עולים קומה: לראשונה המדינה תשקיע בחקלאות על גגות

והרי התחזית: ממש בקרוב יוכל גג המתנ"ס בשכונה לכם להפוך את צבעיו. על גב המרחב הצחיח הזה יוכל לצמוח, בסיוע המדינה, מרחב ירוק שיכסה את גווני הבטון וישמש למשל לגידול צמחי תבלין או חממה הידרופונית לרווחת תושבי השכונה. אלה יזכו לטפח את היבולים, ליהנות מגידולים, ומשתמשי המתנ"ס, ילדים בקייטנות ומבוגרים בחוגים יזכו בגג ירוק שיפחית את עומסי החום בבניין. התרחיש הזה יתאפשר בזכות נוהל תמיכה חדש של משרד החקלאות. 

הנוהל, שעוד זקוק לאישורים משפטיים סופיים לפני שיוכל לצאת לדרך בפועל, הוא אמנם התקדמות ביחס לטיפול בגגות בישראל, אך הדרך עוד ארוכה – בשלב זה הנוהל לא כולל חקלאות מסחרית על גגות, פרקטיקה חשובה שנתקלת בקשיים ביורוקרטיים רבים ולמעשה אינה אפשרית ליישום בישראל בשלב זה. חיסרון נוסף בנוהל הוא שהוא מופנה רק לרשויות המקומיות ולא ליזמים פרטיים או עמותות.

זאת הפעם הראשונה שמשרד ממשלתי מכיר בגגות כעתודת קרקע שאפשר לטפח לטובת הקהילה, החברה והסביבה. בימים אלה המשרד מגבש את הגרסה הסופית לאחר הערות ציבור. הנוהל מלווה בגיבוי שר החקלאות, עודד פורר, שהצהיר בעבר כי יקדם את הנושא.

בשנה האחרונה כתבנו ב"שקוף" שוב ושוב על היתרונות של גגות ירוקים, האפשרויות הגלומות בניצול המשאב המבוזבז, והתועלות הסביבתיות העצומות שבגידול חקלאות מסחרית על הגג. נדמה שבמשרד החקלאות דברים מתחילים סוף סוף לזוז. 

גג ירוק יכול להפחית את הטמפרטורות בבניין שמתחתיו, תורם למגוון האקולוגי ונלחם באיי החום העירוניים. וכשמדובר בחקלאות מסחרית, היתרונות אף עולים: גידולים כאלה חוסכים את שרשרת השינוע, מספקים תעסוקה לתושבי המקום ומגדילים את היקף היבולים מבלי לגרוע מהשטחים הפתוחים. ולכן חשובה ההתקדמות גם בתחום הזה. 

איך זה יעבוד בפועל? רשות שמעוניינת לקדם גג חקלאי בשטחה, תזכה למימון בגובה של כ-774 אלף שקלים לגג למשך ארבע שנים, תוך השתתפות עצמית של הרשות בסכום של כ-84 אלף שקלים. במשרד מסבירים שתמיכה נוספת בגובה 40 אלף שקלים תינתן עוד בשלב איתור הגג, מכיוון שמדובר בהליך יקר שבו מעורבים אנשי בטיחות, מהנדסים ושאר גורמי מקצוע שנועדו לקבוע האם הגג מסוגל לשאת עומסים גדולים. 

כשרעיונות חדשניים נתקלים בביורוקרטיה ישנה

לדברי מנכ"לית משרד החקלאות נעמה קאופמן-פס, הנוהל החדש לא אמנם לא יחול על פעילות מסחרית, "אבל זהו צעד נוסף בכיוון זה". עוד היא אומרת כי "אנו רואים את התועלות הרבות שיש בחקלאות המסחרית על גגות ומגויסים לטובתה. יש עוד חסמים בדרך, אך אנו נתגבר גם עליהם".

החסמים שעליהם מדברת קאופמן-פס הם בראש וראשונה ארנונה ומים. בישראל התקיימו שני ניסיונות בולטים לקדם חקלאות מסחרית על גגות, ושניהם כשלו בעיקר בשל עלויות הארנונה והיעדר סבסוד מים. משרד הפנים לא אישר לחקלאים העירוניים הנחות בדומה לחקלאות כפרית, והעלויות הגבוהות לבסוף פירקו את היוזמות.

ולמה חשוב כל כך לקדם גם את האפיק המסחרי על הגגות? זו לא רק גחמה של יזם זה או אחר. לפי נתוני משרד החקלאות, רק כשני אחוז מכלל תושבי המדינה עוסקים בחקלאות. לצד זאת, 90% מהאוכלוסייה מתגוררת בשטחים עירוניים, שם עתודות הקרקע לחקלאות הולכות ונגמרות. 

ישראל צועדת לקראת הכפלת האוכלוסייה, ועתודות הקרקע החופשית לחקלאות ובנייה ילכו ויתמעטו. שימוש מסחרי בשטחים שאינם מנוצלים, כמו גגות, עשוי להוות חלק מהפתרון לכך. הגגות ישחררו אדמות חקלאיות לטובת הציבור, ויספקו פרנסה לציבור הרחב המקומי, בנוסף לתועלות הסביבתיות והחברתיות העצומות.

הרחק מאחורי שאר העולם

היוזמה של משרד החקלאות בשלב הזה היא צעד משמעותי בכיוון. יחד עם זאת, אנחנו עדיין הרחק מאחורי מדינות רבות בעולם. את החממה המסחרית הראשונה, או לפחות בין הראשונות המשמעותיות, "לופה", הקימו שני תושבי קנדה במונטריאול, כבר בשנת 2009. היום היא מתפרסת על שטח כולל של כמעט 30 אלף מטרים רבועים, מעסיקה 600 עובדים ומשווקת יותר מ-25 אלף קילוגרמים של סחורה בכמעט 30 אלף משלוחים.

בארצות הברית קיימות יוזמות שונות, כמו "גוטהם גרינס" שמתמחה בגידולים ירוקים וגידולי נישה, או "ברייטפארם" שנוסדה ב-2010 ומתמחה בגידולים בתוך מבנים באקלים מבוקר. גם במדינות אירופה השונות קיימות יוזמות לחקלאות עירונית, כמו זו של חברת "אגרופוליס" שהוקמה לפני כשנתיים ופועלת בפריז. שחקנית נוספת בתחום היא סינגפור, שכבר לפני כמעט לפני עשור הימרה בהצלחה רבה על התחום בשל מצוקת קרקע לחקלאות.

מתי נדביק את הפער? מדענית משרד החקלאות, ד"ר מיכל לוי, העריכה בשיחה עם "שקוף" לפני כארבעה חודשים כי בסוף שנת 2022 תצא לדרך תוכנית שמגדירה את החסמים והיתרונות של חקלאות אורבנית. "אנחנו רוצים שזה יקרה בהקדם", אמרה בחודש מרץ האחרון. "התוכנית תכלול בתוכה לוחות זמנים, יעדים ומטרות". עם זאת, היא הבהירה אז כי "בשלב זה נכתבה עבודה והוגדרו חסמים ועדיין לא נכתבה תוכנית למהלכים ולביצוע. התוכנית הזו מתוכננת ל-2022". לשאלה האם תמומש ב-2023, ענתה כי היא "מקווה". בינתיים, הנוהל הוא מהלך ממשי שאולי לא נותן עוד אור ירוק ליזמים פרטיים, אבל בהחלט נותן דחיפה אדירה לתחום. אנחנו נמשיך לעקוב.