ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בזמן שבממשלה ובכנסת יוצאים שוב בהצהרות לוחמניות נגד חברות המזון הגדולות בשל העלאות מחירים, חברת אסם-נסטלה חזרה לשכור שירותי לובינג בכנסת, אחרי היעדרות של למעלה משנתיים ממאגר הלקוחות. חברת שיווק המזון השלישית בגודלה בישראל נרשמה השבוע (שני) כלקוח המיוצג באמצעות נהלה. הלוביסטיות עידית שבתאי-סידיס ואלכס עדן קנובסקי הקימו את חברת הלובינג אחרי סגירת חברת פוליסי.
בכך הצליחו בנהלה לשמר לעצמם עוד לקוח חשוב שיוצג בעבר במשך שנים באמצעות פוליסי של בוריס קרסני, ממייסדי תעשיית הלובינג המסחרי בישראל. קרסני סגר את החברה הוותיקה בענף הלובינג וגרע את כלל לקוחותיה ב-30 בדצמבר 2021, ובכללם את הלקוחה אסם.
אסם מחזיקה בזכויות לשווק בישראל את המותגים במבה, נסטלה, צבר, טבעול, מטרנה, פרפקטו, קטשופ, גרבר, ביסלי, פתיבר, אפרופו, בייגלה, קיט-קט ועוד.
בטבלאות הריכוזיות בשוק מוצרי המזון בישראל, אסם מצויה באופן קבוע במשך עשורים כחברה השלישית בגודלה, אחרי תנובה ושטראוס. בדוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנובמבר 2021, ועסק בניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון בישראל, צוין כי נתח השוק של אסם עומד על 7.5% משוק המזון.
כפי שדיווחנו לאחרונה, גם חברת המזון השנייה בגודלה בישראל, חברת שטראוס, חזרה לאחרונה למאגר הלוביסטים והיא מיוצגת באמצעות חברת הלובינג אימפקט שבראשות הלוביסטים הוותיקים אורית לרנר ובועז רדי. חברת המזון הגדולה בישראל, תנובה, מייצגת אינטרסים באמצעות חברת הלובינג הקבינט שבראשות ח"כ לשעבר יואל חסון והלוביסט צח בורוביץ'.
בניגוד ל-11 מדינות ב-OECD (מבין 23 מדינות) המחייבות לוביסטים לדווח על יעדים ותוצאות הלובינג המהווים יעד להשגה, בישראל "חוק הלוביסטים" בכנסת אינו מחייב שקיפות בפני הציבור על זהות האינטרס המקודם. כלומר, לציבור אין דרך לדעת מה בדיוק מבקשת כעת ענקית המזון להשיג באמצעות הכניסה המחודשת למרשם הלוביסטים.
לפני חודש פורסם בתקשורת כי בכוונת אסם לבצע עוד עלייה במחירי חלק ממוצריה, ביניהם עוגיות, רטבים, אטריות למרק ומאפי בונז'ור. אסם נימקה את העלייה במחיר בכך שמדובר במוצרים המיוצרים בדרום ישראל (קריית גת ושדרות) ושהחברה ספגה התייקרויות משמעותיות שלאורן מבוצעת עליית המחירים. באותה תקופה פורסם גם כי זכויות הקניין של אחד ממותגי הדגל של החברה, במבה, נרכש על ידי תאגיד נסטלה השווייצרי, מה שעשוי לאפשר לנסטלה להפעיל לחץ על המדינה כדי להשיג הקלות במיסים ולאיים בהעברת הייצור למדינות אחרות במידה והדבר לא יסתייע.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק