לא רק פאנלים: הגגות שהפכו משטח מיותר – לפנינים ירוקות

נניח שנעלת כפכפים ויצאת עכשיו מהבית. עלית כמה קומות, או אפילו נעזרת בסולם. מה יחכה לך על הגג? ניחוש ראשון: אין לך בכלל גישה לשם. ניחוש שני: אפשר למצוא בו עזובה מוזנחת, אפורה ומבוזבזת למדי. ניחוש שלישי: יש לך דוד שמש. 

עוד ב"שקוף":

• כך ייבש החוק הישראלי את חקלאות הגגות
• לא שקוף לציבור: האם הדירה שלך זוללת חשמל?
• לפני שהעיר תוצף שוב בגשם: הפתרון נמצא על הגג

ככה נראים רוב הגגות בעיר – שטח נדל"ני שנזרק לפח. אבל במקומות רבים בארץ כבר התחילו להבין את הפוטנציאל העצום שנמצא מעל הראשים. הגגות ה"מועילים", כך קוראים לזה, הם לא רק תשובה לצפיפות ולמחסור בחללים עירוניים – אלא גם יכולים למנוע הצפות, להיות מקור לאנרגיית השמש ולהרחיב את הריאה הירוקה של העיר. 

אבל הרשויות המקומיות עדיין לא השכילו לממש את הפוטנציאל. תל אביב עשויה להיות החלוצה – ולחייב כל בניין חדש לנצל לפחות 80% משטח הגג. "כמו שבירושלים יש הנחיות שמחייבות לחפות כל בניין באבן ירושלמית, אצלנו בניינים לא יקבלו היתר ללא גג מועיל", אומר ד"ר בעז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה בעיריה.

״כפי שכל בניין מחוייב בעמידה בתקני נגישות או כיבוי אש, בניינים בעיר יחוייבו ביישום 'גג מועיל' כדי לקבל היתר בנייה", מוסיף קידר. "גג מועיל הוא כזה שיניב תועלת סביבתית, אקלימית או חברתית, כגון גג סולארי, גג ירוק, גג כחול לריסון מי נגר או גג פעיל לרווחת משתמשי הבניין".

ועד שכל זה יקרה – הנה ארבעה גגות מעוררי השראה בארץ.

מעל העזובה – עולם של צמחים, אנשים – וגם דבורים

זר שייקלע לגג בניין כלל בירושלים יגלה שם עולם מופלא ומפתיע. הדרך לגג רצופה חנויות נטושות ותפאורה שנראה שלא התחדשה מאז שנות ה-80, של מרכז מסחרי שלא צלח. לפני כשש שנים מתן ישראלי הביט בעזובה במקום והחליט יחד עם שותפיו להפוך את הכישלון המסחרי למנוע לצמיחה חברתית ואקולוגית, שער לעולם חדש של אפשרויות. 

ביחד הם העבירו לגג את פעילות ארגון מוסללה שבניהולו, מעבדה לחקר עירוניות יצירתית ובת-קיימא, והפכו אותו לפארק, "נווה מדבר עירוני" כהגדרתו. המקום מציע מרחב למפגש והאב עבודה, גלרייה, ספרייה, סטודיו לאומנים וסדנאות, מטבחון משותף, מרכז דבוראות עירוני, מרחב תצוגה של חקלאות עירונית ואפילו אתר קמפינג בהקמה.

 "הבנו שבשימוש נכון נוכל לייצר תנופת התחדשות למרכז שהספידו", הוא מספר. לדבריו, רבים ניסו לחדש את המקום אולם זה לא קרה. "הבנו שהדרך למשוך אנשים היא להקים פארק על הגג".

בעקבות ההצלחה, הוא מספר, נחתה ההכרה שזה אפשרי גם בכל מקום אחר. לדבריו, 90% מהגגות בארץ אינם מנוצלים. "לגגות יש פוטנציאל מטורף. אם זה היה שטח בר, נדל"ניסטים היו ממהרים להסתער עליו", הוא אומר. "זו נקודת עיוורון של האוכלוסייה – אלה מרחבים ירוקים שבהם אנחנו יכולים להגשים את החלומות שלנו".

לפני כשנה, בעקבות הצלחת המיזם, הקימו ישראלי ושותפיו את "ארגון גג" לקידום תרבות גגות חדשה. הם קיימו ימי עיון בנושא ואף סדנאות ל"חלוצי הגגות", שמטרתן לייצר דור המשך ולהרחיב את בשורת הגגות לשאר השכונות בירושלים. החלומות שלו הולכים אפילו רחוק יותר, ומציירים עתיד שבו יום אחד יקומו גשרים בין הגגות ונוכל לטייל ביניהם ללא מכוניות וכבישים.

החלוצה מהדרום: מייתרת את המזגן כבר שלושה עשורים

הגג של בניין המנהלה במכונים לחקר המדבר במדרשת שדה בוקר הוא כבר בן שלושים שנה. השטח שגודלו כ-500 מטר מרובע הוא בין הגגות ה"מועילים" הראשונים בארץ, אם לא הראשון שבהם. אמנם לפני כ-15 שנה הוא שופץ, אך הטכנולוגיות המרכזיות שלו שמקררות את המקום בקיץ ומחממות אותו בחודשי החורף, לא השתנו והן עומדות במבחן הזמן.

כך למשל בחורף, הגג שכולו עשוי לוחות זכוכית, מתפקד כחממה. חללי המבנה פונים לחצר מרכזית שהיא לב הבניין ובתוכה צומחת גינה ירוקה בזכות האור והחום שהגג מספק. כדי לחמם את המבנה במהלך חודשי החורף, אין צורך כמעט בחשמל: האוויר החם שמצטבר בחלקו העליון של החצר מוזרם בצינורות ומפוחים לתוך החדרים ומחמם אותם. 

כמה מחמם? האוויר שמוזרם מחלקה העליון של החצר, יכול להגיע עד לטמפרטורה של 30 מעלות, וכשבחוץ 16 מעלות ובלילה קרוב לאפס, הטמפרטורה בחדרים נותרת קבועה, כ-20 מעלות. השיטה חוסכת אמצעי חימום לאוניברסיטה ומוזילה משמעותית את צריכת החשמל. למעשה, האנרגיה שמושקעת כל חודשי החורף בחימום חדר אחד שווה לאנרגיה שצורכת נורת חשמל בודדת ופשוטה במשך שש שעות, זה הכל.

ואיך נערכים לקיץ? פרופ' אביתר אראל, מומחה לבנייה ירוקה שהיה חלק מהצוות שתכנן את הבניין, מספר שכדי לקרר את הבניין יצרו מערכת מבנית מיוחדת: פתחים בדפנות לשחרור האוויר החם, הצללה, ושימוש בחומר בוהק שמחזיר קרינה.

התכנון מביא בשורה אופטימית לאור הקיצים הלוהטים של השנים האחרונות: תכנון ארובה מיוחדת על הגג הצליח להביא את טמפרטורת הגג בנקודות מסוימות ל-22 מעלות, כשבחוץ יש לא פחות ל-40 מעלות. ללא מזגן כמובן – אלא רק באמצעות הכנסת אוויר חם ויבש לארובה, שעליו מותזות טיפות מים קטנות שמקררות אותו ומוציאות בחלקה התחתון אוויר קריר יותר.

כמובן שעדיין יש צורך באמצעי קירור נוספים, הן בשל הלחות הרבה וכן כדי לפזר את האוויר הקר לכל חלקי המבנה, אך עדיין הטכנולוגיה חוסכת כסף רב. "מדובר בבניין שהיה חלוץ בארץ" מתגאה פרופ' אראל. "בין הבניינים הראשונים ששולבו בהם אפשרויות מתקדמות של בקרת אקלים בחלל פנימי גדול מאוד".

בריכת אגירת הגשמים שהפכה לגן פורח

לפני כמעט מאה שנה הוקמה בכפר סבא בריכה לאגירת גשמים. הבריכה פעלה בערך עד לשנות ה-60, אז היא נסגרה לשימוש ונותרה נטושה ושוממת. שילוב של יוזמה עירונית ותרומה פרטית הפיח חיים במקום ונוסד שם מרכז "ארט קיימא" – מרכז חינוכי שמשלב פעילות לילדים תוך חשיפה לאמנות, מדע וקיימות. מתוקף כך, הותאם לו מבנה מיוחד עם גג אקולוגי ומקום לפעילות קהילתית.

מיכל איידוקובסקי שהיתה שותפה להקמת המקום מספרת שהבריכה הייתה נטועה על גבעה ללא תמיכה, "כמו ספל על הגבעה לגובה 70 מטר". אחרי תהליך ביורוקרטי סבוך שארך כשלוש שנים, נפתח המקום – שמציין ארבע שנים להקמתו.

האדריכל יגאל שרייבמן, שבריכת הגשמים היתה חלק מנוף ילדותו, לקח על עצמו את הפרויקט. הוא חפר החוצה את הגבעה והפך את עמודי התמיכה לקומה שלמה סביבה. את הגג האלכסוני הוא כיסה באדמה וצמחים והעניק למקום מראה של גבעה שמשתלב עם הנוף. 

"על הגג יש גינה אקולוגית לפי עונות השנה ודשא שעליו אנחנו עושים אירועים", מספרת איידוקובסקי ומוסיפה שבין הצמחים יש שבילי הליכה ועל קירות הבריכה הוקרנו מיצגים ויזואליים שונים. "הצמחייה מזמנת פרחים וציפורים והגג יוצר מראה טבעי שמשתלב עם הקרקע".

ירקות, עלי מאכל – וגם אוהל: הגג שהפך לבית

דיה בונהרדי עבדה עד לא מזמן בהייטק. נסיבות החיים הובילו אותה לפני חמש שנים לשכור דירה מוזנחת בדרום תל אביב שצמודה לשטח גג עצום בגודלו על בניין מסחרי שמיועד להריסה. יחד עם שותפים לדרך היא שיפצה את הדירה, והחלה להחיות את הגג הנטוש שמשתרע על פני דונם בשלושה מפלסים שונים. אט אט היא הפכה אותו לא רק למקום למפגש קהילתי – אלא לביתה שלה: את חדרי הדירה היא השכירה למגורים ועל הגג היא קבעה את מקום מגוריה, בתוך אוהל שסגור בחורף ופתוח בקיץ.

בכלים שלמדה בקורס חקלאות בת קיימא (פארמקאלצ'ר) החלה לגדל יחד עם חבריה ירקות ועלים למאכל מיבולים שונים. "אני זורעת כרגע לחורף, אבל חלק מהתוצרים נזרעו מעצמם ויש לנו עדיין שאריות מהקיץ", היא מספרת. חומרי הגינה ממוחזרים: האדמה משומשת ומגיעה מספק גינון עירוני והאדניות נוצרו מכלים שהיו מיועדים לאשפה.

היוזמה הפכה לקהילה של ממש בשם "משק גג" (Roof Farm) וכך בין היתר מתארח שם קורס יוגה, מפגשים חברתיים ומקום לסדנאות ליקוט של בונהרדי בין צמחי הבר שגדלים על הגג ובסביבה. החלום היה ליצור שם מרכז אקולוגי שכונתי, מפעל מחזור פלסטיק, מפעל ייצור אדניות מפלסטיק ממוחזר וכמובן להקיף את כל הגג בגינה ירוקה בשילוב מערכת למחזור מים אפורים.

רק שבינתיים זמנה של הקהילה הזו קצוב. "הבניין מיועד להריסה, כך שכל פעם אנחנו מקבלים עוד זמן בהתראה קצרה", היא מספרת. הפעם הם אמורים לפנות את הכול בחודש מרץ הקרוב, אז היזם מתכנן להקים שם בית מלון ומגדל מגורים. "בינתיים אני מנצלת את הזמן", היא אומרת.

מיקרוסופט: להכין סלט לצהריים מהירקות שגידלתם על הגג

גם בשוק הפרטי מתחילות לצוץ יוזמות של גגות מועילים. בדרך כלל מדובר בבניינים חדשים ובניסיון לשדרג את תו התקן של הבניין כולו כדי למשוך חברות להשכיר חללים במבנה, או עובדים. כך למשל לפני כשנה וחצי מיקרוסופט חנכה בניין חדש בהרצליה. מדובר בבניין המשרדים הראשון בישראל שזכה לדירוג V4 GOLD במסגרת התקן האמריקאי לבנייה ירוקה. כחלק מהעמידה בתנאי התקן, הבניין מחזיק בין היתר בגג עשיר בצמחייה, פאנלים סולאריים וטכנולוגיות מתקדמות. 

עופר ניר, מנהל הנכסים של מיקרוסופט בישראל, מספר כי למשל הותקנה על הגג מערכת בשם ווטרג'ן, שמייצרת מהלחות שבאוויר מים טובים לשתייה. ברחבי הבניין מותקנות נקודות שתייה מהמים המקומיים. עוד הוא מספר כי על הגג הם מטפחים גינה קהילתית. מעבר לעבודה המשותפת של העובדים בטיפוחה של הגינה והערך האקולגי שבצמחייה, העובדים יכולים לקטוף ירקות ועלים ולהכין לעצמם אוכל מהגינה. 

עובדי החברה אחראים על הגינון והחברה דואגת לדישון והשקייה ככל שאלה נדרשים. את כל תוצרי המזון של הבניין, גם אלה שממקור חיצוני, דואגים למחזר במערכת קומפוסטרים גדולה שיושבת על הגג. 

ניר מציין שבמהלך הבנייה מצאו פתרון גם לפאנלים הסולאריים. ברחבי הגג מפוזרים 800 מטרים של פרגולות שמעניקות צל למי שמבקש לנוח על הגג. מטרת הפרגולה, מעבר למקום מוצל, היא להיות לאכסניה לפאנלים הסולאריים ולהרחיק אותם ממבקרי הגג, כפי שהתקנות מחייבות. ניר מבקש לציין שגם הקרקע ממנה עשוי הגג מותאמת לסביבה ועשויה כולה מבמבוק שנותן מראה של דק עץ, "כזה שלא נכרתו עבורו יערות". וכמובן, "יש גם פחי מחזור, לכל סוג של פסולת".