ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לא מחכות למדינה: הערים שנלחמות בבזבוז שטחי הגגות

פאנל סולארי, מניעת הצפות, חקלאות ואפילו כיתה על הגג - הרשויות המקומיות מנצלות את השטח המבוזבז • בכפ"ס, תל אביב, ירושלים וערי פורום ה-15 מתחילים לחייב את היזמים לנצל חלק נכבד מהגג לתועלת תושבי העיר והסביבה • משרד החקלאות נמצא הרחק מאחור - אך מתחיל לעשות צעדים בכיוון

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

גג בהקמה בבית הספר פרס בכפר סבא (צילום: עיריית כפר סבא)

על הגג של בית הספר היסודי פרס שבכפר סבא, גדלה צמחיית פרא. גג חום קוראים לזה, צמחייה מקומית שלא זקוקה לטיפול ותורמת בין היתר למגוון הביולוגי בעיר ולאקלים של המבנה כולו. בקרוב הגג יעבור עוד שלב אבולוציוני בעולם הבנייה הירוקה: בהשקעה של כחצי מיליון שקל, בעירייה מתכננים להקים במקום מרחב לימודי. כלומר השטח המת שמשמש בדרך כלל להחביא חוות מזגנים ודודי שמש, יהפוך לכיתה לכל דבר – עם פרגולות ומקומות ישיבה, ובעיקר מערכת גידולים הידרופונים שתשרת לימודי חקלאות וקיימות. לפרויקט יש הורים רבים, כמו מרכז פרס לשלום, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי והחברה הכלכלית לפיתוח בכפר סבא ועוד יצא לדרך בעוד כחודשיים. 

קראו עוד בנושא:

ניצול הגג אינו מקרי. בעיריית כפר סבא אימצו החודש מדיניות חדשה ומחייבת לניצול גגות בבניינים חדשים בעיר: כל מבנה חדש שיקום בעיר לסחר או לתעסוקה, מחויב לנצל מחצית מהגג לשימושים שונים, כמו צמחייה או פאנלים סולארים ורבע מהשטח הזה לניהול מי נגר. 

חממה על גג זיזינגוף סנטר. גג ירוק (צילום: מנדי פולק)

"זה חלק מהיערכות למשבר האקלים, הכל תחת הגג הזה, תרתי משמע", אמרה תמי קצבורג נבנצל, מנהלת אגף קיימות וחדשנות בעיריית כפר סבא, בשיחה עם "שקוף". לדבריה מדובר במדיניות רווחת בעיר בחצי עשור האחרון, כאשר כעת הדרישה עוגנה בחוק. "הגג הוא משאב חיוני בעיקר בעיר צפופה שאין לה יכולת להתרחב מבחינת שטחים. חלק נרחב מהבעיה הופך להיות הפתרון". 

איך ניצול הגג משפיע על חיי היומיום שלך?
השטח שזוכה לעדנה מחודשת כבר קיבל כינוי: גגות מועילים, מונח המגלם סוגים שונים של ניצול השטח המבוזבז ביותר ברשויות, לטובת צמחייה מתוכננת, תעשייתית או לנוי, המכונה גג ירוק, לטובת אדמת פרא המכונה גג חום, או פאנלים סולאריים המכונים גגות צהובים, ויש גם גגות כחולים שמשמשים פתרון להצפות ואפילו גגות חברתיים שמנוצלים לטובת שטחי בילוי ומסחר. במילים אחרות, שימוש יעיל בשטחים עצומים שנותרו עד כה ללא מענה, שטח ריק שיכולות לצמוח ממנו תועלות סביבתיות עצומות ואפילו ניצול נדלן מבוזבז.

לגג הירוק יש תועלות סביבתיות רבות: הוא סופח זיהום אוויר, תורם למגוון הביולוגי העירוני ובעיקר, מפחית את הטמפרטורות של הבניין, תורם לבידודו היעיל ובתורו מקטין את השימוש בחשמל ומקטין פליטות. כיום אין בישראל חוק שמחייב את היזם לנצל את שטח הגג, לא לטובת התקנים סולאריים ולא לטובת צמחייה. למעשה, חשפנו ב"שקוף" כי המדינה אף מערימה קשיים על ניצול שטחי גגות עבור חקלאות מסחרית.

כפר סבא אינה לבד. רשויות נוספות מנסות לקדם מדיניות בנייה על גגות. גם בירושלים מאמצים מדיניות דומה, המחלקה לתכנון ופיתוח בר קיימא באיכות הסביבה בעיר קידמה הנחייה מחייבת לשלב גג ירוק בכל תוכנית בינוי עיר, אם הדבר מתאפשר. בעירייה ביקשו להדגיש שמדובר בהנחיות מפורטות ומחייבות בהן נגזרות תועלות סביבתיות. במילים פשוטות, לא מספיק לקשט את הגג בעציצים, אלא לוודא שהגג אכן מספק תועלות סביבתיות בהיבטים של עומק האדמה והיקף ניצול הגג. 

גגות כחולים מועילים נגד הצפות. גג סופח בכפר אוריה (צילום: קבוצת לסרי איטום ובידוד)

בתחילת החודש עיריית תל אביב קבעה גם היא מדיניות מחייבת: כל מבנה חינוך חדש שנבנה בעיר יחויב בהקמה של גג ירוק, וזאת אם שטח הגג גדול מ-250 מטר מרובע. גוף נוסף שמוביל את מגמת הבניה הירוקה בארץ לצד עיריית תל אביב, הוא פורום ה-15 שמאגד את הרשויות החזקות בישראל. בעדכון ההנחיות האחרון של פורום ה-15 כל בניין חדש מחויב להתקין הכנה לפאנלים סולאריים. בנוסף, בימים אלה עובדים על מהלך רחב יותר מול 15 הרשויות, כך שיוכלו לקדם בשטחן גגות מועילים, תוך איזון בין צרכי העיר לבין צרכי היזם. 

בינתיים, חלק מהרשויות של הפורום אימצו את ההנחיות, אחרות כמו כפר סבא, מציגות מדיניות מתקדמת יותר. קצבורג נבנצל מעיריית כפר סבא הוסיפה כי במקומות רבים הגג כבר מנוצל, אם בשל דודי שמש צפופים, או פאנלים סולארים, "ובמקומות שאין בו שימוש, זו חובתנו לנצל אותו". לדבריה, לא מדובר רק בעניין של כסף: "אם יש מדיניות ועומדים מאחוריה, יש דרך להסתדר". 

משרד החקלאות מתקרב בצעדי תינוק

בזמן שהרשויות המקומיות החזקות בארץ דוהרות קדימה עם עדכון מדיניות בנייה ירוקה, החלטת ממשלה לפיתוח העיר חריש מציגה נסיונות איטיים וראשוניים של משרד החקלאות להטמיע שינוי. לפני כשבועיים הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד, לפיתוח בר קיימא של העיר חריש בהיקף של כחצי מיליארד שקלים. בין הסעיפים הרבים שעוסקים בעיקר בפיתוח העיר והתאמתה לקצב גידול האוכלוסייה, מסתתר סעיף רזה הקשור בסביבה: "להנחות את משרד החקלאות לכלול את חריש בפיילוט גגות ירוקים שמתכנן המשרד לבחון בשנים 2022-2023", כתבו. כנראה שכוונת המחוקק חיובית, אלא שהדרך לשם רצופה ברעפים שבורים.

שר החקלאות עודד פורר. מתעכב בגיבוש מדיניות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הסעיף, שאגב הוא האחרון מבין סעיפי הפיתוח של העיר והיחיד שעוסק באופן ישיר בסביבה, מוביל לפסקה צרה בדברי ההסבר ובה פירוט דל על יתרונות הגגות ירוקים והסיוע שלהם לחיסכון אנרגטי. אלא שבמקום לקדם הנחיות למימוש גג ירוק בבנייה חדשה, או לכל הפחות להפחית חסמים, משרד החקלאות הציג נוסח מגומגם למדי של התוכנית.

"בכוונת משרד החקלאות לבחון במהלך השנים 2022-2023 פיילוט לתמיכה בהקמת גגות ירוקים על מבנים", כתבו. כלומר בשנה הקרובה המשרד רק בוחן את הפיילוט. ולא רק זה, אלא ש"הפיילוט מצוי בשלבים ראשונים של תכנון". כלומר לא רק שהתוכנית נמצאת בבחינה, אלא שאין עדיין תוכנית כי זו האחרונה בכלל נמצאת בשלבי פיתוח.

פאנלים סולאריים. עדיין לא חובה בכל מבנה ציבור (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

ומה אומרים במשרד החקלאות? בימים אלה עובדים במשרד על קול קורא לרשויות המקומיות, כפי שמעוגן בהחלטת הממשלה. "במסגרת החלטת הממשלה, בחריש יתקיים פיילוט שיבדוק את השילוב של הפרויקט", אמרו בתגובה לפניית "שקוף". עוד הוסיפו כי לצד זה, יבחנו שילוב של מתקנים פוטו וולטאיים. נדמה שבזמן שבמשרד עוד עסוקים בגיבוש מדיניות ופיילוטים, מתרחשים החיים עצמם על גגות ברשויות המקומיות. 

לתגובה המלאה של משרד החקלאות: "המשרד בהחלט פועל ומקדם את נושא חקלאות הגגות. בימים אלו, אנשי המקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר יחד עם יועצים חיצוניים, כבר עובדים על קול קורא בנושא שיתפרסם במהלך השנה הקרובה ויקרא לרשויות מקומיות ברחבי הארץ להקים גינות על גגות המבנים בעיר. החלטת הממשלה שהתקבלה עוסקת בקידום ופיתוח של העיר חריש שבה יערכו פיילוטים בנושאים שונים בשיתוף עם משרדים נוספים. במסגרת החלטת הממשלה, בחריש יתקיים פיילוט שיבדוק את השילוב של הפרויקט וכן, שילוב של מתקנים פוטו וולטאיים ומתקנים לאיסוף מי נגר".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק