נגדע באמצע: הממשלה ייבשה פרויקט גגות ירוקים

בשעה שמשבר האקלים מכה בכל כוחותיו והטמפרטורות מאיימות לטפס לשיאים שטרם הכרנו, לרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה יש כלים מיידיים שאפשר כבר עכשיו ליישם כדי להקטין את השלכות שינויי האקלים ולשפר את איכות החיים בארץ המדברית. כך למשל, נטיעת עצים, קידום בנייה תואמת אקלים והקמה של גגות ירוקים לנוי ולמסחר חקלאי יפחיתו את עומסי החום בשלל דרכים. אלא שנדמה שהממשלה הנוכחית ביד אחת מקדמת יוזמות ובשנייה, מסיגה אותנו אחורה שנים ארוכות. 

גגות חקלאיים למסחר הפכו בעשור האחרון למיני-כלכלה בערים רבות ברחבי העולם. יזמים מקומיים בצרפת, סינגפור, קנדה וארצות הברית הפכו שטחי ענק ריקים לגג חקלאי פורח ומשתלם והרוויחו תועלות סביבתיות עצומות, בין היתר הפחתה של עומסי החום בבניין עצמו, תרומה למגוון הביולוגי, קיצור שרשרת האספקה והזיהום התחבורתי, חיסכון בשטחי אדמה לחקלאות ופגיעה במי תהום ויצירת מקומות עבודה חקלאיים בסביבה עירונית נגישה.

בישראל, כפי שפרסמנו בהרחבה, היו שתי יוזמות כאלה בלבד ושתיהן נתקלו במכשולים ביורוקרטים וקרסו כלכלית.

גגות ירוקים – מעקב "שקוף":

• כך ייבש החוק הישראלי את חקלאות הגגות
• הגגות שהפכו משטח מיותר – לפנינים ירוקות
• עולים קומה: לראשונה המדינה תשקיע בחקלאות על גגות

הפתרון כבר נראה היה באופק: כפי שפרסמנו, משרד החקלאות החל לקדם תוכנית שמגדירה את החסמים והיתרונות של חקלאות אורבנית. אולם ממידע שהגיע לידי "שקוף" עולה כי עבודה של שנים ארוכות נגנזה עם חילופי השלטון הנוכחי. למשרד נכנס שר חדש, אבי דיכטר, והוא מינה מנכ"ל חדש, אורן לביא, תכנית העבודה עצרה וכך השלבים בדרך למימושה. 

לפני כשנה מדענית משרד החקלאות, ד"ר מיכל לוי, העריכה שבסוף שנת 2022 התוכנית תצא לדרך "אנחנו רוצים שזה יקרה בהקדם", אמרה בזמנו ל"שקוף" והוסיפה אז כי "התוכנית הזו מתוכננת ל-2022". אלא שכעת, עמוק בתוך שנת 2023, במשרד החקלאות אישרו ל"שקוף" כי "בשלב זה, התכנית לא תתוקצב".

לא בירוחם ולא בבת ים

כחלק מהתכנית הגדולה, במשרד החקלאות דחפו קול קורא, עליו כתבנו בהרחבה, שאמור היה להוות מדרגה נוספת. במסגרת הקול הקורא, רשויות מקומיות המעוניינות להקים גג ירוק בשטחן, עדיין לא למטרות מסחריות, יזכו למענק תמיכה ראשוני בגובה 40 אלף שקל לאיתור הגג.

מכיוון שמדובר בהליך יקר שבו מעורבים אנשי בטיחות, מהנדסים ושאר גורמי מקצוע שנועדו לקבוע אם הגג מסוגל לשאת עומסים גדולים, המימון יחל כבר בשלב ההכנות כשבשלב השני הרשות תזכה למימון גדול יותר, בגובה של כ-774 אלף שקלים לגג, למשך ארבע שנים, תוך השתתפות עצמית של הרשות בסכום של כ-84 אלף שקלים. 

שש רשויות ניגשו לקול הקורא ולמעשה, זו היתה הפעם הראשונה שמשרד ממשלתי הכיר בגגות כעתודת קרקע שאפשר לטפח לטובת הקהילה, החברה והסביבה. בת ים, פתח תקווה, חיפה, לוד, רמת השרון וירוחם איתרו גגות והגישו הצעות. אלא שהשלב השני לא נכנס לתקציב, נגנז ובינתיים הרשויות שהשקיעו באיתור הגג יאלצו להשלים מאות אלפי שקלים מכיסן או לוותר על הפרויקט. 

ברשויות עימן דיברנו אפילו לא שמעו על כך. מנהלת מחלקת איכות הסביבה בעיריית רמת השרון, נועה גולן, הופתעה לשמוע שהשלב השני לא יצא לפועל. בשיחה עם "שקוף" סיפרה כי בעירייה כבר התקדמו עם איתור גגות מתאימים. 

"הבקשה שלנו התייחסה לשבעה גגות של מוסדות ציבור בעיר שיש להם פוטנציאל", אמרה גולן. כך למשל הם איתרו גגות של מתנ"ס עירוני, בית כנסת ומוסד ציבור נוסף ובימים אלה הם משלימים את הבדיקות. "היו כל מיני קריטריונים לגג ובדיקות שנדרשנו לעשות". 

לדבריה, הם ישקלו לקדם בעצמם את המשך פיתוח הגג, למרות העלויות הגבוהות. "העלות תלויה בסוג הגג, האם הוא בשיתוף הקהילה וכמה מטרים כל השטח. זה יכול להגיע גם למיליוני שקלים", אמרה. מנגד, במועצה המקומית ירוחם הגישו גם הם בקשה לשבעה גגות, אולם לא ברור מה יעלה בגורל הפרויקט.

מנכ"ל המשרד לביא והשר הממונה דיכטר חתומים בין היתר על ההחמצה המהדהדת. לו משרד החקלאות היה ממשיך, מדובר היה בהשקעה של קצת יותר מארבעה מיליון שקלים על פני ארבע שנים – במונחים של משרדי ממשלה, מדובר בתקציבים קטנים, אולם לרשויות המקומיות, בעיקר הקטנות והחלשות שבהן, זה עולם ומלואו. עדיין לא מאוחר לתקן. 

משרד החקלאות מסר בתגובה כי "בשלב זה, הוחלט שהתכנית לא תתוקצב. עם זאת, ככל שהתכנית תתוקצב בעתיד, הגגות אשר אותרו בשלב הראשוני יוכלו להתקדם לשלב השני". כמו כן הוסיפו כי איתור הגגות "זה חשוב עבור קידום הפרויקט, ומהווה בסיס נתונים אודות הנעשה בתחום בקרב הרשויות המקומיות".