממרום שנותיי בשלטון המקומי. היא לא דומה לשום דבר אחר. לא כי אני ראש המועצה שלה, אלא כי היא לא דומה לשום דבר אחר". 

פרי יגור מונה את מגוון האוכלוסיות שמשתקפות גם במערכת החינוך המורכבת של היישוב, "מעבר למורכבות שבניהול הקהילות, ואני בכוונה אומרת קהילות ולא קהילה, היו תקופות שפרדס חנה כרכור לא תמיד הייתה מבוקשת. ידענו תקופות לפני שלושים וארבעים שנה – של מאבקים מאוד קשים בתוך קהילות, מתחים גדולים בפוליטיקה המקומית, תקופות אפלות של כספים שלא ידענו לאיפה הולכים". 

בתחום החינוך, פרי יגור מתגאה בהתקדמות ביישוב. בית הספר החקלאי הוא אחד ההישגים מבחינתה, כאשר במועצה מספרים כי "לאחר עשורים שלא נעשה דבר, בשלוש שנים האחרונות חלה תנופת פיתוח אדירה בבי"ס החקלאי שפוצל. בין הבולטים: הקמת אודיטוריום, הקמת מבנה לימודים 12 כיתות, מבנה ספרייה חדש המבנים שופצו, הוסרה חניה ודרכי ההגעה לביתה הספר נבנו מחדש". 

"החלום שלי זה להקים היכל תרבות בבית הספר החקלאי", אומרת פרי יגור. "לפתוח אותו אחר הצהריים לקהילה. כשנכנסתי לתפקיד רציתי להגדיל אותו מ-400 מקומות ל-600, הבנתי שזה לא אפשרי כלכלית, אז בסופו של דבר הגדלנו את הבמה. אנחנו יכולים להביא לפה קונצרטים והצגות שאין היום, כי הבמה במתנס היא קטנה מדי. אנחנו עכשיו עמלים על הכנת המכרז".

פרי יגור אומרת כי גם הקמת התיכון החדש בשכונת עומרים מתקדמת. "לפנינו הקמה של קריית חינוך חדשה בשכונת עומרים. ש לנו שלוש שלוש כיתות גן שכבר השלמנו, יש עוד שלוש כיתות גן בדרך, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון. חודש, חודשיים מעכשיו, ברגע שיש לנו תקצוב, אנחנו מתחילים לבנות. זה יושב במשרד החינוך, שמאשר תקציב לפי ההכרה בצורך לפי מספר התלמידים".

מועצת פרדס חנה בסיור בשכונת עומרים, לפני כשנתיים

הזכרת את עומרים. זה נושא כואב עבור תושבים רבים – השכונה נבנתה אבל חסרים שם מוסדות ציבור, ביניהם בתי ספר. למה זה קרה, מנקודת מבטך?

"כי השוק הפרטי הרבה יותר מהיר מהמגזר הציבורי. אז השוק הפרטי רץ להקים את יחידות הדיור שלו – מחר. שולח פרוספקטים מאוד יפים לתושבים שיבואו ויקנו עם כל מיני הדמיות כאלה ואחרות, שכל קשר ביניהם לבין המציאות מקרי בהחלט. ובסוף אנחנו נאנקים תחת הנטל של ללכת להקים את המוסדות האלה, כשהדברים מתנהלים בצורה ביורוקרטית מאוד, איטית ומסורבלת. 

"היזם שולח פרוספקטים יפים לתושבים שיבואו ויקנו, שכל קשר ביניהם לבין המציאות מקרי בהחלט. ובסוף אנחנו נאנקים תחת הנטל"

פרי יגור על שכונת עומרים

"אז הבנייה למגורים מתקדמת הרבה יותר מהר מהבנייה הציבורית, ונוצר פער. אם זה היה נעשה נכון מלכתחילה, המועצה לא הייתה זאת שמנהלת את כל הפיתוח, אלא המדינה, וזה היה נראה אחרת". 

אלדד בר כוכבא, שכיהן כסגן יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה ומתחרה כעת על ראשות המועצה, טוען בראיון עמו כי פרי יגור שינתה התכנון המקורי ומשום כך מבני הציבור עודם חסרים. פרי יגור מצדה, טוענת כי "עומרים לא נולדה לבד. היא נקראה במקור שכונת הטריז, תוכננה ב-2013 להיות שכונה הרבה יותר גדולה שכוללת את מחנה שמונים. כל מערכת התשתיות הציבוריות של עומרים-הטריז דאז, נשענת על מחנה שמונים אבל הבסיס, מה לעשות, לא התפנה מאז. אז כל השכונה הזאת בעצם נשארת נכה".

פרי יגור בסרטון מ-22.2.2021: "יוקם תיכון חדש"

"ישבתי עם איילת שקד וגנזנו את התוכנית"

שכונת עומרים היא לא האתגר התכנוני היחיד שעומד בפני פרדס חנה כרכור. פרי יגור מתארת כיצד הישוב הכפיל את גודלו במשך עשור, בעוד שהתשתיות לא עמדו בקצב וכוח האדם במועצה לדבריה, לא השתנה. "ואז נוצרים פערים ברמת השירות, והם באים לידי ביטוי גם בפערים הפיזיים. יש פה פערים פיזיים של מאות מיליונים בכבישים, מבני ציבור ומוסדות חינוך. אם היה לי עכשיו חצי מיליארד, אז הייתי מיישרת את כל הכבישים".

מדוע את האדם המתאים להמשיך ולכהן כראשת מועצה?

"משום שיש לי הבנה מאוד מאוד עמוקה את האגוז הקשה לפיצוח הזה. אני חושבת שאני גורם מאזן בתמונה שתיארתי לך. צריך להבין שאין תכנון אופטימלי. לא נולדה תוכנית בניין עיר (תב"ע) שכולם מרוצים ממנה. אני לא מדברת על הבית הבודד, אני מדברת על שכונות, דברים יותר מורכבים. החוכמה בתכנון, זה איזונים. ולדעת לקחת את החוזקות ולחזק אותן, לרדד את החולשות, לדעת להביא למה שיותר איזון בתכנית".

פרי יגור מעלה ביקורת קשה על תוכנית המתאר של היישוב. מי שהיה מחלוציה, הוא חיים געש שהלך לעולמו בתחילת הקדנציה שלה ובר כוכבא שהחליף אותו במשך שנה אחת. "כשהייתי יושבת ראש האופוזיציה, הגשתי אליה עשרות התנגדויות, חלקן התקבלו במלואן, חלקן התקבלו בחלקן וחלקן נדחו. אבל זה לא משנה כרגע, כרגע יש מצב נתון ואיתו אני צריכה להתקדם".

בין כשלים שפרי יגור מונה, נמצא קצב הגידול ששונה ממה שהתוכנית צפתה. "זה אומר שהיום אין לי מענים לכמות האוכלוסייה ששפכו לפה בזמן כה קצר. זאת הסיבה שכשאני נכנסתי לתפקיד עצרתי שתי תכניות". עוד היא אומרת, כי "היה חוסר השקעה מוחלט בפיתוח אזורי תעסוקה שמניבים ארנונה גבוהה ומצד שני הסתכלות חד מימדית על איך להביא לפה עוד אוכלוסייה". 

מה עשית בקדנציה הזו בנושא הזה? 

"התחלתי את הקדנציה כשקצב הגידול של האוכלוסיה עמד על 5% בשנה, זה קצב מטורף. זה כמו יישובים חדשים. תוכניות שכבר אושרו אני לא יכולה לבטל, ותוכניות אחרות שלא היו במעמד סטטוטורי – הצלחתי למנוע". 

מה למשל? 

"500 יחידות דיור בין משמרות לביג. למשל, 3000 יחידות דיור באזור האלון הבודד בכרכור, שאף אחד בכלל לא יהיה מודע לזה שיש תכניות מגירה כאלה. וכשממשלת ישראל ומינהל התכנון מחליטים שיש מצוקת דיור במדינת ישראל, ולשיטתם צריך לפתור אותה גם בפרדס חנה, אז מוציאים תכניות. יש שם תוכנית ל-3000 יחידות דיור. ואני גנזתי אותה". 

"מנעתי תוכניות מגירה שאך אחד בכלל לא היה מודע אליהן. זה בסוף זה הרבה פוליטיקה. קרבה נכונה למקבלי ההחלטות"

איך? 

"באמצעות קשרים פוליטיים. ישבתי עם איילת שקד, בזמנו זה היה בתקופתה ושלומי הייזלר וגנזנו את התכנית. חד משמעי. זה, בסוף זה הרבה פוליטיקה. קרבה נכונה למקבלי ההחלטות. אני שמחה שאני יכולה להגיד לך עם שתי ידיים, כאילו בביטחון מלא, שהדלת פתוחה בפניי מכל המפלגות".

רשת "חצר השוק" ניסתה להפעיל מתחם בשוק הישן. זה לא הצליח וכיום הוא עומד ריק. מתברר שהמועצה לא גבתה כספים מיליון וחצי שקלים. מה קרה שם?

"היא לא 'לא גבתה', היזם קרס".

איך קרה שהמועצה לא גבתה מיליון וחצי שקלים? 

"אני לא אכנס איתך לפרטים בזמן שיש הליכים משפטיים. המצב כרגע הוא שאנחנו לפני מכרז חדש. זה מתגבש כרגע, אני לא רוצה לצאת כי המכרז עוד לא פורסם, אבל כמו שאני חושבת, במתחם הזה, יש חנויות ויש את מתחמי התרבות שבתוכו, שאותם אני חושבת שהמועצה צריכה לנהל".

לא תהיה חקירה ציבורית לאן הלכו מיליון וחצי שקלים מכספי ציבור?

"יש הליך משפטי. ואני לא מתכוונת להתייחס לזה". 

חצר השוק פרדס חנה כרכור (צילום: שלי קלינג)

יומן (כמעט) שקוף

גם בתחום השקיפות והדמוקרטיה, התמונה לא חד מימדית. מצד אחד היא ראשת המועצה הראשונה שמנגישה את היומן שלה לציבור, היא מקפידה להעלות כמעט בכל שישי פוסט עם תיאור עבודתה לציבור ושיפרה משמעותית את אתר המועצה. מנגד, היו חסרים ביומן השקוף עמודים רבים מסיבות כאלה ואחרות, (חלקם עודכנו רק לאחר פניית "שקוף", במסגרת סיקור הבחירות). פרי יגור אף לקחה הלוואה בגובה 200 אלף שקל, אלא שהיא דיווחה עליה רק לאחר פניית "שקוף", באיחור משמעותי ובניגוד לנהלים. 

זאת ועוד: לפני כשנה וחצי, עובד מועצה ותיק, סמיר באבילו, הגיש לבית המשפט תביעה נגדה ונגד המועצה על התעמרות, האזנות סתר ועוגמת נפש. הפרשה הרעידה את היישוב ופורסמה בעיתונות המקומית. בתום דיונים של שנה, הושג הסכם פשרה בין הצדדים: המועצה לא תודה באף אחת מהטענות, אך מנגד, תשלם "לפנים משורת הדין", כך לשון ההסכם, 78 אלף שקלים פיצוי לבאבילו. אלא שההסכמות הושגו מול המועצה בלבד והתיק נסגר. בזמן אמת, דוברות המועצה מסרה על כך לתקשורת כי היא אינה מגיבה על הליכים משפטיים בעת התרחשותם.

אחד הנושאים הבוערים במערכת הבחירות הזו נוגעת לתפקוד המועצה ועובדיה. מתחריה חלוקים: אלדד בר כוכבא מפזר הבטחות לפטר את כולם, אביעד סיני סבור שיש לחזק את המועצה וכגן וחכימי מדברים על חוסר תפקוד הנובע מעזיבה המונית של עובדים ועמם הידע הארגוני. 

כשהיא נשאלת על רשימת העובדים שעזבו בתקופתה, פרי יגור מגיבה בכעס: "המועצה הזאת הייתה זקוקה לרענון, יצרנו תקנים, הגדלתי את התקינה בפרדס חנה כרכור ב-33%. מעבר לזה שהיו חילופים של בעלי תפקידים, יצרנו תפקידים שלא היו. הקמתי מחלקת תרבות, אומנות וספורט, הקמתי מחלקת רכש שלא הייתה, שזה בכלל סטטוטורי. מחלקת שפ"ע (האחראית על נראות העיר, נ"נ) צמחה להיות אגף, עם מחלקת קיימות ואיכות סביבה, עם מחלקת תברואה, עם מחלקת גינון שלא הייתה. באגף החינוך, הקמנו מחלקת חינוך על יסודי שלא הייתה. באגף הנדסה היו שלושה וחצי אנשים, יצרנו שם תקנים. נכון, לא כולם מאוישים עדיין, כי בסוף הסיפור של מגזר הציבורי זה משכורות מאוד מאוד נמוכות".

"הגדלתי את התקינה בפרדס חנה כרכור ב-33%. יצרנו תפקידים שלא היו"

איך אפשר להתמודד עם השכר הנמוך?

"אני הולכת להקים חברה כלכלית, כי דרך חברה כלכלית אני יכולה להביא כוח אדם יותר איכותי, השכר שאני יכולה להוציא גם הוא יותר איכותי. אני רשות מקומית, אני צריכה להתעסק בדברים הרכים של החינוך, של הרווחה, ניקיון, אין לי שום ערך מוסף בלסלול כביש, לשים קו ביוב או ניקוז, אני לא צריכה את הדברים האלה, זה חברה כלכלית שתעסוק בכך, עם אנשי מקצוע".

"נכון, לא הצלחנו לעמוד בזמנים"

בנושא התחבורה, פרי יגור מתמודדת עם טענה שנשמעת כלפיה, לפיה פרדס חנה כרכור לא עמדה בדרישה להקים 70 תחנות אוטובוס, ומשום כך תקעה תכנית של משרד התחבורה שהייתה יכולה לשפר את המצב. 

"היום פרדס חנה כרכור בנויה על 60 תחנות שהן בצד אחד של הרחוב, בקווים טבעתיים מאוד ארוכים, כמו קו ארבע, שיכול להגיע פעם בשעה כי הוא נוסע את כל היישוב עד שהוא מגיע", היא אומרת. "בנינו תכנית וקיצרנו חלק מהקווים באופן שהם רצים על מסלולים יותר קצרים, לא טבעתיים על כל היישוב, והוספנו נקודות קצה, רכבת, ביג, הלל יפה, דגני, חדרה, ים, אזור תעשייה קיסר, כל מיני מקומות, על פי צרכים שניתח חברת אגד, משרד התחבורה, את הצרכים של היישוב".

ולמה זה לא קרה?

"בגלל בירוקרטיה מאוד מסורבלת ואיטית. זו באמת אחת הדוגמאות למשהו שלא כל כך הצלחנו לעמוד בזמנים, זה היה כבר צריך מבחינתי להיות בשנה שעברה וזה כרגע קצת בעצלתיים. אבל יקרה, יקרה בשנת 2024. כרגע יש לנו כבר תקציבים, יש אישור על התכנון של התחנות החדשות, זה יקום ויהיה. 

"אבל מבחינתי זה לא רק התחנות – אלא מערך שלם שכולל גם שבילי הליכה ואופניים שאנחנו מפתחים. אנחנו הולכים להקים 11 קילומטר חדשים של שבילי הליכה ואופניים. הרעיון המסדר של כל הדבר הזה, הוא שאני מאמינה שכאנשים שהולכים יותר, ושהצרכנות היא באזור הנוחות שלך, סמוך למגורים, זה יוצר חיים, זה יוצר אושר. התפקיד שלי זה לייצר מצב של הליכותיות ווקביליטי".

תיאטרון הידית. "אנחנו רוקמים עכשיו משהו יפה" (צילום: טל בנדק)

השאלה איך ומאיזה תקציב.

"מהמקורות שלנו, מה זאת אומרת? וזה כבר קורה עכשיו. כשאני מקימה גינה ציבורית, אני לא מקימה אותה בשביל שיהיה מתקן לילד להעביר עוד שעה אחרי הגן עד שהוא הולך לישון וליום הבא. אני מקימה גינה ציבורית, כי זה מקום מפגש קהילתי". 

שאלה אחרונה, נקודתית אך חשובה: מה בנוגע לתיאטרון היידית, שעדיין לא מצא בית?

"תראי, זה נורא מורכב כי זה גורם פרטי בסוף שאני צריכה לדאוג לו, ואני גוף ציבורי, אז יש כללים ציבוריים שחלים על רשות מקומית. אני גאה בזה שיש לנו תיאטרון כזה. היו שנים שהם עזבו למקום אחר, עכשיו מחפשים בית. אבל איך אני אתן בית? הרי המשאבים שלי מוגבלים. יש לי מבני ציבור מסוימים, חלקם לא מתאימים להם, מבחינת הצרכים של התיאטרון. אנחנו רוקמים עכשיו איזה משהו יפה, זו תפירה עדינה, מגזר פרטי, מגזר ציבורי. אני מקווה שיהיו לי בשורות מיד אחרי הבחירות".

תחקיר: שלי קלינג

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך! 

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה?

מאת נעמי נידם

נעמי נידם
העורכת הראשית של אתר "שקוף". עיתונאית, גרה במצפה רמון. עברתי בתקשורת המיינסטרים וגם בעצמאית, מהעיתון הצבאי "במחנה", דרך עריכה ב"מקור ראשון", באתר החדשות nrg, ובהמשך כתחקירנית ב"עושים סדר" וככתבת ב"שיחה מקומית".בשנים האלה למדתי על בשרי כמה כוח יש למילים. הוא יכול להיות הרסני, והוא יכול להיות מהפכני. מאושרת מכך שבחרתי לנטוש את הרייטינג, את הדיווח המהיר והשטחי של אתרי החדשות - וליצור ב"שקוף" עיתונות חוקרת שמשנה את המציאות.

תגובה אחת

  1. הסיקור מאוזן ותואם את מה שנאמר על ידי המועמדת במפגשי הבית שקיימה. היא גם נותנת את השקפתה מתוך כהונה רבת בעיות במקום מאד מפוצל קהילתית. הרעיון פחות מציג את העדר כוח מול הועדות המחוזיות. בסוף כל יזם פרטי מגיע למטרתו. ולא חשוב אם המועצה מתנגדת או מקבלת את התכנית.
    אני מחפשת בעל תפקיד שיודה שפרדס חנה כרכור היא עיר לא מוכרזת ולא ישוב / מושבה/ צביון כפרי… כבר לא….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה יהיה עם ההבטחות של הפוליטיקאים אחרי שהקלפיות ייסגרו?

אנחנו רוצים להציב עיתונאי/ת במשרה מלאה בפרדס חנה כרכור! 🤩

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לדעת שאתם איתנו.

בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.