בדיון על השתוללות יוקר המחיה גם בקואליציה הסכימו: "הממשלה נכשלה"

בתחילת השבוע (שני) התרחש בכנסת דיון חשוב – ועדת הכלכלה וועדת הכספים התכנסו יחד תחת נושא יוקר המחייה, ובפרט העלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים.

בוועדה השתתפו חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה, אולם בלטו בהיעדרם דווקא אלו שמחזיקים בתפקידים הרלוונטיים ביותר לנושא שנדון – שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), שר הכלכלה ניר ברקת (ליכוד) ושר החקלאות אבי דיכטר (ליכוד). "זה חלק מהזלזול של הממשלה הזאת בכנסת", אמר חבר הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד).

את דבריו בנושא פתח יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בהבהרה: התייקרות מוצרי החלב המפוקחים נעשתה אוטומטית, בעקבות שינוי חקיקתי, אשר מסיר את חובת האישור הממשלתי המקדים. "אני לא זוכר איזו ממשלה תיקנה – שלנו או הממשלה של בנט", אמר ביטן בהתייחסו לתיקון שנעשה בחוק. למעשה היה זה סמוטריץ' שעשה זאת לפני שנתיים במסגרת תפקידו כשר האוצר.

ביטן ביקר את חוסר יעילותו של המנגנון האוטומטי לקביעת מחירים, והדגים בעזרת מה שכינה כ"תרגיל המלוכלך" שביצעה הממשלה בכל הנוגע למחירי התחבורה הציבורית. "התוצאה היא שבשנה האחרונה מחירי התחבורה הציבורית באמצעות צווים, חוץ מהעלייה האוטומטית, יעלו כמעט ב-50%",  אמר והוסיף כי מדובר ב"מס מוסווה".

לדבריו, הממשלה כושלת בטיפול ביוקר המחייה. "בגלל אג'נדה של פקידים במשרד האוצר, של שר האוצר ושל חלק משרי הממשלה – אנחנו לא מצליחים להילחם בנושא של יוקר המחייה", הוסיף. לביקורת הצטרף גם חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), שהודה: "אני גם חושב שלא עשינו מספיק. גם כממשלה לא עשינו מספיק – היו דברים שיכולנו לעשות אותם".

ביטן ציין שהגיש הצעת חוק שתחיל מע"מ נפרד למוצרי יסוד, בדומה למדינות ה-OECD, בהן שיעור המע"מ על מוצרים אלו נע בין 0-8%. אך גם לזה לא כדאי לצפות – ביטן סייג את דבריו במהרה והבהיר כי בצל המלחמה ובשל עלות התקצוב הגבוהה, ההצעה הוקפאה לעת עתה. "הממשלה שלי לא עושה את העבודה – היא לא נלחמת ביוקר המחייה באופן הנכון", סיכם.

בליאק מנה שלוש סיבות לפער העמוק שנוצר בין המחירים בישראל לעומת אירופה, פער שלדבריו עומד היום על יותר מ-40%: כשל שוק, אוזלת ידה של הממשלה וביטול הרפורמה בכשרות.

בליאק אף הזכיר את התגובה שסיפק סמוטריץ' במאי 2023, אז תירץ את עליית מחירי מוצרי החלב בכך שעסק בעניין הארנונה, החשמל והמים. בפועל, גם המחירים על שירותים אלו עלו.

בסיום דבריו ציין בליאק צעד מידי שניתן לעשות לפני כל רפורמה רחבה: לדרוש מהמונופולים לפרסם את דוחותיהם הכספיים לציבור, שכן כיום החוק אינו מחייב אותם לכך. "מהדיון הזה אני מאוד מקווה שאנחנו נצא עם מסר מאוד ברור לקואליציה: תפסיקו להתבטל בנושא המאבק ביוקר המחייה כי הציבור כבר לא מוכן לסבול את זה".

"זאת לא גזירת שמיים, זו גזירה של ממשלה שמחליטה כל פעם לגזור מחדש על האזרחים שלה", אמרה חברת הכנסת שלי מירון (יש עתיד). בהמשך, התייחסה לקבינט יוקר המחייה שהקימה הממשלה, ושאלה בציניות: "מתי פעם אחרונה שמעתם שהוא התכנס?". חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) מיהרה להשיב: "עשרה חודשים", והוסיפה בהמשך תיאור למצב – "השתוללות כללית של מוצרי הצריכה במשק".

פרקש-הכהן הציגה בדיקה שביצעה, ולפיה התקבלו מתחילת המלחמה לא פחות מ-78 הודעות על עליות מחירים מחברות שונות. בראש הרשימה חברת שטראוס, שהודיעה חמש פעמים על עליית מחירים. עוד הוסיפה כי לפי דוח של ה-OECD ישראל היא אחת מבין ארבע המדינות היקרות בארגון, כאשר סל הצריכה של משק בית בישראל הוא השלישי בגובהו – גבוה ב-40% מהממוצע של המדינות החברות בארגון.

"הזרקור תמיד מופנה ליצרנים במקום לבחון את כל שרשרת האספקה, לרבות חלקה של הממשלה עצמה", טען ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון. 

"אבל אם לא הייתם מעלים את המחירים – הייתם מפסידים?" הרהר יו"ר וועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה). "תסביר לי למה גם מחיר חלב הסויה עלה – המחיר של הסויה ירד בעולם, מדוע חלב סויה עולה?", הצטרפה חברת הכנסת יסמין סאקס-פרידמן (יש עתיד).

לוי מצדו הדגיש גם את הצורך בהקמת תוכנית לאומית להצלת עודפי מזון, שלדבריו עשויה לחסוך מיליארדים.

גם אם האג'נדה שאותה מייצג לוי בעייתית, אי אפשר להתעלם מהנקודה שהעלה – יוקר המחיה אינו תוצאה בלעדית של התנהלות היצרנים. מדובר בשרשרת ארוכה של כשלים, בה כל חולייה מנצלת את אוזלת ידה של הממשלה בתקופת משבר זו.

"בסופו של דבר היו מי שניצלו את המשבר והאסון לגלי עליות מחירים חסרי תקדים – התקופה הזאת חריגה בכל קנה מידה", אמרה חברת הכנסת נעמה לזימי (עבודה) והתריעה מהיעדר "דיונים מספקים". לדבריה, "הייתה התראה מראש שעליית המע"מ תגולגל הרבה יותר מהעלייה עצמה, ואכן סל של מוצרים עצום שהציבור זקוק לו עלה חלקו בעשרה אחוזים יותר". לזימי ביקרה בחריפות את התנהלות הוועדה ותיארה את אופי הדיונים בה כ"דיוני ראווה".

עו"ד לינור דויטש, נציגת לובי 99, הציגה בפני הוועדה את התנתקות מדד מחירי המזון ממדד המחירים הכללי. בעוד שמדד המחירים הכללי עלה ב-16.2%, זה של מחירי המזון זינק ב-20.1%, זאת למרות ירידה במחירי הסחורות בעולם. "החברות מנצלות את העובדה שהממשלה משכה את ידיה מהאירוע", הוסיפה דויטש.

גפני חתם את הדיון בצורך "לעשות תוכנית כוללת", והמליץ על הקמת ועדת משנה משותפת של אנשי הכספים והכלכלה. בנוסף, הדגיש גפני את החשיבות בשקיפות מצד החברות בכל הנוגע לרווחים שהן גורפות מהציבור. ניתן רק לקוות שהמילים יהפכו למעשים, ושמתוך הדיון החשוב הזה תצא גם פעולה ממשית.