כך ייבש החוק הישראלי את חקלאות הגגות

מדינת ישראל הוציאה מתוכה חלוצים מודרניים שביקשו לפתח את התחום החדשני של חקלאות אורבנית • אבל גם עיריות שמגלגלות את האחריות מהן והלאה, משרדי מממשלה שמגלגלים עיניים ומחוקקים שמי יודע במה הם עסוקים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
גידולים על גג דיזינגוף סנטר בתל אביב (צילום: מנדי פולק)

חלוציות, ציונות, עמל כפיים ואהבת הטבע. כל אלו ועוד מתגלמים בדמותם של החקלאים האורבנים הישראלים. מדינת ישראל בראשית דרכה הפכה את ערך עבודת האדמה לאתוס מכונן, וחקלאי שמצליח להתאים את הערכים ההם לעיר המודרנית ולעידן הזה היה ראוי לתפוס מקום של כבוד בקאנון הלאומי שלנו.

גידולים על גג דיזינגוף סנטר בתל אביב. חלוצים בתחום כבר לא נהיה (צילום: מנדי פולק)

אלא שהדור הבא של החקלאים החלוצים, אלה שיכולים לברוא חממות ליד העננים וגידולים עמוק בשמיים, לא זוכים לכך אלא להיפך. הם נחבטים במסדרונות הביורוקרטיה הישראלית ובמערכות מנוונות, שבדרך כלל מצליחות להתיש אותם עד הסוף המר. זהו סיפורה של חקלאות העתיד שהתרחשה בעבר הקרוב על גגות מסחריים בישראל, וכבר יש לה סוף טרגי ורווי בהפסדים.

עוד ב"שקוף":

בן ציון קבקוב, שעלה לפני כשלושים שנה לישראל ממוסקבה, מגלם את תמצית הסיפור הזה. קבקוב הוא מתמטיקאי שהגיע הנה להפריח את השממה, ובדמיונו חזה איך דונמים של בטון, על גג בניין משרדים תחת שמש קופחת באקלים מדברי, הופכים לשדה חקלאי מניב. הוא מצא את הטכנולוגיה המתאימה ובשנת 2010 יצא לדרך, על גגות בנייני משרדים של קרוב משפחה באזור התעשייה מישור אדומים.  

"הייתי בין הראשונים בעולם שהפעיל חקלאות על הגג בקנה מידה כזה", הוא סיפר בשיחת טלפון עימו השבוע. ואכן, נראה שבאותן שנים החלו יוזמות של חברות במקביל, ביניהן בקנדה וסינגפור. בתחילה שקל לגדל אצות ואף החל לערוך ניסויים במעבדה, אבל מהר מאוד הבין שאם הוא רוצה למצוא לרעיונות שלו שוק, הוא צריך להתאים את הסחורה: "גידול ירק מאפשר למכור את התוצרת למקומיים". הירקות נבחרו, וקבקוב התחיל לפרוש חממות על פני שישה דונמים בשלושה גגות צמודים. מצע הגידול יובא מאירופה: טכנולוגיה מתקדמת שבה הצמח תלוי באוויר ועליו מותזים מים וחומרי דישון באופן קבוע ומדוד.

קבקוב והחממה החקלאית על הגג. (צילום: בן ציון קבקוב)

קבקוב יצא לדרך עם שיווק 20 סוגים שונים של ירקות, בשרשרת מטופחת, ממוחשבת ומתוחכמת של גידול, אריזה, שיווק ומכירה. המכירות רק החלו, החלום נתקל במהמורות הראשונות וקבקוב גילה שאיש לא ממהר לסייע לו להפריח את השממה. "בין מציאות לרוח יש פער לא קטן", הוא אומר בנימה מפוכחת. "גם חלוץ שנכנס לאוטובוס צריך בסופו של דבר לשלם עליו".

כבר בתחילת הדרך נדרש קבקוב לשלם כ-140 אלף שקלים עבור היתר בנייה לקרקע חקלאית. אולי לא סכום משמעותי עבור יזם נדל"ן, אבל הוצאה משמעותית עבור חקלאי עצמאי: "חקלאים לא צריכים להוציא סכום כזה על היתרי בנייה", אומר קבקוב בכעס. מן הצד השני, משרדי הפנים והחקלאות סירבו להעניק סיבסוד כפי שמקבל חקלאי על קרקע חקלאית, לא על ארנונה ולא על מים. 

למעשה, איש בשרשרת הביורוקרטית שעימה ניסה לייצר שיתופי פעולה לא הבין את המשמעות האדירה של חקלאות על בטון ובריאתה יש מאין, הלכה למעשה. "מכרנו מיליוני חבילות בשנה לכל רשתות השיווק: שופרסל, מגה, רמי לוי ואושר עד", מתגאה קבקוב. "אבל נאלצנו לגלם את עלויות הארנונה והמים היקרות שאין לחקלאים, במחיר הסחורה". התוצאה היתה כואבת: "המבחן האמיתי הוא במכירה והמוצר שלנו היה יקר יותר".

"מכרנו מיליוני חבילות בשנה לכל רשתות השיווק: שופרסל, מגה, רמי לוי ואושר עד. אבל נאלצנו לגלם את עלויות הארנונה והמים היקרות שאין לחקלאים, במחיר הסחורה"

קבקוב לא התייאש, וניסה לגייס את הציבור: הוא ארז את המוצרים באריזות קטנות, עליהן הודפס הסיפור שלו. הוא צירף לאריזה ברקוד שהוביל לאתר שהקים במיוחד עבור הפרויקט. בתוך החממות פוזרו מצלמות ששידרו בשידור חי כל שעות היום והלילה לאתר את תהליך הגידול והאריזה "שיהיה שקוף לגמרי".

קבקוב. "הציבור לא היה בשל מספיק. (צילום: בן ציון קבקוב)

גם זה לא עזר. "הציבור כנראה שלא היה בשל מספיק", הוא נאנח. לדבריו, גם האספקט הפוליטי לא עזר ולבחירת המקום – מישור אדומים הממוקמת מעבר לקו הירוק – היה משקל מכריע. אם הגג היה בירושלים או בתל אביב, הוא אומר, הדברים היו נראים אחרת.

במשך שבע שנים נאבק קבקוב בביורוקרטיה. שרים וחברי כנסת הגיעו לבקר, כתבות נכתבו על החקלאי שעובד בין הציפורים, אבל כל אלה לא עזרו. בשנת 2017 הוא נשבר. הקשיים לא פסקו, העסק לא הצליח להתרומם ואיש לא בא לקראתו. "אלה היו שבע שנים רזות", הוא אומר, ספק צוחק ספק כואב את סופן: הוא נאלץ לסגור את העסק והחלום שלו, יחד עם הגג, נותרו עד היום מיותמים.

חסה מעל דיזנגוף סנטר

כ-60 קילומטר בקו אווירי, כשנה לפני שקבקוב אמר נואש, צמח ניסיון נוסף לברוא חקלאות מסחרית על גגות. איש העסקים דן פילץ, מנכ"ל הדיזנגוף סנטר ואחד הבעלים, החליט על יוזמה מסחרית חדשה. פילץ, איש עסקים יוצא דופן בעל חזון חברתי וסביבתי, הקדיש כמעט דונם מגגות הקניון שלו לטובת חקלאות הידרופונית. בחזונו, ראה כיצד המסעדות בקניון האייקוני מגישות תוצרת חקלאית טרייה, כזו שחוסכת שינוע מזון ומעלה את איכות המנות. "דמיינתי אפילו כיצד מגיע הטבח ומבקש מאיתנו לגדל סחורה כזו או אחרת כדי להתאים לתפריט שלו".

גידול ירקות על גג הסנטר. "אף אחד לא ידע איך להתמודד עם זה" (צילום: מנדי פולק)

פילץ חתם על הסכם עם חברה מקצועית, חברה מקצועית, "LivinGreen", שמתמחה בפתרונות חקלאיים וביחד הקימו מערך של גידולים הידרופונים של עלים ירוקים, בין היתר בזיליקום, סוגים שונים של חסות ומנגולד. הוא סיפר כי שיטת הגידול הייחודית חוסכת מעל ל-80% מהמים המבוזבזים בשיטות מסורתיות, הן בהשקיית הצמח והן מבחינת ביוב. בנוסף, שיטת הגידול על הגג מונעת מסוגים שונים של מזיקים להגיע לצמחים וכך גם נחסך חלק מצרכי הריסוס. 

"יש פה רק יתרונות", אומר פילץ. הוא יושב במשרדו טרוד ונראה שהנושא בוער בו, גם ממרחק הזמן. "היינו יכולים להגיש אוכל טרי במסעדות שלנו", הוא חוזר ואומר, ומתחיל למנות עוד מיתרונות הפורמט: "היינו יכולים לחסוך קרקע לגידולים ומים, למנוע זיהום של כימיקלים, לצמצם שינוע של סחורות בכבישים. לא רק זה – בעזרת הגידול בקומות בשיטה ההידרופונית – 600 מטרים יכולים להפוך לשני דונמים", הוא מסיים. 

"היינו יכולים לחסוך קרקע לגידולים ומים, למנוע זיהום של כימיקלים, לצמצם שינוע של סחורות בכבישים – ואפילו לתרום להפחתת החום בעיר"

דן פילץ, מנכ"ל דיזינגוף סנטר

"ויש עוד משהו" הוא נזכר. "הגג שלנו גם היה גג ירוק וזה היה תורם להפחתת איי חום עירוניים". ולא רק זה, לגג ירוק יש תרומה משמעותית במלחמה במשבר האקלים. הצמחייה מפחיתה את הטמפרטורות של המבנה עצמו וחוסכת שימוש בחשמל, היא תורמת למערכת האקולוגית ואף סופחת זיהום אוויר. 

אבל רשימת היתרונות לא עזרה ויחד עם החסות הגיעו המאבקים. עיריית תל אביב חייבה את פילץ בתעריף ארנונה מסחרי, שלדבריו האמיר ל-389 שקלים למטר מרובע. "לשם השוואה", הוא אומר בכאב, "חקלאי בשטח חקלאי משלם בין 0.0099 שקלים למ"ר ועד לכל היותר 0.69 שקלים למ"ר".

שיטה מיוחדת לגידול חסות על הגג – בהתזת מים (צילום: מנדי פולק)

פילץ הגיש ערעור אחרי ערעור במטרה להפחית את הסכום, אולם בהצלחה מועטה. במקום שטח מסחרי, העירייה חייבה אותו עבור שטח תעשייתי. "מדובר עדיין במחיר גבוה: 127 שקלים למטר, כלומר במקום 30,900 שקלים לחודשיים, המחיר ירד ל-10,100 שקלים". פילץ המשיך להיאבק: "אמרנו שזה פיילוט, רצינו רק להוכיח לכולם שזה אפשרי, קיווינו שהעיר או המדינה יאמצו אותנו ויתנו לנו לחיות".

במשך שנתיים נדד פילץ בעירייה מוועדה לוועדה, ללא הצלחה. בינתיים הצליח יחד עם שותפיו לספק סחורה טריה לכ-15 בתי עסק. הוא שינע את היבול בתלת-אופן או ברכב חשמלי בין הקומות ובדרך, נאבק ברגולציה. "יום אחד הגיעו פקחים לגג", הוא נזכר. לדבריו, הפקחים אמרו לו שאין לו היתר בנייה לחקלאות אלא רק למסחר, והחממות שלו מהוות עבירת בנייה. "אם הייתי יודע שמישהו היה הולך לקראתי, הייתי מתחיל להוציא היתרי בנייה, אבל זה תהליך ארוך ויקר ובשלב הזה כבר לא ראיתי את האופק". 

גם משרד החקלאות לא סייע. הוצאות המים אמנם לא גדולות בשל שיטת הגידול החסכונית, אך גם כך, סירבו להעניק לפילץ את התעריף המיוחד לחקלאים: "לא היתה שום רגולציה לחקלאות מסחרית אורבנית, אף אחד לא ידע איך להתמודד עם זה ולהתקדם".

לצד זה הוא התמודד עם צרות רגילות של חקלאים – פגעי מזג האוויר המקומי, כנימה שנטפלה לחסה וקושי אמיתי להשתלב בשרשרת האספקה. בשלב הזה הצליחו כבר לגדל על גגות הסנטר בין 6,000 ל-12,000 ראשי ירק בחודש, "אבל במונחים חקלאיים זה לא הרבה", הוא ממהר להסביר. כדי להגדיל את התפוקה ולהפוך את העסק לרווחי החל פילץ לחפש גגות נוספים בעיר, אבל החסמים הביורוקרטיים ניצחו אותו לבסוף.

חממה על גג זיזינגוף סנטר. "זה היה די רומנטי" (צילום: מנדי פולק)

"זה היה די רומנטי", הוא אומר לעצמו מהורהר, בטון שחושף התפכחות כואבת. "בוא נגדל משהו על הגג כדי שאנשים יוכלו לשבת בקפה ולאכול סלט שנקטף במקום. אבל הגענו למצב שבו אנחנו כל הזמן מפסידים כסף. אנחנו חברה פרטית ובסוף נגמר הכסף והכוח והחמצן".

"זה היה די רומנטי. בוא נגדל משהו על הגג כדי שאנשים יוכלו לשבת בקפה ולאכול סלט שנקטף במקום. אבל הגענו למצב שבו אנחנו כל הזמן מפסידים כסף"

דן פילץ, מנכ"ל דיזינגוף סנטר

פילץ ציפה שהעירייה תהיה שותפה, שמישהו יגלה את הפוטנציאל, אבל זה לא קרה. "אז אתה אומר שאין לך סיבה להמשיך סתם", והעסק נסגר. היום רוב שטח הגג שעליו צמחו החסות נותר שומם. מכמעט דונם של עלים ירוקים למאכל נותרו 70 מטר בלבד של חווה חקלאית לימודית שמשרתת את בתי הספר באזור ומלמדת על הפוטנציאל הענק שהיה פה ואיננו, יחד עם מיליון וחצי שקלים שפילץ הפסיד.

חקיקה מיושנת: "אין רגולציה בתחום"

כיצד ישראל נערכת להשתלב בתחום הצומח של חקלאות אורבנית? האגרונום דוד מנדלבאום, יזם בתחום חקלאות מתקדמת, עירונית וחברתית, הוא בין המומחים הבודדים בארץ לחקלאות מסחרית עירונית. לדבריו, הקושי הגדול הוא עדיין בהעדר חקיקה מתאימה. "חסרים קריטריונים שמעוגנים בחקיקה בנושאי ארנונה, מים, וייעודי קרקע לצורך מסלול מוגדר להקמת חווה עירונית על גגות", הוא מסביר, "אין רגולציה בתחום, יש רק הגדרה של מה זה 'חקלאות יישובית'". 

"חסרים קריטריונים שמעוגנים בחקיקה בנושאי ארנונה, מים, ויעודי קרקע לצורך מסלול מוגדר להקמת חווה עירונית על גגות. אין רגולציה בתחום, יש רק הגדרה של מה זה 'חקלאות יישובית'"

דוד מנדלבאום, אגרונום

לכן, מסביר מנדלבאום, כל פנייה של חקלאי אורבני נבחנת באופן פרטני, והוא צריך לעבור מחדש את דרך החתחתים הביורוקרטית. "כל מי שרוצה להקים 'חוות גג' נאלץ ליצור תקדימים אצל משרדי הממשלה ואגפי העירייה השונים ובכל פעם תקדים חדש בתחומו". 

ובקיצור, מי שחולם על שטח חקלאי מסחרי על גג ביתו, יגלה מערכת ששבויה בנורמות ישנות ולא מותאמת לתעשיות חדשות, אפילו לא בשלב ההיתרים. "אין אפילו מסלול תקינה מובחן לחקלאות כזו", מאשר מנדלבאום. כלומר, מצופה מהחקלאי שיתמודד עם ההליך המפרך של הוצאת היתרי בנייה בדומה ליזם נדל"ן – ובתעריפים של יזם נדל"ן: "חקלאים נדרשים לעבור מסלול של תכנון ובנייה רגיל לכל דבר". 

שר החקלאות עודד פורר. יצליח לקדם חקיקה המכירה בחקלאות על גגות? (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ניסיונות לקדם חקיקה שתתאים למציאות ב-2021, או שלפחות תכיר בצורך כזה, נעשו במשרדי הממשלה במהלך השנים: ב-2018 הבינו במשרד החקלאות את הפוטנציאל העצום של חקלאות עירונית מסחרית: "החקלאות היצרנית (המסחרית) בתחומי היישוב מצויה עתה בראשית דרכה בישראל", כתבו במסמך רשמי של המשרד כבר לפני כמעט ארבע שנים. "החקלאות המסחרית אמורה להיות מתחרה שווה (מבחינה רווחית) לחקלאות הקונבנציונאלית, ולכן יש צורך לבחון אותה מהיבט כלכלי ולקבל החלטה ברמה ארצית בדבר קידומה".

למרות הזמן הרב שעבר, "קידומה" של החקלאות האורבנית עוד לא הבשיל לכלל מציאות. ל"שקוף" נודע כי בימים אלה מקדמים מהלכים בכיוון במשרד החקלאות, שבראשות עודד פורר. "עם התפתחות החקלאות העירונית על גגות הבתים בשנים האחרונות, החל צוות של מומחים במשרד החקלאות לשבת ולגבש המלצות למקבלי ההחלטות", אמרו במשרד. "גיבוש המלצות כולל תחומים רבים שעליהם יש לשים את הדגש, לרבות שני חסמים עיקריים של המגדלים, שאינם באים לידי ביטוי בתקנות המיושמות: סוגיית הארנונה ותעריפי המים. ההמלצות תתייחסנה גם לסוגיות נוספות שהן קריטיות, לרבות: עומסי המשקל בגגות בתים ישנים, איטום הגגות כנדרש, בטיחות ועוד". 

בעולם כבר הבינו

בערי העולם, מחוץ לישראל, חקלאות מסחרית משגשגת כבר יותר מעשור. על גגות, לצד חקלאות פנים במבנים נטושים, במנהרות ואף בחניונים תת קרקעיים. בארצות הברית קיימות יוזמות שונות, כמו "גוטהם גרינס" שמתמחה בגידולים ירוקים וגידולי נישה, או "ברייטפארם" שנוסדה ב-2010 ומתמחה בגידולים בתוך מבנים באקלים מבוקר. גם במדינות אירופה השונות קיימות יוזמות לחקלאות עירונית, כמו זו של חברת "אגרופוליס" שהוקמה לפני כשנתיים ופועלת בפריז. שחקנית נוספת בתחום היא סינגפור שכבר לפני כמעט לפני עשור הימרה בהצלחה רבה על התחום בשל מצוקת קרקע לחקלאות. 

את החממה המסחרית הראשונה בעולם, או לפחות בין הראשונות המשמעותיות, הקימו שני תושבי קנדה במונטריאול, מוחמד חאג' ולורן וראת'מל, בשנת 2009. החברה, שעונה לשם "לופה", הפכה לעסק מוצלח שמתפרש היום על פני גגות במונטריאול וסביבתה, בשטח כולל של כמעט 30 אלף מטרים רבועים. 

חאג' ווראת'מל מ"לופה" שבקנדה. נלחמו כדי קיבלו היתרי בניה מקומיים

מדי שבוע 600 עובדי החברה משווקים יותר מ-25 אלף קילו סחורה בכמעט 30 אלף משלוחים. קשיי הרגולציה היו גם מנת חלקם. בתחילת הדרך, כך סיפרו "לשקוף", התמודדו בעיקר עם העדר ידע טכני וניסיון, אולם גם עם חסמים ביורוקרטים. כך למשל, לא קיבלו היתר בנייה למבנה חקלאי על גג, ונאלצו לגייס קודם את דעת הקהל. 

בתחילה שיתפו את מועצת הרובע שבו בנו את החממה. הם ערכו פרזנטציה לחברי המועצה, הציגו את היתרונות הרבים של הפרויקט כמו ניצול שטח פנוי, חיסכון באנרגיה והשקעה בכלכלה מקומית. בסופו של דבר קיבלו היתר מקומי. הם פעלו באותו אופן בכל מקום שבו הקימו חממה על גג, עד שגייסו את כל הרשויות לצידם.

ישראל, אומת ההייטק, שהמציאה את הטפטפות וגילתה לעולם מכוני חליבה מתקדמים, אולי פספסה את ההזדמנות לפרוץ דרך עם גישה חדשנית לחקלאות גגות. אך גם היום, יותר מעשור מאז שהיוזמה הראשונה יצאה לדרך – עדיין לא מאוחר לתקן את המעוות.

תגובות

תגובת משרד הפנים מתמצתת את האטימות שחיסלה את חלוצי החקלאות האורבנית בישראל: "על פי תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז – 2007  'מבנה חקלאי' – הוא מבנה של קבע הנמצא על אדמה חקלאית ומשמש לצורכי חקלאות. קשר זה, המעוגן בחקיקה, אינו מאפשר לראות בחממות, אשר אינן מצויות על אדמה חקלאית, כמבנה חקלאי ומכאן שלא ניתן לחייב אותן ע"פ סיווג זה".

בעיריית תל-אביב לפחות מכירים בחשיבות המפעל החלוצי, אך מתנערים מאחריות ומפנים את האצבע המאשימה מהם והלאה, אל הכנסת: "פעילות החווה על גג הסנטר היתה מבורכת ופורצת דרך, עיריית תל אביב-יפו רואה חשיבות בכל יוזמה שיש בה כדי להיטיב עם הסביבה והיא עושה רבות בתחום זה.

"אולם, בכל הנוגע לקביעת התעריף ולמתן הנחה בארנונה, כפופה העירייה להוראות החקיקה השונות ואינה יכולה לתת הנחה שלא עפ"י הוראת דין מפורשת. בהיות החווה ההידרופונית שבדיזנגוף סנטר פועלת על מבנה ולא על קרקע, לא ניתן היה לתת לה את התעריף המוזל הניתן לקרקע חקלאית או מבנה חקלאי. כלומר, כדי להעניק לחווה הידרופונית תעריף מוזל, יש צורך בתיקון חקיקה".

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל געתון
כתבת תחום העתיד יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

3 תגובות

  1. זה כואב מאוד שמדינה אשר קמה בחלוציות חקלאית מונעת אזרחים בעלי יוזמה חרוצים מלהתפרנס בכבוד מחקלאות מודרנית שיש בה כל כך הרבה יתרונות דווקא בעידן שיש נטישת חקלאים את המקצוע.שר החקלאות צריך לתתכתף לפתרון הבעייה ולעודד יזמים כאלו.
    אני גר במושב הייתי מוכן לעבוד איתו .צריך אנשים כאלו בישראל .אפשר למסור לו את האימייל שלי

  2. לצערנו שום דבר טוב לא יכולים לקדם במדינה הזו…גידול הידרופוני על גגות זה מעולה כפול שתיים. נהפוכו צריכים לעודד. רק הבעיה שלא יבנו בכל השטחים החקלאיים…במדינה הזו יש המון שועלי נדלן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,708 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.