אוורור טבעי ואיפוס אנרגיה: כך נראה העתיד

אפשר היה לבנות כאן אחרת לגמרי. אפשר היה לעשות את זה לרווחת כולנו, כבר לפני עשור. לבנות את הרחובות, את מבני הציבור ובעיקר את בנייני המגורים, אחרת. אפשר היה להחליט שהתקן לבנייה ירוקה למשל נכנס לתוקף מזמן, כשעוד אפשר היה לעכב את משבר האקלים או לפחות לצמצם את הנזקים שלו. זה לא קרה, וגם נכון להיום ישראל ממשיכה להתמהמה. התקן לבנייה ירוקה ייכנס לתוקף רק בחודש מרץ, וגם אז הוא יפסח על כל מבנה שמיועד לתעשייה. 

ובינתיים, עד שהתקן יהיה מחייב, קמים ברחבי הארץ מבנים שהם מופת של טעם רע ופגיעה בסביבה. ודוגמאות יש בשפע, החל מניצול לא יעיל של השמש, ועד מבנים עם הגב לבריזה או בניינים מחומרים שגורמים לחימום יתר. לצידם, היו גם מי שחשבו אחרת. מי שתכנן מוסד ציבור במחשבה על הסביבה, מי שחשב על הדיירים שלא יפעילו מזגן חצי מהשנה ומי שניסה לנצל בצורה יעילה את מי הגשמים. כך הם נראים וכך יכולים בקרוב להיראות רוב המבנים החדשים שיוקמו במדינה.

מערכת לסינון אוויר בבניין מאופס אנרגיה

גן חלומות בבאר שבע של עמותת "גדולים מהחיים" נמצא כעת בישורת הבנייה האחרונה שלו. הוא מיועד לילדים חולי סרטן ולילדים מחלימים מסרטן והוא יחל בפעילות מלאה בשנת הלימודים הקרובה. יו"ר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, האדריכל חן שליטא, מספר שהמבנה יוגש לדירוג הגבוה ביותר שבניין הגיע אליו אי פעם בישראל, ארבעה כוכבים בתקן הבנייה הירוקה. 

הבניין תוכנן על ידי האדריכל אבי שפייזמן כך שיהיה מאופס אנרגיה, כלומר החשמל שהוא יצרוך יתאזן עם החשמל שהוא ייצר בסוף השנה. "התכנון מאופס האנרגיה הוא ראש החץ ההנדסי", מסביר שליטא, הבעלים של חברת הייעוץ "אלפא פרויקטים ירוקים", שיחד עם האדריכלית נעמי גלברט, אף היא חברה במועצה, סיפקו ייעוץ ירוק ומאופס אנרגיה למבנה. "הוא מאפשר שורה של תועלות ברמת המשתמש, כמו סביבת מחיה נוחה יותר, בריאה יותר וחסכונית לתפעול".

לדבריו, המשימה שהובילה אותם בבנייה היא שמירה על בריאות הילדים: "בשל הטיפולים הכימותרפיים מערכות החיסון של רבים מהם מדוכאת, ונדרשנו כל צוות התכנון, יועצי מיזוג, חשמל ומים לתת מענה לצרכים המיוחדים של הגן". כך למשל, סביבת המבנה היא סטרילית ובריאה בזכות מערכת אוויר צח בעלת רמת סינון גבוהה מאד, מערכות טיהור UV ופחם, בקרת אוויר צח ומערכת מיזוג מהמתקדמות בשוק. עוד הוא מסביר כי חללי המבנה כוללים מערכות הצללת קרינת שמש וגלאי אור ונוכחות: "בשל תנאי המדבר המקום תוכנן לאוורור לילה אוטומטי, שיבטיח בבקרים אוויר קריר ונקי".

כמו כן, המבנה צויד במערכת סולארית גדולה במימדיה שתורמת להצללת השטחים הפתוחים ובמקביל מאפסת את צריכת האנרגיה השנתית של המבנה. שליטא ביקש להדגיש שהמערכת הסולארית תוכננה ביחד עם יועצי קרינה והיא עומדת בכל התקנים המחמירים למניעת קרינה אלקטרומגנטית.

בלי חלוקה לכיתות – עם מאוורר אחד גדול

בית הספר מיתרים שברעננה הוא מוסד שש שנתי, המשלב תלמידים חילוניים, מסורתיים, דתיים וילדים עם צרכים מיוחדים, והוא אמור לחנוך בעוד כשנה מבנה חדש ובו 18 כיתות. המבנה הוא הוא בין הראשונים בארץ שמתמודד על קבלת דירוג של שלושה כוכבים בתקן הישראלי הירוק. 

בעירייה מספרים שהושקעו משאבים רבים בבידוד קירות המבנה וכן במערכות מיזוג וגופי תאורה שמנוטרים במערכת כוללת לצמצום צריכה. כמו כן, במבנה יש מערכת מים שמנטרת נזילות ומסננת אבנית וכן גגות סולאריים להפחתת צריכת האנרגיה, ומרבית מחומרי הבנייה ממוחזרים.

המבנה איננו מחולק לכיתות קלאסיות, אלא הוא מורכב מחללים שמחולקים בעזרת מחיצות ניידות ושקופות. מעל החלל המרכזי יש מאוורר תקרה שמאפשר להפחית את השימוש במערכות המיזוג בעונות המעבר ולחסוך משאבים. 

מי הגשם שנאגרים במבנה מתוכננים להיספג בתחומי המבנה, בכך להפחית מהעומסים על מערכת הניקוז העירונית ואף להפחית מהזיהום העירוני. בנוסף, במוסד מתוכננות עמדות מחזור רבות ובית הספר נתמך על ידי מערכת אשפה ייחודית שנמצאת בסמוך לו, מערכת אשפה פנאומטית – כזאת שמפרידה בין סוגי הזבל ומשנעת אותו אוטומטית לטרמינל אשפה ייעודי.

בלי לאבד אף טיפה

מעונות הסטודנטים באורט הרמלין בנתניה, שנחנכו לפני כשנתיים, כוללים 32 דירות. הפרויקט, שזכה לשני כוכבים, תוכנן על ידי "מנספלד קהת" אדריכלים, והוא כולל שטחים רבים משותפים, ובהם לובי רחב ומרפסות משותפות ליצירת חיי קהילה. אבל ייחודו של המבנה הוא בטיפול ב-100% ממי הגשם באמצעים שונים, בהם מערכות חלחול וריצוף שמאפשר חלחול של מי הגשמים. כמו כן, במקום הותקנה מערכת ניטור המתריעה על צריכת יתר או דליפת מים בבניין. 

העיקרון המוביל בבניית המעונות היה חיסכון אנרגטי וייעול מערכות החשמל והמים ובכך להפחית את העלויות עבור הסטודנטים והמכללה. בבניין הותקנו מערכות חסכוניות לצריכת אנרגיה, כמו מערכות VRF למיזוג אוויר המאפשרת יכולת שליטה בכל חללי המגורים. כמו כן, לבניין בידוד תרמי שמאפשר קירור וחימום יעילים יותר. זכוכיות המבנה עשויות מחומר מבודד.

הכי בנאלי – והכי חשוב: חמצן בכיתות

בית הספר היסודי על שם דבורה עומר נפתח השנה ברמת השרון. יש בו 24 כיתות לימוד, והוא תוכנן על ידי משרד קנפו כלימור אדריכלים ועומד בתקן של כוכב אחד של בנייה ירוקה. האדריכל דויד קנפו מספר שבמהלך התכנון הוא הקפיד על בניין בריא בעיקר. 

"הכוונה שהתנאים הסביבתיים בבית הספר ייצרו סביבה תומכת ומסייעת ללמידת התלמידים", הוא מסביר. "למשל, דאגנו שחללי הלמידה יהיו עם מערכת אקלים, כלומר מיזוג אוויר שמאפשר הכנסת חמצן לכיתות". לדבריו, מרבית בתי הספר בארץ אינם מאפשרים כניסת אוויר צח לכיתה אלא פועלים עם מזגן כל שעות היום: "בסוף היום, אין חמצן בכלל בכיתות. הריכוז של הילדים נופל והיכולת יורדת ובעיקר, הם מדביקים אחד את השני במערכת הסגורה".

בבית הספר אין מסדרונות, אלא הכיתות יוצאות לחלל פתוח מרכזי ענק שבתוכו יש גינה ציבורית בתוך חלל בית הספר. עוד מספר קנפו שכדי לחסוך באנרגיה, הוסיפו מאווררים גדולים במרכז שפועלים לאט, דוחפים את האוויר מטה ומורידים את הטמפרטורה ב-3-5 מעלות: "אין צריכת אנרגיה של מיזוג, וכך נוצרת סירקולציה בחללים הגדולים, ומרגישים את זה, גם בימי החמסין הקשים". 

בנוסף, לכיתות נכנס אור טבעי כדי למזער את השימוש בתאורה מלאכותית ולבניין יש מעטפת תרמית מבודדת וזכוכיות עבות כדי לחסוך שימוש במערכות חימום וקירור.

יקר יותר? לא בטוח בכלל

כל הפתרונות האלה נשמעים כמו מעולם אחר, וזה אולי נשמע יקר יותר, אבל כמו בכל דבר בחיים, מדובר בסדרי עדיפויות. פרופסור גדי קפלוטו, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שאף היה חלק מוועדת המומחים שגיבשה את התקן לבנייה ירוקה ואת תקן הדירוג האנרגטי למבנים, מסביר כי בנייה ירוקה יקרה בסך הכל ב-2% עד 3% ממחיר בנייה שאינה ירוקה. 

"זה לא מחויב מציאות כי בסוף חלוקת המשאבים זו מערכת הערכים", הוא מסביר. "אם היזם תכנן להביא אבן ירוקה מסין, אפשר לוותר על הרעיון ולהשתמש באבן מקומית, זה גם יחסוך בעלויות, וגם יפחית את הזיהום בשינוע האבן, ובסוף, זה יאפשר לא לייקר את המחיר בשל הבנייה הירוקה". 

ולא רק זה. בנייה ירוקה בסופו של דבר מיטיבה עם כולם. "מבחינת המשק, אם כל הבניינים החדשים יהיו ירוקים, הם יחסכו לנו בכל התחומים, במים, במשאבי קרקע ובאנרגיה", ממשיך קפלוטו. "נפלוט פחות מזהמים ונשתמש בפחות קרקע ונרוויח כחברה". לשיטתו, החיסכון התיאורטי יכול להגיע ל-30% עד 50% בצריכת אנרגיה, בעיקר בחשמל ותאורה. 

פאנלים סולאריים מוסתרים מהשמש, מבנים ללא בידוד

בינתיים, לפחות עד חודש מרץ הקרוב, התקן עדיין אינו בגדר חובה. זה מאפשר לכל מיני יזמים להקים מבנים שאינם תואמי אקלים ואינם עונים על הדרישות המינימליות של התקן לבנייה ירוקה ובכך כולם מפסידים. כך למשל, בימים אלה במכללה האקדמית בית ברל, שמכשירה בין היתר סטודנטים להוראת הסביבה, מתכננים מבנה חדש למדעים ואומניות. המבנה אינו כולל בידוד תרמי או מיחזור מים לדוגמה, ואינו עומד ברף הנמוך ביותר של התקן. 

דוגמה נוספת, ישנה יותר, מתרחשת במודיעין. שם שורה של בתים פרטיים מכוסה במתקנים סולאריים לחימום מים לרווחת הדיירים וחיסכון באנרגיה. אלא שתכנון עירוני לקוי פגע באופן דרמטי ביכולת להשתמש בשמש: שורת בניינים חדשה שנבנתה מעל הבתים הפרטיים מטילה עליהם צל בשעות הצהריים בחודשי החורף וחוסמת להם את האפשרות לקלוט אור ולחמם את המים.

"התקן הישראלי לבנייה ירוקה, באופן ייחודי לישראל, אמור לטפל בכל אלה", מבהיר קפלוטו. התקן אמור לחייב מידה מסוימת של התייעלות אנרגטית, בהתאם לסוג המבנה, והוא גם מתייחס לסביבת הבניין ולא רק לבניין עצמו. "מה זה עוזר שמתקינים מערכות סולאריות אם לא מבטיחים את זכויות השמש של הבניין?", הוא מוסיף.

קפלוטו מתאר דוגמה נוספת לחלמאות סביבתית – למשל מגדלי משרדים בתל אביב שמחזיקים חזית שקופה מזכוכית, אך בכל החדרים דולק אור בשעות היום: "וזה אבסורד". הוא מסביר שבשמש הישראלית בתי ספר ומשרדים שפועלים בעיקר בשעות היום יכולים לנצל את התאורה הטבעית המקומית ולא לצרוך חשמל. 

לצד שפע הדוגמאות של בניינים שפוצעים את הסביבה ומזיקים לדיירים, יש גם דוגמאות אחרות. מבנים מרהיבים בשלבים שונים של תכנון, בנייה ואיכלוס, שמתייחסים לסביבה, מנצלים את השמש ואת משאבי הקרקע ומתחשבים באוכלוסייה שתשתמש בבניין לאורך השנים.