ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

אביעד סיני: "השתיקו אותי. אני לא מוכן להיות חותמת גומי"

על תפקוד המועצה ("אני לא מאלה שמאמין שהעובדים גרועים", חיבורים פוליטיים ("לא פוסל אף אחד") והדבר הראשון שיעשה אם ייבחר ("תחבורה ציבורית ובית ספר תיכון"). אביעד סיני, מתמודד לראשות פרדס חנה כרכור, בראיון מעמיק ל"שקוף"
הדפיסו את הכתבה

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך!

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

אביעד סיני עם מספר שתיים ברשימה - ח"כ לשעבר יעל כהן פארן (צילום: שלומי יוסף)

**הראיון שלפניכם הוא חלק ממיזם עיתונות במימון תושבי פרדס חנה כרכור, לקראת הבחירות. חלק מהשאלות נשלחו על ידי תושבי ותושבות העיר, כחלק משיתוף הציבור בתהליך העיתונאי.

בשלהי יוני 2022, החליט אביעד סיני, חבר מועצת פרדס חנה כרכור ויו"ר ועדת המכרזים, לפרוש מהקואליציה. "הייתי מבין אלו שהובילו קואליציה רחבה ומאחדת, מקיר לקיר", הוא מספר. "היה ברור מה ראשת המועצה צריכה לעשות – לשמור על סובלנות, לאחד את העובדים, לטפל בשברים הדרמטיים".

ראשת המועצה היא הגר פרי יגור, יריבתו הפוליטית, שבעוד מספר ימים יתמודד מולה על ראשות המועצה מטעם רשימת "בוחרים בעתיד", שאליה הצטרפה גם ח"כ לשעבר יעל כהן פארן. במהלך הראיון הוא מעלה נגד פרי יגור רצף של טענות קשות. לשניים יש היסטוריה משותפת: בבחירות ב 2019 הוא היה מספר שתיים ברשימה שלה "בשבילנו", מטעם מפלגת העבודה, וכיהן חצי קדנציה כיו"ר ועדת מכרזים ויו"ר ועדת איכות הסביבה, עד שפרש. כיום אף רשימה לא מתמודדת מטעם מפלגת העבודה.

"היו מקומות שהיו מבחינתי עילה להתפטר בגלל האחריות הציבורית שלנו", הוא אומר. "אם אומרים לי כראש ועדת מכרזים 'תשתוק ואל תתערב', במקרים שאנחנו מזהים שיש בעיה מהותית, כשהיא (ראשת המועצה, ש"ק) אומרת 'תשאירו את זה ככה, לא נטפל בזה' – אני לא אהיה שם". 

מה היה המקרה?

"בנושא מכרז על מחשוב המועצה. אמרו לי 'תניח לזה'. מה, אני חותמת גומי? ככה מנקים אורוות? ככה מטפלים בבעיות? יש גבול". 

 "בנוסף, אחד הדברים שהביאו אותי לעבור לאופוזיציה הוא דבר שמבחינתי הוא צלם בהיכל, שלא מתקבל על הדעת: היו מעקבים אחרי עובדים מטעם יו"ר המועצה, על ידי חוקר פרטי ובמימון כספי ציבור, בטענה שאותו עובד לא עושה את עבודתו כראוי. למיטב ידיעתי החוק מאפשר מעקב רק בהסכמת ועדה ובעקבות פרוצדורות מסוימות, ובמקרה הזה המעקב נעשה רק באישור ראש המועצה והגיזברית". 

יש לציין כי בתום דיונים של שנה, הושג הסכם פשרה בין הצדדים: המועצה לא תודה באף אחת מהטענות, אך מנגד, תשלם "לפנים משורת הדין", כך לשון ההסכם, 78 אלף שקלים פיצוי לתובע, סמיר באבילו. ההסכמות הושגו מול המועצה בלבד והתיק נסגר. המועצה התייחסה בעבר להליך המשפטי כי הם אינם מגיבים להליך בעודו מתנהל.

אם הגר פרי יגור תיבחר, אתה תשב איתה בקואליציה? 

"למה לא? אם עומדים במה שתיארתי, אני לא פוסל אף אחד. אני לא מאמין בזה".

לקראת מערכת הבחירות במועדה המקורי, לפני 7 באוקטובר, נכשל ניסיון איחוד בין סיני לבין יוני חכימי ואייל כגן, כאשר השניים רצים ברשימה נפרדת ומריצים את חכימי לראשות המועצה. לכל אחד מהצדדים גרסה שונה לסיפור. סיני מודה כי נציג מטעמו כבר חתם על ההסכם רגע לפני שהרשימות נסגרו, אך מדגיש ש"סוכם עמם שלא מפרסמים לפני שניתן אישור סופי. את שואלת אם עשיתי טעות שחתמנו לפני ההחלטה הסופית? כן. יכול להיות. אני מתנצל וגם אמרתי את זה לחכימי. זה הסכם פוליטי. בדקתי, הבנתי שזו החלטה לא טובה. דיברתי עם מתמודדים נוספים בזירה, הבנתי שזו טעות שתוביל לנזק משמעותי ליישוב".

סדרת הראיונות של "שקוף" במימון הציבור:

הוא אומר מצדו כי התנגד לכך שחכימי, שיצא אחרון מבין השלושה בסקרי דעת הקהל לניבוי רצון הבוחרים, עומד בראש הרשימה המאוחדת. "אני ניסיתי לבנות משהו רחב: מדברים עם כל הצדדים, בודקים מי הכי מתאים לעמוד בראש המערכת. לא מי שבסוף שמים אותו ראשון. בונים מערכת מאוזנת. הניסיון הזה נענה בטריקת דלת".

מימין לשמאל: אייל כגן ויוני חכימי (צילום: אלדד רפאלי)

יש קשר לכך שמספר שתיים שלך, ח"כ לשעבר יעל כהן פארן, לא במיקום שרציתם?

"רציתי רשימה שוויונית. יעל היא פיגורה, היא חייבת להיות במקום ריאלי. הם עשו טובה שהיא תהיה במקום רביעי ואמרו 'תפרוש אתה ותיתן לה'. ככה משתפים פעולה?".

מה תגיד לציבור שמאוכזב מכך שאין איחוד?

"צריך לייצר משוואה שמתחברת עם ציבורים נוספים ומשהו שיחזיק לטווח ארוך. יש נרטיב שמופץ כדי להחליש אותי, שאומר 'יש איחוד של ליברלים ואיחוד לא של ליברליים'. זו טעות פטאלית. כדי להוביל כאן את היישוב צריך לייצר איחוד רחב עם כל המתונים".

"אני ניסיתי לבנות משהו רחב: מדברים עם כל הצדדים, בודקים מי הכי מתאים לעמוד בראש המערכת. הניסיון הזה נענה בטריקת דלת"

מי אלה?

"90 אחוז מהמועצה".

אתה הולך להתאחד עם אלדד בר כוכבא? 

"אני הולך להתאחד עם מה שטוב ליישוב. אני אלחם, וזה בפירוש חלק מהמטלה הציבורית שלי, שיום אחרי נאחד את כולם, את כל הצד המתון, כי מה שהתחולל פה בקדנציה הזו הכשיל את היישוב, עם פירודים פוליטיים ואישיים". 

"אחד כמוני, שיודע איך מביאים כסף"

עו"ד אביעד סיני, בן 46, תושב פרדס חנה כרכור כ-15 שנה. הוא בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל מדיניות ציבורית, מגמת שלטון מקומי, עבד במשרד עו"ד גלעד שר ולאחר מכן, במשך חמש שנים שימש מנהל נכסים בעיריית חדרה. משרדו העצמאי ממוקם במרכז תבורי בפרדס חנה, והוא שוכר אותו מחברת שי חי שבבעלות אחד היזמים הגדולים בעיר, עופר ביטון. 

אתה שוכר משרד מעופר ביטון, זה לא יוצר ניגוד עניינים? 

"בוועדה לתכנון ובנייה, בדיונים שהיו קשורים לשי חי, לא נשארתי. אני במועצה בהתנדבות, אני מחזיק משרד ביישוב ולא מחוץ לו מתוך אידיאולוגיה: אני חי פה, ילדיי לומדים בבית הספר ביישוב ואני שוכר משרד ביישוב, שמכניס ארנונה למועצה. אם אני אבחר ליו"ר אני אסגור את המשרד. 

"להפוך את היזמים והקבלנים ואויבי העם זה פופוליסטי וחוטא למציאות"

"ואגב, אני רוצה גם להגיד עוד דבר. אני לא מאלה שמאמינים שהדיפולט להתנהלות מול יזמים פה, קבלנים וכו', הוא מלחמה. זו טעות פטאלית, זה לא לראות ולהבין את המציאות. להפוך אותם לאויבי העם זה פופוליסטי וחוטא למציאות. אתה לא רק שלא עוצר, אתה מקבל עוד בנייה, ואתה לא מתאים את עצמך מבחינת היכולות להיערך לדבר הזה. זה קרייסיס, ולכן הבחירות הן קריטיות. צריך לייצר פה גוף מקצועי, חזק ועם כסף, שיידע לשתף פעולה עם הגורמים בסביבה, שיידע לייצר פה עתיד טוב". 

מה עשית בקדנציה הזו כחבר מועצה שהוא בעל משמעות בעיניך?

"אחד שאני מאוד גאה בו, והוא לכאורה קטן, זה הנושא של העדפת עסקים מקומיים במכרזי המועצה. העברתי החלטה שהרשות המקומית פרדס חנה כרכור נותנת עדיפות לתושבי היישוב במכרזים שלה. זה פורץ דרך בשלטון המקומי. זה יושם למשל בנושא של עמדות הגזם, כשלמרות שהייתה הצעה זולה יותר – הרף הוא עד חמישה אחוזים – שכרנו את שירותיו של מפעיל מהיישוב. 

"דבר שני הוא הפיתוח של דרך הים שהייתה דרך מסוכנת ביותר ואנשים נהרגו בה. אני הייתי בין המפגינים בנושא לפני עשור ובזמן שהייתי בהנהלה טפטפתי את הנושא הזה וזה קרה. (בחודש יוני 2022 פרסמה ראש המועצה פוסט על רמזור הצומת המסוכן ובפברואר השנה הפרויקט הושלם).

"נושא שלישי הוא חיוב התקנת פאנלים סולאריים על גגות בניינים בבנייה חדשה. כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה, עזרתי לח"כ לשעבר יעל כהן פארן, שהובילה מהלך לקידום פאנלים סולאריים על גגות בישוב. עשינו פגישה בנושא עם תושבים, כתוצאה מהפעילות הזו נוצר החיבור שהוביל להתקנה של פאנלים סולאריים על שישה בניינים, כשחברת הבינוי משלמת על תחזוקת הבניין ומרוויחה מהפאנלים. הוכחנו ששיתוף פעולה יצירתי יכול לייצר מנגנון שרותם את הקבלן ואת התושבים למען איכות הסביבה באופן שהוא גם רווחי לכולם, ושאפשר ליישם את זה גם ברמה הארצית". 

אם תיבחר, מה הדבר הראשון שתטפל בו? 

"תחבורה ציבורית והקמת בית ספר תיכון. אלה המשימות החשובות".

מאיפה התקציב?

"צריך מישהו כמוני, במלוא הצניעות, שיודע איך מביאים כסף. אפשר להכניס כסף מאזורי תעסוקה – ארנונה עסקית מביאה המון כסף. עוד דרך היא להביא כסף מתרומות – להקים קרן לפיתוח העיר שמגייסת תרומות מכל העולם למען פרויקטים.

"מעבר לזה, צריך פעולה אזורית כדי להביא כסף – להצטרף לאשכול רשויות שקם כאן, לפני ארבע חמש שנים. זו סוג של חברה אזורית-כלכלית, שכוללת למשל את חוף הכרמל, גבעת עדה ובנימינה. אנחנו היינו יכולים להצטרף ולהוביל – אני אלחם כדי שזה יקרה".

למה זה לא קרה?

"ההחלטה כשלה. זה מה שקורה כשאתה מפרק קואליציה ותלוי בגורמים שיש להם אינטרס לשמור על הביצה הקטנה שלהם. הרי מה האשכול הזה עושה? מנהל דברים ברמה האזורית. כנראה יש מי שלא רוצה שייקחו את פינוי הזבל מניהולו ויעבירו אותו לגוף שמסתכל על כל האזור ויש לו יותר שליטה".

מה דעתך על תפקוד המועצה והעובדים בה, נכון להיום?

"אני לא מאלה שמאמין שהעובדים גרועים. העובדים מצוינים גם אם יש חמישה אחוז שהם בעייתיים. הם מפתח להצלחה, בייחוד בשירות הציבורי. צריך רוח מפקד שתעודד יצירתיות ועבודה ותשים גבולות, אבל הם לא המקור לתחלואות של המקום. חלק מהבעייתיות בשלטון המקומי הוא הסכמים קיבוציים כובלים ומשכורות לא טובות שלא מעודדות את הכוח הטוב להישאר". 

איך עוד היית רוצה להגביר את השיתוף והפיקוח במה שקורה במועצה? 

"לשתף את חברי המועצה בישיבות ניהול, לקיים סיורים בשטח, להקים למשל ועדי שכונות כשבכל שכונה יש יו"ר ועד שנמצא בקשר עם המועצה, ובאמצעותו משתפים את הציבור בהחלטות ושומעים מהציבור מה הצרכים בשטח. אני וחבריי לסיעה הרצנו את הרעיון הזה בקדנציה הזו והובלנו קורס ועדי שכונות. בכפר סבא זה מצליח, ובקריית טבעון למשל יש מועצת עם, הייד פארק שבו התושבים שותפים להחלטות שנוגעות אליהם ישירות". 

איפה תחנות האוטובוס?

בתחום התחבורה הציבורית, סיני בוחר להדגיש את העיכוב בביצוע פרויקט להקמה וחידוש כ-70 תחנות ציבוריות. "יש כאן, מתחילת הקדנציה, כשעוד הייתי חבר בקואליציה, תוכנית עם הקצאה מצד משרד התחבורה, שנעשתה עם שיתוף ציבור. היא מכסה שכונות שאין בהן היום קווים, וכוללת תזמון עם שעות הרכבת. לתוכנית יש הקצאה מטעם משרד התחבורה, היא אושרה אבל לא יצאה אל הפועל". 

למה?

"המועצה הייתה צריכה להקים 70 תחנות אוטובוס כדי שמשרד התחבורה יבצע את חלקו בתוספת אוטובוסים וקווים, אבל זה לא נעשה ולכן התוכנית לא יצאה אל הפועל במשך כל הקדנציה".

בראיון נפרד עם ראשת המועצה, התייחסה לכך פרי יגור ואמרה כי "זו באמת אחת הדוגמאות למשהו שלא כל כך הצלחנו לעמוד בזמנים, דוגמה לבירוקרטיה מאוד מאוד מסורבלת ואיטית. זה היה צריך מבחינתי לקרות כבר בשנה שעברה וזה כרגע זז קצת בעצלתיים, אבל יקרה בשנת 2024. יש לנו כבר תקציבים". 

בנושא החינוך, סיני מדבר על הרחבת המגמות בתיכונים ופיתוח הספורט. "היום כ-30 אחוז מהתלמידים לומדים מחוץ ליישוב והרבה יוצאים לחוגים מחוץ ליישוב. למשל קונסרבטוריון רימון – אני סבור שצריך לתמוך בו ולשכפל אותו שיפעל בעוד בתי ספר. 

"בנוסף, צריך להגדיל את היצע המגמות. זה אומר שאנחנו יוצקים תוכן ופעילות לתוך בתי הספר, שסביבם תהיה פעילות שלא מסתיימת ב-12:00 אלא מייצרת רצף חינוכי לילדים, לאורך כל היום, באותו מקום. המועצה צריכה לאפשר לכל הגורמים הטובים שיש כאן בקהילה, ביישוב, להיות בפנים". 

יש לך דוגמה קונקרטית לחיבור אפשרי כזה? 

"כן. פנה אליי יזם הייטק מהישוב והציע להקים בבית הספר החקלאי מעבדת הייטק עם גאדג'טים, בתמורה לזה הוא יעביר חוגים אחר הצהריים וגם העשרה בשעות הלימודים. יו"ר הנהגת ההורים באחד מבתי הספר כאן תיאר לי איך הוא פועל בחיפה – רותם את ההייטק, אומנים, משטרה מקומית –  לפעילות בתוך בתי הספר. 

"זה מרגש לחשוב על זה: להצמיד נערים מאזורים מוחלשים לשוטר ויחד הם עושים פרוייקטים משותפים כמו קבוצת ריצה – כשהשוטרים מהווים מודל חיובי לנערים שנחשבים בעייתיים. למה לא לעשות את זה גם פה?". 

איך תפעל לממש את כל זה? 

"בחזון שלי, אנחנו נרים באזור צפון המושבה ליד הרכבת, סמוך לאנדרטת הנח"ל, אזור תעסוקה רחב. אני קורא לזה 'קריית העתיד' – לצד אזור התעסוקה אפשר להקים מכינה קדם צבאית. האזור הזה יכול להתחבר עם המרכז הרפואי שוהם, שהוא המרכז הגריאטרי הגדול בישראל. גם אותו אפשר לפתח, באמצעות הקמה של מכללה וחממה טכנולוגית בתחום הגריאטריה, מה שימשוך אוכלוסיה ומשקיעים נוספים". 

זו תוכנית מאוד רחבה וכללית, אפשר לומר אמביציוזית ביחס לפרדס חנה.

"העניין הוא שצריך מועצה שיודעת לעבוד ולייצר שיתופי פעולה. איך רוביק דנילוביץ' פיתח את תעשיית הסייבר בבאר שבע? הוא הבין את הפוטנציאל, חיבר את זה עם החזון של דויד בן גוריון, והפריח את השממה. גם לפרדס חנה כרכור יש פוטנציאל אדיר מבחינת מיקום וכוח האדם שבה. אין שום סיבה שזה לא יקרה גם כאן". 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך! 

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה?

מאת שלי קלינג

שלי קלינג
עיתונאית, תושבת פרדס חנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה יהיה עם ההבטחות של הפוליטיקאים אחרי שהקלפיות ייסגרו?

אנחנו רוצים להציב עיתונאי/ת במשרה מלאה בפרדס חנה כרכור! 🤩

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לדעת שאתם איתנו.

בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.