עוד שיא נשבר: תעשיית הלובינג ממשיכה לשגשג בכנסת

זו השנה השנייה ברציפות שהכנסת שוברת שיא במרשם לקוחות הלובינג המסחרי – לקוחות המיוצגים על ידי חברות לובינג (שדלנות), שמקדמות את האינטרסים שלהם בכנסת. בנובמבר האחרון נרשם בכנסת ה-25 שיא של 582 לקוחות, ששבר את השיא הקודם של 581 לקוחות, שנרשם בכנסת ה-24 באוקטובר 2021, ועליו דיווח "שקוף". 

לא מדובר בחודש חריג של פעילות. גם לאורך זמן, הכנסת ה-25 מתאפיינת בפעילות לובינג מוגברת: במשך תשעה חודשים ברציפות (החל מיוני 2023) מדד הלקוחות לא ירד מ-570 – רצף חסר תקדים. הכנסת ה-25 שוברת שיאים גם כשמתייחסים לממוצע הלקוחות לאורך כהונתה: 558 לקוחות בממוצע עד כה, כשהכנסת ה-24 נמצאת במקום השני עם ממוצע של 543 לקוחות. 

פעילות הלובינג בכנסת מעצבת את החקיקה והרגולציה בישראל, ומשפיעה על כל תחומי החיים: החל בחקיקה הנוגעת ליוקר המחייה וכלה במדיניות ייבוא עובדים זרים, בטיחות באתרי בנייה ומשלוחים חיים. 

מדד הלוביסטים של "שקוף" מרכז את פעילות הלוביסטים לאורך זמן ובהשוואה לכנסות קודמות. עלייה בכמות לקוחות הלוביסטים בכנסת מעידה על כך שיותר ויותר גורמים במשק ובחברה הישראלית סבורים ששכירת שירותי לובינג מיטיבה עמם. בהנחה שהמערכת אמנם מוטה לטובת חברות הנעזרות בגורמים מקצועיים בעלי קשרים וידע, יש כאן שחיקה של ערך השוויון, שכן בעלי ההון זוכים לייצוג יתר מול מקבלי ההחלטות.

לצד העלייה המתמשכת במספר הלקוחות המיוצגים בכנסת, מדד הלוביסטים של "שקוף" מצביע על מגמה מדאיגה נוספת: עלייה בריכוזיות בענף הלובינג. יותר ויותר לקוחות מיוצגים על ידי פחות ופחות חברות לובינג (הנתונים בהמשך). הריכוזיות בענף עלולה להוביל לתופעת ריכוז כוח פוליטי-כלכלי בעייתי בידי גורם אחד או גורמים מעטים.

מערכת "שקוף" בדקה גם את מידת ההשפעה של אירועי שבעה באוקטובר על פעילות הלובינג, וריכזה רשימה של לקוחות חדשים שנרשמו, ושראוי לתת עליהם את הדעת.

אך ראשית, הבהרה חשובה: הנתונים עליהם מתבסס "שקוף" מגיעים ממרשם הלוביסטים בכנסת, המחויב בשקיפות. אלא שההגדרה מיהו לוביסט בחוק הכנסת היא הגדרה צרה שאינה כוללת מה שמכונה "לוביסטים ביתיים" (In-house Lobbyists): אחראי רגולציה, מנכ"לים ובעלי תפקידים שונים שמבקשים לקדם אינטרסים מול מקבלי ההחלטות. 

18 מבין 21 המדינות החברות בארגון ה-OECD ושחוקקו חוקי לוביסטים, מחילות את החוק גם על לוביסטים ביתיים. בהשוואה למדינות ה-OECD, חוק הלוביסטים בישראל נחשב חלש במיוחד, ומאפשר ללוביסטים רבים לחמוק מתחת לרדאר. ומכאן שהנתונים שבידינו, מדאיגים ככל שיהיו, הם רק קצה הקרחון, כשזה נוגע להיקף ממדי פעילות הענף. 

חסרון נוסף של חוק הלוביסטים בישראל הוא שאינו מחייב את לקוחות הלובינג לדווח על הסיבות בגינן הם מבקשים להיות מיוצגים בכנסת – דיווח המתחייב לפי חוק ב-11 מבין מדינות ה-OECD שקיימים בהם חוקים או רגולציה המסדירים את פעילות הענף. בהעדר דיווח, הציבור אינו חשוף לנסיונות ההשפעה של בעלי אינטרסים על עבודת המחוקק.

השפעת המלחמה על ענף הלובינג

תעשיית הלובינג מושפעת באופן ישיר ממאורעות השעה ומתעצבת לאורם. אך ענף הלובינג לא רק מושפע מאירועי השעה אלא גם מגיב אליהם ומשפיע, הלכה למעשה, על סדר היום החקיקתי. 

כך למשל, משבר הקורונה הביא להתחזקות ענף הלובינג, כשקבוצות לחץ נעזרו בלוביסטים כדי להשפיע ככל האפשר על מדיניות הממשלה. ענפים שלמים כמו כמו מלונאות, אולמות שמחה, מוסדות תרבות ומסעדות, נפגעו קשות בשל הנחיות הממשלה שנועדו למנוע את התפשטות הנגיף. מנופי הלחץ שהפעילו השפיעו על תגובת הממשלה וההטבות שקיבלו בסופו של דבר.

גם לאירועי ה-7 באוקטובר השלכות מיידיות על תעשיית הלובינג בכנסת. בדצמבר דיווחנו על מספר לקוחות שהצטרפו למרשם הלוביסטים בעקבות המלחמה, בהם התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבנייה, ארגון זק"א, המטה למען נפגעי הטרור והחברה לפיתוח הגליל. 

לאחרונה הצטרפו למרשם הלקוחות שלושת הקיבוצים אורים, גבולות וצאלים, הממוקמים לא רחוק מגבול רצועת עזה. הללו מצטרפים לעשרות לקוחות המושפעים גם הם ממצב הלחימה ומיוצגים כבר בכנסת, כמו התאחדות הקבלנים, איגוד חברות הביטוח, התאחדות המלונות ולשכת שמאי מקרקעין. 

המצטרפות החדשות – והקאמבק של שטראוס

שורת לקוחות חדשים הצטרפו למרשם הלקוחות בכנסת האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים. מלבד הלקוחות שכבר צוינו, שהצטרפו בעקבות המלחמה, בין הלקוחות הבולטים שהצטרפו: חברות לייבוא כלי רכב, קרן נדל"ן ומפעל נשר (רשימה מפורטת למטה).

אחת המצטרפות הטריות למרשם הלקוחות היא חברת שטראוס. רשת המזון הגדולה בישראל לא הייתה מיוצגת בכנסת מאז המחאה החברתית ב-2011. לאחרונה דווח כי שטראוס מעלה מחירים בעד 25%. וזאת, חרף הביקורת הציבורית, והעובדה שהחברה נמצאת במשבר פנימי ומנייתה בבורסה מדשדשת במקום. מנכ"ל החברה, שי באב"ד, שמונה לפני כשנה לתפקיד, שימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר.

שטראוס מיוצגת כעת על ידי חברת הלובינג "אימפקט", שבבעלות אורית לרנר ובעז רדי. "אימפקט" חזרה לייצג בכנסת הנוכחית גם את רשת שופרסל, שדוחפת אף היא לעליית המחירים בשוק. 

עלייה במספר הלקוחות

מדד לקוחות הלוביסטים דוגם את מספר הלקוחות הרשומים בכנסת ביום הראשון לכל חודש. נקודת הפתיחה של הכנסת הנוכחית נרשמה בנובמבר 2022 עם 513 לקוחות, ומאז כמות הלקוחות צמחה ביותר מ-13%. 

הצמיחה במספר הלקוחות המיוצגים בכנסת ה-25 ניכרת גם כשמשווים בין ממוצע מספר הלקוחות, כלומר: ממוצע של כלל חודשי פעילותה של כל כנסת וכנסת. בכנסת ה-25 נרשם מספר הלקוחות הגבוה ביותר – 558 לקוחות בממוצע עד כה. במקום השני נמצאת שהכנסת ה-24, עם ממוצע של 543 לקוחות. 

מבין שש הכנסות האחרונות, הכנסת ה-22 מחזיקה בממוצע הלקוחות הנמוך מכולן – 441 לקוחות בלבד. זאת, לאור המשבר הפוליטי המתמשך וקיום שלוש מערכות בחירות ברצף. 

תעשיית הלובינג החלה להתאושש החל מהקמת ממשלת נתניהו-גנץ בכנסת ה-23, ולאחר מכן בכנסת ה-24 בממשלת בנט-לפיד. הנתונים מהווים אינדיקציה לכך שבסופו של דבר ענף הלובינג בכנסת זקוק ליציבות פוליטית מסוימת על מנת לצמוח, גם אם מצבי משבר תורמים לצמיחתו במידה מסוימת. 

מספר הלוביסטים דורך במקום

בעוד שעלייה במספר הלקוחות מעידה לרוב על עלייה בפעילות הלובינג בכנסת, ירידה במספר הלוביסטים לא מעידה בהכרח על פעילות לובינג מצומצמת יותר. זאת, לאור העובדה שחברות הלובינג מייצגות לקוחות רבים. לכן, חשוב לקרוא את הנתונים על מספר הלוביסטים לצד הנתונים על מספר הלקוחות.

מספר הלוביסטים הרשומים בכנסת בפברואר 2024 עומד על 116 לוביסטים. בפתח המושב הראשון של הכנסת הנוכחית, המספר עמד על 121. כלומר, ביחס לנתון ההתחלה, חלה ירידה של 4% בכמות הלוביסטים הרשומים בכנסת הנוכחית.

שיא מספר הלוביסטים בכנסת הנוכחית נרשם במאי 2023 – 132 לוביסטים. המספר הנמוך ביותר עמד על 101 בינואר באותה שנה. 

גם בכנסת הנוכחית, כמו בכנסת הקודמת, ממוצע כמות הלוביסטים עומד על 119 לוביסטים. הצמיחה במספר הלקוחות לאורך השנים, לצד הדריכה במקום במספר הלוביסטים שמייצגים אותם, היא עדות להטמעת שינויים בדפוסי העבודה של משרדי הלובינג. 

המשבר הפוליטי בין 2019 ל-2021 ומשבר הקורונה, לצד הגבלות הנוכחות והתנועה שנאכפו בכנסת וועדותיה, שינו את דפוס פעילות הלובינג במשכן. משבר הקורונה הביא לצמצום בפעילות במשכן בכנסת, ופגישות רבות התקיימו במרחב הדיגיטלי. המעבר לתוכנות כמו "זום", לצד ההגבלות שהוטלו על כניסה לכנסת והשתתפות בוועדות, השפיעו על דפוס הפעילות של הלוביסטים. הללו הגיעו פחות למשכן עצמו, והיה עליהם לפתח דרכי פעולה חלופיות. על כן, פחות לוביסטים נרשמו במרשם הלוביסטים בכנסת. 

הכנסת ה-20 הייתה האחרונה לפעול באופן סדיר, קודם למשבר הפוליטי ולמשבר הקורונה בישראל, והיא מחזיקה בשיא ממוצע הלוביסטים העומד על 152 לוביסטים. בכנסות לאחר מכן צנח המספר בעשרות אחוזים, והוא לא שוחזר מאז. ככל שאנו יודעים, לא צפוי שינוי משמעותי בממוצע כמות הלוביסטים, אלא אם כן המחוקק יחליט להרחיב את הגדרת הלוביסט – שינוי שעשוי להכפיל ויותר מספר הלוביסטים.

המשמעות: הריכוזיות גדלה

נכון לפברואר 2024, 404 לקוחות מיוצגים על ידי חמש חברות הלובינג הגדולות בענף – כלומר 70% מכלל הלקוחות. 29 חברות הלובינג והלוביסטים העצמאיים הנוספים מייצגים 220 לקוחות – 38% מסך הלקוחות. הסיבה לכך שסך כל הלקוחות המיוצגים עומד על 624 ולא על 580 נובעת מכך ש-44 לקוחות מיוצגים על ידי יותר מלוביסט או חברת לובינג אחת. 

בפעם האחרונה שבדקנו את ריכוזיות הענף, במרץ 2023, חמש החברות הגדולות ייצגו 69% מהענף. מכאן שנרשמה יציבות יחסית, ועלייה של אחוז בודד בכמות הלקוחות שאותם החברות מייצגות. 

חברת הלובינג הגדולה ביותר מבין חמש המובילות היא חברת "ריפבליק", שבבעלות הלוביסטים לירון הרשקוביץ ומבשרת נבו, ולה 142 לקוחות. אחריה נמצאת חברת הלובינג הוותיקה "גלעד לובינג", בבעלות הלוביסטים אמיר גלעד ואריאל סנדר, עם 92 לקוחות. חברת הלובינג "הקבינט", בבעלות ח"כ לשעבר יואל חסון והלוביסט צח בורוביץ' נושפת בעורפה, עם 90 לקוחות.